חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock
מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות חיסכון, כך על פי נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום, מאז שהחלה התוכנית ב-2017. השנה הופקדו 3.5 מיליארד שקלים. אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון. רוב קטן מההורים בוחר להגדיל את ההפקדה החודשית על חשבון קצבת הילדים.
● וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים
● מארבעה נשאר אחד: מאבקי הכוחות והכסף הגדול שטלטלו את מניית נופר אנרג'י
● בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש
תוכנית "חיסכון לכל ילד" החלה בינואר 2017, במסגרת הסכמות שהגיעו אליהן לאחר הרכבת הקואליציה בעקבות בחירות 2015. במהלך הממשלה שלפני כן, שהמפלגות החרדיות לא היו שותפות בה, קוצצו קצבאות הילדים. עלתה דרישה להעלות את הקצבאות מחדש, אך עלה חשש להשלכות. המתווה שהוסכם בסופו של דבר היה "חיסכון לכל ילד": המדינה תפקיד 57 שקלים בכל חודש לחשבון חיסכון יעודי, שאותו יהיה ניתן לפדות לאחר גיל 18. בנוסף, ההורים יכולים להפקיד 57 שקלים נוספים על חשבון קצבאות הילדים. מענקים נוספים ניתנים בגיל 18, אם החיסכון לא נפדה עד גיל 21, ובגיל בר ובת מצווה לילדים שנולדו מ-2017 ואילך.
סכום זה מושקע, וניתן לבחור בין 19 גופים פיננסיים (9 בנקים ו-10 קופות גמל) שינהלו אותו. אך מרגע שנבחר הגוף - יש מגבלות חריפות במיוחד על ההתניידות. לא ניתן לעבור מקופת גמל לבנק, אלא רק בין קופות הגמל, ולא ניתן לעבור בין בנקים כלל. כך שמי שבחר להשקיע את כספו בבנק - למעשה מתחייב אליו עד גיל 18 של הילד. ישנם גם מסלולים עם רמת סיכון שונה, כאשר מקובל לטעון שבחיסכון ארוך-טווח לילד, עדיף ללכת למסלול עם סיכון גבוה. לכן, ב-2022 נקבעה ברירת מחדל למי שלא בחר מסלול השקעה עבור ילדיו, שקובע מסלול בסיכון גבוה לילד הראשון, ומסלול בסיכון זהה לילדים הקודמים לילד השני ואילך.
שליש מההורים אינם בוחרים אקטיבית את מסלול ההשקעה
על פי נתוני ביטוח לאומי, 23 מיליארד שקלים הופקדו על ידי המדינה (ישירות או דרך קצבאות הילדים) מאז תחילת התוכנית, ב-3.6 מיליון קופות חיסכון. 80% מהן בקופות הגמל, שמציעות מגוון רחב ואפשרויות ניוד רחבות יותר, ו-20% בבנקים. אלטשולר שחם מובילה עם 965 אלף חשבונות חיסכון, ואחריה הראל עם 628 אלף. רק לאחר מכן מגיע הבנק הראשון, פועלים , עם 290 אלף קופות של חיסכון לכל ילד. הפניקס ואנליסט , עם 222 ו-211 אלף חשבונות חיסכון בהתאמה, משלימים את החמישיה הפותחת. סכומי ההפקדות מתנהגים בערך באותה צורה, אך לא ברווחים: הראל, מקום שני בהפקדות, מגיעה למקום הראשון בפער משמעותי ברווחים: 965 מיליון על סך החשבונות, לעומת 507 מיליון של אלטשולר. בנק הפועלים, מקום שלישי בהפקדות, מגיע רק למקום הרביעי ברווחים.
כשני שליש מההורים בוחרים אקטיבית את מסלול ההשקעה של ילדיהם, ושליש לא עושים זאת והמסלול נקבע עבורם בברירת מחדל. ב-2024 רק כמחצית מההורים בחרו מסלול, אולי בשל ההצמדה למסלול של הילד הקודם ובסיכון גבוה במקרה שאין בחירה.
אך הנתון הבעייתי ביותר הוא כנראה שרק 58% מההורים משקיעים 54 שקלים בכל חודש, על חשבון קצבת הילדים, בחיסכון לכל ילד. כסף זה יכול לצבור לאורך השנים תשואה משמעותית, מה שיהפוך בסופו של דבר להרבה יותר כסף. מחקר של ביטוח לאומי שפורסם בתחילת השנה מראה פערים מגזריים משמעותיים בשאלה זו: אצל יהודים לא-חרדים, 62% בוחרים להפקיד את הסכום הנוסף, אצל 39% אצל יהודים חרדים, ו-23% בלבד אצל ערבים. לא רק זה, נצפה גם פער מגדרי משמעותי באוכלוסיות השונות: חרדים נטו להוסיף לחיסכון עבור בנות יותר מאשר עבור בנים, וערבים - יותר לבנים מאשר לבנות. אצל יהודים לא-חרדים לא התגלתה הטיה מגדרית משמעותית.
על פי ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל המחקר של הביטוח הלאומי: "תוכנית חיסכון לכל ילד היא אחת התוכניות המשתלמות ביותר להורים ולילדיהם". לדבריה, "אנו רואים במחקר שהורים אינם מעורבים מספיק בבחירת המסלולים, לא מוודאים שכל ילדי המשפחה נמצאים במסלולים זהים לשאר בני הבית ולא מאפשרים הכפלה של הסכום מקצבת הילדים. המשמעות לכך היא שתוכניות החיסכון לילדיהם לא ימצו את הפוטנציאל הכספי המיועד להם", ומוסיפה שביטוח לאומי מנסה לדחוף הורים להגדיל את החיסכון על חשבון קצבת הילדים.