גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כולם תומכים, אבל נשים לא זוכות לייצוג שווה בדירקטוריונים - הגיע הזמן לשינוי

שיעור הנשים שמכהנות כדירקטוריות בחברות ציבוריות בישראל מעט נמוך מ־30% ● הסיבה: דירקטורים רגילים, שאינם דח"צים, נבחרים אומנם באסיפה הכללית, אך בפועל לפי המלצות בעלי השליטה - ושם הפער נוצר ● כדי לשנות זאת נדרשות מדיניות מכוונת וחקיקה ● דעה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הכותבת היא משקיעה, דירקטורית ויו"ר ועדת פורום הדירקטוריות

בעוד שבישראל של 2025 נשים מהוות רק כ־27% מחברי הדירקטוריונים בחברות הציבוריות, הנתונים מלמדים שהבעיה אינה נעוצה בהעדפה - אלא במנגנון. גופי ההשקעה המוסדיים דווקא מצביעים בעקביות בעד נשים. מחקר מקיף של האוניברסיטה העברית שנעשה על ידי רועי אהרון, ד"ר נועם מיכלסון, ד"ר קונסטנטין קוסנקו ופרופ' מרים שוורץ־זיו מצא כי שיעור ההצבעה של הגופים המוסדיים בעד נשים עומד על יותר מ־90% לעומת כ־85% לגברים. ובכל זאת - שיעור הנשים בדירקטוריונים כמעט ואינו משתנה.

בתי ההשקעות שאיכזבו עם תשואות בינוניות מתחילת השנה - והסיבה
צניחת הדולר פוגעת בתיירים האמריקאים, אבל מיטיבה עם המשקיעים במניות זרות

הסיבה ברורה: מרבית הנשים פשוט לא מוצעות לתפקידים. בישראל קיימות שתי קטגוריות של דירקטורים: רגילים ודח"צים (דירקטורים חיצוניים). בעוד שלדח"צים יש מנגנון מינוי שקוף יחסית - המחייב ייצוג נשי מסוים ותמיכת בעלי מניות מהציבור - הדירקטורים הרגילים נבחרים באסיפה הכללית, אך בפועל לפי המלצות בעלי השליטה. שם אין חובה לייצוג מגדרי - וכך הפער נוצר.

לא חלק מהמעגל

הנתונים מדברים בעד עצמם: רק 23% מהמועמדים לתפקידי דירקטור רגיל הן נשים, לעומת 46% בקרב הדח"צים. ככל שלבעלי השליטה יש יותר השפעה, כך קטן הסיכוי של נשים להיכנס פנימה.

המחקר מגלה פער מובהק לטובת נשים בהצבעות המוסדיים - אך משום שהן אינן מועמדות ברוב המקרים, אין לכך השפעה מהותית. מדובר, אם כן, לא בפער של איכות - אלא בפער של נראות. בפורום הדירקטוריות בלבד רשומות מעל 1,000 נשים מנוסות, מקצועיות ובעלות ניסיון מגוון, אך רובן אינן חלק מהמעגלים הסגורים של בעלי ההון, ולכן אינן מוצעות.

בשנים האחרונות הוגשו הצעות חוק שמטרתן הייתה לקבוע חובת ייצוג מגדרי בדירקטוריונים. אך הן נפלו עוד בטרם נדונו בכנסת, לרוב על רקע התנגדות של בעלי שליטה ומנהלים שטענו להתערבות מיותרת. כך הפך "חופש המינוי" לחסם שמנציח פערים.

וזאת למרות, שמדינות רבות כבר הפנימו את מה שאנחנו בישראל עוד מהססים ליישם: שגיוון מגדרי הוא לא רק ערך - אלא גם כלי ניהולי ועסקי מהמעלה הראשונה.

משתלם גם כלכלית

הנה כמה דוגמאות בולטות: באיחוד האירופי ישנה רגולציה מחייבת ליעד של 40% נשים בדירקטוריונים עד 2026; בצרפת יש עלייה מ־12% ל־44% נשים דירקטוריות בתוך עשור, בזכות חוק; וגם בספרד, הולנד, גרמניה ואיטליה קיימות מכסות מגדריות מחייבות בחוק. בנורבגיה כבר ב־2008 חוקקה חובת ייצוג של 40% נשים בדירקטוריונים - כיום 42%; בקנדה חובת "הסבר או ציות" - הביאה לעלייה מ־15% ל־32% בתוך פחות מעשור; בבריטניה יעד וולונטרי של 33% הביא לכך שב־2024 כל דירקטוריון של חברות הנסחרות במדד 350 FTSE כולל נשים - ממוצע של 42%; בארה"ב אין חוק, אך בחברות מובילות דוגמת פרוקטר אנד גמבל, סיטיגרופ, וג'נרל מוטורס - יש יצוג נשי של מעל 50% בדירקטוריונים.

נתונים ממחקרים מובילים מצביעים על כך שגיוון מגדרי בדירקטוריון משתלם גם כלכלית: מחקר מ־2020 של חברת מקינזי מצביע על כך דחברות מגוונות נהנו מרווחיות גבוהה ב־25% מאלו שאינן כאלו; מחקר של קרדיט סוויס מ־2019 קבע כי דירקטוריונים מגוונים השיגו תשואות מניה טובות יותר. לפי מחקרים נוספים נשים דירקטוריות תורמות לדירוגי ESG גבוהים יותר ופעילות אתית גבוהה יותר, וכן לתהליכי קבלת החלטות מוסריים וזהירים יותר, לחדשנות, להגדלת מספר הפטנטים ולהכנסות ממוצרים חדשים.

זאת ועוד, נוכחות נשית בדירקטוריון משפיעה גם על התרבות הארגונית: ניהול משתף, תקשורת פתוחה, מדיניות מוסרית כלפי עובדים ויחסי אמון עם ההנהלה - הן חלק מהיתרונות שהן מביאות עימן. בנוסף, נשים רבות מגיעות עם ניסיון פיננסי, רגולטורי, טכנולוגי ומשפטי - אך לא תמיד מקבלות את ההזדמנות.

גיוון כאסטרטגיה עסקית

המודלים הבינלאומיים מוכיחים: שינוי לא קורה לבד. הוא תוצאה של מדיניות, מדדים ודרישה ציבורית. ישראל יכולה - וצריכה - ליישם שילוב של רגולציה, שקיפות ויעדים הכוללים: הקמת מאגר ממשלתי שקוף של מועמדות מתאימות (כמו בנורבגיה). לצד קביעת יעדים וולונטריים מחייבים לגיוון מגדרי ופעילות שתביא לשינוי תודעתי בקרב בעלי שליטה: גיוון אינו חסד - אלא אסטרטגיה עסקית מוכחת.

בפורום הדירקטוריות פועלות מעל ל־1,000 מועמדות מקצועיות, מנוסות ומוכחות - היכולות לתרום לכל דירקטוריון ציבורי בישראל. אנו מזמינות את יושבי הראש, חברי ועדות האיתור ובעלי השליטה להיפגש עמנו. השינוי נמצא בהישג יד. אין מדובר בהיעדר היצע - אלא בחסמים מבניים ודעות קדומות. הגיע הזמן לפתוח את השער - ולבחור אחרת.

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"