גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל עשתה לאירופה את העבודה המלוכלכת. עכשיו הגיע הזמן לשלם

מהמערכה מול איראן כלכלת ישראל יוצאת חבולה, עם חובות, אינפלציה וריבית גבוהים, בעוד אירופה נהנית מההגנה אך לא נושאת בעול ● ישראל צריכה להציב דרישה ברורה לאיחוד האירופי: להשתתף בעלויות המלחמה, ויותר מזה - בעלויות הביטחון השוטף

תקיפת חיל האוויר בטהרן. הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות קריטית גם לביטחון אירופה / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
תקיפת חיל האוויר בטהרן. הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות קריטית גם לביטחון אירופה / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

הכותב הוא כלכלן ראשי ומשנה למנכ"ל פרופיט שירותים פיננסים

לאחר שהמערכה עם איראן הסתיימה (לפחות בינתיים), והבורסה המקומית והשקל זינקו, נוצרה אווירה חיובית של ניצחון ושגשוג. אך מתחת לפני השטח, כלכלת ישראל יוצאת חבולה, עם חובות, אינפלציה וריבית גבוהים. לעומת זאת באירופה המשיכו לשתות אספרסו ברחובות מילאנו ולזלול קרואסונים ברחבי פריז, ודבקו במתווה הפחתת החוב והריבית שגרמה הקורונה. על הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות, שקריטיות גם לביטחון אירופה, שילמה ישראל לבדה. במקום להודות לישראל על השירות הזה, אירופה המשיכה לשחק את המשחק הכפול של הומניזם ופציפיזם. איך אמר קנצלר גרמניה פרידריך מרץ? "ישראל עשתה עבורנו את העבודה המלוכלכת".

מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי קורסת, וכל מדינה פועלת למען עצמה
אירופה מתחמשת והניטרליות של שוויץ עומדת למבחן

לישראל אסור לקבל את המצב הזה. עליה להציב דרישה ברורה לאיחוד האירופי להשתתף בעלויות המלחמה, ויותר מזה - גם בעלויות הביטחון השוטף השנתיות, כפי שעושה ארה"ב. השתתפות כזאת לא רק תעזור לישראל להתמודד עם העלויות הכבדות, היא גם תאלץ את אירופה להכיר בה כשותפה אסטרטגית, תכריח אותה לקחת אחריות ולעמוד מאחורי פעולות ישראל, ולא רק במפקדות המודיעין, ועקב כך תקטין את הביקורת הציבורית עליה ביבשת.

תשלומים כאלה יחייבו את ממשלות אירופה להסביר לאזרחיהן את החשיבות של תמיכה בישראל. אירופה לא תוכל עוד "לרקוד על שתי חתונות" - כשיד אחת היא נהנית מהגנה צבאית ובשנייה מתהדרת בזכויות אדם, אוניברסליות ודיאלוג בין תרבויות.

ארה"ב כבר הניחה את התשתית לדרישה

ארה"ב כבר הניחה את התשתית לדרישה כזאת, כשהכירה בערך הביטחוני שישראל מספקת למערב בכך שהיא דה-פקטו משלמת עליו. באופן ברור עוד יותר היא עשתה זאת כשדרשה לאחרונה מיפן ומקוריאה הדרומית להשתתף יותר במימון ההגנה האמריקאית עליהן, ומחברות נאט"ו להשקיע 2% מהתמ"ג שלהן בהוצאות הביטחון המשותף. לא כתרומה. לא כנדבה.

זו גם הזדמנות להפסיק לכנות את התשלומים מארה"ב "סיוע". המונח הזה מזיק לנו וגם להם. הוא יוצר רושם של צדקה, מה שתורם כנראה לאנטגוניזם אצל משלמי המיסים האמריקאים. בפועל, מדובר בתשלום (זול יש לומר) על שירותים צבאיים וביטחוניים יקרים מאוד, כגון: העברת מודיעין אסטרטגי, בדיקת מערכות נשק מתקדמות בשדה הקרב, חיסכון בצורך אמריקאי בפריסת כוחות באזור (באזורים אחרים היא משלמת מיליארדי דולרים) ועוד.

להמחשה, לטענת יורם אטינגר, שכיהן כקונסול בשגרירות ישראל בארה"ב, בכירים בתעשייה הביטחונית האמריקאית העריכו רק את שווי הניסיון הצבאי שישראל מספקת לארה"ב ביותר מ-100 מיליארד דולר. לדבריו, לפי יו"ר ועדת המודיעין בסנאט, היקף המודיעין שישראל מספקת לארה"ב הוא פי חמישה מזה שמספקת ה-CIA (סוכנות הביון המרכזית); הוא אף גדול יותר מהיקף המודיעין שמספקות כל חברות נאט"ו ביחד.

קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ. ''ישראל עשתה עבורנו את העבודה המלוכלכת'' / צילום: Ebrahim Noroozi

ישראל מסכלת איומים על אירופה

העניין המקומם הוא שבהשוואה לארה"ב, אירופה מקבלת ערך הרבה יותר גדול מישראל, שמתמודדת עם איומים ישירים על אירופה. ישראל מציעה ליבשת הזו הגנה מפני כוחות איראנים בסוריה (שמנסים להקים בסיסי טילים עם טווח לאירופה) ומפני המליציות העירקיות, שמקבלות מאיראן מימון ומאיימות על בסיסי נאט"ו האירופיים; היא חוסמת שיירות של אמל"ח מהמזרח לכיוון מערב, שבחלקן היו מגיעות כנראה לתאים ג'יהדיסטים באירופה. וכשישראל מסכלת את מפקדי המליציות בעזה או בדמשק ואת העברות הכספים אליהם, היא מסכלת בכך גם את האיום על ערים כמו בריסל, פריז ושטוקהולם. כיפת ברזל ויתר מערכות הזיהוי והיירוט של ישראל מהוות כולן חומות הגנה בליסטיות לאירופה. ישראל היא קו ההגנה גם במישור הדיגיטלי, מרכזת את רוב ההגנה של המערב מול סיכול טרור הסייבר.

אלה לא רק סיפורים, יש לכך לא מעט עדויות מוחשיות. בשנת 2015 למשל, מידע שסיפק המוסד לצרפת ולאוסטריה סייע בפיצוח תאי דאעש שתכננו מתקפות מתואמות בפריז. בשנת 2018 ישראל סיפקה לגרמניה, להולנד ולבלגיה מידע שהוביל לחשיפת תשתית טרור איראנית באירופה, מתחת לאף של שירותי הביטחון המקומיים, ורק בימים האחרונים הגרמנים חשפו כי המוסד סיכל פיגוע נגד מטרות בגרמניה.

ברית הגנה חדשה כגבול קדמי לאירופה ולמערב

סביר שבשלב הראשון דרישה כזאת תיתקל בזלזול, באנטגוניזם בקרב חלק מהציבור האירופי או אפילו בבעיטה מכל המדרגות, ולכן צריך לגשת אליה בשלבים. יש להכין את הקרקע באמצעות בניית קואליציה של מדינות תומכות, דוגמת גרמניה או צ'כיה, ובלחץ אמריקאי מלא להעמיד דרישה נחושה. בסופו של דבר דרישה כזאת היא גם אינטרס אמריקאי עליון - שכן גם ארה"ב סובלת מהתדמית הכוחנית הלא מוצדקת של ישראל באירופה, ומכך שהיא היחידה שנושאת בנטל הכלכלי הנלווה.

אם נלך אפילו צעד נוסף קדימה, אפשר ליזום ברית הגנה חדשה במזרח התיכון, שהוא גבול קדמי לאירופה ולמערב. זאת מתוך הנחה שאירופה לא תצליח להרחיב את ברית נאט"ו לכיוון האזור ולכלול בה את ישראל, בעיקר בשל הצורך בקונצנזוס של כל המדינות החברות בו. ברית צבאית במזרח התיכון תוכל לכלול את ישראל, ארה"ב, סעודיה, האמירויות, מדינות ידידותיות באירופה ובהמשך ליצור תנאים שידחפו את כל מדינות אירופה להצטרף אליה, באמצעות תמריצים כגון גישה למערכות הגנה מתקדמות (כגון טכנולוגיות סייבר ישראליות או מערכות נשק אמריקאיות), למודיעין ולתרגילים משותפים.

ארה"ב יכולה להפעיל גם מכבש כלכלי, כמו בהשפעתה במסגרות כלכליות כמו G7 או G20, ומדיניות סחר מתאימה.

לסיכום - אין סיבה שאזרחי ישראל ימשיכו לשלם לבדם (עם סיוע קטן יחסית מארה"ב) את מחיר הגנת המערב, כלכלית, תדמיתית ובנפש. אין סיבה שהתשלום האמריקאי לישראל, לטובת הגנת המערב יוצג כ"סיוע", ובמיוחד לא ייתכן שמדינות אירופה ייהנו ממעמד של הומניזם ופציפיזם בזמן שישראל מסכנת את בניה, ומכלה את תקציביה.

ההתפתחויות האחרונות בכל המישורים פתחו פתח לקידום דרישת התשלום מאירופה, ויותר מזה, אולי אפילו להקמת ברית הגנה אזורית חדשה. זה לא יהיה תהליך קל, אבל חשוב מאוד להתחיל איתו, ולו רק כדי להתחיל להסיט את הדיון הציבורי באירופה לעבר הערך הביטחוני של מדינת ישראל למערב.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום