תעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
דוח IVC ולאומי טק המסכם את המחצית הראשונה של השנה מספר סיפור מטריד על סקטור הביומד בישראל. בניגוד להתאוששות הקלה שנרשמה בתעשיית ההייטק כולה מתחילת 2023 וההתאוששות המרשימה של סקטורים מסוימים כמו סייבר, בביומד היקף הגיוסים המשיך לרדת במחצית הראשונה של השנה: 546 מיליון דולר ב־31 חברות, בהשוואה ל־718 מיליון ב־47 חברות במחצית המקבילה של 2024. מדובר בכרבע מההשקעות שנרשמו בשיא של 2021, ובנתון הנמוך ביותר מאז 2020, אם לא כוללים את המחצית השנייה של 2023. ההיחלשות הבולטת ביותר היא בסקטור התרופות.
● השבוע בביומד | החברה הישראלית שהשלימה ניסוי קליני לאבחון ניוון ראייה בנוזל דמעות
● מנכ"ל אינסייטק בדרך לטיפול חדש בפרקינסון: "השוק כבר לא מקבל הפסדים"
● מחקר ישראלי פורץ דרך: שיפור התקשורת בין איברים עשוי להאט את ההזדקנות
מחקר מעמיק יותר של נתוני סקטור הביומד, שאינם חשופים בדוח, מגלה שיש כיום 1,750 חברות המוגדרות פעילות. מתוכן רק 707 גייסו הון מאז 2021. אלה נחלקות בערך שווה בשווה בין הסקטורים: מכשור רפואי, תרופות ואבחון ובריאות דיגיטלית. והאקזיטים? מצבם יציב: 7 אקזיטים בהיקף כולל של 544 מיליון דולר, לעומת 7 בהיקף כולל של 672 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
איפה המשקיעים?
ירידה משמעותית נרשמה במספר המשקיעים הפעילים בתעשיית הביומד. מספרם בהשקעות ראשונות בחברות ירד מ־181 במחצית הראשונה של 2024 ל־80 במחצית הראשונה של 2025. בהשקעות המשך, מספרם ירד מ־197 ל־100. מדובר במגמת ירידה הנמשכת מ־2021.
מיעוט המשקיעים הפעילים הוא סוגיה כואבת. מעט מאוד קרנות שהיו רגילות להשקיע בביומד בישראל גייסו הון בשנים 2023־2024. פיטנגו, שגייסה 150 מיליון דולר בתקופה הזאת הייתה חריגה בנוף. יש כמה משקיעים ישראלים ממשיכים להשקיע כיום מקרנות שגייסו בתקופה היפה של התעשייה, בשנים 2020־2022. עם הזמן, חלק מהקרנות הישראליות פנו להשקעות בחו"ל, ולאחרות אין קרן פעילה. החברות עצמן, בעיקר בסקטור הבריאות הדיגיטלית, פונות יותר ויותר למשקיעים כלליים ולמשקיעים זרים.
בהתבסס על נתוני IVC, בדקנו מיהם משקיעי הביומד הפעילים ביותר מתחילת 2024. בין השמות נמצאות קרנות מוכרות כמו פרגרין, ליונבירד ו־IBF, אבל יש משקיעים נוספים שסטארט־אפים אולי פחות מכירים.
"כל תחום ההון הפרטי חלש היום לעומת שוק ההון", אומר איל ליפשיץ, שותף בקרן פרגרין, המשקיעה בעיקר במכשור רפואי. "לכן קשה לגייס הון סיכון, זו לא רק בעיה ישראלית. אבל דווקא חברות המכשור הרפואי מתחזקות בשוק ההון, וקל להן יותר לרכוש חברות, כי הרכישה פחות מדללת עבורן". כך, קצב האקזיטים לא נפגע, ובמיוחד במכשור רפואי.
"לחברות הישראליות יש יתרון", מוסיף ליפשיץ. "הן מאוד חדשניות. חברות אמריקאיות מנסות להיכנס לשווקים מבוססים ולבנות מכירות של 20־30 מיליון דולר, ואת זה קשה מאוד לעשות. חברות ישראליות ויתרו על הגישה הזאת. הן מפתחות מוצרים מאוד חדשניים ועושות אקזיט לפני שלב המכירות.
"5% מהחברות הטובות והחדשניות ביותר במודל הזה יימכרו", אומר לישפיץ. "היו רוכשות שלא היה להן נוח לקנות סטארט־אפ ישראלי במלחמה. אז מה? אם יש לנו מוצר ייחודי וחד־פעמי, אין להן ברירה".
לדברי ליפשיץ, חברות מכשור רפואי טובות נוצרות כל הזמן, בעיקר בזכות החממות, רשות החדשנות וקרנות בתי החולים. הבעיה היא בסבבי A והלאה. "גם הקרנות המתחרות שלנו בארה"ב, כמו דירפילד ואורבימד, לא מגייסות עכשיו", אומר ליפשיץ. "אבל למרות הכול, יש כסף בשוק. משקיעים לא יכולים עכשיו לשם כסף בקרן ייעודית לישראל. זה כמו לשים באוקראינה - לא יקרה. אבל יש כבר מי שאותתו לי שברגע שהמלחמה תיגמר, זה יקרה".
דור חדש של חברות
יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל קרן aMoon, שהייתה פעילה בשנה האחרונה בישראל בעיקר דרך קרן הסיד שלה, aMoon Velocity, מעריך גם הוא שעם התייצבות המצב הגאו־פוליטי והתנודות הכלכליות בארה"ב, נראה בחצי השני של 2025 התאוששות. "כבר עכשיו אנחנו רואים פעילות מרגשת, כולל גיוס והצעת רכישה בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם מתחילים לראות עלייה בהזדמנויות ההשקעה בישראל. בריחת המוחות והאיומים הפוליטיים על האקדמיה יכולים להיות קריטיים אם לא יהיה שינוי כיוון, אבל כרגע זה עוד לא קורה. חלק מהמעבר של יזמים ישראלים לארה"ב הוא גם הזדמנות המחזקת את עמידותן של החברות".
מתי גיל, מנהל את AION Labs, אחד המשקיעים הפעילים בביוטק ובפיתוח תרופות בעזרת AI, מדבר גם הוא על שינוי פרדיגמה בתחום בעקבות השינויים בשוק. "פעם חשבו שחברות תרופות בישראל אינן מצליחות כי אין כסף לשלב הצמיחה, אך למדנו שהחברות הללו כנראה לא היו בנויות היטב - הנהלות לא נכונות, לא מספיק כסף בשלבים מוקדמים, לא בתחומים עם מספיק ערך. עכשיו נבנה דור חדש של חברות, במיוחד בתחום התרופות בשילוב AI, ונכנסו אליו כוחות חזקים מההייטק הישראלי. תעשיית התרופות שלנו נתפסת כרלוונטית יותר מבעבר.
"התחום הזה הוא גם היחיד בסקטור פיתוח התרופות שמקבל רוח גבית מממשל טראמפ. במקום להיפך. ביתר התחומים יש אי־ודאות רגולטורית שמדכאת את התחום".
האתגר, הוא אומר, יהיה המימון של החברות הללו אחרי שלבי הסיד. "אבל יש בישראל כמה חברות שערוכות לעשות אקזיטים או הנפקות יפות, ואחרי שזה יקרה, ומתוך אופטימיות שגם המצב הפוליטי יסתדר, אני מאמין שזה יהיה האות לחזרתן של השקעות סבב A, בין אם של קרנות זרות ובין אם של ישראליות".
מצפים לבציר טוב
קול עוד יותר אופטימי משמיעה גל נוימן וקסלר מקרן ליונבירד, הממוקדת בבריאות דיגיטלית. "אנחנו רואים את התחום הזה בעלייה משמעותית", היא אומרת. "בהדרגה, במקום להתחרות על סעיף התוכנה בתקציב הארגוני, אנחנו מתחילים להתחרות מול כלל עוגת התקציב. חברות שנותנות פתרונות דיגיטליים מייעלות תהליכים, מחליפות כוח אדם ומאפשרות לחברות לעשות דברים שלא יכלו לעשות בלעדינו". מלבד הקצאת תקציב, המצב הזה גם דוחק את החברות לקחת יותר סיכון באימוץ טכנולוגיות חדשות, כדי לא להישאר מאחור.
כמו ליפשיץ, היא מדברת על הבאת החברות למצב שבו אין לרוכשים הפוטנציאלים ברירה. "מי שיהמר נגד ישראל בתחום הזה, שיהיה לו בהצלחה", היא אומרת.
בביופארמה ובמכשור רפואי מדווחים על קושי לגייס כסף גם לחברות טובות. אתם מרגישים בכך?
"האמת? לחברות הטובות שלנו היו ביקושי יתר גם בשנתיים האחרונות. אם מוציאים את 2020־2022 הבועתיות בגלל הקורונה, התחום בעלייה. קרנות יודעות שהבציר הכי טוב של חברות הוא משנים שאין בהן הרבה כסף בשוק. הוולואציות סבירות, והחברות הטובות מתגלות מתוך הקשיים. התחרות העולמית גוברת, אבל הישראלים טובים בלעשות יותר עם פחות".