גילה גמליאל, הליכוד המהדורה המרכזית, קול ברמה, 29.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
דרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבטל את משפט נתניהו הסעירה את ישראל, ולא מעט שרים הצטרפו לחגיגה. טיעון שעלה הוא שיש מדינות בהן המשפט לא היה יוצא לדרך (ונזכיר שהוא כעת בעיצומו ושלנתניהו עודה עומדת חזקת החפות). שרת החדשנות גילה גמליאל אמרה ברדיו קול ברמה ש"לא בכדי, יש מדינות… כמו בצרפת", בהן לדבריה "לא מתקיימים הליכים נגד ראשי ממשלות". ייתכן שהדבר מצלצל לכם מוכר מהדיבורים על "החוק הצרפתי" מלפני כמה שנים, שהיה אמור לאסור על חקירות נגד ראש ממשלה מכהן. אז מה בדיוק קורה בצרפת ומדינות אחרות?
● המשרוקית | חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?
● המשרוקית | האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים?
נתחיל מהעניין הכללי: לפי נייר עמדה שכתבו ד"ר עמיר פוקס וד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, האמירה "יש מדינות כמו צרפת" מטעה, שכן היא עלולה ליצור את הרושם שישנן מדינות נוספות. אלא שצרפת היא הדוגמה היחידה, ובשאר המדינות לראש הרשות המבצעת יש לכל היותר חסינות פרלמנטרית רגילה, שאינה מוחלטת.
ומה הדין בצרפת? השרה גמליאל התכוונה לסעיפים 67־68 לחוקת צרפת, לפיהם נשיא הרפובליקה נהנה מחסינות מהליכים פליליים, חקירות, אישומים ותביעות ואף מהבאת עדות. במהלך תקופת כהונתו הספירה להתיישנות ההליכים הפליליים פוסקת, ולאחריה ניתן שוב להעמידו לדין על פשעים שאירעו לפני, תוך כדי ואחרי שהותו באליזה. יוצאי הדופן בגינם ניתן לפתוח בהליכים עוד בזמן אמת הם בגידה ופשעים לפי החוק הבינלאומי דוגמת פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.
אז אולי צרפת בכל זאת מראה שאפשר גם אצלנו? מומחים עמם שוחחנו סבורים שההשוואה בעייתית. "לנשיא יש כוחות וסמכויות חסרי תקדים ביחס לדמוקרטיות אחרות בעולם המערבי", אומר ד"ר יובל טל, היסטוריון של צרפת, צפון אפריקה והים התיכון מהאונ' העברית. "מוסד הנשיאות כראש הרשות המבצעת הוא יחסית חדש בהיסטוריה הצרפתית. הוא הוקם ב־1958 עם כינון הרפובליקה החמישית - מעין מהפכה לא מוכרזת.
"זה קרה בזמן מלחמה, מצב חירום, מול התנועה הלאומית האלג'יראית. הייתה אז רפובליקה פרלמנטרית תחת איום שאיבדה יציבות ולגיטימציה. המוסד החדש לא צמח מפילוסופיה או אידיאולוגיה פוליטית או מדיונים משפטיים שנמשכו שנים. זו הייתה החלטה שנועדה לאפשר לשארל דה גול לשמור על הרפובליקה ובה בעת לקבל סמכויות שלא בהכרח עומדות בקנה אחד עם נורמות דמוקרטיות".
ד"ר פוקס, חוקר בכיר בתכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מזכיר שבניגוד לישראל, כהונת הנשיא הצרפתי מוגבלת: "זה לא מתקבל על הדעת לתת חסינות במקום שאין הגבלה על תקופת הכהונה, כי אז ייתכן שתהיה לו חסינות לנצח". כמו כן, הוא מזכיר שבצרפת הנשיא נבחר ישירות ולכן הדחתו תצריך בחירות, בעוד בישראל הדבר לא מחייב. עוד הוא מוסיף, שאם ינסו לחזור להעברת החוק הצרפתי, הדבר יהיה בעייתי: "מה שברור הוא שאי אפשר להחיל חוק כזה על תיק שכבר התחיל. זה הרי הופך את החוק לפרסונלי".
מטעם השרה גמליאל נמסר: "הסיבה שהשרה הביאה את צרפת כדוגמה היא שבצרפת אי אפשר לפתוח בחקירה, חיפוש, העמדה לדין או תביעה אזרחית במשך הכהונה" (התגובה המלאה תובא באתר).
בשורה התחתונה: דברי גמליאל מטעים. צרפת היא המדינה היחידה בה קיים הסדר של חסינות מוחלטת עבור ראש הרשות המבצעת, ושם מדובר במשטר נשיאותי עם הגבלת כהונה.
תחקיר: עדין קליין