ההרס בניר עוז אחרי ה-7 באוקטובר / צילום: באדיבות משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
לאחר ששוחרר משבי החמאס, גדי מוזס שיתף את החזון שלו לבית ממנו נחטף: "נשקם את ניר עוז, אין לנו פריווילגיה להישבר". אך ביום ראשון, כשנשאל ב"פגוש את העיתונות" האם השיקום מתקדם, השתתק ארוכות ולאחר מכן ענה "לצערי לא. מכיוון שהבירוקרטיה של מדינת ישראל, ממשלת ישראל או לא יודע של מי - לא חתמה עם ניר עוז על שום הסכם". גורמים שאיתם שוחח גלובס מפנים את האשמה לקק"ל, שנמנעת להעביר את הכסף שהייתה אמורה להעביר - 40 מיליון שקל - אך בקק"ל מתחמקים ואומרים כי "לא הוקצה תקציב ליישוב כזה או אחר".
● רצף מוצלח של שמונה חודשים נגדע: נעצרה ירידת הגירעון הממשלתי
● האוצר מוריד את תחזית הצמיחה ל-2025 ומעדכן: הגירעון יעמוד על כ-3% בשנים הקרובות
בחודש אפריל האחרון מנהלת תקומה החליטה להגדיל את התקציב שהיא מקצה לשיקום ניר עוז באופן חריג, מ־220 מיליון שקל ל־350 מיליון שקל, זאת בשל ההרס הנרחב בתחומו. קק"ל כאמור הסכימו להשתתף במימון - וכך, יותר משנה וחצי לאחר טבח 7 באוקטובר, עוד לא נחתם הסכם לשיקום, בניגוד למצב ביישובים אחרים שנפגעו. בינתיים, "שכונת החלוץ" שמוקמת בימים אלו ובנייתה תושלם כבר בדצמבר הקרוב, ממומנת בכלל מכספי הקיבוץ וכן בעזרת תנועת אור ותורמים פרטיים.
בתים גדולים יותר
50 מתושבי הקיבוץ נרצחו באותת שבת, ועוד 76 נחטפו - מתוכם 16 נרצחו בשבי. בהתחשב בכך שבניר עוז התגוררו ערב הטבח כ־400 תושבים בלבד, מדובר באסון כבד במיוחד שהכה את יסודות הקהילה. אמי פלמור, פרויקטורית השיקום של הקיבוץ שכיהנה כמנכ"לית משרד המשפטים בין השנים 2015 ל־2019, מספרת כי "זה הישוב היחיד שנכבש במלואו, ו־97% מהבתים נפגעו. הייתה בכלל שאלה האם הקיבוץ יחזור לאותו המקום, אך באוקטובר 2024 התקבלה ההחלטה שכך יעשו". כעת לקיבוץ צפויים להצטרף גם תושבים חדשים.
פלמור מספרת עוד כי "אנחנו צריכים להכין תב"ע (תוכנית בניין עיר) חדשה לחלוטין, במסגרתה הקיבוץ יתרחב לכיוון מזרח, ולא מערבה לכיוון עזה, על חשבון שטחי משק". היא מפרטת על המורכבות בשיקום הקיבוץ: "סטנדרט הבנייה בקיבוץ היה דל, קטן ומיושן, ואנחנו רוצים לבנות אותו מחדש טוב יותר וגדול יותר בדומה לסטנדרט קיבוצי העוטף".
על פי מקורות אחרים, יקומו בקיבוץ בתים בשטח של 90-120 מ"ר, בהשוואה לבתי העבר שהתפרסו על 45-85 מ"ר בלבד. בשל דלות הבנייה, מנגנון הפיצוי הרגיל של מס רכוש המפצה לפי גודל הבנייה מיתרגם לכמות כסף קטנה מדי. בנוסף לדברי פלמור, "הקיבוץ היה בנוי עם ערכים של קיימות ושמירת הסביבה, וחשוב לנו מאוד לשמור על זה. בצורה כזאת, התקציב לשיקום הקיבוץ עלה דרמטית מ־207 מיליון ל־343 מיליון שקלים".
היא מספרת שהכסף אמור להגיע ממנהלת תקומה, ומשבחת אותה על הקיצוץ הדרמטי בבירוקרטיה ועקיפת מדיניות המכרזים הממשלתית הרגילה דרך הקמת חברת ניהול לכל ישוב שתאשר את ההתקשרויות. אך בסופו של דבר, תקומה לא מצליחים לחתום מולם על הסכם להעברת הכסף.
נופלים בין הכיסאות
על פי גורמים המעורים בנושא, בשל הסירוב של קק"ל לעמוד בתשלום הכספים שהיו אמורים להעביר, ההסכם כולו תלוי ועומד והכסף שנועד לשיקום ניר עוז לא יכול לעבור. הסיבה, על פי אותם גורמים, היא מחלוקות פנימיות בתוך קק"ל.
בניר עוז מדגישים כי המחויבות כלפיהם היא של המדינה באמצעות מנהלת תקומה, וזו "כוללת את העמדת המשאבים הנדרשים לקיבוץ לשיקום, שעליהם התחייבה המדינה. לנו כקיבוץ אין זה משנה מהם הגופים ואלו מקורות עומדים לרשות המדינה לצורך מימוש אחריותה להעמדת המשאבים הנדרשים".
כרגע, נראה שבשל המחלוקת בין תקומה לקק"ל, ואולי גם בין קק"ל לבין עצמה, קיבוץ ניר עוז נופל בין הכיסאות. קק"ל, מצידם, מכחישים שהם התחייבו לסכום כזה, ואומרים שהם "עובדים על זה, אבל צריך לגבש לזה פורמט".
אך הקיבוץ לא יושב על הידיים, ולמרות שקיבלו כמקדמה רק 5 מיליון שקלים ממנהלת תקומה, הם גייסו תרומות ובעזרתן ובעזרת כספי הקיבוץ, הם מקימים מיוזמתם את "שכונת החלוץ" הראשונה לאחר הטבח, שבנייתה תושלם כבר בדצמבר. בינתיים, חקלאי הקיבוץ שעברו להתגורר בסמוך כבר עובדים בשדות ("זה אנשים לא מהעולם הזה, כמו גדי מוזס") ואף יוזמים כניסה של תושבים חדשים: מכינה קדם-צבאית, לוחמים משוחררים שלומדים את מקצועות הבנייה, וגרעין בוגרים של השומר הצעיר.
תגובות
ממנהלת תקומה נמסר: "מנהלת תקומה ומשרד האוצר הגיעו באפריל השנה להבנות על מתווה מוסכם לשיקום ופיתוח קיבוץ ניר עוז בהיקף רחב של 350 מיליון שקל. עם זאת, ההסכם על המתווה טרם נחתם. לאור הייחודיות של מה שארע בקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר מנהלת תקומה פועלת עם נציגי קהילת ניר עוז לקידום הבנייה מחדש של קיבוץ באמצעות שילוב יחודי של מספר מתווי סיוע שונים ובשיח שוטף מול הנהלת הקיבוץ".
מקק"ל נמסר: "לא הוקצה תקציב ליישוב כזה או אחר. בימים אלה קק״ל מקדמת סיוע לרשויות ולישובים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל בצפון ובדרום, הן ברמת השיקום הפיזי והן ברמת החוסן. קק״ל איננה מתייחסת לגופים ספציפיים ופועלת לעזור לישובים שנפגעו במתקפת השבעה באוקטובר. ככל ויהיה תקציב מסוים לשיקום - התמיכה תהיה על פי אמות מידה, תבחינים ופרמטרים ברורים ושקופים".