גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת
דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

הכותב הוא מרצה לדיני חוזים וחבר סגל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

בתקופה של קיטוב גובר - כאשר הציבור הישראלי מפולג סביב משפטו של ראש הממשלה נתניהו, סביב שאלת הרפורמה במערכת המשפט, וסביב מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה - נדמה שכל תיקון חקיקה הופך לעוד זירת עימות בין מחנות. דווקא על רקע זה, התיקון לחוק החוזים, שאושר לאחרונה בוועדת החוקה של הכנסת, מציע תזכורת מעודדת: ניתן לחוקק אחרת. ניתן גם לגשר - לא רק לחוקק. ניתן גם להקשיב - לא רק לדבר.

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד
השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר
המשרוקית | חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

אני כותב את הדברים מתוך פרספקטיבה אישית ומקצועית. כמי שלקח חלק פעיל בכל אחד ואחד מהדיונים הרבים והממושכים של ועדת החוקה, נחשפתי מקרוב לאופן שבו עוצב ההסדר. בהקשר זה, אני עד לא רק לתוכנו של התיקון - אלא גם לדרך שננקטה להשגתו. דווקא משום כך, אני סבור כי התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה אחראית, ממלכתית ומאחדת.

תיקון זה, שיזם שר המשפטים לוין והוביל יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הוא לא רק שינוי משפטי בעל חשיבות. הוא דוגמה מובהקת לדרך ממלכתית של חקיקה, שנועדה לאחות, לא לפלג; להסדיר, לא להחריף. רוטמן, שבעיני רבים מזוהה עם הקצה השמרני של המפה המשפטית, הפגין כאן מנהיגות ראויה ואחראית: הוא ניהל מהלך של שיח ענייני, פתוח ופלורליסטי, בו כל אדם שביקש להשמיע את קולו - קיבל לכך את ההזדמנות, ולבסוף עוגנה פשרה רחבה, שמצליחה לשלב בין עקרונות מנוגדים.

כל סעיף - פשרה

ייחודו של התיקון טמון בכך שהוא אינו תוצאה של הכרעה חד־צדדית, אלא של שילוב מורכב בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי. כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, שנבנתה לאחר שיח פתוח, ולא אחת - גם לא פשוט. אדגים זאת בשלושה עניינים מרכזיים שנקבעו בתיקון:

א. פשרת החוזה העסקי: לפי התיקון לחוק, ובהתאם לעמדה השמרנית, חוזה עסקי יתפרש לפי לשונו בלבד, וזאת מתוך רצון לקדם ודאות משפטית והגנה על המסחר. עם זאת, נוספו שני חריגים חשובים: כאשר הפירוש הלשוני מוביל לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או כאשר עולה סתירה פנימית מלשון ההסכם. החריגים הללו מבטאים רגישות ליברלית, תוך ניסיון למנוע תוצאות בלתי־הוגנות, ותוך הותרת שיקול דעת לבית המשפט לסטות מלשון החוזה העסקי, בנסיבות מתאימות.

ב. פשרת החוזה שאינו עסקי: בחוזים שאינם עסקיים - לרבות חוזי עבודה וחוזים אחידים - אומצה העמדה הליברלית, לפיה החוזה יתפרש לפי אומד דעת הצדדים, הן מתוך לשון החוזה והן מתוך נסיבותיו. עם זאת, בהתאם לעמדה השמרנית, החוק מתווה שיקולים מנחים לקביעת המשקל היחסי שבין הלשון לבין הנסיבות. כך למשל, כאשר הצדדים היו מיוצגים, מנוסים, או ניסחו חוזה מפורט - החוק מנחה את בית המשפט לתת עדיפות ללשון. הסדר זה מאזן בין דרך פרשנות חופשית, שאינה נתונה לגבולות כלשהן, לבין דרך פרשנות נוקשה וקשיחה מדי, הכובלת את שיקול הדעת השיפוטי. הפשרה שנבחרה שואפת למסגרת פרשנית מאוזנת, המנחה את בית המשפט כיצד לפרש את החוזה, תוך שמירה על גמישות מסוימת.

ג. פשרת חופש הצדדים לקבוע את כללי הפרשנות: בהתאם לעמדה השמרנית, החוק מכיר בזכותם של צדדים להסכים מראש על כללי פרשנות החוזה. אולם, בהתאם לעמדה הליברלית, החוק מציב שני סייגים חשובים: האחד - כאשר הצדדים אינם מיוצגים משפטית בעת עריכת החוזה; והשני - כאשר מדובר בחוזה אחיד. הסדר זה נועד להגן על צדדים מוחלשים, אך אינו שולל את עקרון חופש החוזים, ובכך יוצר מסגרת אחראית להסכמה חוזית מודעת.

הליך חקיקה פלורליסטי

מעבר לתוכן המאוזן של התיקון, חשוב להדגיש גם את אופן גיבושו. ועדת החוקה קיימה שיח מעמיק, מקצועי ופלורליסטי. התקיימו שעות רבות של דיונים, והשתתפו בהם נציגים מכל רחבי הזירה המשפטית והציבורית: אנשי אקדמיה, עורכי דין מהשוק הפרטי, תעשיינים, נציגי עובדים, אנשי משרד המשפטים, אנשי לשכת עורכי הדין, פרקליטים, חוקרי משפט עברי ועוד.

בהקשר זה, ראוי לציין כי הליך זה שונה באופן מובהק מהאופן בו גובשו כללי הפרשנות בעבר בישראל - אשר נקבעו בעיקר בפסיקה שיפוטית, במסגרת פסקי דין מהותיים, כמו הלכת אפרופים או פסק הדין "ביבי כבישים". בעוד שפסקי דין אלו עיצבו את כללי הפרשנות באופן חד־צדדי, מתוך הכרעה שיפוטית, הרי שהתיקון הנוכחי לחוק החוזים גובש דווקא מתוך שיח ציבורי רחב, מסודר ומשתף.

במהלך הדיונים, התקיימה גם שקילה רצינית של ניירות עמדה שונים ומגוונים, שהוצגו על־ידי הציבור הרחב, ומוסדות מקצועיים שונים, אשר תרמו להרחבת הדיון ולעיצובו של הסדר מאוזן. המתווה שהתקבל, ככל הסדר, אינו מושלם. אולם, הוא משקף עבודה מקצועית ואחראית, שהובילה לפשרה המגלמת את רוחו של הרמב"ם: דרך האמצע - המבקשת להתרחק מן הקצוות.

ייתכן שדווקא מן התחום ה"יבש", לכאורה, של דיני חוזים, עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים - אנו מסוגלים להסכים.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

תרחיש האימים שמדאיג את ארה"ב - תקיפה על אדמת אירופה

גובר החשש בארה"ב כי איראן נערכת להפעיל את ארגוני הטרור השונים באזור לביצוע פעולות טרור נגד יעדים באירופה ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים