מגדלי התאומים ברמת גן. שברי הזכוכיות נראו ברדיוס נרחב / צילום: ap, Oded Balilty
אתרי ההרס בעקבות פגיעת הטילים מאיראן לא כללו רק מבני מגורים, אלא גם מגדלי משרדים גדולים, מהידועים והמוכרים בישראל - שהציגו ממדי נזק אדירים. מרכיב משמעותי ש"תרם" להרס הנרחב הוא חזיתות הזכוכית הנפוצות כל כך היום במגדלים הגבוהים.
האם אותם מראות יביאו לשינוי מגמה או לשימוש פחוּת בזכוכית במגדלים כאלו? מרבית המומחים טוענים כי האפקט לא צפוי להיות משמעותי, בעיקר משום שהזכוכית היא מרכיב שלשוק יהיה קשה לוותר עליו - אך מסייגים: מוקדם לקבוע באופן נחרץ.
שברי הזכוכית סביב מגדלי המשרדים שנפגעו במתקפות מאיראן נראו באזורים נרחבים וברדיוס גדול למדי. ייתכן שהם אף העצימו את מראות ההרס, ואפשר להניח כי בניין עשוי קירות אטומים היה מציג ממדי הרס פחותים - אלא שמבנים כאלו כמעט לא קיימים היום בתחום המשרדים. בנייני מגורים עם קירות אטומים שכיחים יותר, אך ברבים מהם ישנן חזיתות של מרפסות עשויות זכוכית, שגם הן הביאו למראות הרס משמעותיים.
"במגדלי המשרדים יש מעטפת, יש קירות מסך גדולים, כך שהשימוש בזכוכית בהם גדול בין פי שניים לפי חמישה לעומת השימוש בזכוכית בבנייני מגורים", אומר צור דבוש, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת קליל תעשיות. "עד היום השימוש בזכוכית במשרדים רק הלך והתגבר, ואף אחד לא חשב על אפשרות אחרת. לדעתי, זה בעיקר כי עד היום לא היו מוכרות פגיעות כאלו בבנייני משרדים".
לדברי דבוש, יכול להתרחש שינוי מסוים בתחום בעקבות מאורעות המלחמה עם איראן, אך "מוקדם לדעת איך זה ישפיע", הוא אומר. "יש סיכוי שהשוק ילך לפתרונות אחרים, כי אחרי כל טראומה יש אפקט מסוים ומגיע שינוי. אבל מה העומק שלו ואיך זה יקרה - עוד מוקדם לקבוע. נראה שיהיו יזמים שלא יפנו אוטומטית לאפשרות של חזית מלאה עשויה זכוכית, ויחשבו על אלטרנטיבות. אולי הם יעדיפו קיר רגיל בחלק מהמקומות".
נועם מוסקל, אדריכל עמית במשרד אורבך הלוי, טוען כי הסיכוי לשינוי משמעותי - קטן: "לא חושב שיהיה שינוי גדול בכיוון הזה, למרות המראות הקשים שכולנו ראינו וחווינו. אין כיום כמעט דרכים לבנות בצורה אחרת, זו הפרקטיקה הנהוגה בתחום. אני גם לא נתקל בשיח בנושא. בייחוד בענף המשרדים, אין ממש תחליף לזכוכית - לפחות 70% מהחזיתות במגדלי המשרדים של היום עשויים זכוכית, ויש כאלו שמגיעים גם ל־100%".
"אין מוצר שיכול לעמוד בפני פגיעה ישירה"
האם ישנן אלטרנטיבות או אפשרויות להפוך את המשרדים ל"פגיעים" פחות? אחד הגורמים שאיתם דיברנו, מתוך עולם הבנייה והתכנון, מסביר שישנן בהחלט אפשרויות בנמצא: "המבחן של התעשייה הוא לייצר התאמות. כך למשל, אפשר לשפר את המיגון של הבניין - להפוך את השלד לעמיד יותר, לעבות את המרחבים המוגנים, וכך הנזק יכול להיות פחות יותר. ישנן כיום גם זכוכיות חיצוניות עם כמה שכבות, וכך הן מתנפצות לרסיסים גדולים יותר והנזק בפועל קטן יותר".
"אין מוצר שיכול לעמוד בפני הדף של פגיעה ישירה", מוסיף מאיר פרץ, מנכ"ל מפעל פניציה. "ראינו שגם ממ"דים לא הצליחו להגן בחלק מהמקרים הללו. אפשר להשתמש באותן זכוכית כפולות, זכוכית ביטחון כמו שהן נקראות בעגה המקצועית. אפשר לומר שהיום רוב בנייני המשרדים הגדולים משתמשים בזכוכית כאלו".
"האם נשוב לבנייה הישנה יותר, ללא קירות המסך והשימוש הנרחב בזכוכית? אני בספק", אומר הגורם שאיתו שוחחנו. "הענף כן ילך למקומות של שיפור המיגון שהזכרתי קודם לכן, ואני כבר שומע יזמים שמדברים על כך, אבל הזכוכית תמשיך להיות נוכחת מאוד, בעיקר בסקטור המשרדים".
"תכנון מגדל אורך כמה שנים", מוסיף דבוש, "אז גם אם יהיה אפקט למלחמה עם איראן - נראה אותו רק בעוד שנתיים או שלוש, לכל המוקדם. בזמן הקרוב לא בטוח שנראה שינוי כלשהו. צריך להבין שגם שינוי בתכנון קיים של מגדל הוא אופרציה, תהליך שלוקח זמן רב. זה יכול להביא לעיכוב במימוש הפרויקט, אז לא בטוח שמישהו ימהר ללכת לכיוון הזה".
התחליפים יגרמו לאפקט חממה וחסימת נוף
מהיכן בעצם מגיע הביקוש לחיפויי זכוכית במגדלי המשרדים? יש לכך, מתברר, כמה סיבות מרכזיות: האחת - חיסכון באנרגיה; השנייה - הפרודוקטיביות, שהרי אדם שחשוף לאור יום מתפקד טוב יותר, כך על פי מחקרים רבים; השלישית - הנוף; ויש עוד סיבות רבות. "גם השיקום מהיר וקל יותר כאשר מדובר בזכוכית שניזוקה", מציין אותו גורם שאיתו שוחחנו. כל אלו יחד מאותתים כי הביקוש לזכוכית ככל הנראה ימשיך להיות גבוה גם בעתיד בענף הבנייה.
"זכוכיות לבנייני משרדים הן זכוכיות מיוחדות, מצופות חומר מיוחד, ומכאן הצבע המפורסם שלהן, שמסננות את קרני השמש ומאפשרות שמירה על האנרגיה", מסביר פרץ. "זו זכוכית שאומנם העלות שלה גבוהה יותר, אבל החיסכון באנרגיה לאין שיעור גדול יותר מעלות הזכוכית. זה פתרון מעולה שאין לו באמת תחליף: זכוכית רגילה תפעל כמו חממה, תחליף של קיר רגיל ימנע את המבט אל הנוף, שזה מה שמחפשים אותם משרדים".
"בעבר היו בונים בניינים ישנים עם הרבה פחות זכוכית, בעיקר מסיבות טכניות - אי־אפשר היה לשנע פלטות זכוכית גדולות", מוסיף אדריכל מוסקל. "גם היום אפשר לראות את זה פה ושם - למשל מגדל הקריה, שאומנם כלפי הרחוב יש בו קירות מסך, אבל בצידו השני יש חלונות קטנים וחזית אטומה.
"זה אפשרי, אבל אני לא חושב שזה משהו שיכול לקרות היום, לא יחזרו לבנייה הישנה: כולם רוצים שיראו אצלם את הים מכל מקום, רוצים את הנוף הפתוח מכל כיוון. אני לא רואה יזם שיעשה מגדל אטום כיום, יש תחרות אדירה בין מגדלים מבחינת היוקרה וזאת אחת הדרכים להשיג אותה".
הביקוש לזכוכית התגבר אחרי המערכה עם איראן
פרץ מציין כי הביקוש לזכוכית עלה, בעיקר כאשר החל השיקום של יישובי הדרום והצפון הפגועים, והתגבר עוד יותר עם פרוץ המלחמה עם איראן: "את הביקושים אפשר לחלק לשניים", הוא אומר. "לטווח הקצר, המיידי, נדרשת זכוכית בעיקר לתיקונים של הבניינים שנפגעו ברדיוס הקרוב. בטווח הארוך - לבניינים שנפגעו קשה יותר, שם צריכים להיכנס בעלי מקצוע מכל הסוגים ולשקם את המבנה. הזכוכית במקרים האלה היא השלב האחרון של השיקום והשיפוץ".
לדברי פרץ, מאז נסגר מפעל פניציה לייצור זכוכית, לפני חמש שנים, עלה מחיר הזכוכית בכ־50%. נציין כי גם מדד תשומות הבנייה מושפע מהביקוש הגובר לזכוכית, בעיקר מדד התשומות בבנייה למשרדים ולמסחר, שם מהווה הזכוכית 6.6% ממרכיבי המדד. מ־2016, כך על פי נתוני הלמ"ס, עלה מחיר קירות המסך המשמשים לבנייני משרדים ב־49%.