כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock
בנמל אילת לא שילמו ארנונה בסך 10 מיליון שקל, החשבונות עוקלו והוא יסגור את שעריו ביום ראשון. בממשלה מאבדים סבלנות לבקשות הסיוע ומזכירים שהבעלים משכו דיבידנדים בסך עשרות מליוני שקלים מדי שנה.
הדרמה המתחוללת ביממה האחרונה סביב נמל אילת מסרבת לגווע: כפי שנחשף באתר גלובס הנמל מתכוון לסגור את שעריו ביום ראשון הקרוב לאחר שחשבונותיו עוקלו על ידי עיריית אילת כתוצאה מאי תשלום ארנונה ומיסים בסך כ־700-600 אלף שקל בחודש. במשרד התחבורה יזמו דיון חירום, אבל בממשלה, שבה כבר אישרו מתווה סיוע לנמל, מצפים מהבעלים להכניס יד לכיס.
חשבון מעוקל, שערים סגורים
מכתב של רשות החירום הלאומית שהגיע לידי גלובס אישש את הפרטים: "בעקבות השבתת נמל אילת מפעילות שוטפת והמצב הכלכלי שאליו נקלע כתוצאה מהמשבר המתמשך, עיריית אילת הודיעה להנהלת הנמל על עיקול כל חשבונות הבנק של הנמל בשל חובות כספיים לעירייה", נכתב במכתב שנשלח ביום ד'. "לאור זאת התקבלה הודעה מרשות הספנות והנמלים על כך שנמל אילת צפוי להיסגר ולהפסיק כל פעילות החל מיום ראשון הקרוב".
בין המשמעויות העולות מהמכתב: עצירת כל פעילות הנמל - השבתת הגוררות וכלי השיט של הנמל; הפסקת הסיוע לחיל הים במרחב זירת ים סוף; עצירת יצוא האשלג של מפעלי כי"ל; עצירת הסיוע לנמל קצא"א. עוד נכתב כי "במידה והמצב יימשך, צפויה ירידה מכשירות של הנמל ופגיעה ארוכת טווח ברציפות התפקוד שלו כתוצאה מהשבתת מנופים, מערכות חשמל, ועוד".
הזיכיון שנקנה ב"נזיד עדשים"
במשך חודשים מאז שהחלה המלחמה והושבת נמל אילת קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת דיונים מספר על מתווה פיצויים, שנתקל בהתנגדות של הממשלה. האחים נקש קנו את הזיכיון להפעלת הנמל בסוף 2012 בתמורה ל־120 מיליון שקלים ולמשך 15 שנה בתוספת אופציה ל־10 שנים נוספות. הנקשים נותרו לבד בסוף ההליך המכרזי והסכום ששילמו כונה בענף "נזיד עדשים" - זאת ביחס לרווחים מוערכים של מאות מיליוני שקלים מאז. לכן, בממשלה סברו שכשם שהבעלים משכו דיבידנד בסך 162 מיליון שקלים בארבע השנים שקדמו למלחמה, כך הם צריכים להכניס את היד לכיס בשעה שהעסק לא מניב הכנסות ואף מייצר הפסדים.
ובכל זאת, החלטת הממשלה שעברה לבסוף בחודש יוני דווקא כוללת פיצוי: הוסבר כי הסיוע הבלעדי לנמל אילת נעוץ בסיבה שהוא הנמל היחיד שפועל בים סוף והוגדר בחוק כנכס לאומי אסטרטגי. נוסף על כך, בעוד שעסקים אחרים שפועלים לצד הנמל יכולים לפעול עם נמלים אחרים, לחברת הנמל אין כל אלטרנטיבה והיא נושאת לבדה בנטל. הפיצוי כלל 15 מיליון שקל שיינתנו לנמל אם ישלם את חובו למדינה - חוב בסך שלושה מיליון שקל על דמי השימוש בתשתית. כעת מתברר שנוסף על הסכום הזה הוא חייב גם 10 מיליון שקל לעיריית אילת, המחויבת לגבות ארנונה על אף שהנמל מושבת.
ציפייה להשתתפות עצמית מצד הבעלים
עד שהתחילה המלחמה, התמקצע הנמל בהובלת מכוניות, ומחצית מהמכוניות שיובאו לישראל נפרקו בו. כמו כן, פועלים במרחב הנמל גם קו של קצא"א להובלת נפט גולמי וכן יצוא דשנים ומחצבים.
בשנת 2023 הכנסות הנמל הסתכמו ב־212 מיליון שקל ובשנת 2024, כשנסגר נתיב הסחר דרך הים האדום, הן עמדו על 42 מיליון בלבד - המהווים ירידה של 80 אחוזים. בשעה שבשנת 2023 פקדו את הנמל מעל 134 אוניות ונפרקו כ־150 אלף כלי רכב, בשנת 2024 לא נפרקו כלי רכב כלל ופקדו את הנמל 16 אוניות בסך הכול. בחציון הראשון של השנה הנוכחית פקדו את הנמל שש אוניות בלבד.
בעבר ניתן לנמל סיוע פעמיים: במסגרת מתווה העסקים לכלל המשק בשנת 2023, וכן במסגרת מתווה ייעודי לסיוע לעסקים בערים מוטות תיירות בחודשיים הראשונים בשנת 2024. זאת ועוד, הנמל קיבל דחייה בתשלום דמי השימוש למדינה בגובה של 3.2 מיליון שקל, כאמור, וערבות מדינה להלוואה עד לסך של 30 מיליון שקל, מהם נוצלו 16 מיליון.
לכן גורמים ממשלתיים ששוחחו עם גלובס מסבירים שעל אף דיוני החירום המתוכננים להתקיים בימים הקרובים כדי למנוע את סגירת הנמל, מתכוננים לדרוש מהבעלים להשתתף בעלויות ולא "להפיל" את הסכומים הללו על המדינה, שכבר סייעה במתווים שונים. הם מסבירים שאמנם מדובר בהפסדים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה ולא כתוצאה מניהול עסקי לא נכון, אך האיומים הביטחוניים מתומחרים בעלות הרכישה הנמוכה ובדיבדנדים שמשכו הבעלים מאז. עם זאת, ולמרות דברי הרהב, ההתנהלות בחודשים האחרונים הוכיחה שהמדינה נכונה לסייע גם במצבים כאלה.