גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חנויות, משרדים, מלונות ומקומות בילוי: האם העתיד של התכנון בישראל נמצא מתחת לאדמה

המערכה עם איראן חידדה את הצורך בפתרונות מיגון - חלקם מתחת לאדמה - אך לשימוש בתת־קרקע יש יתרונות רבים נוספים ● מדוגמאות מהעולם ניתן ללמוד כיצד ניתן לפתח את השטחים שנמצאים מתחתנו, ומחקר חדש של האוניברסיטה הפתוחה מצא את ההיגיון הכלכלי שיאפשר את זה בישראל

בית קברות תת קרקעי בירושלים / צילום: חברת קדישא ירןשלים. פרושים
בית קברות תת קרקעי בירושלים / צילום: חברת קדישא ירןשלים. פרושים

המחזות של אנשים ישנים על מזרונים בתחנות הרכבת הקלה טרם נמחו מהזיכרון, ובמוסדות התכנון ובקרב היזמים יש מי שחושב כבר על השלב הבא של בנייה ושימושים רבים למרחבים התת־קרקעיים. מה האפשרויות? ואיך מתגברים על החסמים התכנוניים, הכלכליים וההנדסיים?

פרשנות | מחירי השכירות מטפסים והופכים למנוע האינפלציה המרכזי
מחיר כמו בשדה דב: בכמה מוכרת עיריית תל אביב את הדירה של מניה ביאליק?

השימושים האפשריים: לא רק חניה ומחסנים

לתמ"א 1, תוכנית המתאר הארצית המאגדת את מרבית התוכניות הארציות לתוכנית אחת, נוסף לפני כמה שנים פרק שנועד למיגון ולפיתוח תת הקרקע.

רחלי קולסקי, מנהלת אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור במינהל התכנון, מסבירה: "בישראל משאב הקרקע יקר מאוד, ויש לנצל אותו באופן יעיל. אם אפשר להעביר שימושים שלא חייבים להיות למעלה, עדיף לחסוך בקרקע. יש דוגמאות מהארץ ומהעולם".

במינהל התכנון בחנו למשל את מרכז העיר התת־קרקעי במונטריאול, שם בנו רשת של חנויות, משרדים, מלונות ומקומות בילוי, על שטח של 12 קמ"ר; מוזיאון שטדל בפרנקפורט שנבנה מתחת לפני הקרקע, ועוד.

גם בישראל קיימות כבר דוגמאות לשימוש בתת־הקרקע, ומעבר לחניונים יש למשל בריכת שחייה של YMCA בירושלים, האגף החדש של מוזיאון תל אביב והמרכז האונקולוגי בשערי צדק - כולם בתת־הקרקע.

לדברי קולסקי, "התמ"א מתייחסת לכל בנייה חדשה ולוקחת בחשבון את תת־הקרקע. היא לקחה בחשבון גם שתת־הקרקע יכולה להיות אמצעי להקטין את פערי המיגון, במיוחד באזורים שאין ממ"דים. למשל כשעושים תחנות רכבת חדשות, איך האוכלוסייה תוכל לשהות שם בשעת חירום. במלחמה זה הוכיח את עצמו, שאת התכנון עשו מראש בהבימה ובתחנות הרק"ל, תכננו מראש את עובי, הקירות והאוכלוסייה שהתה שם.

רחלי קולסקי / צילום: מינהל התכנון

"יש הרבה דברים שאפשר להוריד לתת־הקרקע. חניה ומחסנים זה ברור, אבל אפשר גם מסחר, בתי קולנוע, מרפאות - הם לא חייבים להיות למעלה. אפשר גם מתקני ספורט והקאנטרי ב־TLV הוא דוגמה טובה. יש מגרש ספורט ובריכת שחייה בתת־הקרקע. יש אפילו דוגמאות מהעולם לחקלאות - למשל של גידול פטריות או כל מיני סוגים של חקלאות שלא חייבים להיות למעלה. בכל הקשור לחומרים מסוכנים צריך לחשוב כמה שיותר על תת־הקרקע.

"בהלסינקי זה בגלל הקור ובגלל החשש מרוסיה, הם עשו דברים מצוינים. פה זה בגלל הצפיפות והצורך בניצול הקרקע, ובגלל המיגון, וגם החום, צריך שבמקום שהתנועה תהיה למעלה בשמש שתהיה למטה. אפשר למשל לעשות מתקנים שלמעלה זה מאגר מים ולמעלה זה שצ"פ, ראינו בית ספר שלמטה הכול זה מעבדות ולמעלה זה חצר".

האתגרים: להכניס אור ואוויר

הרבה יותר יקר לבנות בתת־הקרקע, ולפעמים גם מסובך. לא נעים להיות כל היום בלי אור טבעי, האוורור יכול להיות בעייתי, והמערכות מורכבות.

"ברגע שעושים את התכנון הנכון וזורקים אור מלמעלה זה לא מבלבל, ויש שילוט שעוזר לך להתמצא. דבר נוסף שאנחנו רוצים הוא שחניה שבונים היום, אפשר יהיה להסב בעתיד למשהו אחר. צריך שגובה כל קומה יהיה מספיק גובה, כי הגובה של חניה הוא נמוך יותר".

קולסקי מציינת כי "זה כמובן דורש בדיקות אחרות - קרבה למי תהום, גז ראדון, סיכונים סיסמיים, גם בלי קשר לתמ"א, אבל כוחות השוק פועלים באופן אינטנסיבי לכיוון הזה[ ומוסד תכנון אמור לשקול את זה.

"יש נקודה מסוימת שבה כבר עדיף ליזם לדחוף את הבנייה למטה מאשר למעלה, ובייחוד אם זה לשימושים כמו עסקים שיכולים להחזיר את העלות. אם מוצאים בתת־הקרקע חומר ששווה כסף - אפשר גם למכור אותו. למשל, במוזיאון הסובלנות בירושלים כשהתחילו לחפור את החניון, ראו שזה חומר איכותי ומכרו אותו וירדו עד שש קומות למטה.

האדריכל אסף אלחנתי מספר: "העיסוק שלי בנושא התחיל עוד בתקופת לימודי התואר השני, במסגרת פרויקט הגמר. כבר אז עניין אותי מאוד נושא השימושים בתת־הקרקע.

"אחד הנושאים המרכזיים בתכנון עירוני כיום הוא הציפוף. בדרך כלל ההתייחסות היא לגובה ולשמירה על שטחים פתוחים, אבל יש גם ממד שלישי שכדאי לתת עליו את הדעת - הממד התת־קרקעי. כשהתחלתי להתעמק בתחום, גיליתי כמובן שלא מדובר בהמצאה שלנו - יש ערים רבות שכבר עושות בזה שימוש, והלסינקי שבפינלנד היא אחת הדוגמאות המרשימות.

"במהלך המלחמה הקרה נבנו בהלסינקי מרחבים תת־קרקעיים לצרכים ביטחוניים, מתוך צורך ממשי בהגנה מפני איום קיומי. לאחר שהאיום חלף, נותרו אותם חללים ללא מטרה ברורה. בשנת 2010 החלה העירייה לקדם תוכנית כוללת לשילוב ולחיבור של אותם מרחבים, לצרכים אזרחיים ולא שגרתיים - למשל, כנסיות תת־קרקעיות. גם בסין ראיתי דוגמאות לשימושים דומים.

בריכת שחייה בהלסינקי, אשר הוקמה בתת־קרקע / צילום: ap

"כמובן, מלחמות הן תרחישי קצה, כמו גם אסונות אקלימיים. הם אמנם נדירים יחסית, אבל ההשלכות שלהן קשות מאוד. היום ברור שאין מחלוקת לגבי הצורך בתכנון עבור מצבי חירום. כחלק מהאחריות המקצועית שלנו כמתכננים, עלינו להביא בחשבון גם את אותם תרחישים קיצוניים.

"אבל אני סבור שגם בלי אירועי הקצה שחווינו לאחרונה, מדובר בצו השעה. עובדה שהערים שנחשבות למובילות בתחום אינן מתמודדות עם איום טילים כמו בישראל.

הצד הכלכלי: לא יקרה בלי תמורה ליזמים

אלחנתי היה שותף למחקר חדש שנערך במסגרת המרכז למחקרי קיימות וסביבה של האוניברסיטה הפתוחה, בנוגע לשימושים בתת־הקרקע, ומציע מודל כלכלי מעניין. את המחקר חיברו פרופ' דני ברויטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ד"ר ינאי פרחה מהחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל־חי, השמאי ד"ר נסר ח'יר, מנהל תחום ברשות המסים - ואלחנתי עצמו.

"יצאנו למחקר משום שהגענו למסקנה חד־משמעית שהמהלך הזה צריך להתרחש לא רק ברמה הרעיונית. אמנם קיימת כבר תמ"א לשימושי תת־קרקע, אבל יש צורך בתכנון מעשי ויישומי.

"כיום, ההתחדשות העירונית מונעת כמעט כולה על ידי השוק הפרטי ופועלת לפי מכפילים כלכליים - ולכן חשוב שכל השחקנים יהיו מעוניינים לקחת בזה חלק. זה לא יקרה אם לא יהיה לזה היגיון כלכלי.

"בתחום ההתחדשות העירונית, תקן 21 מגדיר את ההיתכנות הכלכלית של פרויקט ועוזר לעשות סדר בין צורכי הרשות לבין האינטרסים של היזם. הרשות רוצה להוסיף שטחי ציבור, והיזם מעוניין במספר דירות מקסימלי. כשמכניסים מראש דרישות לתכנון מרפאות או מבני ציבור בתת־הקרקע - בעיקר אם הן לא מניבות רווח - זה מקשה על המהלך.

קניון בקוויבק, אשר הוקם מתחת לאדמה / צילום: Shutterstock

"במסגרת המחקר בחנו דוגמאות אמיתיות של פרויקטים בפתח תקווה ובנשר, ובדקנו מה קורה לפרויקט מבחינה כלכלית כאשר משנים את השימושים בקומות התת־קרקעיות. שאלנו: האם ניתן לשמור על רווחיות מינימלית? ואם לא - כיצד ניתן לתמרץ זאת? בחנו שלושה תרחישים:

"בתרחיש ראשון - לקחנו את קומה מינוס 1 בכל פרויקט, ושקלנו להפוך אותה משטח חניה לשימושים אחרים: מסחר, מרפאות, מבני ציבור, חדרי כושר ועוד.

"בתרחיש שני - בדקנו מה קורה אם מרחיבים את הקומה התת־קרקעית לתכסית מלאה של 100% (במקום 85%).

"בתרחיש שלישי - הרחבנו את שתי הקומות התת־קרקעיות (מינוס 1 ומינוס 2) במקביל.

"חשוב לציין שהתכנון בתת־קרקע טומן בחובו אתגרים משמעותיים, כמו החדרת אור טבעי, אוורור וסירקולציה, ונגישות נוחה מרחוב. כאשר מוסיפים קומה מעל הקרקע, יש לעיתים צורך להוסיף גם קומה נוספת לחניה - ולכן צריך למצוא איזון כלכלי.

"מצאנו שעד קומה אחת, ואפילו פחות מכך, ניתן להגיע בקלות יחסית לרווחיות של כ־17% - באמצעות תוספת זכויות בנייה או הקלות בהיטלי השבחה. נוסף לכך, יש להביא בחשבון את עליית הערך שנוצרת כשבונים מרחב עירוני אינטנסיבי ורב־שימושים - שהוא נוח יותר מהעמסה בקומת הקרקע בלבד.

"כאשר משלבים שימושים ציבוריים בתת־הקרקע, מרוויחים גם נגישות, וגם יכולת תגובה טובה יותר במקרי חירום. זיהינו עלייה בביקוש לפתרונות כאלה. החסם המרכזי כיום הוא עלות הפיתוח - וזו נקודת המפתח.

אדריכל אסף אלחנתי / צילום: שחר דרורי

"החזון הוא שתהליך כזה יתחיל מהמרכזים העירוניים ויתפשט בהדרגה החוצה, כמו אדוות במים. אבל אם ננתק את התכנון מהשוק - הוא יישאר על הנייר. לכן, הוא חייב להתחבר גם לשוק הפרטי, ואני מקווה שימשוך גם את תשומת לב הציבור הרחב".

המסר המרכזי של החוקרים ברור: כמו בפרויקטים לאומיים דוגמת הרכבת הקלה והמטרו בגוש דן - ככל שדוחים את התכנון, כך הוא הופך יקר ומורכב יותר. "אם לא נתחיל עכשיו", הם מזהירים, "זה אולי לא יקרה לעולם".

היתרונות: מיגון וגם תשתית קהילתית

אורלי גביזון, מנהלת ההתחדשות העירונית בחברת YBOX, רואה בשימוש בחללים התת־קרקעיים בפרויקטים חדשים גם יתרון קהילתי, ובעיקר בשעות חירום כמו אלה שראינו במבצע "עם כלביא". היא חושבת על המרחבים הללו כעל תחליף מוצלח יותר ונגיש למקלטים הציבוריים הקיימים.

"השימוש בחללים תת־קרקעיים בפרויקטים חדשים בישראל הוא בעיקר לשירות - חניות, מחסנים וחדרים טכניים. לדעתי נדרש שינוי גישה תפיסתי ותכנוני. עלינו לראות במרחבים התת־קרקעיים הזדמנות לפתח תשתית קהילתית מחוזקת - כזו שמספקת מענה גם לשגרה אך בעיקר לשעת חירום".

גביזון חושבת על מרחבים שיוכלו להיות דו־תכליתיים, לזמן שגרה ולזמן חירום, ומזכירה שמרחבים מוגנים גדולים חדשים כאלה, יהיו טובים יותר מהקיימים גם בהיבט של הנגישות, בגלל שייבנו בהתאם לתקינה החדשה.

לדבריה, "ניתן לתכנן את החללים בתת־קרקע, כך שישמשו גם כמרחבים ציבוריים חיוניים: מרכזים קהילתיים, חללי עבודה משותפים, אזורי משחק לילדים או מתחמי מנוחה ומפגש.

"מרחבים אלה, אם יתוכננו מראש כבעלי עמידות ומיגון, יהפכו בשעת חירום למקלטים פעילים - כאלו המאפשרים לאנשים להיות יחד, לשמור על שגרה יחסית, למנוע תחושות בדידות, חרדה וניתוק ולהפוך לעוגן קהילתי של ממש בעיתות משבר. הפתרון הזה יעיל כמובן גם נגד בעיות אקלים וההתחממות הגלובלית".

איך זה יעבוד מבחינה כלכלית?
"על המדינה או הרשויות המקומיות לאפשר שימוש בתת־הקרקע כשטח עיקרי בלי להפחית מזכויות הבנייה בעל הקרקע. כך יזמים יוכלו לבנות חללים בתת־הקרקע שישמשו למסחר, לתעסוקה, לקהילה או לפנאי. המחויבות לתחזוקת השטחים הללו תהיה על בעלי הנכסים, וזאת תוך התחייבות לשמירה על רמת מיגון גבוהה שתאפשר הפעלה גם בשעת חירום".

למה שהרשויות או המדינה יסכימו לכזה דבר?
"כיום, תחזוקת המקלטים הציבוריים מצויה באחריות הרשויות המקומיות. בפועל רבות מהן מתקשות לעמוד בכך. התוצאה היא מקלטים נטושים, מוזנחים ולא ראויים לשימוש. הרשויות יאפשרו את החלופה המוצעת במנגנון הדומה למטלה ציבורית שלפיו, בעת שגרה השימוש בחללים הללו יהיה בהתאם לייעוד שלהם - מסחר, תעסוקה וכד' - אך בעתות חירום זכות השימוש תהיה לכלל הציבור.

"בצורה זו, נוצר פתרון כפול: גם חללים תת־קרקעיים שימושיים ומתוחזקים ביום־יום, וגם מרחבים מוגנים, קהילתיים ונגישים בשעת משבר אשר עול התחזוקה שלהם לא רובץ על כתפיה של הרשות.

"על ידי שיפוי זכויות בגין חלופת מיגון כזו, ניתן ליזמים את ה־12.5 מ"ר לדירה בגין ממ"ד, ונאפשר בנוסף שימוש עיקרי בתת־הקרקע, והם בתמורה יתחייבו לבנות מיגון קהילתי.

"נוביל את התכנון יחד עם מומחי המיגון לפתרונות המעודדים מפגש. זה היה הופך את הטראומה הזאת שאנחנו עוברים למנוע לצמיחה ושינוי", מסכמת גביזון.

עוד כתבות

הפקולטה לניהול. כך תשפיעו על הדור ששולט בכוח קנייה של מאות מיליארדי דולרים / צילום: Shutterstock

משנים מהיסוד את המציאות הצרכנית: כך תשפיעו על הדור ששולט בכוח קנייה של מאות מיליארדי דולרים

בני דור ה-Z אינם מסתפקים בצריכת מוצרים, אלא רואים עצמם שותפים ליצירת ערך ומעוניינים להשפיע ● המפתח להצלחה בעידן החדש אינו טמון בעוד קמפיין גלובלי מבריק, אלא באימוץ אסטרטגיה עמוקה ומתמשכת וביכולת לדבר ולהתחבר באופן מקומי ואותנטי ● כך תעשו את זה נכון

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בת"א; מדד הביטוח יורד בכ-1.5%, ישראכרט עולה בכ-2%

מדד ת"א 35 יורדת ב-0.3% ● שורת חברות בארה"ב יפרסמו דוחות בשבוע הקרוב, ביניהן אלפאבית, טסלה ואינטל ● השקל המשיך להתחזק ביחס לאירו, אך דווקא נחלש קלות ביחס לדולר ● הפניקס מציינים כי הסיכוי להפחתת ריבית בספטמבר פוחת ● מנכ"ל מגדל ניהול תיקי השקעות אומר כי "לא מן הנמנע שישראל עומדת כעת בפני תור זהב כלכלי"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

פלש לשטח ציבורי ודרש 1.3 מיליון שקל לפינוי. מה קבע ביהמ"ש?

בית משפט השלום דחה בקשה של אדם שעשה כ-20 שנה שימוש ללא היתר בשטח ציבורי לפיצוי בגין השבחת הנכסים שנבנו בו ● למה נדחתה תביעת לשון הרע בטענה להפצת שמועות של גניבת כסף מחנות שבבעלות הנתבע? ● וגם: האם מפקח בנייה חייב לפצות על נזקים שגרם לווילה, למרות שהיא נמכרה ללא הפסד? ● 3 פסקי דין בשבוע

השרה מאי גולן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

השרה מאי גולן תיחקר באזהרה בעקבות חשדות לשוחד ומרמה

היועמ"שית ופרקליט המדינה אישרו למשטרה לחקור את השרה לשוויון חברתי בעקבות תחקיר ערוץ 12 ● בתחקיר נטען כי מאי גולן הייתה מעורבת במינויים פיקטיביים בתמורה לתרומות לעמותה שניהלה, וכי קיבלה תרומה משגרירות טייוואן אחרי שהציגה מצג שווא ● גולן מכחישה את ממצאי התחקיר וטוענת כי בינה מלאכותית יצרה את קולה בהקלטות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

איזה אי יווני הוא הקרוב ביותר לישראל?

מה השם העברי לטיסות לואו קוסט, כיצד נקרא המטבע של אוקראינה, ובמה עוסקים אורניתולוגים? ● הטריוויה השבועית

איליה סוצקבר, פרופ' אמנון שעשוע, שירי וקס / צילום: כדיה לוי, עומר הכהן, עדו לביא

​מענק חתימה של חצי מיליון שקל ומימון שכירות בגינדי: הקרב על הטאלנטים של ה־AI בישראל

המרוץ לגיוס מומחי בינה מלאכותית בישראל מחריף, אך ההיצע נותר מצומצם: רוב הכישרונות בתחום מגיעים מהאקדמיה ללא ניסיון מעשי, או מהתעשייה בלי רקע מחקרי ● הכשרות ייעודיות כמעט לא קיימות, ובניגוד לסייבר - התחום לא נהנה מתשתית הכשרה צבאית ● התוצאה: פער גדל בין הדרישות הגבוהות בשוק לבין כוח האדם הזמין - מה שמקפיץ את המשכורות לגבהים חדשים

ערן גולן, מנכ''ל מימון ישיר / צילום: עופר חג'יוב

מימון ישיר מתייעלת; תצמצם 12% ממשרות עובדי האשראי לרכב

מימון ישיר מודיעה הבוקר על יישום תוכנית התייעלות ממוקדת במגזר הלוואות הרכב שתוביל לצמצום במצבת המשרות במגזר הלוואות הרכב ● לפי ההערכות, צמצום לפי השיעור המדובר, משמעותו פיטורי כ-90 עובדים ● החיסכון השנתי הצפוי מהמהלך מוערך על ידי החברה בכ-40 מיליון שקל

כבר בסתיו הקרוב: המדינה האירופית הראשונה שתאמץ את כיפת ברזל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: רומניה בדרך לרכוש את כיפת ברזל; איראן מתכוננת לסבב הסלמה נוסף מול ישראל; בשוויץ שוב מאוכזבים מאלביט, והמשטר בדמשק עומד בפני דילמה קיומית ● כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ ואילון מאסק / איור: Shutterstock

יחסי טראמפ-מאסק: האם יבוטלו החוזים בין SpaceX לממשל האמריקאי?

המתיחות בין טראמפ למאסק איימה על הסכמים בשווי מיליארדי דולרים בין SpaceX לממשל האמריקאי ● בממשל בחנו לאחרונה את ביטול החוזים של החברה, אך יועציו של טראמפ קבעו כי רובם חיוניים, כך עפ"י דיווח בוול סטריט ג'ורנל

מנהטן / צילום: Shutterstock

ברקע משבר משרדי ההייטק בניו יורק, מנורה מבטחים מצטרפת לקרן חוב של מיליארד דולר

בין המשקיעים המרכזיים בקרן חוב חדשה של SL Green, בעלת הנדל"ן המסחרי הגדולה ביותר במנהטן, נמצאת גם מנורה מבטחים הישראלית ● הקרן הוקמה בתחילת 2024 ומכוונת לרכישת חוב נדל"ני בנכסים מסחריים שנקלעו לקשיים, בעיקר בשוק המשרדים והקמעונאות של ניו יורק

צילום מסך מהאינסטגרם

מנכ"ל Astronomer שנתפס ברומן עם עובדת החברה - הושעה מתפקידו

מנכ"ל חברת ההייטק Astronomer הושעה מתפקידו לאחר שנתפס ברומן לכאורה עם מנהלת משאבי האנוש בחברה שלו ● החברה פרסמה כי פתחה בחקירה רשמית ומינתה את המייסד השותף למנכ"ל

השופטת רות רונן והיועמש''ית גלי בהרב מיארה / צילום: ענבל מרמרי, איל יצהר

בג"ץ: נבצרות נתניהו באחריות היועמ"שית. נתערב רק בנסיבות חריגות

שופטת העליון רות רונן קבעה כי בג"ץ לא יתערב בשיקול-דעתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - אלא אם יוכח חד-משמעית כי רה"מ בנימין נתניהו מפר את הסדר ניגוד העניינים שלו, וכי נפל פגם שיפוטי בטיפול בהפרות אלה

עסקאות השבוע / צילום: מורן לוי

עם פוטנציאל להתחדשות: כמה שילמו משקיעים על דירת 3 חדרים באור יהודה?

בדרום אור יהודה, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח של 50 מ"ר, בקומה רביעית בבניין ללא מעלית תמורת 1.6 מיליון שקל ● בשכונות הדרומיות של אור יהודה מקודמת תוכנית פינוי־בינוי ● הקונים הם זוג צעיר שרכש את הדירה להשקעה ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

מאמצי השיקום של מכון ויצמן / צילום: כפיר זיו

מחצית מהבניינים נפגעו. הנזקים מגיעים ל-2 מיליארד שקל: מכון ויצמן מנסה לקום מההריסות

חודש אחרי שנהרסו 52 מעבדות וניזוקו 60 מבנים במכון ויצמן, גלובס עוקב אחרי מאמצי השיקום שלו ● אנשי המכון מספרים על דגימות נדירות שאבדו ועל הקושי של המדינה להתמודד עם נזק ייחודי למוסד מדעי, אבל גם על אלתורים יצירתיים של חוקרים ורוח אופטימית ● בדרך לגיוס הכספים הנחוצים לשיקום, המכון משנה גם את תדמיתו המסוגרת

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בהרב-מיארה מבקשת מבג"ץ למנוע את הדיון בממשלה בהדחתה

לטענת היועצת המשפטית לממשלה, עצם הדיון על הדחתה - גם אם ההחלטה שתתקבל בדיון תיפסל לאחר מכן - גורם נזקים מיידיים לשלטון החוק ונותן משקל לטענות העומדות בבסיסו

נתניהו ומשפחות החטופים בבלייר האוס. ייאוש היה תלוי בחדר / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

"המלחמה המיותרת" והמלחמה הבלתי מסתיימת

מה יכולת העמידה של חברה חופשית במלחמת דמים ארוכה? הבריטים עמדו ב-1916 ב-57 אלף הרוגים ביום אחד ● לא כל חברה מסוגלת. לפעמים החמצן מתחיל לאזול

איציק עוז / צילום: עומר עוז

הישראלים לא מבינים בפנסיות, ועשרות סוכני ביטוח הפכו למולטי מיליונרים

דווקא בעידן הדיגיטלי, כוחם של המתווכים המסורתיים בתחומי החיסכון והביטוח הולך וגדל ● בשוק מסכימים כי עוצמתם נובעת מרמת ההבנה הנמוכה של הציבור ● התוצאה: הסוכנויות מציגות רווחיות הלקוחה מעולמות ההייטק ושוק רותח של עסקאות, שהאחרונה שבהן הובילה ליצירת מיליארדר חדש, איציק עוז

אילוסטרציה: Shutterstock

הענקית שאיכזבה והדוחות שיכריעו: איך יראה השבוע בשווקים?

אחרי שבוע תנודתי בארץ ובוול סטריט, שבוע המסחר צפוי להיפתח כשבמוקד כניסתן של ענקיות הטכנולוגיה הגדולות למעגל המדווחות - מה שעשוי לספק קריאת כיוון עבור השוק ● בתל אביב המשקיעים ימתינו לדיווחים ביחס לעסקת חטופים

תחנת הכוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה, שלומי אמסלם

מי תישאר בחוץ? המרוץ להקמת תחנות כוח מוגבל על ידי הממשלה ורשות החשמל

לאחר שפסלה אותן בעבר, הממשלה תדון מחדש בהקמת תחנות הכוח OPC וריינדיר ● ואולם, מכסה שקבעה רשות החשמל מאפשרת להקים רק אחת מהן, בשל העלות הגבוהה למדינה ● מנגד, יש מי שטוען: התחרות שצפויה להיווצר עם כניסתן לשוק תחסוך לציבור הרבה יותר

אורי ברזילי / צילום: ניר סלקמן

בלי תואר ראשון, הצעיר שקיבל תפקיד יוקרתי בהייטק

"פעמיים התגייסתי ל-669 ונאלצתי לעצור את המסלול כי נפצעתי. בפעם השנייה כבר ירד לי הפרופיל, אז הועברתי ליחידה הטכנולוגית של סיירת מטכ"ל. לא היה קל לוותר על חלום הלוחם" ● שיחה קצרה עם אורי ברזילי, שותף בקרן Team8