גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחית שמנתחת: זה הלקח שאפשר ללמוד מהאירועים בסוריה

שיחה עם ד"ר כרמית ולנסי, ראש תחום סוריה ב-INSS ● על ההסלמה האחרונה בסוריה, הרציונל שמאחורי עמדותיו של נשיא סוריה החדש, מסלול החיים הלא צפוי שלו וכוונותיו לגבי מדינתו ולגבי ישראל ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כרמית ולנסי / צילום: חן גלילי
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כרמית ולנסי / צילום: חן גלילי

עד לפני שבוע היה נראה שישראל צועדת לקראת חתימה על הסכם אי-לוחמה מול סוריה, שאף עשוי להוביל לנורמליזציה בעתיד - פריצת דרך דרמטית ביחסים בין המדינות. במילים אחרות, בשבועות האחרונים החלו לא מעט ישראלים לפנטז על "חומוס בדמשק". אך המהומות שפרצו השבוע בין הדרוזים לבדואים במחוז אל-סווידא בדרום המדינה, ובמסגרתן נהרגו מאות סורים, מרביתם דרוזים, מרחיקות את הצדדים מן האפשרות הזו לעת עתה.

ישראל התערבה בעימותים שפרצו באל-סווידא כדי לנסות ולהגן על הדרוזים, עד כדי תקיפות מסיביות בדמשק. לאור זאת, אמר ברביעי בערב נשיא סוריה מאז נפילת משטר אסד, אחמד א-שרע, כי ישראל "זורעת כאוס בסוריה". כוחותיו של א-שרע היו אמנם מעורבים בהרג הדרוזים, אך הוא עצמו ככל הנראה לא עודד את האירועים, שכן הוא חפץ ביציבות ורגיעה בסוריה. מה, אם כן, הם האינטרסים של א-שרע כנשיא ומה יעלה בגורל ההסכם הישראלי-סורי? שוחחנו על כך עם ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

"האירועים האחרונים מטלטלים את האפשרות להגיע להסכם בין ישראל לסוריה", אומרת ולנסי, "אבל יכול להיות שדווקא המקום הנמוך הזה, גל תקיפות שלא ראינו כמותו בחצי השנה האחרונה, יתמרץ את הצדדים להתכנס שוב למשא ומתן. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל א-שרע להערכתי לא סגר את הדלת על האפשרות להסכם. גם בישראל יש הסבורים שהלחימה תעמיד אותה בפוזיציה טובה יותר למשא ומתן".

הצוללת | החוקר שמסביר: זה מה שישראל צריכה לעשות כדי למנף את הניצחון מול איראן
הצוללת | מה יקרה למחירי הדירות בישראל?
הצוללת | החוקרת שטוענת: "אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה"

מהם הקולות שנשמעים מתוך סוריה לאור התקיפות הישראליות בדמשק בימים האחרונים?
"הסורים מאוד מאוכזבים מישראל. לתפיסתם היא לא הייתה כנה במהלכיה להגיע להסדרה וחתרה לערער על היציבות הסורית כדי לקדם את האינטרסים שלה".

מה דעתך לגבי התקיפות שהובילה ישראל בדמשק? המטרה הייתה להגן על אנשי העדה הדרוזית.
"בעיני זו הייתה החלטה פזיזה מאוד, שנבעה מלחץ מסיבי שהופעל מצד העדה הדרוזית בישראל ובסוריה להיכנס למערכה. היו לחצים אפילו לכך שישראל תיכנס קרקעית לסוריה. מערכת השיקולים של ישראל יותר מורכבת, שהרי כבר שנתיים אנחנו מצויים במערכה רב-זירתית. האם במקרה זה של סכסוך מקומי לא היה מספיק להסתפק בתקיפות סמליות? האם נכון לקחת את הסיכון שניקלע להסלמה?".

