בנימין נתניהו, הליכוד. פוסט ברשתות החברתיות, 2.7.25 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
האווירה הכללית היא שבשל שלל ההתרחשויות בשנים האחרונות, כלכלת ישראל לא נמצאת במצב שיא. אך לראש הממשלה בנימין נתניהו יש סיבה לאופטימיות: "ישראל על סף זינוק כלכלי היסטורי", הוא בישר ברשתות החברתיות לאחר ביקור במתקן קצא"א באשקלון. "ההכנסות מהגז בעשור הקרוב צפויות להגיע ל־300 מיליארד שקל". האם זו התחזית?
● עשור לסוגיה שפילגה את ישראל: האם "שוד הגז" הפך ל"נס כלכלי"?
● מעל מיליארד שקל בהיטלי גז חלוטים הגיעו לקרן העושר
מקור אפשרי לנתון בו נקב נתניהו (ובכירים אחרים, כמו שר האנרגיה אלי כהן) הוא פרסום של רשות המסים מסוף יוני, ובו תחזית לגבי גביית היטל רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע (הידוע כ"מס ששינסקי"). בתרחיש המקסימלי, ההכנסות מההיטל צפויות להגיע לכ־74 מיליארד דולר. בשער החליפין הנוכחי מדובר בכ־250 מיליארד שקל, ואם נתחשב בכך שייתכן שהדולר יתחזק בעתיד, 300 מיליארד אינו מספר מופרך.
אך זה לא מצדיק את דברי נתניהו: הוא דיבר על העשור הקרוב. אלא שרשות המסים מסרה לנו כי התחזית היא ל־40 שנה, עד 2064.
מנגד, חשוב לזכור שנתניהו דיבר על "ההכנסות מהגז" באופן כללי, ולא רק על ההכנסות מההיטל הספציפי הזה. כפי שמוסבר בדוח מבקר המדינה, מעבר למס הנ"ל, חלקה של המדינה ברווחים ממשאב טבע נשען גם על תמלוגים בשיעור מסוים על מכירת משאב, וכמו כן מסים המוטלים על כל מי שיוצר רווח בישראל: מס הכנסה ומס רווחי הון. לשמחתנו, חברת ראיית החשבון והייעוץ BDO עיבדה נתונים של משרד האנרגיה וחברות הגז, ועל סמכם הכינה תחזית של כל סוגי ההכנסות.
אז מה אומרים המספרים? לפי התחזית של BDO, בעשור הקרוב (2025־2034) סך ההכנסות צפוי להגיע לכ־142 מיליארד שקל, קצת פחות ממחצית מהמספר בו נקב נתניהו. באופן מצטבר, נגיע ל־300 הנכסף רק כעבור עשור נוסף (2045). אם נלך לקראת נתניהו, ונוסיף 31 מיליארד שקל שנכנסו לקופת המדינה מפתיחת המאגרים ועד סוף 2024, עדיין נגיע למספר 300 מיליארד רק ב־2042, עוד 17 שנה.
מטעם ראש הממשלה נתניהו לא נמסר תגובה.
בשורה התחתונה: דברי נתניהו חצי נכונים. בשקלול סוגי ההכנסות, התחזית היא שהכנסות המדינה מהגז יגיעו ל־300 מיליארד שקל רק בעוד כ־20 שנה. בעשור הקרוב הכנסות המדינה יגיעו לכ־142 מיליארד שקל.
תחקיר: יובל אינהורן