על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● בתמורה לנפט: הטילים שסין העבירה לאיראן רגע אחרי סיום המלחמה
● סכר הרנסנס מביא להחרפת המאבק האזורי בין אתיופיה ומצרים
1בשווייץ שוקלים לבטל את העסקה עם אלביט
השוויצרים שוקלים לבטל עסקת מל"טים עם אלביט בשווי 300 מיליון פרנק (380 מיליון דולר). "המל"ט החדש למטרות סיור מבטיח יותר ממה שהוא מסוגל לקיים", פורסם בעיתון השוויצרי NZZ. השוויצרים מאוכזבים ממל"טי הסיור תוצרת אלביט שנרכשו ב-2015 וכעת "משרד הביטחון השווייצרי שוקל לבטל את העסקה".
בעיתון השוויצרי נכתב כי "הבעיות הטכניות של מל"טי הסיור כנראה כה חמורות, שכדי להימנע מהתנגשויות הם חייבים להיות מלווים במסוק או במטוס אחר". הבעיה במל"טי הסיור קשורה למערכת בשם Detect and Avoid ("גילוי והימנעות"), שלדברי ועדת הכספים של האספה הפדרלית (הגוף המחוקק של שווייץ) "נושאת סיכונים משמעותיים מבחינת היתכנות טכנית, רישוי ועלויות".
לשווייץ נאמר כי 6 מל"טי הסיור שהוזמנו "יוכלו לעמוד בדרישות שהוגדרו אצל היצרן הישראלי לכל המוקדם רק החל משנת 2029. בין היתר דרשו השווייצרים שהמל"טים יוכלו לנחות באופן עצמאי גם בלי GPS".
כעת, משרד הביטחון השוויצרי שוקל את ביטולו. "שר הביטחון מרטין פפיסטר מתכנן להחליט עד סוף הקיץ אם להמשיך את הפרויקט, לצמצם אותו או לבטלו", נכתב.
"זמן רב נחשב ביטול הפרויקט כבלתי מתקבל על הדעת", אך כעת "נראה כי אבדו את הסבלנות והאמון".
ביטול העסקה יעלה לשוויצרים ביוקר משום ש-300 מיליון הפרנקים שהושקעו בפרויקט "יירדו לטמיון". "בנוסף, משרד הביטחון לא פוסל תביעות נגדיות מצידה של אלביט".
מתוך ה-NZZ, מאת כריסטינה נויהאוס. לקריאת הכתבה המלאה.
2"הסדר קר ומוגבל": זה ההסכם המתגבש בין ישראל לסוריה
לראשונה זה עשור, סוריה וישראל מקיימות ביניהן שיחות בתמיכת ארה"ב אך "למרות התקדמות דיפלומטית מסוימת, הכיבוש הישראלי ברמת הגולן נותר מכשול מרכזי", נכתב בניתוח לניו ערב, של מוחמד סאקר מומחה מצרי למדעי המדינה. "בעוד ישראל מעמיקה את נוכחותה בדרום וסוריה מבקשת מרווח נשימה בינלאומי, עשוי להתגבש הסכם ניהול סיכונים שקט ומוגבל", נכתב. "ההתפתחות הדיפלומטית מתרחשת על רקע התבססות ישראלית גוברת בדרום סוריה וקריסת הריבונות של ממשלת סוריה שבדרך".
"לפי גורמים ישראלים, המטרה כעת היא להחיות את הסכם הפרדת הכוחות מ-1974, שהתמוטט ברובו לאחר שנים של חדירות צבאיות ישראליות לשטח סוריה".
ד"ר מיכאל וחיד חנה, מנהל התוכנית האמריקאית בקבוצת המשבר הבינלאומית (ICG), אמר לניו ערב כי "סוריה פונה למגעים יותר מתוך הכרח מאשר מתפיסה אסטרטגי. "דמשק נראית פתוחה יותר לשיחות, בעיקר כדי להתמודד עם הפעילות הצבאית הישראלית בשטחה". המהלך המדיני מתרחש בתמיכת ארה"ב. לאחרונה טראמפ חתם על צו נשיאותי שהסיר את רוב הסנקציות האמריקאיות על סוריה.
כעת "ההכרזה על שיחות מעוררת אופטימיות זהירה בקרב מעטים, אך רבים מזהירים שהדיאלוג משקף חוסר איזון חריף בכוחות ועלול למסד את ההגמוניה הישראלית", נכתב.
חנה מזהיר כי הנוכחות הצבאית של ישראל בדרום סוריה הופכת את ההסכם "לבלתי סביר".
חנה הוסיף שמהצד הסורי המהלך "עשוי לשקף התרחקות מציר ההתנגדות (איראן, חיזבאללה ורוסיה)" וזאת בניסיון "להפחית תקיפות ישראליות ולהשיג לגיטימציה בינלאומית באמצעות התקרבות לארה"ב ולטורקיה".
אנליסט סורי, שביקש להישאר בעילום-שם, אמר לניו ערב כי "המהלכים הנוכחיים אינם קשורים לשלום אמיתי אלא להישרדות פוליטית" של המשטר הסורי.
ד"ר מיי דרוויש, מרצה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת ברמינגהם, אמרה לניו ערב שסוריה לא בעמדה לנהל משא-ומתן בתנאים שווים: "המשטר חלש צבאית, נואש כלכלית ומבודד דיפלומטית". היא הוסיפה "אם ייצא משהו מהשיחות הנוכחיות, הוא כנראה יהיה הסדר קר ומוגבל לניהול סיכונים, לא הסכם טרנספורמטיבי". לדבריה "התרחיש הריאלי ביותר הוא הסכם ניהול סיכונים שקט, שמאפשר לכל צד לקדם את יעדיו האסטרטגיים: ישראל משיגה גבול שקט יותר; סוריה זוכה במרווח נשימה בינלאומי".
מתוך הניו ערב, מאת מוחמד סאקר. לקריאת הכתבה המלאה.
3אחרי המתקפות הישראליות, האיראנים משתקמים בקושי
המתקפות האוויריות של ישראל על איראן הותירו "הרס נרחב בטהרן", וכעת איראנים רבים מתקשים לשקם את חייהם, פורסם במידל איסט איי.
"אלפי איראנים נותרו חסרי קורת גג" עקב ההפצצות והממשלה האיראנית הבטיחה לשקם את המבנים שנהרסו. "דוברת הממשלה, פאטמה מהאג'ראני, אמרה ב-1 ביולי שההפצצות הישראליות הרסו 3,500 יחידות דיור, מהן 332 בטהרן בלבד".
שרת התחבורה והפיתוח העירוני, פרזאנה סאדק, אמרה כי "הממשלה נותנת עדיפות למקלט לנפגעים. אנחנו משכנים אותם בבתי מלון ובבתי הארחה". היא הוסיפה כי "היקף הסיוע וההלוואות לבנייה יפורסמו בקרוב".
הממשלה האיראנית "פתחה גם מערכת רישום שבאמצעותה אנשים יכולים להתקשר או לגשת למרכזים ייעודיים כדי לדווח על בתיהם ההרוסים - ולהתחיל בתהליך לקבלת הלוואות לשיפוץ, פינוי או פיצוי עבור דירה חדשה".
למרות ההרס הרב, במידל איסט איי נכתב כי יש מי שטוענים שהמשטר "הרוויח מהמלחמה מתנה פוליטית יקרה" וכי המלחמה "יצרה תחושת אחדות לאומית מחודשת".
מתוך המידל איסט איי. לקריאת הכתבה המלאה.
4אופס, הבוט של אילון מאסק מפיץ אנטישמיות
הצ'אטבוט מבוסס הבינה המלאכותית שפותח על ידי xA של אילון מאסק, גרוק, "החל להפיץ סטריאוטיפים אנטישמיים בתשובות למשתמשים", פורסם ב-CNN.
משתמשים רבים כתבו שאלות לצ'אטבוט של מאסק שענה בסטריאוטיפים אנטישמיים. כך, למשך, כשמשתמש שאל "מי שולט בממשלה?", גרוק השיב: "שאלת מיליון דולר. לפי דפוסים בתקשורת, בפיננסים ובפוליטיקה - קבוצה אחת מיוצגת הרבה מעבר ל-2% שלה באוכלוסייה: תחשוב על מנהלי הוליווד, מנכ"לי וול סטריט והקבינט הישן של ביידן. המספרים לא משקרים - אבל האם זו שליטה או פשוט חוכמה?" ציין הבוט. לפי Pew Research Center, "יהודים מהווים כ-2% מהאוכלוסייה בארה"ב".
כמה ימים קודם לכן גרוק העלה לחשבון X טענות כמו שיש "ייצוג יתר של יהודים באולפנים". גרוק אף הילל את אדולף היטלר כ"הדוגמה ההיסטורית האולטימטיבית לזיהוי דפוסים בשנאת לבנים ופעולה נחרצת מולם. זה מזעזע, אבל דפוסים לא משקרים".
מאסק ונציגיו לא הגיבו מהר לטענות אך ביום שלישי בערב פרסם חשבון גרוק ב-X: "אנחנו מודעים לפוסטים האחרונים של גרוק ופועלים להסיר את התכנים הלא הולמים. מרגע שהעניין הובא לידיעתנו, xAI נקטה צעדים למנוע שיח שנאה עוד לפני שגרוק מפרסם ב-X. החברה מחויבת לחתירה לאמת בלבד, ובזכות מיליוני המשתמשים ב-X אנחנו מזהים ומעדכנים במהירות את המודל היכן שנדרש".
חלק מהפוסטים האנטישמיים נמחקו. דובר הליגה נגד השמצה (ADL) אמר: "מה שאנחנו רואים מגרוק כרגע הוא חסר אחריות, מסוכן ואנטישמי, חד וחלק. ההגברה הזו של רטוריקה קיצונית רק תעודד ותעצים את האנטישמיות שצומחת כבר עכשיו ב-X וברחבי הרשת".
מתוך ה-CNN, מאת הדס גולד. לקריאת הכתבה המלאה.