אורי ברזילי / צילום: ניר סלקמן
אישי: נשוי, גר בתל אביב
מקצועי: שותף ב-Team8, מוביל השקעות סייבר, AI ותשתיות תוכנה
משפחה: נולדתי בחיפה, וכשהייתי בן 4 עברנו לעמק הסיליקון בעקבות הדוקטורט של אמי באוניברסיטת סטנפורד. בגיל 7 חזרנו לישראל, והתמקמנו במכבים־רעות. גדלתי בבית מאוד מאוד אנליטי. אבי, רואה חשבון במקצועו, היה החשב של אל על והיום הוא המבקר של רשות שדות התעופה. אמי היא CTO בחברת סטארט-אפ בתחום המכשור הרפואי.
● פורטפוליו | "פיצוי על 65 שנים של הקרבה": מנהל בית החולים שנפגע מטיל איראני חולם על העתיד
● פורטפוליו | הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים
● פורטפוליו | הפרשן הכי מדובר לענייני איראן מספר על הבריחה הגדולה, השירות הממושך בצה"ל והחיקוי ב"ארץ נהדרת"
ילדות: לא הגעתי הרבה לבית הספר. כל ילדותי עברה עם חברים. ניהלתי פרויקטים של עשרות אנשים בצופים, וזכיתי בתואר תגלית העונה בכדורסל, אף שהייתי הכי נמוך במגרש. עם זאת, התוצאות שלי כתלמיד לא נפגעו ואפילו הייתי מצטיין.
669: אחרי שנת שירות עם עולים מאתיופיה התגייסתי ל-669, הייתי לוחם למשך שנה, אבל אז נפצעתי. הייתי חדור מטרה לחזור ליחידה וזה התאפשר רק בהמתנה של שנה. בזמן הזה חזרתי להיות מרכז בוגר בצופים, עם אחריות ל-1,200 ילדים.
סיירת מטכ"ל: התגייסתי שוב ל-669, אבל אחרי כמה חודשים נפצעתי עוד הפעם ואז כבר ירד לי פרופיל. הועברתי ליחידה הטכנולוגית של סיירת מטכ"ל. לא היה קל לוותר על חלום הלוחם הקרבי, אבל די מהר יצאתי לקצונה. פיתחתי וניהלתי מוצרים ללוחמי מטכ"ל, על אחד מהם זכיתי בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת.
בחרבות ברזל עשיתי לפחות 100 ימי מילואים בצוות למשימות מיוחדות, כמו זיהוי ואיתור מנהרות באמצעות כלים טכנולוגיים.
ניהול בלי תואר: השתחררתי מהצבא בגיל 24, ולמדתי באוניברסיטה הפתוחה כלכלה ומדעי המחשב, אבל לא השלמתי תואר ראשון. משם עברתי לשני תפקידי ניהול מוצר, תחילה בסטארט-אפ PDP Tech, שפיתח יכולת פיזיקלית לחזות תקלות ושינויים ברכיבים קריטיים במערכות חשמל. התחנה הבאה, שהכניסה אותי לעולמות הסייבר, הייתה מנהל מוצר ב־Adaptive Shield, שפיתחה פתרון מתקדם לניהול אבטחת יישומי SaaS בארגונים ונרכשה ב-300 מיליון דולר בידי CrowdStrike.
פיטנגו: ההצעה הטובה הבאה הייתה מקרן פיטנגו, שרצתה לצרף לצוות ההשקעות מישהו עם ניסיון ורקע בניהול מוצר. ראיתי שם המון חברות בשלבי סיד, הובלתי דיו דיליג'נס וקיבלתי החלטות השקעה. הכרתי שם את לירן גרינברג, שותף־מנהל ומייסד Team8, שהשקיעה בסבב A באחת החברות שפיטנגו השקיעה בה בשלב הסיד. הוא הציע שאוביל איתו את ההשקעות בתחומי הסייבר, תשתיות הענן וה־AI. היה קליק חזק בינינו.
Team8: נכנסתי ל־Team8 כמנהל השקעות בכיר, תפקיד שעשיתי במשך שנתיים וחצי. בשנתיים האחרונות עשיתי שש השקעות, ארבע מהן בסייבר ושתיים ב־AI. זו הסיבה שאני קם בבוקר. ההשקעה הבולטת שלי עד כה היא בחברת פורט, שהחלה בפיתוח פורטל פנימי למפתחים, שהפך לכלל־ארגוני. החברה גייסה 58 מיליון דולר. החודש מוניתי לשותף.
הרוח במפרשים: Team8 לא רק משקיעה בחברות, אנחנו הרוח במפרשים שלהן. יש לנו כמה קרנות שבונות חברות (Venture Creation), בהן קרן האנטרפרייז, הפינטק והבריאות הדיגיטלית, ויש את קרן ההון סיכון. זה המודל המשולב שלנו.
בן 31: אני כמעט תמיד הכי צעיר בחדר, והרבה פעמים יש מי שבוחר לצחוק או להעיר על זה משהו. אבל אני מאמין שבחיים, ובמיוחד בעולם העסקי, אם אתה מביא תוצאות לשולחן, אנשים לא יכולים להתבלבל. אני אוהב שדברים בידיים שלי, לטוב ולרע.
משבר ההייטק: 7 באוקטובר היה משבר גדול, כי אתוס המודיעין הישראלי ויכולת ההתרעה הטכנולוגית נשבר. מאז אנחנו במסע שיקום וחזרנו למקום טוב. חברות הסייבר וה-AI הישראליות נחשבות לחוד החנית. אבל אסור לנו להיות שאננים ונאיבים.
בוחר את השכנים: אני גר היום עם אשתי ברמת אביב. עם חבר ילדות שגם שירת איתי במטכ"ל קיבצנו עשרה זוגות של חברים קרובים, וכולנו שוכרים דירות במרחק הליכה זה מזה. התחלנו את הפרויקט לפני חמש שנים, כי הבנו שאם לא נעשה את זה מוקדם, החיים יפזרו אותנו. זה עוגן חזק בחיים שלי.
מבט לעתיד: בעוד עשר שנים ארצה להיות להיות אחד מממשקיעי ההון הסיכון הישראלים המובילים, עם השקעות בדור הבא של חברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל.