גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוויכוח על הכסף הגדול: מי ישפץ את עשרות אלפי הדירות שנפגעו?

הממשלה החליטה על תוכנית שבה הקבלנים הגדולים הם שיהיו אחראים לשיפוץ הדירות שנפגעו במבצע "עם כלביא" ● יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, זועם: "יש כאן קומבינה על קומבינה. בסוף הקבלנים יעסיקו את קבלני השיפוצים ויגזרו קופון" ● בממשלה טוענים בתגובה: "יש עבודה לכולם" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

שיפוצים / צילום: מד''א
שיפוצים / צילום: מד''א

החלה המלחמה על הכסף הגדול: כיצד תחולק עוגת השיפוצים של עשרות אלפי הדירות שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא"?

בשבוע שעבר הודיעו שר האוצר, שר הבינוי והשיכון ומנהל רשות המסים על "ההיערכות הלאומית לשיקום אזרחי". במסגרת התוכנית, קבלני הביצוע הגדולים בישראל ייטלו חלק בשיפוץ המתחמים שניזוקו. אולם יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, מזהיר כי המשמעות של הדבר היא יצירת ריכוזיות בענף וייקור העלויות. ואולם במס רכוש ובמשרד השיכון מכחישים מכל וכל את טענותיו, ויש אף מי שמזכיר לו, שעוד לפני המלחמה הוא התלונן על מחסור חמור בכוח אדם בענף השיפוצים.

התוכנית: הקבלנים הגדולים ישפצו

תוכנית השיקום "משקמים באחדות", מדברת על כך שקבלנים המתמחים בפרויקטים רחבי היקף, יתמקדו בשיקום דירות פרטיות, כחלק משיפוץ מתחמי מבנים שנפגעו במבצע. לכל מתחם שנפגע יוקצה לקבלן ביצוע אחד, שיפעל בפיקוח המדינה ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם חברת הניהול הממונה מטעם מס רכוש.

לטענת משרדי האוצר והבינוי, כפי שפורסם בהודעה לעיתונות בנושא, "המסלול הממשלתי מציע לתושבים פתרון מהיר, איכותי וללא בירוקרטיה: אין צורך בהתנהלות מול קבלנים, בקבלת הצעות מחיר או במעקב אחר עבודות - כל התהליך מנוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע. כמו כן המסלול הממשלתי יסייע לאוכלוסיות המתקשות בהתנהלות מול הרשויות, וייתן מענה למקרים של חוסר זמינות של קבלני שיפוצים".

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים, אמר בעת ההכרזה על התוכנית כי "אנו מתמודדים בימים אלה עם אתגר חסר תקדים של מתן מענה לכ־45 אלף תביעות לנזק ישיר, מהן כ־35 אלף תביעות בגין נזק למבנה. אחד האתגרים הגדולים הוא המחסור בקבלני שיפוצים והמסלול הממשלתי נועד לעזור בכך.

"אנו לוקחים מספר גדול של נזקים, מאחדים אותם למתחם אחד ומכניסים חברת בנייה גדולה שתטפל בכולם בבת אחת. כך גם ניתן לרתום למהלך השיקום חברות שבדרך כלל לא מטפלות בנזקים נקודתיים למבנה אחד, וגם לחסוך לאזרחים את ההתנהלות מול הרשויות סביב השיקום וקבלת הפיצוי".

יו''ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב / צילום: אמיר לוי שירותי צילום והפקת אירועים

הביקורת: "להעלים אפשרות לתחרות"

"'מחסור בקבלני שיפוצים'?! אני שלחתי לאהרונוביץ, לבכירי הממשלה והשלטון המקומי רשימה של 450 קבלני שיפוצים, ותנחש מה? בדקתי מול הקבלנים - ואף אחד לא יצר איתם בכלל קשר", מזדעק סיב. "מה שהממשלה בחרה לעשות, זה לקחת את הקבלנים הגדולים, ולהעלים כל אפשרות לתחרות. התוצאה תהיה רעה לכולם - לבעלי הדירות, למדינה ולקבלני השיפוצים. היא תהיה טובה רק לקבלנים הגדולים, שיגזרו קופון".

לחיזוק דבריו, מציג סיב משאל שהפיץ בין חברי ההתאחדות, שממנו עלה כי ליותר ממחצית מהם לא פנו, ואילו רק 10% מהם קיבלו יותר מחמש פניות. 93% מהם ענו כי היו רוצים לקבל פניות מהציבור ו־95% הודיעו כי יש להם צוות עובדים זמין.

מדוע ההסדר רע לבעלי הדירות? הם יהיו פטורים מוויכוחים מול הקבלנים ומבירוקרטיה?
"יהיה לזה מחיר גבוה. אנשים יקבלו שיפוצים בסטנדרט אחיד של 'מחיר למשתכן' - עץ סיבית בארונות מטבח ומרצפות של 30 ס"מ על 30 ס"מ. מהר מאוד התהליך יהפוך לכאוס, כשאנשים יראו מה רוצים להכניס להם לבית ואז ינסו לדבר עם הקבלן, אבל כשקבלן משפץ במקביל 400 או 500 דירות - אף אחד לא יכול לדבר איתו ולא תהיה להם מילה בכלל".

מדוע הסטנדרט יהיה נמוך?
"כי קבלן רוצה להרוויח, וכשמשפצים מאות דירות, חייבים ללכת על סטנדרטים אחידים, ולא יכולים להתחשב בכאלה שאיבזרו את הבתים שלהם במרצפות יקרות של מטר על מטר, או בשיש למטבח ב־1,000 שקל למטר".

אולי זה זול ויעיל יותר למדינה?
"אתה באמת חושב שזה יהיה זול יותר? קבלני הבנייה מתמחים בהקמה, לא בשיפוצים. העובדים שלהם לא יודעים לשפץ. מה יעשו? ישכרו קבלני שיפוצים כעובדים או כקבלני משנה. אז למה לא ללכת ישר לקבלני השיפוצים? למה להיעזר במתווכים שייקרו את העלויות?

"אז כדי להוזיל את העלות של העבודה, בלי לפגוע ברווחים - הם יורידו את הסטנדרטים של החומרים, על חשבון הבחירה של בעלי הדירות. אז זול במחיר הסופי זה לא יהיה, אלא רק באיכות הדירה המשופצת".

על סמך מה אתה טוען שיהיו עיכובים בביצועים?
"יהיו עיכובים על עיכובים על עיכובים, ולא צריך ללכת רחוק. הקבלנים מתעכבים בבניית הדירות החדשות שלהם. אז מישהו באמת חושב שאת השיפוצים הם יסיימו בזמן? יש להם 50 אלף דירות לשפץ!"

אבל חלק מהן מיועדות להריסה ובינוי מחדש, וזה לא קשור אליכם.
"אני לא מדבר על פינוי־בינוי - זה אינו התחום שלי, ולא הייתי מתקומם, אם הממשלה היתה מודיעה, שמדובר אך ורק במבנים שמיועדים להריסה ובינוי מחדש. אבל כאן מדברים על כלל הדירות שנפגעו - אמבטיה, שירותים, מטבח, סדקים בקירות. זה הרוב המוחלט של הדירות".

הבעיה: מהו "שיפוץ" ומהו "שיקום"

על פי ההודעה לעיתונות שפרסמו משרדי האוצר והשיכון, רשויות מקומיות ימפו אזורים שנפגעו ע"י טילים איראניים ויגדירו "מתחמי שיקום", שיכללו מספר רב של בניינים ותשתיות הזקוקים לשיקום.

לאחר מכן תיצור כל רשות מקומית קשר עם הדיירים המתגוררים במתחמים ותציע להם את האפשרות לשקם דרך המסלול הממשלתי. הרשות המקומית תעביר לקרן הפיצויים את הפרטים של הדיירים שייבחרו להצטרף למסלול זה, ונציגי קרן הפיצויים ייבדקו כי הדיירים עומדים בתנאים ואז ייצרו עימם קשר. אין צורך לפנות ישירות לקרן הפיצויים על מנת להצטרף למסלול.

להודעה לא נוספה הגדרה מדוייקת של המונח "שיקום" והתוצאה עלולה להביא לטשטוש הגבולות בין "שיפוץ" לבין "שיקום".

רדיוס הפגיעה של הטילים האיראניים הגיע למאות מטרים, כשרוב הדירות שנפגעו כלולות תחת הגדרה של שיפוצים, ושיפוצים קלים, כמו זכוכיות שנופצו, ארונות שעפו מהמקום וכד'.

כבר היום מס רכוש נותן אפשרות לבעלי דירות, שהנזקים שלהם נאמדים בעד 30 אלף שקל, לבצע את העבודות בעצמם, ולשלוח למס רכוש צילומי נזקים וחשבוניות של אנשי השיפוץ שביקרו במקום.

סיב אומר כי "כל הכבוד למס רכוש שמתנהלים בצורה כזו ולא מטרטרים אנשים, אבל הסכום נמוך מידי, והיו צריכים להעלות אותו, משום ששיפוצים רבים שמוגדרים 'קלים', מגיעים בקלות לעשרות אלפי שקל".

במקרים כאלה עולה השאלה, אם גם שיפוץ של עשרות אלפי שקלים או מאות אחדות של אלפי שקלים - יוגדר שיקום, כי על אף שמדובר בסכומים נכבדים, עדיין מדובר בנזקים שמוגדרים קלים עד בינוניים.

משה ראש, מנהל תחום נזק ישיר בקרן פיצויים / צילום: דוברות רשות המסים

רשות המסים: "לקבלן יש מיליון עבודות"

ואולם מנהל תחום נזק ישיר בקרן פיצויים, משה ראש, אומר דברים אחרים ומתאר מציאות כמעט הפוכה מזו של סיב. לדבריו, "יש שתי אפשרויות שיקום. הראשונה היא שיקום עצמי, זאת אומרת שאתה יכול לבחור לעצמך עם איזה קבלן תבצע את השיפוץ ואנחנו מאחוריך. אפשרות אחרת היא שתהיה חברה משקמת שתפעיל חברות קבלניות מטעמן.

"במהלך המלחמה שמאים מטעמנו יצאו לשטח, אמדו את הנזקים וביקשו מהנפגעים הצעות מחיר, אבל אנשים לא יכלו לתת להם, כי קבלנים לא הגיעו אליהם, או שכבר נתנו הצעות מחיר, ואנחנו אישרנו, אבל הקבלן לא יכול היה לעבוד, כי יש לו מיליון עבודות. נוצר מצב שמבחינתנו אנחנו חושבים שהתיק סגור, אבל עבודה לא נעשית".

ראש גם מסרב לקבל את התיאור של סיב, אודות סטנדרטים נמוכים של חומרים ועבודה שצפויים להיעשות על ידי החברות הגדולות. "אם אתה שואל אותי, זה לא עניין של רווחיות פה, אלא שחברות גדולות יעזרו לאנשים", הוא אומר. "יש מקומות עם עולים חדשים, אנשים שמתקשים, או כאלה שלא יכולים לשלם לקבלן, ואנחנו מנסים לגייס את הקבלנים הגדולים, שבמקום להקים מגדל של 30 קומות, שיקדישו חודש־חודשיים וישקיעו עבודה שתועיל גם למשק וגם לאנשים לחזור לשגרת החיים שלהם.

פגיעת טיל בבני ברק / צילום: ap, Leo Correa

"זו היתה המטרה העיקרית של התוכנית הזו. היא עדיין בחיתוליה ועוד לא החלו בפרויקט אחד, אבל העיריות מגלות עניין.

איך מפרידים בין שיפוץ לשיקום?
"זו בדיוק הבעיה. כפי שאמרתי, דרך המלך מבחינת מס רכוש היא 'קח כסף וקח איזה קבלן שאתה רוצה', אבל אנשים נתקעו. אף קבלן לא הגיע אליהם, אף איש זכוכית, אף איש אלומיניום, והם מחכים כבר שבועיים".

על כך מעיר סיב כי "זה לא קבלנים, זה זגגים ואנשי אלומיניום, ובטח שלא הגיעו אליהם, כי יש מחסור חמור באלומיניום ובזכוכית, ויבואנים עובדים קשה מאוד להשלים את החוסרים".

ראש טוען מנגד כי "יש חברות גדולות, שיש להן חברות אלומיניום משלהן, ואנחנו רוצים להכניס חברות גדולות למתחמים לשיקום, כדי שנפנה מהר את בתי המלון. יש עבודה לכולם, באמת לא חסר".

רשם הקבלנים במשרד השיכון, עמית גריידי, מגיב בצורה בוטה אף יותר. "עוד לפני המלחמה התאחדות קבלני השיפוצים טענה שיש מחסור בעובדים. אז הגענו למצב שאי אפשר להכיל את הדברים", הוא אומר. "'משפצים באחדות' נולדה מתוך ההבנה שצריך משהו גדול כדי לפתור את הנזק הכי גדול שנותר כאן בזמן הכי קצר, ועם כל הכבוד, לא אנשי השיפוצים יכולים להתמודד עם היקפים כאלה של הרס.

"אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: לצערנו הרב - יש הרבה עבודה לכולם ועל כל העבודה השנתית הממוצעת של קבלני השיפוצים, יתוספו להם עוד עשרות אלפי דירות בעקבות 'עם כלביא'. האינטרס הציבורי הוא לשפץ בתים בערימות ולא נוכל לבנות רק על מסלול אישי של אנשים שלוקחים קבלני שיפוצים לדירות שלהם, כי אחרת לא נצא מזה שנים".

עוד כתבות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

מגדלי אלון  בתל אביב. ''היו לנו נדודי שינה'' / צילום: Shutterstock

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים