גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור
הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

1ישראל פנתה לסין: תרסני את איראן

לאחר שבטהרן בחנו לרכוש את מטוס הקרב הסיני J-10C, בישראל דורשים מסין לרסן את טהרן ולהפעיל "את מנוף ההשפעה הכלכלי והפוליטי", פורסם בדיפנס סקיוריטי אסיה.

ישראל קראה לסין "לרסן את איראן" מהרחבת הצבא ותוכנית הגרעין שלה. רוית בר, הקונסולית הכללית של ישראל בשנגחאי, אמרה לאחרונה כי "סין היא היחידה שיכולה להשפיע על איראן. איראן תקרוס אם סין לא הייתה קונה את הנפט שלה. סין יכולה ללחוץ עליה, יש לה כוח פוליטי על איראן". הקריאה של בר מגיעה אחרי החששות בישראל עקב ההתקרבות של איראן לרכישת מטוס ה-J-10C הסיני.

"מקורות ביטחוניים מאשרים שהעניין המחודש של איראן ב-J-10C נובע מתסכול גובר עקב קיפאון בעסקת ה-Su-35 'פלאנקר-E' המדוברת שלה עם רוסיה", נכתב. במקור, המטוסים "מחסלי הרפאל" הוזמנו על ידי מצרים בשווי של יותר מ-2 מיליארד דולר. "אך במהרה קהיר ביטלה את ההסכם תחת איום של סנקציות לפי חוק CAATSA האמריקאי (חוק נגד יריבות ארה״ב דרך סנקציות)". כעת "ה-J-10C זכה לכינוי 'רפאל קילר' על ידי כמה פרשנים אזוריים, והביצועים האחרונים שלו חיזקו את משיכתו לממסד הצבאי האיראני".

"ה-J-10C, שפותח על ידי תאגיד המטוסים של צ'נגדו, מייצג את קצה הטכנולוגיה של קו מטוסי הקרב המקוריים של סין. הוא משלב פריסת כנפיים קדמיות (קנארד-דלתא), מערכת טוס-על-חוט דיגיטלית מלאה ומנוע טורבינה WS-10B חזק, מה שמקנה לו יכולת תמרון ויירוט בגובה רב המשתווה ל-F-16 מודרניים". בנוסף, בניגוד לדגמים קודמים, "ה-J-10C כולל מכ"ם מסוג AESA (מערך סריקה אלקטרוני פעיל), שמספק מודעות מצבית ושליטה באש משופרות באופן דרמטי בסביבות איום צפופות. שדרוג זה, בשילוב עם טיל ה-P-15E - פיתוח משותף עם תרומה רוסית - מרחיב את היכולת לפגיעה ראשונה בהצלחה הרבה מעבר לפלטפורמות מיושנות רבות".

כעת, סין ניצבת בצומת דרכים. "אם איראן תתקדם עם רכש פורמלי של ה-J-10C, זה יסמן רגע מכונן עבור חיל האוויר של הרפובליקה האסלאמית של איראן (IRIAF)". רכישת המטוס עשויה להעניק לטהרן "סיכוי אמיתי לאזן מחדש את לוח השחמט האזורי". בעוד שעבור בייג'ינג, "חתימה על עסקת J-10C עם טהרן הייתה מחזקת את מעמדה של סין כשחקן רציני בשוק הנשק העולמי".

מתוך הדיפנס סקיוריטי אסיה. לקריאת הכתבה המלאה.

2סין מבהירה - לא מעוניינת להיות מעצמה

לסין יש אינטרס ברור להיות מעורבת במזרח התיכון ולקדם יציבות לאזור "שמספק יותר ממחצית מייבוא הנפט שלה", אז למה במלחמה האחרונה היא לקחה צעד אחורה ולא תמכה באיראן? ניתוח של האטלנטיק מנסה לענות על השאלה. בכתבה צויין כי סין "עשתה מאמץ להפגין את השפעתה" כשהנשיא שי ג'נפינג הציע תוכנית להפסקת אש ולהתמודדות עם הגרעין האיראני והציעה אף להיות צד בהחזרת השלום. אך ההצעה לא התקדמה לשום מקום.

סין וישראל מעולם לא היו קרובות במיוחד. ואחרי ה-7 באוקטובר בייג'ינג אימצה עמדה פרו-חמאס. אך לאחר "ההצלחות האחרונות של ישראל" בייג'ינג החליטה לרכך את גישתה. "שר החוץ הסיני' וואנג יי פתח בדיאלוג עם מקביליו הישראלים ובשיחת טלפון באוקטובר הצהיר שסין מוכנה לחדש חילופי דברים בכל התחומים בהקדם האפשרי'".
אך סביר שבישראל יישארו זהירים, בהתחשב בהיסטוריה של סין עם טהרן. "בייג'ינג סייעה לאיראנים לעקוף סנקציות ולחצים דיפלומטיים בהובלת וושינגטון. לצד רוסיה והודו, קיבלה סין את איראן לשתי מסגרות חשובות: קבוצת בריקס של כלכלות מתפתחות וארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי, איגוד של מדינות המחוברות לאסיה המרכזית. וסין רוכשת כמעט את כל יצוא הנפט של איראן, ומספקת משאבים חיוניים לכלכלה הדועכת שלה".

למרות הקשרים שנראים קרובים, "לאיראן בהחלט יש סיבה לתהות אם סין מחויבת במלואה ליחסים". בנוסף, "האיראנים גם בוודאי יודעים שסין לא באמת יכולה להגן עליהם מפני ארצות הברית וישראל, והסחר עם סין לא יכול להחליף באמת הקלה אמיתית מסנקציות מערביות. בייג'ינג גם לא צפויה ללחוץ על וושינגטון להסירן. למרות שסין משדרגת בהתמדה את כוחותיה המזוינים, היא עדיין לא יכולה להשליך כוח צבאי עד המזרח התיכון".

"עבור רבים במזרח התיכון, הריחוק של סין לא נראה כמו הדבר הכי נורא: בייג'ינג גם לא עושה שום דבר להסלים את סכסוך ישראל-איראן. מצד שני, סין גם לא במצב לאתגר או לספק משקל נגד לארצות הברית באזור. מדינות המפרץ טיפחו עוד ועוד סחר והשקעות עם סין - אך הן עדיין כמהות ליחסים דיפלומטיים וכלכליים קרובים עם וושינגטון מעל לכל", נכתב.

התפקוד של סין במשברים עולמיים מוכיח כי "המשקל הכלכלי של סין לא מתורגם לעוצמה פוליטית וצבאית במהירות שיכול היה להיות. מנהיגי סין פשוט לא ריכזו את הכוח הדיפלומטי והצבאי - על אחת כמה וכמה את הרצון הפוליטי - להחליף את מקומה של אמריקה ככוח המוביל בעולם. כדי להגיע לשם, יזדקקו המנהיגים הסינים לא רק ליותר משאבים וניסיון, אלא גם לחזון חדש לתפקידם בעולם", נכתב.

מתוך האטלנטיק מאת מייקל שומן. לקריאת הכתבה המלאה.

3העיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון לישראל

נורמליזציה בין ישראל ללבנון "אינה בגידה" אלא "הזדמנות לצעוד בדרך השלום" כך נכתב בכתבה של העיתונאית הלבנונית מישלה חדאד, שכותרתה "נורמליזציה בין לבנון לישראל: גאולה או בגידה" ב-Al‑Arab עיתון לונדוני שמתמקד בעולם הערבי.

חדאד כותבת כי יש מי שרואים בנורמליזציה בין ישראל ללבנון "בגידה לאומית" אך קוראת להחזיר למדינה הלבנונית "היגיון" ולהימנע מ"קיפאון ואיבוד ההזדמנויות". כעת, "כל מי שקורא ליציאה מהמלחמה מוגדר בוגד, אוהב ציונים, או מובס פחדן". בנוסף חדאד כותבת כי ההתנגדות בלבנון מתפארת "בניצחון" בעוד "שלבנון נהרסה והנשק הפך לכלי שהורג את הלבנונים במקום להגן עליהם".

חדאד קוראת לאחריות של הממשלה הלבנונית. "האם היעדר השקיפות אינו מעניק לישראל כיסוי להמשך התקפותיה על הריבונות הלבנונית... או שמא אסור ללבנונים לשמוע את האמת משום שהסיסמה 'ניצחנו' תתמוטט ברגע שהמדינה תודה שההרתעה הלבנונית מוגבלת בשל קבלת חיזבאללה את התנאים הישראליים?".

