גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כספי ציבור נגזלו": העליון בביקורת קשה על קק"ל בפרשת קרקעות הפטריארכיה

ביהמ"ש ביטל את חיוב הפטריארכיה היוונית־אורתודוכסית לשלם לחברה בבעלות קק"ל 13 מיליון דולר בעקבות מרמת ענק בירושלים, במסגרתה הוחכרו כביכול קרקעות בשכונות כגון רחביה ל־999 שנים תמורת 16 מיליון דולר ● "ההתנהלות מעלה תהיות במישור החוקיות"

מלון ענבל בירושלים, מהנכסים שנבנו על קרקעות הפטריארכיה / צילום: איל יצהר
מלון ענבל בירושלים, מהנכסים שנבנו על קרקעות הפטריארכיה / צילום: איל יצהר

בית המשפט העליון קיבל את הערעור של הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית וביטל את חיובה לפצות את חברת "הימנותא" שבבעלות קק"ל ב־13 מיליון דולר, בשל פרשת ההונאות בקרקעותיה של הפטריארכיה בירושלים בתחילת המאה ה־21. בפסק הדין השופט עופר גרוסקופף מותח ביקורת קשה על התנהלותם של הימנותא, קק"ל ועו"ד יעקב וינרוט המנוח.

היועמ"שית: השימוע לפיטוריי לא חוקי, לא אתייצב
15 חודשי מאסר לבעלי ומנכ"ל אינובייטיב שגייס ממשקיעים 20 מיליון שקל במרמה

מדובר ב־520 דונם בשכונות רחביה, טלביה וניות, אותן חכרה קק"ל עד 2052-2051; עליהן בנויים מוזיאון ישראל, בית הכנסת הגדול, בתי מלון, מוסדות ציבור ובנייני מגורים - וחלקן פנויות לבנייה. בשנת 2000 הצליחו שלושה נוכלים לשכנע את הרשויות כי הפטריארכיה מעוניינת להחכיר אותן לקק"ל ל־999 שנים תמורת 16 מיליון דולר. הימנותא שילמה סכום זה, ועוד 4 מיליון דולר לעו"ד וינרוט שייצג את הנוכלים.

הפטריארכיה ביקשה לבטל את הערות האזהרה לטובת הימנותא, ובשנת 2007 כתבו הצדדים פרוטוקול ששיקף את ההסכמות ביניהם. הוא כלל שתי חלופות להסכם עתידי: ברירת המחדל ולפיה הפטריארכיה תפצה את הימנותא ב־13 מיליון דולר (הפער בין הסכום ששילמה הימנותא לבין זה שהוחזר לה), והאחרונה תוותר על הערות האזהרה; או שהפטריארכיה תאריך את זכויות החכירה של קק"ל ב־150 שנה תמורת 4.5 מיליון דולר.

בית הכנסת הגדול. מהנכסים שנבנו על קרקעות הפטריארכיה / צילום: ויקיפדיה

הפרוטוקול אושר בישיבה חגיגית שארגן וינרוט בנוכחות השופטים בדימוס אביגדור משאלי ודן ארבל, אותם הזמין לשמש כעדים להצהרות הצדדים בעל־פה על ההסכמות. מימושו הותנה בשורה של תנאים מתלים, כולל אישור המדינה למינויו של תיאופולוס ג'אנופולוס לפטריארך היווני־אורתודוקסי. אולם הפטריארכיה לא חתמה על ההסכם, בנימוק שהצד השלישי (דוד סופר) שאמור היה לממן את התשלום חזר בו, ולכן היא אינה יכולה לשלם.

וינרוט הבמאי והמפיק

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הפרוטוקול היה הסכם מחייב, וכי הפטריארכיה הפרה אותו, ולכן חייב אותה בתשלום הסכום שננקב בו. אולם העליון קיבל את ערעור הפטריארכיה. השופט גרוסקופף קבע כי לא היה זה הסכם מחייב, וכאמור ביטל את חיובה בתשלום.

לדעת גרוסקופף, "הפרוטוקול אינו אלא מסמך עזר שנועד לסייע בקידום המשא־ומתן - מתווה דרך לפשרה, אשר הנושאים והנותנים מטעם הצדדים אומנם הביעו הסכמה לקדמו, אך בשלב הנוכחי הצדדים לא התחייבו, ולא התכוונו להתחייב, ביחס למי מחלופות הפשרה שפורטו בו". לכן, גם הנסיגה ממנו איננה חוסר תום־לב. הפטריארכיה לא הייתה חייבת לפצות את הימנותא, ו"ממילא הניסיון העיקש של הימנותא וקק"ל לגלגל את נזקי התרמית על כתפי הפטריארכיה - ניסיון שלו עצמו ניתן לייחס מידה לא מבוטלת של חוסר תום־לב - דינו להיכשל".

