בניין בבאר שבע, שנפגע באופן ישיר מטיל ששוגר מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen
האם ההיבט הקנייני יעכב את גיבוש הפתרון לשיקום מהיר של אתרי הרס במתחמי מגורים במלחמה מאיראן? מאז פרצה המלחמה, ובעקבות הפגיעה הקשה בבנייני מגורים רבים ברחבי הארץ מטילים בליסטיים, מרכז מאמץ צוות בין־משרדי בראשות משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, בניסיון לספק פתרון מהיר לשיקום אותם אתרים.
● הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל־כך פשוט
● המפונים צריכים דיור, והמחירים מזנקים
● אפקט הטילים מאיראן: חוזי השכירות עומדים להשתנות דרמטית
הצוות פועל בראשות מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום; מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים באוצר; ויהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. המטרה: לגבש "מתווה מואץ" להתחדשות העירונית של אותם אתרים שנפגעו. לידינו הגיעו פרטי המסקנות שגיבש הצוות בדבר הדרך שבה יש לפעות למען קידום מהיר של ההליכים; אך לגלובס נודע כי הוא נתקל כעת במכשול לא קטן: ההיבט הקנייני, ובעיקרו הרוב הדרוש להסכמת הדיירים לקידום התחדשות בבניין שלהם.
הרשות המקומית תקבל סמכויות של ועדה מחוזית
מטרתה העיקרית של עבודת הצוות הבין־משרדי היא לגרום לכך שאותם מקומות שנפגעו - שבחלק מהם נגרם נזק לעשרות מבנים, כולל כמה שמוגדרים כמיועדים להריסה - ישוקמו במהירות רבה ככל האפשר. כיום, התחדשות של מתחם עירוני ישן אורכת שנים רבות, לעיתים גם יותר מעשור, ובכוונת הצוות למצוא "נוסחה" שתהפוך את התהליך באותם מקומות ספציפיים לקצר הרבה יותר, במטרה לספק לדיירים שביתם נפגע פתרון, ובעיקר ודאות לעתיד.
הצוות פועל כבר כמה שבועות, וגיבש בימים האחרונים את מסקנותיו. בין המסקנות: הגדרת "קו כתום", אשר יקבע את גבולות המתחם המיועד להתחדשות, ויתמקד רק בבניינים הרלוונטיים, אשר נפגעו או נמצאים סמוך לאזור הפגיעה.
עוד כוללות המסקנות, חיזוק של עבודת הרשויות המקומיות, כך שהרשות המקומית תתוגמל כספית על כל היתר בנייה שיאושר במתחם הרלוונטי, וכן מתן קדימות לרשות המקומית לקדם את התוכנית בתחומה, עם סמכויות מקבילות לאלו של ועדה מחוזית.
"רוב מתחמי יספיק"
כפי שנאמר בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שהתקיימה היום (ג'), הגיע הצוות הבין־משרדי להסכמות בנושאים רבים - אך בנושא אחד, נראה שקיימת מחלוקת משמעותית: ההיבט הקנייני, ובמילים פשוטות יותר - מהו רף ההסכמה הדרוש מצד הדיירים, כדי לאפשר יציאה של המתחם כולו להתחדשות עירונית.
על־פי טיוטת הדוח, שיעור ההסכמות הדרוש לעניין מימוש תוכנית התחדשות עירונית יעמוד על 51% מבעלי הזכויות בכל אחד מהבניינים שבמתחם לשיקום. לדיירים יעמדו שתי חלופות - החלופה הבינארית, שמאפשרת או להצטרף למתחם ההתחדשות או להיכנס למהלך Buy Out, בו המדינה תקנה את הדירה מהדייר; או החלופה המתחמית - חתימה על חוזה אחיד שתנסח המדינה להתחדשות של המתחם. במקרה זה, מספיק שיושג רוב של 51% במתחם כולו, כדי לאפשר קידום של המתחם והגשת תביעת דייר סרבן, ובמילים אחרות: גם אם באחד הבניינים, רוב הדיירים אינם מעוניינים במהלך ההתחדשות, הוא יתאפשר, כל עוד בראייה מתחמית כללית, ישנו רוב של 51%.
לעניין זה מתנגדים במשרד המשפטים: המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, אמרה היום בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, כי "ההסדר שרוצים, להגיע אליו, במקרה שלא מגיעים להסכמות, הוא הסדר מאוד כופה. בעצם המדינה אומרת - יגיע שלב שבו אפסיק לשאול אתכם מה אתם רוצים.
"זה יכול להגיע למצב אבסורדי: כיום, לכל בניין יש הזכות לבחור אם להיכנס או לא להיכנס למתחם התחדשות עירונית, ולפי הרעיון המוצע, זה לא המצב - אותם דיירים לא יוכלו להתנגד. זה לא מקובל עלינו. זו זכות של המדינה לתכנן מה שהיא רוצה, אבל הנדבך הקנייני של החוק, כאן צריך לייצר הסדר קנייני מאוד ברור שיחול על כל התוכנית". נציין כי משיחה עם גורמים משפטיים שונים, עולה הרושם כי המהלך אינו קביל משפטית, וכפי שאומרים אותם מומחים - "הוא לא יעבור את מבחן בג"ץ".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מורגנשטרן אמר בתגובה כי "כולם תמימי־דעים שאם לא נעשה משהו משמעותי בנושא הקנייני - לא תרמנו דבר לתהליך. התפקיד שלנו כמקבלי החלטות הוא לנהל את הסיכונים, וכאן בדיוק זה נבחן. אפשר למצוא את הפתרונות המתאימים, כמו למשל שבניין מתנגד, אם יצביע ברוב של 80%, יוּצא מהמתחם. יש מה לעשות, ולא נעשה התחדשות בצורה דורסנית. נעשה כל שלאל ידינו כדי לשכנע את משרד המשפטים שזה הדבר הנכון לעשות".