גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שקיעתה של באר שבע: מה נשאר מההבטחה לחצי מיליון תושבים בעוד שנה וחצי

בעוד אופקים בתנופת בנייה ובמדד היתרי הבנייה מתחילת 2024 היא במקום השלישי בארץ, באר שבע ויתרה דה פקטו על מעמדה כמטרופולין האזורית ● לפני עשור הבטיחו בבירת הנגב "עיר של חצי מיליון איש עד 2027". זה כבר לא יקרה

באר שבע. תושבי הדרום ימשיכו למדוד מרחק מגוש דן / צילום: Shutterstock
באר שבע. תושבי הדרום ימשיכו למדוד מרחק מגוש דן / צילום: Shutterstock

השבוע, באותו יום שבו פרסם צה"ל את התחקיר על הטבח באופקים ב-7.10 (33 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון נרצחו), דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי העיר, היושבת 20 ק"מ בלבד מגבול רצועת עזה, מכרה הכי הרבה דירות חדשות ברבעון אחרון (מרץ עד מאי 2025). הנתון הסתכם ב-532 דירות, לעומת 461 שנמכרו למשל בתל אביב או באשדוד, הבאות בתור. במדד היתרי הבנייה שניתנו מתחילת 2024, נמצאת אופקים במקום השלישי בישראל (3,650 יח"ד עד מרץ), כשרק תל אביב וירושלים הענקיות (פי 15 ו-30 במספר התושבים, בהתאמה) מתמקמות מעליה.

קרקע כמעט באפס שקלים: המחירים בעיר הדרומית בשפל חדש
"קניבליזם מטורף": היא הייתה אחת הערים הגדולות בישראל והידרדרה

לדחוף כמה שיותר דירות לכמה שיותר מקומות

אבל זו רק התחלה. בשבוע שעבר אישרה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), ועדת העל הממשלתית שעוקפת הרבה מאוד בירוקרטיה בדרך, את תוכנית "רובע התקומה" באופקים, שהואצה מאז המלחמה. מדובר בתוכנית ש"עתידה להרחיב באופן משמעותי את אופקים, ותיתן מענה להיקף אוכלוסייה של 100 אלף תושבים, לעומת 35 אלף עכשיו". מדובר בין השאר בהקמת מגדלים של עד 26 קומות וכן 870 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה.

תנופת פיתוח ובנייה, ודאי בנגב, זה מצוין. אבל כמו לא מעט פעמים, הבעיה היא התמונה הגדולה. זו שאף אחד לא ממש מסתכל עליה, כי בשם "משבר הדיור" מדינת ישראל עסוקה יותר מדי זמן במאמץ לדחוף כמה שיותר דירות לכמה שיותר מקומות (רצוי באזורים שניתן לנופף בהם ב"ניצחון על אויבנו הקמים עלינו"). באותה התמונה הגדולה, סיפורה המרשים של אופקים הוא גם סיפורה העצוב של באר שבע.

מי שאמורה הייתה להיות העוגן ומרכז המטרופולין של הדרום, ויתרה דה פקטו על מעמדה לטובת יישובי האזור. אם בעבר הלא רחוק ביכו בבאר שבע בעיקר את נדידת התושבים החזקים ליישובי הלווין הקהילתיים - מיתר, להבים, עומר וכדומה, עכשיו המתח והתסכול הוא מול ההגירה ההמונית לערים הצומחות במהירות, שהופכות את "בירת הנגב" לצל חיוור, ולא רק מול העשירון העליון של הנגב. מה שנכתב פה על אופקים, קורה באופן דומה למדי גם בדימונה, בקרית גת ועוד.

הבעיה היא שמדובר בבשורה רעה לכל הערים הצומחות הללו, לפחות כמו לבאר שבע עצמה. בהיעדר מרכז חזק וברור, ובהינתן שכל ישוב עסוק בעיקר בעצמו - כולל בין השאר תכנון שטחי תעסוקה מניבי ארנונה בהיקפים אדירים (שלא לומר דמיוניים), התוצאה הכי טריוויאלית היא שתושבי הדרום ימשיכו למדוד את מרחקם מגוש דן המשגשג. אם כולם מספרים שהם הם ה"מטרופולין" הדרומי, כולם נשארים בסך הכול פרברים של תל אביב.

ממש בקרוב נציין בדיוק עשר שנים לטקס החגיגי של חתימת הסכם גג בבאר שבע, באוקטובר 2015. ההבטחה: תוספת של כמאה אלף איש עד 2019. "החזון שלי פשוט", אמר אז ראש הממשלה הנרגש בטקס, "באר שבע עיר של חצי מיליון איש עד 2027. זה יעד ריאלי לחלוטין, זכרו את זה. אנחנו נבדוק את זה, וזה יהיה".