כוחות הביטחון של א-שרע היו מעורבים בטבח הדרוזים ובמעשי ההשפלה שנעשו לעדה. עד כמה הוא עצמו היה מעורב בכך?
"האם הייתה הנחיה מלמעלה? אני בספק. האם באמת נכון מבחינתו לסכן את כל מה שקיבל עד עכשיו מצד האמריקאים, כמו הסרת הסנקציות הכלכליות על סוריה, רק כדי 'לסגור חשבונות' עם המיעוט הדרוזי? הוא עצמו חרד לחייו ולשרידות משטרו, שהרי ישראל נתפסת כיום כשחקן אגרסיבי מאוד בזירה. האירוע כן מחדד את חוסר השליטה שיש לו באנשיו. אני מאתרת טעות מרכזית שביצע באירוע הזה".

מהי הטעות?
"א-שרע לא הפיק לקחים ממקרי אלימות קודמים, כמו הטבח בעדה העלווית שהתרחש במרץ. נשאלת השאלה מדוע לא נתן הנחיה לכוחות שלו להימנע מאלימות ולהימנע מגזירת השפמים וסרטוני השפלה לבני העדה".

איך האמריקאים רואים את ההסלמה האזורית של הימים האחרונים?
"הם מנסים להרגיע את הרוחות, כי האירוע הזה פועל מאוד לרעתם, שהרי המטרה של טראמפ הייתה להכשיר את א-שרע. המפתח להתקדמות במגעים בין ישראל לסוריה נמצא אצל האמריקאים. ארה"ב היא המתווכת שיודעת לדבר עם שני הצדדים".

הסרת הסנקציות היא פתח להתאוששות

אם וכאשר נגיע להסכם אי-לוחמה מול סוריה, מה ההסכם הזה יכלול?
"הסורים דורשים נסיגה ישראלית מהשטחים שתפסה בסוריה: אזור החיץ (רצועה שמפרידה בין ישראל לסוריה והייתה אזור מפורז - ה"ו) והחרמון הסורי. צה"ל שולט דה פקטו בשטח הזה מאז נפילת אסד, בדצמבר 2024. טרם פרצו המהומות באל-סווידא, התקיימו פגישות בין בכירים סורים לישראלים, כולל באזרבייג'ן. השיחות עסקו גם בשיתופי פעולה כלכליים, בדגש על העברות גז".

עד כמה להסרת הסנקציות האמריקאיות יש פוטנציאל לשפר את כלכלת סוריה?
"כבר עכשיו אנחנו רואות איך הסרת הסנקציות, אפילו אם היא רק זמנית (הסרה קבועה דורשת את אישור הקונגרס - ה"ו), מאפשרת הזרקה של השקעות חדשות בסוריה. מדובר בהרבה מאוד חוזים, בינתיים על הנייר - חוזים והסכמים בתחום של העברת גז וחשמל. אלה השקעות שצפויות להגיע בעיקר מצד מדינות המפרץ, כמו קטאר וסעודיה, וגם מצד טורקיה ואזרבייג'ן. בקרוב נתחיל לראות אפקט ראשוני של שחרור הסנקציות. הקונטקסט הרחב הוא שסוריה מצויה מאז 2019 במשבר כלכלי חריף, על רקע הנזקים והחורבן שמלחמת האזרחים בת 13 השנים הביאה עמה. לצד זאת, היו גם את משבר הקורונה ואסונות טבע. 90% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני, ויש רק שלוש שעות חשמל ביום, אפילו בדמשק".

טראמפ וא-שרע, בריאד במאי. מילים חמות והסרת הסנקציות / צילום: ap, Saudi Royal Palace

היהפוך ג'יהאדיסט עורו?

מה הביוגרפיה של א-שרע, שהעביר כמה שנים באל-קאעידה, מלמדת אותנו לגבי מאפייניו כמנהיג ולגבי המטרות שלו בסוריה?
"משפחתו של א-שרע היא במקור מרמת הגולן, ומכאן הכינוי שנתן לעצמו בזמנו - אל-ג'ולאני. א-שרע נולד בריאד וכשהיה בן שש חזר עם משפחתו לסוריה, שם הם התגוררו בשכונת יוקרה בדמשק ואורח חייו עד גיל 20 לערך היה די חילוני. הניצוץ הג'יהאדיסטי חודר אליו בשנת 2003, אז התרחשה הפלישה האמריקאית לעיראק. הוא מאוד לא אוהב את הכיבוש האמריקאי הזר ואת המהלכים שלהם שם באותה תקופה, ולכן הוא מחליט לנסוע לעיראק ומצטף לג'יהאדיסטים של אל-קאעידה. הוא כוכב עולה בארגון ומתקדם בסולם הדרגות ולבסוף א-שרע חובר לאבו באכר אל-בגדאדי, לימים מנהיג דאעש ומקבל ממנו משימה. המשימה הייתה להקים את השלוחה של אל-קאעידה בסוריה, ששמה היה ג'בהת אל-נוסרה. זה קורה בשנת 2013".

כמה זמן הוא שורד שם?
"לא הרבה. תוך שנתיים-שלוש הוא כבר מבין שזו לא האידיאולוגיה, לא הגישה ולא המדיניות שהוא מתחבר אליה. הוא לא אוהב השאיפות הגלובליות של אל-קאעידה בהשראת בן לאדן ואומר: 'אין לי שום שאיפה להילחם במערב, בישראל או במדינות שכנות. המאבק שלנו נועד רק להפלת שלטון העריצות של אסד'. הוא מקים תנועה חדשה, צובר יותר ויותר כוח ומעמד ומשתלט על על מובלעת מורדים בצפון-מערב סוריה בשם אידליב. הוא מנהיג את המחוז, שבו מתגוררים כ-3 מיליון תושבים, במשך כשמונה שנים. א-שרע מקים שם ממשלת מעבר זמנית שנקראת 'ממשלת ההצלה'".

מה היו מאפייני ההנהגה שלו באידליב? אפשר בטח לגזור מכך מסקנות לגבי הצעדים שבהם ינקוט עכשיו.
"לחלוטין. בחודשים האחרונים זה בדיוק סוג המחקר שעבדנו עליו. מעניין מאוד לראות שאכן יש דפוסים חופפים בין שנותיו באידליב לבין מה שקורה היום בדמשק. אחת הטענות המרכזיות שלי היא שהפרגמטיזם שא-שרע מגלה מאז שתפס את השלטון אינם תוצר של שבעת החודשים האחרונים, אלא הם המשך המדיניות שיישם גם באידליב החל מ-2017".

תני דוגמאות.
"באידליב הוא הפנה קשב לאוכלוסייה המקומית; כלומר הוא שינה את המדיניות שלו בהתאם למה שזיהה כצרכים בשטח ותגובת האוכלוסייה. למשל, בשנים הראשונות באידליב היה נהוג להטיל עונשים אכזריים ברוח האסלאם שמכונים 'חודוד', כמו כריתת איברים וסקילה באבנים של כל מי שנתפס כבוגד. בשנת 2019 א-שרע קיבל החלטה לחדול מהעונשים האלה. בניתוח שלי, זה היה ביטוי ראשון להתמתנות שלו. כעבור שנה א-שרע עצר עוד ביטוי לאסלאם קיצוני בדמות 'משטרת הצניעות' שכפתה קודי לבוש אסלאמיים על האוכלוסיה".

מי שסבור שא-שרע הוא "ג'יהאדיסט בחליפה", יגיד שהוא מהתל בנו ושגם הטליבאן בזמנו הצהיר על מחויבות לשמירה על זכויות אדם.
"המעורבות שיש לסוריה כיום עם הקהילה הבינלאומית, יש לזה משמעות הרבה מעבר ללחיצות ידיים ותמונות ברשתות. יש לכך משמעות אמיתית. לא ראינו מעורבות כזו בימי הטליבאן ולכן גם לא היה אף אחד שישים להם רסן. מה גם, כפי שאמרתי קודם, שכאשר חוקרים את א-שרע והתנועה שהוביל לעומק, מגלים שזה הדפוס שאיפיין אותו לכל אורך העשור האחרון".

אם אסד רק רצה לשמר את שלטונו, וכל האמצעים בדרך לכך היו כשרים, מה א-שרע רוצה?
"אני לא אנסה לפרש את מה שא-שרע רוצה, אלא אתן כמה מהתבטאויותיו שראינו בחודשים האחרונים. הוא אומר שהסורים עייפים ממלחמות ושפיכות דמים ורוצים שקט ושלווה, כולל עם ישראל. הוא רוצה לבנות את סוריה החדשה. האם הוא יחזור לדפוסים אלסאמיים אחרי שסוריה תיוצב? כבר למדנו שהכל אפשרי במזרח התיכון. ניכר גם שא-שרע הוא שליט ריכוזי וסמכותני שעובד עם מקורבים ואנשי אמון, כולל אחיו. כך שזו לא דמוקרטיה ליברלית אבל יכול להיות שזה יהיה מספיק טוב בשביל סוריה".

אנחנו לא נהיה איראן

במהלך מלחמת 12 הימים א-שרע נמנע מלגנות את התקיפות הישראליות באיראן, וכן מטוסים ישראליים טסו בחופשיות במרחב האווירי הסורי. מה אנחנו מבינות מזה?
"אחד משני תסריטים אפשריים: או שא-שרע בעמדה חלשה מול ישראל ואינו יכול לעצור אותנו מלפעול נגד איראן, או - וזו אפשרות שנראית לי סבירה יותר - שהיה כאן שיתוף פעולה שקט וחשאי שבו הוא נתן אור ירוק תחת פני השטח לישראל לפעול בחופשיות מעל פני השטח. המטרה המשותפת היא החלשת איראן - איראן נתפסת כאויב מספר אחת של א-שרע. הסורים לא שוכחים ולא סולחים על מה שהאיראנים עשו להם במלחמת האזרחים, ומעבר למאבק הצבאי הם רואים באיראן שחקן שניסה להשתלט על הזהות הסורית, המדינה והמשאבים. איראן לא רק תמכה באסד, אלא עברה תהליך התבססות משמעותי - חדרה למערכות החינוך, לאקדמיה ולתחומים כלכליים וצבאיים. הסורים ראו בה גורם עוין שפלש לאדמותיהם ונכסיהם, ולכן במהלך הימים הראשונים המטרה המרכזית הייתה לסלק את הנוכחות האיראנית ושל חיזבאללה - ובזה הם טוענים שהצליחו ברובה".

ידוע שנשיא טורקיה ארדואן השתתף בשיחה בין טראמפ לא-שרע שהתקיימה בריאד במאי. איך א-שרע צפוי לתמרן בין האינטרס הטורקי, שרוצה את המשך ההשפעה בסוריה, לבין המגעים מול ישראל, שנמצאת בחיכוך מול סוריה?
"מהפרספקטיבה הישראלית, נוכח הירידה ברלוונטיות האיראנית בסוריה, חיפשנו אויב חדש ומצאנו אותו בטורקיה. הטורקים, שתמכו במורדים במשך שנים ועכשיו קוטפים את הפירות, מבקשים להעמיק את השפעתם בסוריה ולהתבסס צבאית - מה שעלול לפגוע בחופש הפעולה הישראלי. התיאום הישראלי-טורקי שנערך לאחרונה באזרבייג'ן וכינון מנגנון למניעת חיכוכים היה החלטה נכונה, שכן היינו נמצאים על מסלול התנגשות ישיר. א-שרע מצדו מפגין תחכום פוליטי. הוא לא רוצה להיות פרוקסי של טורקיה ולכן נמצא במעורבות עם כמה שחקנים.

"לא סתם הביקור הבינלאומי הראשון שלו היה בסעודיה. בכך הוא מאותת שהוא פונה אל העולם הסוני המתון, אבל גם יודע לעשות עסקים ושיתופי פעולה צבאיים וכלכליים עם טורקיה".

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים