גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר פוליטי בסוף הכנס: איך פגרת הכנסת משפיעה על שרידות הממשלה?

הכנסת תצא בקרוב לפגרת הקיץ, ושוב עולות הביקורות על אורכה ● אלא שכלל לא מדובר בחופשה, ולמעשה משכה המצטבר אפילו לא חריג ביחס לעולם הדמוקרטי ● וגם: אילו מכשולים היא תציב בפני הפלת הממשלה, אם יבשילו התנאים?

פגרת הקיץ בכנסת
פגרת הקיץ בכנסת

ישראל נמצאת במשבר פוליטי - והכנסת תצא בעוד כשבוע (27.7) לפגרה בת כמעט שלושה חודשים. לפי פרשנות אחת, ייתכן שזה לא מקרי: אולי לצדדים נוח יותר להתבצר בעמדותיהם, מתוך הנחה שהפגרה ממילא לא תאפשר להם לממש את איומיהם. אבל האם פגרת הכנסת באמת נותנת חסינות מהפלת הממשלה? נעשה סדר.

בלעדי | פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

מהי פגרת הכנסת?

נתחיל בהגדרה הבסיסית של "פגרת הכנסת". מסגרת הזמנים לפעילות הכנסת מוגדרת בחוק הכנסת, שקובע כי היא "תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות (מכונה 'כנס חורף'), הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות (מכונה 'כנס קיץ'); משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות" (הסוגריים אינם במקור). בנוסף, תקנון הכנסת מגדיר כי מי שיקבע את מועדי הכנסים המדויקים הוא יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

באופן קבוע, היום האחרון של כל כנס הוא יום ראשון. מליאת הכנסת עובדת בשני־רביעי, כך שבפועל היא יוצאת לפגרה מספר ימים קודם לכן.

כפי שמצוין באתר הכנסת, אין פירוש הדבר שמדובר בהשבתה מוחלטת. ועדות הכנסת ממשיכות להתכנס (אם כי במתכונת מוגבלת) כדי לדון בנושאים שעל סדר היום ואף לדון בחוקים. תנאי ההתכנסות בפגרה נקבעים מראש על ידי ועדת הכנסת. בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, למשל, נקבעו תנאים יותר גמישים להתכנסות: לדוגמה, על ועדת חוץ וביטחון לא חלו הגבלות התכנסות כלל, ולא חלה הגבלה על אף ועדה כאשר הדבר נגע לחקיקה הנוגעת למלחמה (בכפוף לאישור יועמ"שית הכנסת). בנוסף, יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדה מסוימת להתכנס אד הוק אם עלתה בקשה כזו מהממשלה, יו"ר הוועדה או שליש מחבריה.

כמה זמן הכנסת בפגרה?

בישראל יש כ־100 ימי דיונים בשנה שבהם הכנסת מתכנסת, וביתר ימות השנה מתקיימים מועדים לאומיים או ניתנת לחברי הכנסת פגרה. אך האם מאה ימי דיונים בשנה נחשב מספר נמוך לפרלמנט לתפקד?

פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך השוואה, בהתבסס על מחקר של ניקולס הורן, ומצא שישראל אינה חריגה בכמות ימי הפגרה של הפרלמנט. ניתן לראות שמדינות נוספות פועלות במתכונת דומה: הבתים התחתונים של קנדה ושל אירלנד מתכנסים כ־95 ימים בשנה, הבונדסטאג (בית הנבחרים הפדרלי) הגרמני - 100 ימים, ובית הנבחרים האמריקאי - כ־120 ימים. מצד שני, קיימים גם קצוות לשני הכיוונים: בניו זילנד, למשל, הפרלמנט מתכנס כ־85 ימים בלבד (ובעבר אף פחות - רק 61 ימים לפני עשור), ואילו הסנאט האמריקאי מתכנס כ־180 ימים בשנה.

אם כך, מאין נובעת התחושה שהכנסת מושבתת בצורה לא סבירה? בישראל שיטת הכנסים שונה ממדינות רבות, בהן הפגרות אינן רצופות ואינן נמשכות חודשים, אלא מחולקות למנוחות קצרות במהלך השנה - שבוע פה, חודש שם. כך למשל נוהגים בסנאט האמריקאי ובפרלמנט הבריטי.

הבדל נוסף שיכול להסביר את תחושת ההשבתה שמביא פרופ' קניג הוא שבישראל תהליך הבחירות ארוך ומשבית את פעילות הכנסת למשך חודשים. אף שבשנה רגילה הכנסת אמורה לפעול במשך כשמונה חודשים, בשנת בחירות מספר חודשי הדיונים עלול לרדת לשלושה־ארבעה בלבד. מכיוון שבישראל נערכות לעיתים בחירות תכופות, ישנן שנים שבהן פעילות הכנסת משתבשת ברציפות.

להפיל ממשלה בפגרה

נכון לעכשיו, בגלל שש"ס לא פרשה מהקואליציה, הפלת הממשלה לא על הפרק. אך הדברים הם דינמיים, ומה שהתחיל כרגל אחת בחוץ יכול להוביל גם ליציאת הרגל השנייה. אבל האם הפגרה תעכב כל זעזוע?

האפשרות השכיחה ביותר להפלת הממשלה היא באמצעות חוק לפיזור הכנסת. לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו כך, "לרוב בתמיכת הממשלה". אלא שמדובר בחוק לכל דבר ועניין, שצריך לעבור את כל הליכי החקיקה, מה שלרוב לא קורה בזמן פגרה.

לפי סעיף 9(ב) לחוק הכנסת, יו"ר הכנסת יכול לכנס אותה בפגרה לדרישת 25 ח"כים, אך בסעיף 21(א) לתקנון הכנסת מוסבר שכך ייעשה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד. הסוגייה אף אותגרה בעבר בבג"ץ, ושם נפסק ש"האפשרות שניתנה… לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה… לקדם הצעות חוק פרטיות".

אבל זה נכון אם היוזמה לפיזור הכנסת מגיעה מהאופוזיציה. אם הממשלה היא זו שרוצה בפיזור, נראה שהדרך פתוחה בפניה, היות שהיא יכולה לכנס את הכנסת בזמן הפגרה גם כדי לחוקק. בנוסף, ד"ר שפירא סבור שאם יהיו 61 ח"כים שיבקשו לפזר את הכנסת במהלך הפגרה "סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"ץ" בעניין, ואז ייתכן שבית המשפט יקבע כי "לתמיכת 61 ח"כים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".

אלא שכאן עולה טענה נוספת: רק לפני חודש נפלה בשלב הדיון המוקדם במליאה הצעה כזאת לפיזור - ולפי תקנון הכנסת (סעיף 76(ח)): "לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק אחרת לפני שעברו שישה חודשים" מיום שהצעת החוק הוסרה מסדר היום בדיון המוקדם. אז האם עכשיו צריך לחכות חמישה חודשים לפני שאפשר יהיה להעלות שוב הצעת חוק לפיזור הכנסת?

הנה המשך הסעיף: "אלא אם כן החליט יו"ר הכנסת… על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות". איך קובעים אם חל שינוי כזה? שפירא שוב מפנה אותנו לעקרון ה־61: "אין מנגנון שכופה על יו"ר הכנסת לאפשר להצביע על זה שוב והתקנון משאיר זאת לשיקול דעתו, אבל אם יהיו 61 אז יהיה את תקדים בג"ץ אדלשטיין. כשהוא סירב לכנס את המליאה כדי לבחור יו"ר חדש זה לא היה מופרך מבחינת החוק, שהשאיר לו שיקול דעת, אבל היו 61 שתמכו בהחלפת היו"ר ולכן בג"ץ קבע שהוא צריך להיעתר. כדי שהיגיון זה יחול גם פה, יהיה צורך לא במשהו ערטילאי אלא בתמיכה ברורה". עוד הוא מוסיף שלפי הנחיות יועמ"שית הכנסת מ־2021, "פנייה של רוב מבין חברי הכנסת להעלות את הצעת החוק לפני חלוף התקופה (ולעתים חתימה של רוב חברי הכנסת על הצעת החוק)" מהווים נסיבות המצדיקות חריגה מכלל ששת החודשים.

ואכן, בימים האחרונים דווח שהאופוזיציה אוספת חתימות להגשת מכתב "שינוי נסיבות", כדי לאפשר לקיים הצבעה נוספת על חוק לפיזור הכנסת גם אחרי פחות מחצי שנה.

יש עוד דרכים להחליף ממשלה, והצעת אי־אמון היא אחת מהן. בעבר נדרש לכך רק רוב רגיל בכנסת, אך זה כבר לא המצב. "עם השנים, ובעיקר בעקבות 'התרגיל המסריח' ב־1990 (אז הממשלה הופלה באי־אמון), המנגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה", מסביר ד"ר שפירא. ב־2014 תוקן חוק יסוד: הממשלה, כך שכעת ניתן להביע אי־אמון בממשלה, רק ברוב של לפחות 61 שיביעו גם תמיכה בממשלה חלופית. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על הרכבה של הממשלה החדשה שתקום, חלוקת התפקידים בה, קווי היסוד שלה וכו'. מה שמכונה "אי־אמון קונסטרוקטיבי". לכן, גם אם מבחינה טכנית ניתן להוביל מהלך כזה בפגרה, מבחינה פוליטית ההיתכנות לכך נמוכה.

כמובן, ללא תלות בפגרה, ישנה האפשרות שראש הממשלה ייענה לקריאה מקרב חלקים בציבור ויתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע: "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה". במקרה זה בחירות לא יוכרזו מיד, ולפני כן יתחיל ההליך המוכר בבית הנשיא, בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית.

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר המקוצר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● בעולם: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים, גם הדולר מתחזק בעולם ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

3 סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל"ן

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?