נותרה אמנם שנה וחצי, אבל אפשר כבר לכתוב שזה בוודאות לא יהיה. בשנת 2015 היו 202 אלף תושבים בבאר שבע. בשנת 2025 יש בה 220 אלף תושבים - גידול של 9%. בשאר המדינה, הגידול באוכלוסיה בעשור האחרון עמד על 20%.

רק חצי מהקרקעות שווקו בהצלחה ליזמים

ואם כבר אופקים, בשנת 2017 פורסם הסכם גג גם שם, ל-15 אלף דירות. נכון להיום, 96% מהיעד שווקו בהצלחה. שנתיים קודם, הסכם הגג בבאר שבע הבטיח תוספת של 20 אלף דירות. מאז, רק חצי מהקרקעות שווקו בהצלחה ליזמים. רק ביוני האחרון נסגר מכרז ל-861 דירות בבאר שבע, אבל קרקעות ל-357 דירות נסגרו ללא זוכים. על המגרשים האחרים היו לכל היותר 2-3 הצעות, והזוכים שילמו פחות משליש מהשומות על הקרקע.

ומה הפלא שאופקים נמצאת כעת הרבה לפני בירת הנגב (בבאר שבע ניתנו מאז 2024 פחות מאלף היתרי בנייה, רבע מאופקים), אם היא תחנה לפניה ברכבת ורק לפני שבוע אישרו בה למשל כמות תעסוקה ומסחר חדשה בהיקף של 6 פעמים שלושת מגדלי עזריאלי בתל אביב? ולמה לא לעבור מבירת הנגב לאופקים, שמציעה לתושביה הטבת מס של 18% (תקרה של כ-3,500 שקל בכל חודש לנטו, סכום שיכול לסגור משכנתא), בעוד באר שבע הגאה לא מציעה להם שום סבסוד והחזר מס?

לפני עשור, נתניהו הבטיח שהוא "הופך את באר שבע לחוד החנית של הפיתוח של מדינת ישראל". בפועל, החנית רוסקה לאינספור חצים קטנטנים.

כוכבי השבוע

מצוין: כשהתרחיש הרע התממש - לקחים מענבל אור

כחצי שנה אחרי שענבל אור נידונה ל-7.5 שנות מאסר ועשור אחרי שהתפוצצה הפרשה, בית המשפט הוציא השבוע צו לסגירת החברות בקבוצת הנדל"ן שלה. הנושים הלא מובטחים, מאות ישראלים תמימים שחשבו שיקבלו דירות זולות, יקבלו 4.5 מיליון שקל מהסכום שהצטבר בקופת הכינוס, 3% מתביעות החוב שלהם. עם זאת, לפי דוח שהוגש לבית משפט במאי, מאות ישראלים שהתעקשו והחזיקו הערת אזהרה על שמם בטאבו, קיבלו חזרה 60% עד 100% מהחוב.

ובעולם שבו נוכלים היו ויהיו, שמבטיח שתמיד יבואו מספיק פתאים להאמין לאלכימאים שמציעים להם תשואות חלומיות בסיכון מזערי (גם אם הסכנה זועקת מהיום הראשון), תגזרו ותשמרו לפחות את המסקנות מהפרשה ההיא. גם אם אתם מתאהבים בחלום, תבדקו מה אם הוא יתנדף במהירות. אם חלילה התרחיש הרע יתממש, תזכרו שלא כולם נמצאים באותה סירה.

בלתי־מספיק: צנרת שיווקי הדירות מתייבשת

מתחילת 2025, כפי שפורסם השבוע בגלובס, יצא מכרז בודד לשיווק קרקע לדירות מוזלות - המסלול העיקרי למכירת קרקעות מדינה מאז 2015. בנייה של 186 דירות באילת, וזהו. לשם השוואה: ב-2024 פורסמו 80 מכרזים כאלו, מהם 58 כבר נסגרו. למעשה, כל 44 המכרזים להגרלות שאמורים להיסגר עד סוף 2025 פורסמו בשנים עברו. מתוכם רק שבעה נפתחו בפועל להצעות.

המשמעות היא שכל ההישג מהשנים האחרונות, במהלכן שיווקה המדינה הרבה יותר קרקעות לדירות מהביקוש הטבעי, עלול לרדת במהירות לטמיון. זאת, בעיקר בשל מריבה בין האוצר לרמ"י, האם כן או לא להמשיך לסבסד ולהגריל דירות. ובענף הנדל"ן, הדורש תמיד הסכמות חוצות משרדים ורשויות, זו בכייה לדורות. בהיעדר שרים, שעסוקים בעיקר בפוליטיקה קטנה ובפגרה המתקרבת (ואולי גם בחירות), גם הפקידים מנצלים את חוסר המשילות והכל תקוע.

עוד כתבות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר