כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock
המושג
כללים פיסקליים: כללים תקציביים שמטרתם למנוע מצב של אובדן שליטה מצד המדינה על ההוצאות והגירעון שלהההקשר אקטואלי
ההקשר האקטואלי
ההוצאות הביטחוניות מזנקות בעשרות מיליארדי שקלים, והאפשרות של פתיחת תקציב המדינה ל־2025 הולכת ומתקרבת. בכלל, הוצאות הממשלה הולכות ומתנפחות. האם יש משהו שמונע מהן להשתולל?
מה ההגבלות על הוצאות הממשלה?
בגלל החשש שהמדינה תאבד שליטה על החוב שלה, על הגירעון ועל ההוצאה התקציבית - מדינות מקבלות על עצמן "כללים פיסקליים". לרוב מדובר על כללים הנוגעים לחוב ציבורי, איזון תקציבי (גירעון תקציבי) או לתקרת ההוצאה הציבורית. בישראל מונהגים כיום שני כללים פיסקליים: יעד הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית - והם מעוגנים בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית מ־1992.
נתחיל ביעד הגירעון - הוא ההפרש המקסימלי בין הוצאות המדינה להכנסותיה. על הממשלה לקבוע בחוק מדי שנה את יעדי הגירעון הממשלתי כאחוז מהתוצר, מה שמחייב אותה לשמור על מסגרת הגירעון באמצעות קיצוץ בהוצאות או גידול בהכנסות (למשל, העלאות מסים).
הכלל הפיסקלי השני מגביל את קצב הגידול של ההוצאה הממשלתית. כלל מגבלת ההוצאה משקף את הגידול הריאלי בהוצאה הציבורית המותר לעומת השנה הקודמת. זאת, באמצעות נוסחה שמשקללת את גידול האוכלוסייה ואת יחס החוב לתוצר.
שני הכללים הפיסקליים נבדלים זה מזה במידת הגמישות שלהם. בעוד שהכלל ליעד הגירעון התקציבי גמיש למדי (כי הוא תלוי בהכנסות המדינה ובשיעור ניהול התקציב), הכלל למגבלת ההוצאה יחסית קשיח, משום שהוא תוצאה של נוסחה קבועה שנחתמת בחוק התקציב.
מה קורה במלחמה?
לעתים מתחוללים שינויים במציאות ובמדיניות הכלכלית, כמו המלחמה או הקורונה. לאחר שפרצה המלחמה, הדבר הביא את הממשלה לשנות את הכללים הפיסקליים "תוך כדי תנועה". יעד הגירעון לשנים בין השנים 2023־2025 היה אמור להיות עד 2.75%, אך הוא שונה לאחר פרוץ המלחמה וב־2024 אף הגיע ל־7.7%. גם מגבלת ההוצאה שונתה בחוק, "נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות והשלכותיהן". בשינוי ל־2025 שהוגדר כהוראת שעה, הותר לממשלה להגדיל את התקרה בשיעור גבוה יותר מזה שהתיר לה החוק לפני כן.
לקריאה נוספת: