יש לכם קרן השתלמות? בעבר היא הייתה שווה הרבה יותר

זו בשורה חיובית גם עבור מי שלא משקיע ישירות, שכן החסכונות של כולנו חשופים במידה כזו או אחרת לשוק המקומי (חוץ מאלו שבחרו אקטיבית להסיט את הכסף לחו"ל דרך מסלולי S&P500 ודומיהם). בטח כשזה מגיע לאחר שנים בהן האינפלציה הרימה ראש וערך הכסף נשחק.

אלא שציבור השכירים בישראל יכול היה ליהנות עוד יותר מהגאות בבורסה, במיוחד החוסכים בקרנות ההשתלמות. אותו אפיק, שנועד במקור לשמש את העובדים למימון השתלמות ולימודים בתום שש שנות עבודה, והפך עם השנים להטבת המס הגדולה שמעניקה המדינה לציבור העובד ולאפיק חיסכון נוסף. על פי הערכות, 75% מהכספים בקרנות הם נזילים. רבים מנצלים את הטבת המס המשמעותית והופכים את הקרנות למכשיר חיסכון לטווח ארוך, כזה שאפילו משתלם להעביר בירושה.

הטבת המס היא כפולה - הן כי הפקדת המעסיק פטורה כמעט לחלוטין ממס, והן נוכח פטור מלא ממס רווחי הון. באוצר מעריכים את שווי ההטבה ב-7.3 מיליארד שקל ב-2025, ומנסים פעם אחר פעם לצמצם אותה בטענה שהיא לא מוצדקת ומשרתת בעיקר את העשירונים העליונים. עד כה הם נכשלו, לכאורה.

מדוע לכאורה? כי עבור השכירים, ההטבה הגדולה של קרנות ההשתלמות כבר נשחקה דרמטית. מאז 2004 תקרת ההפקדה עומדת על 18,852 שקל לשנה. לו הוצמדה למדד המחירים לצרכן היא הייתה מעל 27 אלף שקל כיום. בחיסכון ארוך טווח, בתוספת ריבית דריבית, הפער הזה הוא עצום.

לכן אל תתפלאו אם גם בתקציב הבא ידברו באוצר על ביטול הטבת המס ובסוף יוותרו לטובת גזרות וקיצוצים אחרים. זה אולי לוקח זמן, אבל קורה מעצמו ממילא.

בר לביא

הדירוג של ישראל בסולם מודי'ס צנח בשנה שעברה בשלוש דרגות לשפל היסטורי, מקביל לזה של פרו וקזחסטן. זאת על בסיס תחזיות קודרות שלא פגעו. ראו כיצד נימקו במודי'ס הורדת דירוג כפולה לישראל, ביום שבו חוסל נסראללה: "הסלמה מהותית של העימות מול חיזבאללה יכולה להיות עקבית עם דירוג נמוך באופן משמעותי. עם סיכונים ביטחוניים מוגברים, החברה כבר לא צופה התאוששות כלכלית מהירה". כמעט שנה חלפה, חיזבאללה עדיין מלקק את הפצעים ואינו מהווה עוד איום מיידי על ישראל. ולא רק בגבול לבנון השתנתה תמונת המצב: משטר אסד בסוריה נפל, תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה וייתכן שפנינו להסכם בעזה מול חמאס "שנחלש משמעותית", כפי שאומרים כעת אנשי מודי'ס בעצמם.

כשהורידה דירוג, צפתה החברה שצמיחת התוצר של ישראל תעמוד ב-2024 על 0.5% בלבד, וחתכה את תחזית הצמיחה בשנה הבאה ל-1.5%. בפועל, הנתון ל-2024 התברר ככפול, וגם במודי'ס נאלצו לעדכן כלפי מעלה את תחזית 2025.

למרות כל אלה, במודי'ס החליטו השבוע להשאיר את הדירוג הנמוך של ישראל ללא שינוי. בחברת הדירוג התקשו לספק נימוקים להחלטה להשאיר אפילו את התחזית השלילית, המכוונת להורדות עתידיות. בשנה שעברה הוסברה תחזית זו בחשש מפני הסלמה לכדי עימות ישיר מול איראן. תרחיש האימים התממש אבל הסתיים במהירות, כשידה של ישראל על העליונה וללא השלכות כלכליות ארוכות טווח - אז איך אין מקום לחישוב מחדש?

התשובה של מודי'ס הפוכה. "העובדה שראינו עימות צבאי ישיר של ישראל מול איראן, יחד עם השתתפותה של ארה"ב, מרחיבה את ספקטרום הסיכונים באזור" - לפיהם, הסיכון רק התגבר.

חברות הדירוג ידועות כמי שמגיבות למציאות הרבה אחרי המשקיעים. הן הורידו לישראל דירוג אחרי שבשווקים כבר העלו את פרמיית הסיכון במלחמה, וכעת הן מפגרות אחרי השווקים בכיוון ההפוך. אבל בעוד ש-S&P ופיץ' כבר החלו באיתותים אופטימיים, מודי'ס עדיין מתבצרת בעמדתה השלילית.

אורן דורי

בג"ץ הוציא השבוע צו ביניים המאריך את כהונתו של אחד מחברי המועצה של תאגיד השידור הציבורי. זאת לנוכח סירובו של שר התקשורת שלמה קרעי להאריך את הכהונה. "ככה נראה צו לא חוקי", צייץ קרעי בתגובה, "צו לא חוקי = צו בטל ומבוטל. במדינת ישראל, כולם כפופים לחוק, כולל הוד מעלתם. וכמו בצו הלא חוקי הקודם, גם כאן הצו הזה לא יכובד". קרעי אף כינה את צווי בג"ץ "מצוצים מהאצבע".

האירוע המקומם הזה אינו אלא שידור חוזר. רק בינואר האחרון הודיע קרעי כי יסרב לציית לצו דומה של בג"ץ, שהאריך כהונה של שני חברי מועצה נוספים בתאגיד. הכיוון ברור: שר התקשורת והקואליציה פועלים מזה זמן לסגור את התאגיד או להבטיח שיהיה כפוף פוליטית לממשלה. זאת, כחלק מהמלחמה בעצמאות התקשורת בישראל. על הדרך, קרעי מוכיח לבייס שהוא נחוש לצפצף על בג"ץ.

הדברים עברו בשקט יחסי. ראשי המשק לא איימו בשביתה, ובקושי נרשמה תגובה ציבורית להודעת קרעי. אז אין מה להזהיר אותנו מפני "משבר חוקתי מתקרב". בשטח, נראה שישראל כבר עמוק בתוכו.

עמירם גיל