גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר ישראלי פורץ דרך: שיפור התקשורת בין איברים עשוי להאט את ההזדקנות

חוקרים מאוניברסיטת חיפה גילו שככל שאנחנו מתבגרים התקשורת והסנכרון בין האיברים השונים פוחתים ● מדובר במנגנון שלא היה מוכר עד כה לזיהוי תהליכי הזדקנות, והוא פותח אפשרויות חדשות לאבחון הגיל הביולוגי ולהתערבות מוקדמת

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

האם תרגילים לשיפור הקואורדינציה הם הדבר הבא בהאטת הזדקנות? מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת חיפה מעלה את האפשרות הזאת כאחת הדרכים העתידיות להתערב בתהליכי הזדקנות של הגוף. המחקר חושף מנגנון ההתבגרות שלא היה מוכר עד כה ומציע דרך חדשה למדוד אותה.

השבוע בביומד | ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף
יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

הגוף מתפקד כתזמורת

עד היום, מחקרי הזדקנות בחנו את ההידרדרות של כל איבר ואיבר בגוף - הן ברמת התא והן ברמת האיבר כולו, מתוך הנחה שהזדקנות כל האיברים מובילה בסופו של דבר להזדקנות הגוף. נושא שהוזנח מעט, וכעת מקבל את התיקון שלו, הוא התקשורת בין האיברים והשפעתה על הזיקנה.

"מצאנו שכל איבר שלנו הוא כמו כלי נגינה, וכשהם מתואמים ומנגנים יחד כתזמורת, נוצרת מנגינה שהיא הבריאות שלנו", אומרת לגלובס ד"ר יהודית סומך, ראש המעבדה לביו־רפואה חישובית מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה. "ראינו שכאשר הסנכרון בין האיברים פוחת, כלומר האיברים מתקשרים פחות טוב זה עם זה, כשהתהליכים בתוך האיברים פחות מתואמים וכשהם מגיבים באופן פחות מתואם לגירויים מהסביבה, נוצרות התופעות של הזיקנה".

ד''ר יהודית סומך / צילום: אוניברסיטת חיפה

המחקר הוא פרי שיתוף פעולה בין סומך והחוקרת שקד ברילר, מתחום מערכות המידע, לבין פרופ' גיל עצמון, מהמעבדה לחקר אפיגנטיקה, גנטיקה של זיקנה ואריכות חיים בבני אדם באוניברסיטת חיפה, והחוקרים ד"ר גיל בן דוד וים עמיר. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature.

החוקרים התבססו על מאגר מידע מקיף וייחודי של דגימות תאים מרקמות שונות של אותם נבדקים. במחקר הספציפי הזה, הם בדקו רקמות מוח, שריר ושומן, ומיפו בתאים שלהן את רמות ה־RNA, המייצגות את רמת הביטוי של גנים שונים בתאים.

בהמשך פיתחו החוקרים אלגוריתמים שיציגו את הקשרים בין רמות ה־RNA הקיימות בכל איבר לבין שאר האיברים, במטרה לבדוק אם רמות ה־RNA מתואמות לא רק בתוך האיברים אלא גם בין האיברים. "זה מחקר מרובה־מידע שלא ניתן היה לבצע אלא בטכנולוגיות שפותחו בשנים האחרונות", אומרת סומך.

פרופ' גיל עצמון / צילום: אוניברסיטת חיפה

חודשים ספורים לפני פרסום המחקר בהובלת עצמון וסומך התפרסם מאמר שהראה כי לאיברים שונים בגוף יש קצב הזדקנות שונה. כך, לדוגמה, המוח, השריר ורקמת השומן יכולים להיות כל אחד בגיל ביולוגי אחר, לפי השעונים הביולוגיים המקובלים. אבל הממצאים של סומך ועצמון הראו שהאיברים אינם באמת עצמאיים.

הגיל שבו אנחנו בשיא

"מה שאנחנו רואים הוא שכאשר הגוף צעיר ובריא יש סנכרון רב בין האיברים", אומר עצמון ומוסיף שאנחנו בשיא הסנכרון ובשיא התפקוד בגיל 25־30 לערך. "הסנכרון הזה בעצם הולך ונחלש עם ההזדקנות, אבל גם כשהוא נחלש, אנחנו רואים שהאיברים מאוד משתדלים. הם מתקשרים אחד עם השני ומנסים לעשות כל מה שאפשר כדי להסתנכרן, במטרה להאט את תהליך ההידרדרות ואולי אפילו להחזיר את מה שאבד. אבל ההצלחה היא מוגבלת. לביולוגיה תמיד יש תאריך תפוגה".

כיצד מתבטא הסנכרון בגוף וכיצד מתבטאת היחלשותו?
סומך: "אנחנו רואים כמה סוגי תהליכים. לדוגמה, אנחנו רואים בגיל צעיר סנכרון במחזור חיי התא גם באיברים רחוקים אלה מאלה. בגיל מבוגר, הסנכרון הזה פוחת. בנוסף, עם ההתבגרות, ישנו תהליך של עצירה תאית, מצב שבו תאים מפסיקים להשתכפל. בגיל צעיר התופעה הזאת מתרחשת פחות מאשר בגיל מבוגר, אבל מה שחשוב לענייננו הוא שבגיל צעיר התהליך הזה מסונכרן בין רקמות שונות, ואחר כך, בגיל מבוגר יותר, הסנכרון הזה יורד, והתופעה הזאת מפתחת דפוס ייחודי בכל איבר. יש גם ירידה בסנכרון בתגובה לגירויים מבחוץ. בגיל מבוגר באופן כללי התגובה לסיגנלים האלה נחשבת, אבל בנוסף לכך, היא נחלשת יותר באיברים מסוימים לעומת אחרים".

לפי המחקר, ישנה מערכת אחת שבה התהליך הוא הפוך: מערכת החיסון. דווקא תגובות דלקתיות, הנחשבות חלק מתהליך ההזדקנות, מתואמות יותר בין איברים שונים בגיל מבוגר.

כיצד נרגיש בגוף את הירידה בסנכרון הכללי בין האיברים?
סומך: "אם המוח ישלח סיגנל לרגל שלך, היא תגיב פחות. גם העיכול, למשל, יתבצע פחות טוב. תהיה ירידה בתקשורת ההורמונלית, ירידה בתקשורת הקשורה בחילוף חומרים".

ואם נשפר את התקשורת, נוכל להאט או להסיג את ההזדקנות?
סומך: "על פניו כן. הראינו במאמר שהתקשורת בין המוח לשריר יורדת עם הגיל. אז אולי תרגילי תיאום בין המוח לשריר ישפרו את התקשורת הזאת. בינתיים, זו רק השערה".

עצמון: "המוח הוא האיבר שמנצח על הסנכרון בגוף, כך שאתגור של המוח יכול לשפר אולי את התפקוד של כל המערכות".

שעון ביולוגי חדש

באמצעות האלגוריתמים שפיתחו החוקרים, הם הצליחו גם להבין מהם מסלולי התקשורת בין האיברים שמשתבשים בדרך לאובדן הסנכרון. "במאמר שלנו מיפינו מערכות ביולוגיות, גנים ספציפיים שהתקשורת ביניהם נחלשת, ואולי אפשר להתערב במנגנונים הללו ולשפר אותם", אומרת סומך.

אבל עוד לפני ההתערבות, ייתכן שיפור באבחון. "מיפוי התקשורת בין האיברים יכול להניב סימן חדש שאפשר להשתמש בו כדי לזהות את ההזדקנות הביולוגית, סימן שלא היה ידוע קודם לכן", היא אומרת.

"ייקח זמן עד שנוכל באמת ליצור מהמידע הזה שעון ביולוגי מסוג חדש", מבהיר עצמון. "זה ידרוש המון עבודה במעבדה של יהודית, עם המון מידע והמון זמן מחשב".

מה הצעד הבא במחקר שלכם?
סומך: "אנחנו חושבים שיכול להיות שתהליכי חוסר הסנכרון קורים לא רק עם ההתבגרות, אלא גם במחלות שונות. לכן אנחנו רוצים לחקור את התופעה הזאת במחלות שונות".

עוד כתבות

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

זירת הפגיעה באזור בית שמש / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבית שמש: נקבע מותם של שישה מהפצועים

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש, כוחות גדולים הוזנקו; "נפילה בכמה מבנים, הרס משמעותי במקום" ● חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל