חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי
חוקרים אבחנו פרקינסון בשעוות האוזן
דם, שתן, זיעה, רוק והפרשות וגינליות - נראה כי המדע מחפש כל מקור אפשרי לאסוף מידע על הגוף כדי לאבחן מחלות. כעת הגיע גם התור של שעוות האוזן.
● השבוע בביומד | המוח, הכליות ואיכות השינה: ההשפעות השליליות של חום מתמשך על הגוף
● השבוע בביומד | אוכל מרזה? חברה ישראלית מאמינה שמצאה אותו באמצעות AI
קבוצת של חוקרים בהובלת ד"ר האו דונג (Hao Dong) ממרכז המחקר למכשירי חישה באוניברסיטת גֶ'גִ'יאַנְג בסין, פרסמו בכתב העת Analytical Chemistry, כי הצליחו לאבחן באופן חדשני את מחלת הפרקינסון. היום, אבחון הפרקינסון בדרך כלל ניתן על פי הדמיה מוחית, אחרי שהמחלה כבר התקדמה מספיק כדי שהסימנים יהיו ניכרים בהתנהגות המטופל. אם יאוששו את התוצאות מן המחקר הראשוני הנוכחי במחקרים עתידיים, עשוי חקר השעווה להוות אלטרנטיבה הרבה יותר זולה ונגישה, ואולי מתאימה כבדיקת סקר, שעשויה להוביל לאבחון מוקדם יותר ולכן טיפול טוב יותר במחלה.
מחקרים קודמים כבר הראו כי החלב המופרש באופן טבעי על פני העור, הוא בעל ריח מעט שונה אצל אנשים עם פרקינסון, משום שהדלקת, העקה החמצונית והניוון העצבי, מגבירים את ההפרשה של חומרים נדיפים מסוימים. אולם, קשה מאוד להפיק מידע מהחלב על העור, שכן הריחות נמהלים במהירות בריחות הסביבה וזיהום אוויר.
יחד עם זאת, שעוות האוזן נמצאת במגע עם עור שאינו חשוף לסביבה. החלב המופרש מן העור בתוך האוזן מוגן מפני האוויר באמצעות השעווה, כאשר הוא מתערבב בתוכה.
החוקרים נטלו שעוות אוזן מ-209 נבדקים, מהם 108 אשר כבר אובחנו עם פרקינסון. הם ניתחו את הריחות באמצעות כרומטורגפיית גזים וספקטרומטריית מסה, שיטות המאפשרות לבחון מספר רב של חומרים נדיפים בבת אחת. ארבעה מן החומרים נמצאו ברמות שונות מאוד באנשים עם פרקינסון לעומת אלה שאינם מאובחנים עם המחלה.
לאחר מכן אימנו החוקרים מערכת בינה מלאכותית על בסיס התוצאות הללו, וקיבלו מודל שהצליח למצוא את חולי הפרקינסון בדגימה חדשה, בדיוק של 94%. כעת, המטרה היא לבחון את יעילות הבדיקה בקבוצות גדולות יותר, ובשלבי מחלה מוקדמים יותר.
בהשקעה של אסף גרניט: כאליטק פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר
חברת הסטארט-אפ כאליטק הודיעה על התחלת ניסוי קליני במוצר הפועל בטכנולוגיה חדשה, למניעה וטיפול בהשמנה וסוכרת. המוצר של החברה, הניתן לבליעה, יוצר ציפוי דקיק, בעובי של מיקרונים, על פני אזורים במערכת העיכול שהם משמעותיים לספיגת סוכרים, פחמימות ושומנים. כך, המוצר אמור לאפשר לכם לאכול ארוחה רגילה, ולספוג ממנה פחות סוכר ושומן. הניסוי ייערך בבתי החולים שערי צדק ופוריה ובהמשך אולי בבתי חולים נוספים.
ניר בסה, מנהל החדשנות המדעית של החברה, אמר לגלובס כי: "אחד היתרונות במוצר שלנו הוא ההשתלבות הטבעית שלו בסגנון החיים של המטופלים. הם אינם צריכים לוותר על ארוחות בקרב הציבור, או להגביל משמעותית את מה שהם אוכלים בארוחה כזו".
לדבריו, התכונה הזו של המוצר הייתה אחת הסיבות העיקריות לעניין במוצר מצד השף אסף גרניט, שהוביל את ההשקעה האחרונה בחברה, בהיקף של מיליון דולר. לדברי גרניט, בזכות המוצר, גם ציבור הסוכרתיים ושומרי המשקל יוכל להנות מחוויה קולינרית פחות מוגבלת.
כאליטק כבר ביצעה ניסויים בבעלי חיים, וכן ניסויים קליניים ראשונים בבית החולים רמב"ם, בהם הראתה כי המוצר מצליח להפחית את הספיגה של הסוכר וכי הספיגה שבכל זאת מתרחשת, היא איטית וממושכת יותר, דפוס ספיגה עדיף מבחינת הסיכון לסוכרת.
הניסוי הנוכחי מיועד למטופלים המוגדרים טרום סוכרתיים, לעומת הניסוי הראשון שנערך בנסיינים בריאים. החברה מצפה לתוצאות משמעותיות יותר בניסוי זה, משום שהמטופלים הפרה-סוכרתיים מתקשים בדרך כלל יותר מן הבריאים לווסת את רמות הסוכר שלהם.
במסגרת הניסוי, כל מטופל נוטל את הפורמולציה שלוש פעמים ביום, לפני כל ארוחה, למשך שלושה חודשים. המטופלים ינוטרו מבחינת מדדי הסוכרת, כמו רמות הגלוקוז היומיות, המוגלובין A1C המעיד על תחלואה בסוכרת או קדם סוכרת, הורמוני שובע, מיקרוביום ועוד.
בית החולים שערי צדק, אחד מבתי החולים בהם יערך את הניסוי, החליט לקחת חלק משמעותי ממימון הניסוי על חשבונו. ד״ר רננה אופן, מנכ״לית "מדעית שערי צדק" (זרוע החדשנות של המרכז הרפואי האוניברסיטאי), אמרה כי: "הקונספט החדש שכאליטק מפתחת מעניין מאוד את הצוות שיוביל את המחקר הקליני, משום השונות הברורה שלו ביחס לגישות הקיימות כיום. מתוך הבנת הפוטנציאל של הגישה, בחרנו במקרה זה גם להשתתף בעצמנו בעלויות המחקר".
ד"ר חיימה דה לה זרדה, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, הסביר כי: "מדובר בפורמולציה שכל רכיביה כבר מאושרים לשימוש על ידי ה-FDA כרכיבי מזון". החברה מתכננת לרשום את המוצר לא כתרופה, וגם לא כתוסף מזון, אלא כמכשור רפואי, כך שהוא יימכר למערכת הבריאות כמוצר רפואי לכל דבר, אבל לא יעבור את המסלול הרגולטורי הארוך והיקר כתרופה. הדבר אפשרי משום שאופן הפעולה של המוצר הוא מכני, ללא אינטראקציה ישירה עם מולקולות הגוף. שתי חברות נוספות מפתחות מוצרים דומים, ונמצאות בשלבים דומים, אך המוצרים שלהן מפותחים כתרופות כך שאם הכל ילך כשורה, כאליטק עשויה להקדים אותן לשוק.
כאליטק הוקמה ב-2017 (אך החלה בפעילות משמעותית ב-2020) על ידי איגור גינדין, היום מנכ"ל החברה, בעל תואר שני בהנדסה ביו-רפואית מהטכניון שגם פיתח את המוצר. עד היום גייסה החברה סך כולל של כ-3 מיליון דולר כולל הגיוס האחרון.
הלך לעולמו זליג אשחר, מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T
פרופ' זליג אשחר, פרופ' לאימונולותרפיה במכון ויצמן ובבית החולים איכילוב, ומי שהמציא את אחת הטכנולוגיות שאפשרה את פיתוח הטיפול החדשני לסרטן CAR-T, נפטר בסוף השבוע בגיל 84. הטכנולוגיה שפיתח אשחר עמדה בבסיס המוצרים של חברת Kite Pharma שנמכרה ב-2017 לחברת גיליאד לפי שווי של 11.9 מיליארד דולר.
אשחר נולד בפתח תקווה, גדל ברחובות ואת שירותו הצבאי עשה כחלק מגרעין הנח"ל בקיבוץ יד מרדכי. הוא למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית, לחם במלחמת ששת הימים בגדוד הנח"ל המוצנח, ולאחר מכן השלים דוקטורט ממכון ויצמן בהנחיית פרופ' מיכאל סלע (מממציאי הקופקסון) ופרופ' דוד גבעול. את הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת הרווארד, ולאחר מכן הצטרף למכון ויצמן. הוא זכה במספר רב של פרסים על מחקריו, ביניהם פרס ישראל, פרס דן דוד, פרס א.מ.ת. ופרס לאימונולוגיה קלינית מטעם חברת נוברטיס.
בעבר סיפר לגלובס כי: "כילד הסתובבתי שעות בפרדסים ליד רחובות. למדתי לשחות בבריכות המים שנקוו בפרדסים. ביליתי מחצית מחיי בגבעות הכורכר. ההורים שלי נתנו לי המון חופש לעשות מה שמשך אותי, וסמכו עליי. אמא שלי אמרה בדיעבד, 'תמיד חשבתי שתהיה ביולוג, כי כל פעם היית מביא הביתה כל מיני שבלולים וחרקים".
הלימודים הלכו לאשחר בקלות, אך הוא לא ראה בכך חשיבות לעתידו. הוא החל לערוך "ניסויים מדעיים" מתוך עניין. "למשל, ראיתי קן של חוחית ותהיתי מדוע הוא בנוי דווקא כך, עם פתח כלפי מעלה. כדי לחקור זאת לקחתי ביצת חוחית, ושמתי אותה לדגירה אצל התרנגולת, כדי לראות אם החוחית תדע לבנות את הקן הייחודי לה גם אם אין לה חוחיות אחרות ללמוד מהן". ניסוי מתוחכם בשאלת "סביבה מול תורשה", שכנראה הסתיים באופן טרגי מבחינת גוזל החוחית. אשחר לא זוכר מה היו תוצאותיו. "את חושבת שיודעים היום מדוע החוחית בונה קן בצורה כזו ואם זה תורשתי או נלמד? אני בכלל לא בטוח", אמר באותו ראיון.
את הקריירה שלו בביולוגיה החל לא מתוך שאיפה ספציפית להילחם בסרטן, אלא מתוך סקרנות לגבי הטבע. "כשעברתי לחקר הסרטן, הרגשתי שאני נמצא שם בתוך הגוף יחד עם המולקולות. אני מאמין שכל אחד יכול לשקוע בתחום העניין שלו ברמה כזו", סיפר.
אשחר חקר תחילה תאים במערכת החיסון, במטרה למנוע פעילות יתר של מערכת החיסון בתחום ההשתלות. הוא למד בהרווארד את תחום שיבוט הנוגדנים. הוא למד אצל שני זוכי פרס נובל, והיה שותף תחילה לפטנט שאפשר את פיתוח התרופות רבות המכר אנברל ויומירה. לאחר מכן היה מממציאי תאי ה-T הכימריים (המאוחים), הבסיס לתרופת ה-CAR-T. הפיתוח החל כבר בשנות ה-80, אך רק אחרי תהפוכות רבות מוסחר הפיתוח לחברת קייט בהובלת פרופ' בלדגרין, יזם הביומד הישראלי-אמריקאי שהקים מספר חברות מצליחות מאוד.
לפני כעשור, אחרי שאשחר פרש לגמלאות ממכון ויצמן, אך המשיך להחזיק שם מעבדה ומשרד, הוא גויס לבית החולים איכילוב להקים שם מעבדה חדשה לחקר האימונותרפיה, בה המשיך לעבוד עד השנים האחרונות, על שיפורים ל- CAR-T ופיתוחים אחרים בתחום מערכת החיסון, וכתחביב בחן שימוש בדבורים במערכת הביטחון. הוא היה אב לשלושה ילדים וסב לשישה נכדים.
אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן
חברת אקסלה מדיקל (Escala Medical) הודיעה על גיוס של 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן בנשים. בין משתתפי הגיוס נמצאת תוכנית EIC של האיחוד האירופאי, אשר כבר נתנה לחברה מענק של 2.5 מיליון אירו באוקטובר 2023, דרך תוכנית EIC Accelerator. משתתפים נוספים בגיוס היו משקיעים פרטיים מישראל וארה"ב.
לאסקלה מוצר מאושר לשימוש בארה"ב, הפועלת כמערכת זעיר פולשנית להידוק רצפת האגן ללא ניתוח, תחת הרדמה מקומית. המוצר מאפשר לבצע את פרוצדורת הרמת האגן בקליניקה של הרופא ולא בבית החולים. המוצר הושק ב-2023 ועד היום בוצעו בו מאות פרוצדורות. לחברה צוות מכירות הפועל בארה"ב וכעת בכוונת החברה להשיג גם אישור שיווק באירופה ובדרום מזרח אסיה.
אסקלה הוקמה במסגרת חממת המכשור הרפואי והאגטק טרנדליינס, הנסחרת בסינגפור ובורס שמעבר לדלפק בארה"ב, לפי שווי של 31 מיליון דולר סינגפורי (כ-24 מיליון דולר אמריקאי). החברה מנוהלת על ידי ד"ר עדית גולדברג.