"המצב היום מחייב את הלבנונים להתמודד עם האמת: המדינה מותשת, המימון החיצוני דל, והתמיכה האיראנית בבעלי ברית לבנונים נשחקת בשל סנקציות, עימותים אזוריים ולחץ אמריקאי, ומכאן החשיבות באיחוד החזית הלבנונית", נכתב.

חדאד מבהירה "השפלה איננה כריתת הסכם שלום שמכיר ומודה בהפרת מאזן הכוחות לטובת ישראל, השפלה היא ההתעקשות על אפשרות צבאית שטוענת ליכולת לחסל את הקיום הישראלי בזמן שהאויב מרחף וחופשי בשמי לבנון בשתיקה מחשידה. השפלה היא שהלבנונים ההגונים משלמים את אותו מחיר עשרות פעמים ללא תוצאה כשאין תקווה למחר טוב יותר".

חדאד מצטטת את ראש ממשלת ישראל לשעבר גולדה מאיר "נשיג שלום עם הערבים רק כאשר יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו", וכותבת שהמשפט הזה משקף גם את המציאות בלבנון "זו לא שאלה של אהבה או שנאה אלא עניין של זלזול מוסווה בגבורה".

"האזור השתנה ורכבת הנורמליזציה יצאה לדרך, כאשר הסכמי אברהם פתחו פתח רחב למדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל, וחלקן קצרו פירות כלכליים ואסטרטגיים מוחשיים", חדאד קוראת ללבנון לצאת מ"השיח האדאולוגי המאובן". לדבריה "הנורמליזציה עשויה להוות צעד לכיוון התמקמות אזורית מחודשת והשגת מידה של יציבות... שהרי רק היציבות היא שער להשקעות ולקימה מהריסות מלחמות אבודות תחת סיסמאות שאי אפשר לממשן".

מתוך Al‑Arab מאת מישלה חדאד. לקריאת הכתבה המלאה.

4נתניהו נפגש עם טראמפ "כשהוא מחזיק בכל הקלפים בשיחות על עזה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו יבקר היום בבית הלבן. "בעוד נשיא ארה״ב מבקש שוב לתווך עסקת שלום בעזה", נתניהו "עושה סיבוב ניצחון בחדר הסגלגל לאחר מתקפה צבאית משותפת נגד איראן ושורת תקיפות מוצלחות נגד טהרן ושלוחותיה במזרח התיכון", פורסם בגרדיאן.

"נתניהו מגיע לוושינגטון בעמדה פוליטית חזקה", שתעניק לו "גיבוי דיפלומטי הדרוש לו כדי לסיים את המלחמה בעזה מבלי להתמודד עם מרד מצד תומכיו מהימין, שעשוי להפיל את ממשלתו", נכתב. לאחר שחמאס הגיב "בחיוב" להצעת הפסקת האש הישראלית ל-60 יום, נציגיו ביקשו "תיקונים" שמבטיחים סיום קבוע למלחמה והעברת חלוקת הסיוע. ישראל אמרה שהשינויים המוצעים "אינם מקובלים, אך נתניהו אמר שהוא ישלח בכל זאת נציגים למשא ומתן עקיף עם חמאס בקטאר".

אמש, לפני שראש הממשלה עלה למטוס הוא הצהיר כי לישראל יש הזדמנות "להרחיב את מעגל השלום הרבה מעבר למה שיכולנו לדמיין". ואף אמר שטראמפ יכול לסייע בהשגת היעדים. נתניהו התרברב שהפגישות הצפויות "הושגו בחלקן בזכות נכונותה של ישראל להתמודד עם איראן".

בגרידאן נכתב כי "שאלה מרכזית היא האם סבלנותו של טראמפ כלפי נתניהו תחזיק מעמד. כשהוא לעיתים הביע תסכול מקצב ההתקדמות האיטי של השיחות על הפסקת האש בעזה".

כשנתניהו מגיע לוושינגטון "הוא נראה כמי שיודע בדיוק מה הוא עושה. ובעוד שטראמפ מציג את עצמו כעושה עסקאות, ההחלטה מתי וכיצד תיושם הפסקת אש בעזה נראית בסופו של דבר מחוץ לידיו", נכתב.

מתוך הגרדיאן מאת אנדרו רות'. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נשיא איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן: "ישראל ניסתה להתנקש בי בזמן פגישה"

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע● נשיא איראן טוען שישראל ניסתה להתנקש בו ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות בוול סטריט; טסלה נופלת במעל 6%

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו