תקיפת חיל האוויר בטהרן. הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות קריטית גם לביטחון אירופה / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
הכותב הוא כלכלן ראשי ומשנה למנכ"ל פרופיט שירותים פיננסים
לאחר שהמערכה עם איראן הסתיימה (לפחות בינתיים), והבורסה המקומית והשקל זינקו, נוצרה אווירה חיובית של ניצחון ושגשוג. אך מתחת לפני השטח, כלכלת ישראל יוצאת חבולה, עם חובות, אינפלציה וריבית גבוהים. לעומת זאת באירופה המשיכו לשתות אספרסו ברחובות מילאנו ולזלול קרואסונים ברחבי פריז, ודבקו במתווה הפחתת החוב והריבית שגרמה הקורונה. על הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות, שקריטיות גם לביטחון אירופה, שילמה ישראל לבדה. במקום להודות לישראל על השירות הזה, אירופה המשיכה לשחק את המשחק הכפול של הומניזם ופציפיזם. איך אמר קנצלר גרמניה פרידריך מרץ? "ישראל עשתה עבורנו את העבודה המלוכלכת".
● מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי קורסת, וכל מדינה פועלת למען עצמה
● אירופה מתחמשת והניטרליות של שוויץ עומדת למבחן
לישראל אסור לקבל את המצב הזה. עליה להציב דרישה ברורה לאיחוד האירופי להשתתף בעלויות המלחמה, ויותר מזה - גם בעלויות הביטחון השוטף השנתיות, כפי שעושה ארה"ב. השתתפות כזאת לא רק תעזור לישראל להתמודד עם העלויות הכבדות, היא גם תאלץ את אירופה להכיר בה כשותפה אסטרטגית, תכריח אותה לקחת אחריות ולעמוד מאחורי פעולות ישראל, ולא רק במפקדות המודיעין, ועקב כך תקטין את הביקורת הציבורית עליה ביבשת.
תשלומים כאלה יחייבו את ממשלות אירופה להסביר לאזרחיהן את החשיבות של תמיכה בישראל. אירופה לא תוכל עוד "לרקוד על שתי חתונות" - כשיד אחת היא נהנית מהגנה צבאית ובשנייה מתהדרת בזכויות אדם, אוניברסליות ודיאלוג בין תרבויות.
ארה"ב כבר הניחה את התשתית לדרישה
ארה"ב כבר הניחה את התשתית לדרישה כזאת, כשהכירה בערך הביטחוני שישראל מספקת למערב בכך שהיא דה-פקטו משלמת עליו. באופן ברור עוד יותר היא עשתה זאת כשדרשה לאחרונה מיפן ומקוריאה הדרומית להשתתף יותר במימון ההגנה האמריקאית עליהן, ומחברות נאט"ו להשקיע 2% מהתמ"ג שלהן בהוצאות הביטחון המשותף. לא כתרומה. לא כנדבה.
זו גם הזדמנות להפסיק לכנות את התשלומים מארה"ב "סיוע". המונח הזה מזיק לנו וגם להם. הוא יוצר רושם של צדקה, מה שתורם כנראה לאנטגוניזם אצל משלמי המיסים האמריקאים. בפועל, מדובר בתשלום (זול יש לומר) על שירותים צבאיים וביטחוניים יקרים מאוד, כגון: העברת מודיעין אסטרטגי, בדיקת מערכות נשק מתקדמות בשדה הקרב, חיסכון בצורך אמריקאי בפריסת כוחות באזור (באזורים אחרים היא משלמת מיליארדי דולרים) ועוד.
להמחשה, לטענת יורם אטינגר, שכיהן כקונסול בשגרירות ישראל בארה"ב, בכירים בתעשייה הביטחונית האמריקאית העריכו רק את שווי הניסיון הצבאי שישראל מספקת לארה"ב ביותר מ-100 מיליארד דולר. לדבריו, לפי יו"ר ועדת המודיעין בסנאט, היקף המודיעין שישראל מספקת לארה"ב הוא פי חמישה מזה שמספקת ה-CIA (סוכנות הביון המרכזית); הוא אף גדול יותר מהיקף המודיעין שמספקות כל חברות נאט"ו ביחד.
ישראל מסכלת איומים על אירופה
העניין המקומם הוא שבהשוואה לארה"ב, אירופה מקבלת ערך הרבה יותר גדול מישראל, שמתמודדת עם איומים ישירים על אירופה. ישראל מציעה ליבשת הזו הגנה מפני כוחות איראנים בסוריה (שמנסים להקים בסיסי טילים עם טווח לאירופה) ומפני המליציות העירקיות, שמקבלות מאיראן מימון ומאיימות על בסיסי נאט"ו האירופיים; היא חוסמת שיירות של אמל"ח מהמזרח לכיוון מערב, שבחלקן היו מגיעות כנראה לתאים ג'יהדיסטים באירופה. וכשישראל מסכלת את מפקדי המליציות בעזה או בדמשק ואת העברות הכספים אליהם, היא מסכלת בכך גם את האיום על ערים כמו בריסל, פריז ושטוקהולם. כיפת ברזל ויתר מערכות הזיהוי והיירוט של ישראל מהוות כולן חומות הגנה בליסטיות לאירופה. ישראל היא קו ההגנה גם במישור הדיגיטלי, מרכזת את רוב ההגנה של המערב מול סיכול טרור הסייבר.
אלה לא רק סיפורים, יש לכך לא מעט עדויות מוחשיות. בשנת 2015 למשל, מידע שסיפק המוסד לצרפת ולאוסטריה סייע בפיצוח תאי דאעש שתכננו מתקפות מתואמות בפריז. בשנת 2018 ישראל סיפקה לגרמניה, להולנד ולבלגיה מידע שהוביל לחשיפת תשתית טרור איראנית באירופה, מתחת לאף של שירותי הביטחון המקומיים, ורק בימים האחרונים הגרמנים חשפו כי המוסד סיכל פיגוע נגד מטרות בגרמניה.
ברית הגנה חדשה כגבול קדמי לאירופה ולמערב
סביר שבשלב הראשון דרישה כזאת תיתקל בזלזול, באנטגוניזם בקרב חלק מהציבור האירופי או אפילו בבעיטה מכל המדרגות, ולכן צריך לגשת אליה בשלבים. יש להכין את הקרקע באמצעות בניית קואליציה של מדינות תומכות, דוגמת גרמניה או צ'כיה, ובלחץ אמריקאי מלא להעמיד דרישה נחושה. בסופו של דבר דרישה כזאת היא גם אינטרס אמריקאי עליון - שכן גם ארה"ב סובלת מהתדמית הכוחנית הלא מוצדקת של ישראל באירופה, ומכך שהיא היחידה שנושאת בנטל הכלכלי הנלווה.
אם נלך אפילו צעד נוסף קדימה, אפשר ליזום ברית הגנה חדשה במזרח התיכון, שהוא גבול קדמי לאירופה ולמערב. זאת מתוך הנחה שאירופה לא תצליח להרחיב את ברית נאט"ו לכיוון האזור ולכלול בה את ישראל, בעיקר בשל הצורך בקונצנזוס של כל המדינות החברות בו. ברית צבאית במזרח התיכון תוכל לכלול את ישראל, ארה"ב, סעודיה, האמירויות, מדינות ידידותיות באירופה ובהמשך ליצור תנאים שידחפו את כל מדינות אירופה להצטרף אליה, באמצעות תמריצים כגון גישה למערכות הגנה מתקדמות (כגון טכנולוגיות סייבר ישראליות או מערכות נשק אמריקאיות), למודיעין ולתרגילים משותפים.
ארה"ב יכולה להפעיל גם מכבש כלכלי, כמו בהשפעתה במסגרות כלכליות כמו G7 או G20, ומדיניות סחר מתאימה.
לסיכום - אין סיבה שאזרחי ישראל ימשיכו לשלם לבדם (עם סיוע קטן יחסית מארה"ב) את מחיר הגנת המערב, כלכלית, תדמיתית ובנפש. אין סיבה שהתשלום האמריקאי לישראל, לטובת הגנת המערב יוצג כ"סיוע", ובמיוחד לא ייתכן שמדינות אירופה ייהנו ממעמד של הומניזם ופציפיזם בזמן שישראל מסכנת את בניה, ומכלה את תקציביה.
ההתפתחויות האחרונות בכל המישורים פתחו פתח לקידום דרישת התשלום מאירופה, ויותר מזה, אולי אפילו להקמת ברית הגנה אזורית חדשה. זה לא יהיה תהליך קל, אבל חשוב מאוד להתחיל איתו, ולו רק כדי להתחיל להסיט את הדיון הציבורי באירופה לעבר הערך הביטחוני של מדינת ישראל למערב.