על וינרוט אמר גרוסקופף כי לא ניתן להתייחס אליו כמתווך ניטרלי - "רחוק מכך". גרוסקופף ציין כי וינרוט היה "שחקן מרכזי בפרשיית התרמית ביחס למקרקעי הפטריארכיה כבר מראשיתה, והיה לו אינטרס מובהק ומוחשי בהגעתם של הצדדים להסכם לאחר שהיא התפוצצה", שכן הסכם כזה היה הדרך האחרונה בה יכול היה לשמור את מיליוני הדולרים שקיבל.

הוא הוסיף כי הישיבה בה אושר הפרוטוקל מלמדת שלא היה זה הסכם מחייב: וינרוט היה "הבמאי והמפיק" שלה ב"ניסיון נואש להקנות לפרוטוקול מעמד של זיכרון דברים… במקום לבסס את הסכמת הצדדים לאמור בפרוטוקול בדרכים המקובלות במקומותינו, טורח וינרוט לביים מחזה חריג באמצעות ייבוא שופטים־ניצבים שכמו נלקחו מסרט אחר".

לכולם, ובמיוחד לווינרוט, היה ברור שהצדדים עדיין אינם מוכנים לתת תוקף משפטי לפשרה, קובע גרוסקופף. הדבר ברור מנוסח הפרוטוקול, התנאים למימושו והתנהגות הצדדים לאחר האירוע.

"עסקינן במשא־ומתן שהולדתו, במידה רבה, בחטא", ממשיך גרוסקופף. "משא־ומתן זה הונע על־ידי לחץ בלתי לגיטימי, אשר הפעילה קק"ל על הפטריארכיה - בעיקר עמידתה בסירובה למחוק את הערות האזהרה שנרשמו לטובתה בעקבות עסקת המרמה, אך גם השימוש בסוגיית ההכרה הרשמית של מדינת ישראל בפטריארך תיאופולוס כקלף מיקוח... קק"ל [ביקשה] לגלגל את נזקיה מהתרמית על קופת הפטריארכיה, דהיינו לרפא את מלוא הפסדיה באמצעות גלגולם על כתפי צד ג' תם־לב.

"אם התנהלות זו מצד גוף ציבורי מעוררת שאלות ערכיות, הרי שהעובדה שלצורך מהלך זה גויסו שני מנופי לחץ פסולים - האחד, הכרת המדינה במינוי הפטריארך תיאופולוס (פעולה המעלה חשש לשימוש למטרה זרה בכוח המדינה); השני, סירוב למחוק את הערות האזהרה (גם כשהיה ברור כי נרשמו שלא כדין) - מעוררת תהיות במישור החוקיות".

ניסיון לגלגל את הנזק

לסיום אומר גרוסקופף: "אין ספק כי פרשיית המרמה, שהיא 'המשגה הגורלי' שהוליד את הטרגדיה בה עסקינן, היא פרשה חמורה מאוד. היא חמורה בשל נבזותם של הנוכלים, אשר גזלו מקק"ל בתחבולה שפלה סכומי עתק; היא חמורה אף בשל התנהלותו של עו"ד וינרוט, שסירב להשיב את שכר־הטרחה העצום שקיבל, גם לאחר שהתברר מעשה המרמה של לקוחותיו; ולבסוף היא חמורה גם בשל רשלנותם של אנשי קק"ל, שאפשרו את גזילת כספי הציבור, וסירבו להודות במשך למעלה מעשור שנפלו קורבן להונאה".

הפטריארכיה, לדבריו, הייתה הגורם היחיד שאין לייחס לו אחריות לפרשה זו, והיא השתרבבה אליה רק בשל התעקשות קק"ל "להוסיף ולהתכחש למעשה המרמה; לסרב למחוק את הערות האזהרה שנרשמו שלא כדין; ולהוסיף ולנהל בעניין זה נגד הפטריארכיה הליכים משפטיים חסרי תוחלת.

"אם לא די בכך, במקביל להליכים המשפטיים ביקשה קק"ל, בסיועו האינטרסנטי של עו"ד וינרוט, לנסות ולגלגל אל פתחי הפטריארכיה את נזקי התרמית באמצעות משא־ומתן לפשרה", חוזר ואומר גרוסקופף. "במשא־ומתן לא בחלה קק"ל בהפעלת אמצעי לחץ בלתי לגיטימיים על הפטריארכיה, בדמות סירוב מתמשך למחוק הערות אזהרה שנרשמו שלא כדין, וניצול הליך ההכרה הרשמית של מדינת ישראל בפטריארך תיאופולוס". למרות זאת, קק"ל ניהלה את ההליך המשפטי ודרשה סכומים גבוהים בהרבה מהנזק שנגרם לה.

השופטת יעל וילנר הסכימה עם גרוסקופף, בעוד הנשיא יצחק עמית סבר כי יש לדחות את הערעור, שכן לשיטתו הפרוטוקול היה הסכם מחייב.

הימנותא חויבה בתשלום הוצאות בסכום חריג של 150 אלף שקל.

את הפטריארכיה ייצגו עורכי הדין יאיר עשהאל ואסף עולמי ממשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות'., ואת הימנותא - עורכי הדין נדב ויסמן ורועי דלח.

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי