נשיאת נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren
מדובר ביחסי הסחר הגדולים ביותר בעולם: 1.6 טריליון דולר בסחורות ובשירותים העוברים מדי שנה על פני האוקיינוס האטלנטי בין ארה"ב לאיחוד האירופי, ומשפיעים על חייהם של קרוב למיליארד בני אדם.
● כותרות העיתונים בעולם | איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"
● יואב קרני, פרשנות | חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש לא בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו
לפי טראמפ, מדובר ביחסים "דפוקים" שבמסגרתם בריסל מנצלת לרעה את ארה"ב בעקביות ומרוויחה מהיצוא אליה. לפי האיחוד האירופי, הפער מתאזן אם לוקחים בחשבון שירותים דיגיטליים, והיחסים הם "הוגנים".
בימים האחרונים, לקראת הדדליין שנקבע ליום רביעי השבוע (9 ביולי), היתה אירופה כולה עסוקה בשאלה: האם שני הצדדים יצליחו להגיע להסכם כלשהו בזמן הקצר שנותר?
תאריך חדש למכסים
בינתיים, נראה שהאמריקאים דחו שוב את המועד הסופי להסכם. באפריל האחרון הכריז טראמפ על מכסים של לפחות 20% על כל סחורה אירופית, ו־25% על כלי רכב, ולאחר מכן איים להעלות את המכסים עוד יותר ל־50% על פלדה ואלומיניום. אבל אז הגיעה מפולת זמנית במדדי המניות האמריקאים, ואיתם ההכרזה המפתיעה של טראמפ כי המכסים שהוכרזו מושעים ל־90 יום.
מועד זה אמור להיות ביום רביעי השבוע. לא רק מול האיחוד האירופי, אלא מול עשרות שותפות הסחר של ארה"ב, שעליהן הוטלו המכסים ב"יום השחרור" המפורסם ב־2 באפריל.
אבל ביום ראשון השבוע התראיין שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט ל"סי־אן־אן" ונקב בתאריך חדש - ה־1 באוגוסט, שלושה שבועות לאחר הדדליין. "אם לא יהיה הסכם עד אז, אירופה תשלם לפי המכסים שהוכרזו באפריל", אמר.
לאחר מכן טראמפ הזכיר את התאריך החדש גם בתדרוך עיתונאים בבית הלבן. לפי בסנט, שהתערב בתדרוך, ה־1 באוגוסט הוא המועד שבו המכסים ייכנסו לתוקף, בעוד ה־9 ביולי נותר תאריך היעד להסכם. הבלבול שנוצר הותיר את הרושם כי ישנם שלושה שבועות נוספים להגיע להסכמים ולעסקאות.
במקביל, הנשיא האמריקאי הבטיח לשלוח ביום שני בצהריים (שעון וןשינגטון) כתריסר מכתבים למדינות הנמצאות בשלבי משא ומתן על עסקת סחר, שבהם הוא מפרט אילו מכסים יוטלו עליהן אם לא יגיעו להסכם, כדרך ללחוץ עליהן. גם שליחת המכתבים הוכרזה כבר בעבר ונדחתה כמה פעמים. המכסים שיוכרזו, לפי טראמפ, ינועו בין 10% ל־70%.
אירופה תחת לחץ
יהיה מה שיהיה התאריך שייקבע, דבר אחד ברור: אירופה נמצאת תחת לחץ אמריקאי הולך וגובר להגיע להסכם כלשהו.
הפסגה המוצלחת של נאט"ו בהאג בחודש שעבר היתה "סימן מעודד" להפחתת המתח ביחסים הטרנס־אטלנטיים, וגם לכך שהיבשת מוכנה לעשות הרבה למען טראמפ. ליתר דיוק: מוכנה לעשות הרבה כדי שטראמפ ימשיך להפגין את מחויבות ארה"ב לנאט"ו ולסעיף 5 שלה העוסק בהגנה הדדית במקרה של תקיפה.
מי שמנהל את השיחות בשלב זה מטעם האיחוד האירופי הוא נציב הסחר הסלובקי, מארוש שפצ'וביץ'. הנציב הוותיק הוא האיש שעבד על הסכם ה"ברקזיט" מול הבריטים, והוא עובד ישירות תחת נשיאת הנציבות, אורסולה פון־דר־ליין.
"אני מסיים שבוע של עבודה פרודוקטיבית בוושינגטון", כתב ברשת X בסוף השבוע, "עכשיו אני חוזר לבריסל, אבל העבודה נמשכת". בשלב הסופי של הדיונים, לפי ההערכות, ובמדה ויהיה הסכם שאפשר יהיה להכריז עליו, תיקח פון־דר־ליין את המושכות.
הפרטים על עסקת הסחר האפשרית בין הצדדים עדיין לא דלפו, אך אירופה חלוקה בתוך עצמה בשאלה בכלל אם לחתום על עסקה "חלקית ומהירה" או להסתכן באי־עמידה בדדליין ובפתיל הקצר של טראמפ.
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שביקר לאחרונה בבית הלבן לפגישה שעסקה בנושאי סחר, דוחף את האיחוד להכריז על משהו. "אנחנו לא מדברים על הסכם פרטני ומקיף עם ארה"ב, שבו כל סעיף ופרט נדונים לעומקם. אנחנו מדברים על פתרון מהיר לאי הסכמה בנושאי מכסים", אמר. גם איטליה דוחפת את הנציבות האירופית לגבש "הסכם כלשהו", צר ככל שיהיה, במטרה בין היתר לפייס את טראמפ.
"מכוונים להסכם עקרוני"
בצד המתנגדות ניצבות צרפת וספרד המזהירות מפני "מכירת חיסול" של הישגים אירופיים רק בשל החשש מטראמפ.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע חשש מהסכם "לא מאוזן". "מה שמסתמן הוא הסכם גרוע לאירופה", אמר דיפלומט המעורב במגעים ל"הנדלסבלאט" הגרמני, "האם שווה לבצע ויתורים רציניים רק כדי למנוע מטראמפ להטיל מכסים של 50% על כלי רכב?"
אם עסקת הסחר הצנועה והמינימלית שנחתמה עם בריטניה מלמדת משהו, הרי הוא שגם ארה"ב מעוניינת בעיקר להכריז על עסקאות סחר, ולא בהכרח לשנות את המצב מן היסוד.
מול הסינים מדובר במצב אחר לגמרי, אך מול אירופה ייתכן שהעסקה שתוכרז תהיה מצומצמת, תכלול הרבה רכיבים ש"יידונו בעתיד", אבל תלווה בסופרלטיבים ובהכרזות מצד שני הצדדים כדי להותיר את הרושם שארה"ב השיגה דבר מה.
בין האפשרויות המרכזיות: רכש אנרגיה (נפט וגז טבעי) בכמויות גדולות הרבה יותר מצד אירופה מארה"ב, הדדיות כלשהי במכסים על כלי רכב, פתיחה של חלק משוק המזון ורכישה מוגברת של תוצרת חקלאית אמריקאית, שתשרת את הבסיס האלקטורלי של טראמפ והרפובליקנים.
אפשרות נוספת היא הסכמה אירופית ל"מכס בסיסי" של 10% על הסחורה שלה בתמורה לוויתור אמריקאי על מכסים של 25% על כלי רכב.
הד לגישה זו ניתן היה לשמוע בדבריה של פון־דר־ליין ביום חמישי האחרון, אז אמרה כי "למעשה, מה שאנחנו מכוונים אליו הוא הסכם עקרוני, משום שבכאלה היקפים, ב־90 יום, בלתי אפשרי להשיג הסכם מפורט. זה גם מה שבריטניה עשתה".
לפי הדיווחים האחרונים בכלי התקשורת הכלכליים באירופה, עד כה ארה"ב "לא הפגינה גמישות" במיתון הדרישות החריפות שלה כלפי האיחוד, שכוללות בין היתר להתחשב במע"מ כסוג של מכס על סחורה אמריקאית (למרות שהוא מוטל על כל המוצרים).
האמריקאים גם דורשים גמישות אירופית בנוגע ליצוא תרופות ליבשת ואולי גם התחייבות שלא למסות על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. כדי להגביר את הלחץ, ביום חמישי הודיעו האמריקאים כי הם שוקלים להטיל מכס של 17% על כל הסחורה החקלאית המגיעה מאירופה.
עד כה הצליחה ארה"ב להודיע על עסקאות סחר עם שלוש מדינות מתוך יותר מ־60 עליהן הטילה מכסים חדשים באפריל.