בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר
משרד הבריאות יוצא בתהליך רוחבי לאומי לשילוב בתי חולים פסיכיאטריים בתוך בתי חולים כלליים. המהלך הוא תוצאה של עבודת ועדת ירקוני בראשות ענבל ירקוני, מנהלת מערך האחיות ובריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. מסקנות הועדה מתפרסמות היום (א').
● השבוע בביומד | ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף
● יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"
רק כ-500 מתוף 3,500 מיטות האשפוז הפסיכיאטרי נמצאות היום בתוך בתי חולים כלליים, ורק בית חולים כללי אחד, שיבא, מבצע גם אשפוזים בכפייה. המלצת הועדה היא לשלב כל בית חולים לבריאות הנפש בתוך בית חולים כללי שיהיה אחראי עליו. הפיילוט, שילוב בית החולים מעלה כרמל לתוך רמב"ם, כבר יצא לדרך. שני שילובים צפויים להתבצע כבר בשנה הקרובה, כאשר המטרה כי להשלים את המהלך תוך עשור. לאחר מכן, לא צפויים להיות בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל, שאינם משולבים בבתי חולים כלליים, למעט אולי בית חולים שיוקדש לאשפוז על רקע משפטי.
זהו מהלך שארגוני מתמודדי הנפש כבר מבקשים מזה שנים רבות, וגם מגמה שהולכת ותופסת אחיזה בעולם, אם כי ישראל תהיה בין החלוצות ביישום שלו ברמה הלאומית.
לדברי ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש תחום בריאות הנפש במשרד הבריאות: "מטרת המהלך היא לאפשר טיפול בגוף ונפש יחד, גם בפן הגופני של המחלה הפסיכיאטרית, וגם בפן הנפשי של מחלות הגוף. בסופו של דבר, המטרה היא שכל מטופל יכנס בשער כניסה אחד.
"כך למשל, אם מאושפז על בסיס נפשי יאושפז בבית החולים אברבנל שישולב בתוך בית החולים איכילוב, התיק הרפואי שלו ינוהל במערכת המחשוב של איכילוב, הוא יטופל גופנית על ידי רופאי איכילוב, והמרכז עשוי להיקרא 'המרכז הפסיכיאטרי אברבנל בבית החולים איכילוב".
בחלק מהמקרים, יוקמו בניינים חדשים בתוך בתי החולים. במקרים אחרים, יועברו חלק ממחלקות הטיפול גוף לקמפוסים שהיום משרתים את מתמודדי הנפש ולהיפך. בכל המקרים, תהליך איחוד כוח האדם למערכת אחת ידרוש זמן ומחשבה, ולכן התהליך כולו צפוי לארוך כעשור. בשלב הראשון, הכוונה היא להשאיר את בתי החולים גהה ושלוותה, מרכזים גדולים שממילא שייכים לכללית, כבתי חולים עצמאיים עד שיהיה ברור כי התהליך מצליח, אך המטרה היא בסופו של דבר לשלב גם אותם.
האיחודים שכבר מתוכננים הם: מעלה כרמל לתוך רמב"ם, שער מנשה עם הלל יפה, אברבנל לתוך איכילוב, מזור לתוך המרכז הרפואי צפון והמרכז הרפואי גליל, מרחבים לתוך שמיר, ובבדיקה נמצאים: מרכז רפואי באר שבע לבית החולים החדש בנגב, ושילוב של המרכזים כפר שאול ואיתנים לתוך מרכזים רפואיים באזור ירושלים.
לדברי ירקוני: "הוועדה בראשותי ניגשה למהלך הזה בהבנה שמדובר בשינוי משמעותי מאוד, שצריך לבחון אותו ביסודיות. לקחנו בחשבון את הייחודיות של כל שילוב. המהלך נוצר מתוך צורך רפואי, ולא כלכלי. אנחנו מאמינים כי זו הזדמנות לעשות שינוי בתפיסה של גוף ונפש אחד הם ומענה גם למטופלי הנפש וגם למטופלים גופניים. בית חולים שיש בו גוף ונפש נותן את הרפואה בשלמותה".
ירקוני מספרת כי התוכנית גובשה בשיתוף הציבור, כולל עמותות המייצגות מתמודדי נפש, אשר עדויותיהם ורעיונותיהם היו משמעותיים לאופן בו נבנה המהלך. נפגעי הנפש צפויים להיות המרוויחים העיקריים, ולא רק בגלל הסטיגמה הנלווית עדיין לאשפוז הנפשי. בדוח הועדה נכתב כי: "ככלל, בתי החולים הפסיכיאטריים קטנים בהשוואה לבתי החולים הכלליים, מצב התשתיות בהם לא עומד בסטנדרט הרצוי, יש קושי רב בגיוס כוח אדם ושימור הון אנושי וכך גם קושי לספק את רמת השירות הנדרשת למטופלים. חלק מהקשיים נובעים מחסרונות גודלם הקטן של בתי החולים הפסיכיאטריים".
נתונים שפורסמו בעבר מראים כי למרות שרק 8% מהאשפוזים בישראל הם פסיכיאטריים, כמחצית מן התקיפות הפיזיות מתקיימות בבתי החולים הללו. השילוב בין בתי החולים לא צפוי למחוק את הפער הזה, אך עשוי למתן אותו.