גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר פוליטי בסוף הכנס: איך פגרת הכנסת משפיעה על שרידות הממשלה?

הכנסת תצא בקרוב לפגרת הקיץ, ושוב עולות הביקורות על אורכה ● אלא שכלל לא מדובר בחופשה, ולמעשה משכה המצטבר אפילו לא חריג ביחס לעולם הדמוקרטי ● וגם: אילו מכשולים היא תציב בפני הפלת הממשלה, אם יבשילו התנאים?

פגרת הקיץ בכנסת
פגרת הקיץ בכנסת

ישראל נמצאת במשבר פוליטי - והכנסת תצא בעוד כשבוע (27.7) לפגרה בת כמעט שלושה חודשים. לפי פרשנות אחת, ייתכן שזה לא מקרי: אולי לצדדים נוח יותר להתבצר בעמדותיהם, מתוך הנחה שהפגרה ממילא לא תאפשר להם לממש את איומיהם. אבל האם פגרת הכנסת באמת נותנת חסינות מהפלת הממשלה? נעשה סדר.

בלעדי | פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

מהי פגרת הכנסת?

נתחיל בהגדרה הבסיסית של "פגרת הכנסת". מסגרת הזמנים לפעילות הכנסת מוגדרת בחוק הכנסת, שקובע כי היא "תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות (מכונה 'כנס חורף'), הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות (מכונה 'כנס קיץ'); משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות" (הסוגריים אינם במקור). בנוסף, תקנון הכנסת מגדיר כי מי שיקבע את מועדי הכנסים המדויקים הוא יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

באופן קבוע, היום האחרון של כל כנס הוא יום ראשון. מליאת הכנסת עובדת בשני־רביעי, כך שבפועל היא יוצאת לפגרה מספר ימים קודם לכן.

כפי שמצוין באתר הכנסת, אין פירוש הדבר שמדובר בהשבתה מוחלטת. ועדות הכנסת ממשיכות להתכנס (אם כי במתכונת מוגבלת) כדי לדון בנושאים שעל סדר היום ואף לדון בחוקים. תנאי ההתכנסות בפגרה נקבעים מראש על ידי ועדת הכנסת. בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, למשל, נקבעו תנאים יותר גמישים להתכנסות: לדוגמה, על ועדת חוץ וביטחון לא חלו הגבלות התכנסות כלל, ולא חלה הגבלה על אף ועדה כאשר הדבר נגע לחקיקה הנוגעת למלחמה (בכפוף לאישור יועמ"שית הכנסת). בנוסף, יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדה מסוימת להתכנס אד הוק אם עלתה בקשה כזו מהממשלה, יו"ר הוועדה או שליש מחבריה.

כמה זמן הכנסת בפגרה?

בישראל יש כ־100 ימי דיונים בשנה שבהם הכנסת מתכנסת, וביתר ימות השנה מתקיימים מועדים לאומיים או ניתנת לחברי הכנסת פגרה. אך האם מאה ימי דיונים בשנה נחשב מספר נמוך לפרלמנט לתפקד?

פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך השוואה, בהתבסס על מחקר של ניקולס הורן, ומצא שישראל אינה חריגה בכמות ימי הפגרה של הפרלמנט. ניתן לראות שמדינות נוספות פועלות במתכונת דומה: הבתים התחתונים של קנדה ושל אירלנד מתכנסים כ־95 ימים בשנה, הבונדסטאג (בית הנבחרים הפדרלי) הגרמני - 100 ימים, ובית הנבחרים האמריקאי - כ־120 ימים. מצד שני, קיימים גם קצוות לשני הכיוונים: בניו זילנד, למשל, הפרלמנט מתכנס כ־85 ימים בלבד (ובעבר אף פחות - רק 61 ימים לפני עשור), ואילו הסנאט האמריקאי מתכנס כ־180 ימים בשנה.

אם כך, מאין נובעת התחושה שהכנסת מושבתת בצורה לא סבירה? בישראל שיטת הכנסים שונה ממדינות רבות, בהן הפגרות אינן רצופות ואינן נמשכות חודשים, אלא מחולקות למנוחות קצרות במהלך השנה - שבוע פה, חודש שם. כך למשל נוהגים בסנאט האמריקאי ובפרלמנט הבריטי.

הבדל נוסף שיכול להסביר את תחושת ההשבתה שמביא פרופ' קניג הוא שבישראל תהליך הבחירות ארוך ומשבית את פעילות הכנסת למשך חודשים. אף שבשנה רגילה הכנסת אמורה לפעול במשך כשמונה חודשים, בשנת בחירות מספר חודשי הדיונים עלול לרדת לשלושה־ארבעה בלבד. מכיוון שבישראל נערכות לעיתים בחירות תכופות, ישנן שנים שבהן פעילות הכנסת משתבשת ברציפות.

להפיל ממשלה בפגרה

נכון לעכשיו, בגלל שש"ס לא פרשה מהקואליציה, הפלת הממשלה לא על הפרק. אך הדברים הם דינמיים, ומה שהתחיל כרגל אחת בחוץ יכול להוביל גם ליציאת הרגל השנייה. אבל האם הפגרה תעכב כל זעזוע?

האפשרות השכיחה ביותר להפלת הממשלה היא באמצעות חוק לפיזור הכנסת. לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו כך, "לרוב בתמיכת הממשלה". אלא שמדובר בחוק לכל דבר ועניין, שצריך לעבור את כל הליכי החקיקה, מה שלרוב לא קורה בזמן פגרה.

לפי סעיף 9(ב) לחוק הכנסת, יו"ר הכנסת יכול לכנס אותה בפגרה לדרישת 25 ח"כים, אך בסעיף 21(א) לתקנון הכנסת מוסבר שכך ייעשה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד. הסוגייה אף אותגרה בעבר בבג"ץ, ושם נפסק ש"האפשרות שניתנה… לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה… לקדם הצעות חוק פרטיות".

אבל זה נכון אם היוזמה לפיזור הכנסת מגיעה מהאופוזיציה. אם הממשלה היא זו שרוצה בפיזור, נראה שהדרך פתוחה בפניה, היות שהיא יכולה לכנס את הכנסת בזמן הפגרה גם כדי לחוקק. בנוסף, ד"ר שפירא סבור שאם יהיו 61 ח"כים שיבקשו לפזר את הכנסת במהלך הפגרה "סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"ץ" בעניין, ואז ייתכן שבית המשפט יקבע ש"לתמיכת 61 ח"כים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".

אלא שכאן עולה טענה נוספת: רק לפני חודש נפלה בשלב הדיון המוקדם במליאה הצעה כזאת לפיזור - ולפי תקנון הכנסת (סעיף 76(ח)): "לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק אחרת לפני שעברו שישה חודשים" מיום שהצעת החוק הוסרה מסדר היום בדיון המוקדם. אז האם עכשיו צריך לחכות חמישה חודשים לפני שאפשר יהיה להעלות שוב הצעת חוק לפיזור הכנסת?

הנה המשך הסעיף: "אלא אם כן החליט יו"ר הכנסת… על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות". איך קובעים אם חל שינוי כזה? שפירא שוב מפנה אותנו לעקרון ה־61: "אין מנגנון שכופה על יו"ר הכנסת לאפשר להצביע על זה שוב והתקנון משאיר זאת לשיקול דעתו, אבל אם יהיו 61 אז יהיה את תקדים בג"ץ אדלשטיין. כשהוא סירב לכנס את המליאה כדי לבחור יו"ר חדש זה לא היה מופרך מבחינת החוק, שהשאיר לו שיקול דעת, אבל היו 61 שתמכו בהחלפת היו"ר ולכן בג"ץ קבע שהוא צריך להיעתר. כדי שהיגיון זה יחול גם פה, יהיה צורך לא במשהו ערטילאי אלא בתמיכה ברורה". עוד הוא מוסיף שלפי הנחיות יועמ"שית הכנסת מ־2021, "פנייה של רוב מבין חברי הכנסת להעלות את הצעת החוק לפני חלוף התקופה (ולעתים חתימה של רוב חברי הכנסת על הצעת החוק)" מהווים נסיבות המצדיקות חריגה מכלל ששת החודשים.

ואכן, בימים האחרונים דווח שהאופוזיציה אוספת חתימות להגשת מכתב "שינוי נסיבות", כדי לאפשר לקיים הצבעה נוספת על חוק לפיזור הכנסת גם אחרי פחות מחצי שנה.

יש עוד דרכים להחליף ממשלה, והצעת אי־אמון היא אחת מהן. בעבר נדרש לכך רק רוב רגיל בכנסת, אך זה כבר לא המצב. "עם השנים, ובעיקר בעקבות 'התרגיל המסריח' ב־1990 (אז הממשלה הופלה באי־אמון), המנגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה", מסביר ד"ר שפירא. ב־2014 תוקן חוק יסוד: הממשלה, כך שכעת ניתן להביע אי־אמון בממשלה, רק ברוב של לפחות 61 שיביעו גם תמיכה בממשלה חלופית. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על הרכבה של הממשלה החדשה שתקום, חלוקת התפקידים בה, קווי היסוד שלה וכו'. מה שמכונה "אי־אמון קונסטרוקטיבי". לכן, גם אם מבחינה טכנית ניתן להוביל מהלך כזה בפגרה, מבחינה פוליטית ההיתכנות לכך נמוכה.

כמובן, ללא תלות בפגרה, ישנה האפשרות שרה"מ ייענה לקריאה מקרב חלקים בציבור ויתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע: "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה". במקרה זה בחירות לא יוכרזו מיד, ולפני כן יתחיל ההליך המוכר בבית הנשיא, בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית.

עוד כתבות

מערכת פגיון מתוצרת סמארטשוטר / צילום: סמארטשוטר

אירופה, גרמניה וארה"ב: עסקאות נשק חדשות לישראליות

בזמן שגרמניה מקיימת מגעים לרכישה לא שגרתית של צוללת בלתי מאוישת מישראל, המארינס האמריקאי מרחיב את השימוש במערכות הירי החכמות של סמארטשוטר ● רחפנים תוצרת חברה מעומר עושים דרכם ליחידות מיוחדות באירופה ● וגם: איך ברזיל הפכה למעצמת יצוא ביטחוני, ומה גורם להשקעות העולמיות בדיפ־טק לנסוק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; נאסד"ק עלה ב-0.25% לשיאו התשיעי השנה

טראמפ הכחיש כי בכוונתו לפטר את פאוול: "לא סביר בכלל" ● האיחוד האירופי יגדיל את תקציב הביטחון ל-2 טריליון יורו ● בארה"ב האינפלציה זינקה, אך מדד הליבה דווקא הצליח להפתיע מעט כלפי מטה ● ג'נסן הואנג מכר עוד 225,000 מניות של אנבידיה, בסכום כולל של כ-37 מיליון דולר ●  סולאראדג' נפלה ב-9%, ריגטי זינקה ב-30%

פרויקט פינוי בינוי ולידו בתים פרטיים / צילום: ליאור פתאל

התחדשות עירונית: צמוד קרקע לא יוכל לעכב שכונה שלמה

בית המשפט פותח פתח לאכיפת פינוי־בינוי גם בבתים פרטיים, באמצעות פירוק השיתוף בעסקת קומבינציה ● פסק דין שניתן לאחרונה בעניין פרויקט "הבושם" בתל אביב, עשוי לסמן מפנה של ממש בתחום ההתחדשות העירונית

מחירי הדירות חזרו לעלות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

העלאות שכר הדירה בחוזים החדשים בשיא מאז תחילת המלחמה

העליות בשוק השכירות מתגברות על רקע המלחמה, בעוד שמאות דירות להשכרה נגרעות מההיצע מדי חודש, כך לפי נתוני האוצר ● המגמה צפויה להמשיך לתדלק את האינפלציה

נתב''ג סגור לאחר התקיפה הישראלית באיראן / צילום: ap, Ariel Schalit

באוצר מנסים למסמס את פיצויי הנוסעים שנתקעו בחו"ל

ועדת הכלכלה דנה היום ללא התקדמות במתווה הפיצויים לנוסעים שנאלצו להישאר בחו"ל כשהשמיים נסגרו בתקופת המבצע באיראן ● נציג האוצר הגיע לוועדה ללא מתווה, וח"כ ביטן איים: "אם לא תגיעו מוכנים, נקבל החלטה שתשמש נגדכם בבתי המשפט" ● על הפרק: פיצוי של עד 750 דולר לנוסע

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ

לאחר ניסיון ההנפקה שכשל ב-2021: ויה הישראלית הגישה תשקיף חסוי בוול סטריט

חברת ויה הגישה אמש תשקיף חסוי לרשות ניירות הערך של ארה"ב, לקראת הנפקת מניות ● אם היא תצליח לבצע את ההנפקה, ויה תהפוך לחברה הישראלית השנייה שמנפיקה השנה בשווי של מיליארדי דולרים

תחנת דלק של דלק ישראל / צילום: סיון פרג'

מתחת להון העצמי: דלק נכסים מנפיקה לפי שווי 660 מיליון שקל

ההתעוררות בשוק ההנפקות המקומי נמשכת, עם השלמת ההנפקה של חברת הנדל"ן שבשליטת להב ואורי מנצור ● לאחר שבתחילת השנה כיוונו לשווי של מיליארד שקל, בעלי דלק נכסים נאלצו להתפשר מול המוסדיים

כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock

חוב של 10 מיליון שקל: מאחורי סכנת הסגירה של נמל אילת

הסגירה - עקב חובות של מיליונים לעירייה בשל אי תשלום ארנונה ● לאור רווחים גדולים ודיבידנדים גבוהים בשנים קודמות, המדינה תדרוש מהבעלים לשאת בעלויות

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC. הדוח יתפרסם בשבוע הבא / צילום: Shutterstock

הרווח זינק ב-61%: יצרנית השבבים הגדולה בעולם שוברת שיאים

TSMC מציגה גידול חד בשורת הרווח, שהגיע לשיא כל הזמנים של החברה, על רקע הביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ● החברה, שמספקת בין היתר שבבים לאנבידיה ואפל, הציגה גם בשורת ההכנסות תוצאות מרשימות

וורן באפט / צילום: Reuters, Rick Wilking

הפיצול שמטלטל את ענקית המזון: האם וורן באפט יאבד את הסבלנות?

השמועות על פיצול בקראפט היינץ מעוררות גל ספקולציות שברקשייר האת'אוויי שוקלת למכור את חלקה בחברה ● בינתיים, שני נציגים של ברקשייר פרשו מהדירקטוריון, מה שפותח את הדלת למכירת מניות ● וגם, לאחר שמניית קראפט היינץ ירדה ב-60% ב-10 שנים, איך זה שבאפט מורווח על ההשקעה

יו''ר ש''ס, אריה דרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מפלגת ש"ס פורשת מהממשלה, אך לא מהקואליציה

הרבנים של המפלגה החליטו פה אחד לצאת מהממשלה, אך חברי הכנסת של ש"ס לא יתמכו בהצעת אי אמון • הקואליציה לא תהיה קואליציית מיעוט ותוכל להמשיך בחקיקה • השר מיכאל מלכיאלי: "לא נשתף פעולה עם השמאל"

צניחת הדולר פוגעת בתיירים האמריקאים / צילום: Shutterstock

צניחת הדולר פוגעת בתיירים האמריקאים, אבל מיטיבה עם המשקיעים במניות זרות

המטבע האמריקאי רשם במחצית הראשונה את הצניחה התלולה ביותר ב-50 השנים האחרונות, ושחק את כוח הקנייה של תיירים מארה"ב שנוסעים לחו"ל ● מצד שני, עבור אמריקאים שמשקיעים במניות זרות, הדולר החלש אחראי לתוספת משמעותית לתשואה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים; לוסיד זינקה ב-35%, פאגאיה ב-26%

נאסד"ק עלה ב-0.7% לשיא חדש, העשירי השנה ● אירופה ננעלה בעליות ● אובר הכריזה על שיתוף פעולה עם יצרנית הרכב החשמלי לוסיד ● עונת הדוחות: פפסיקו עקפה את הצפי, TSMC הציגה רווחי שיא ● פאגאיה צפויה לעקוף את התחזיות, המניה זינקה ● עלייה מפתיעה במכירות הקמעונאיות בארה"ב, ירידה במספר המובטלים החדשים לשפל של 3 חודשים

בניין בית הדין הרבני הגדול בירושלים / צילום: יוסי זמיר

בית הדין הרבני ביטל צוואה שהורתה על שריפת גופה

בני משפחתה של מנוחה התנגדו לרצונה האמור בצוואתה לשריפת גופתה, והצליחו לשכנע את בית הדין הרבני שדעתה לא הייתה צלולה בעת שערכה את הצוואה והתאבדה ● עם זאת, בית הדין הרבני דן גם בשאלה עקרונית: האם היה משתף פעולה עם הוראה זו במקרה שמנוח צלול וכשיר היה מורה בצוואתו על שריפת גופתו?

מגדלים בבנייה, כיכר המדינה בת''א / צילום: נוי מאיה

לשכת שמאי המקרקעין: הקמת מבנה בלב תל אביב עולה כפליים מאשר בפריפריה

הלשכה השיקה אומדן עלויות בנייה על־פי חלוקה גאוגרפית וסוגי מבנים, שיעודכן מידי חצי שנה וישקף, להערכתה, עלויות של הקמת מבנים נמוכים, גבוהים, רבי־קומות וחניונים תחתיים של מבנים ברחבי הארץ

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה בעליות היום, אך מסכמת שבוע שלילי

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% אך ירד ב-1.6% השבוע, מדד הבנקים השיל השבוע 2.5% ● השקל נחלש מול הדולר בעקבות נתוני מאקרו חזקים בארה"ב ● נובה וקמטק עולות על רקע הדוחות החזקים של TSMC ● נאסד"ק שבר שיא נוסף ● עונת הדוחות נפתחה באופן רשמי. יוליוס בר: תחזיות הצמיחה בחברות מדדי S&P 500 ו־Stoxx 600 ירדו

היצירה ''נארי'' בבית גוברין / צילום: דניאל אסולין

תאווה לעיניים ולפה: שלוש תערוכות מרהיבות ומסעדה טובה לצידן

מיצג של עידן רייכל בבית גוברין, קרמיקה בעכו העתיקה, תערוכה שוברת מוסכמות בירושלים וגם בקלאווה טלה, ריזוטו שרימפס מופלא וכנאפה אגדית ● שלושה מוקדים של אמנות ואוכל טוב לימי הקיץ ● חגית אברון תופרת יום

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות לרבעון; מעלה את תחזית ההכנסות ל-2025

הכנסות החברה היו 11.08 מיליארד דולר ● החברה הרוויחה 7.19 דולר למניה ● הגידול במספר המנויים, העלאות המחירים והצמיחה בעסקי הפרסום שלו היו הגורמים העיקריים לעלייה בהכנסות ברבעון השני

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הכנס נדחה, והבטחת רגב ל־350 מיליון שקל למאבק בתאונות נותרה באוויר

לגלובס נודע כי כנס שתוכנן להתקיים בחודש שעבר, במהלכו התכוונה שרת התחבורה להכריז על תוכנית לאומית בעלות של 350 מיליון שקל מדי שנה למאבק בתאונות הדרכים, נדחה למועד לא ידוע - ואיתו נדחו גם ההבטחות והכסף ● התוכנית הלאומית האחרונה בנושא יושמה בשנת 2005

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב וג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב (עיבוד תמונה) / צילום: AP, רויטרס-Mattie Neretin/Sipa USA

הפד משפץ ב-2.5 מיליארד דולר, ונותן לטראמפ תירוץ לפיטורי פאוול

במשך חודשים שקדו טראמפ ויועציו על ניסיון לערער את מעמדו של יו"ר הפד ג'רום פאוול דרך פרויקט שיפוץ בעלות עתק במטה הבנק המרכזי • מאחורי המחלוקת על תקציב הבנייה מסתתר עימות עמוק יותר – על מדיניות הריבית והשליטה בכלכלה האמריקאית • האם הקמפיין הזה יצליח לגרום לפאוול לעזוב מיוזמתו?