גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר פוליטי בסוף הכנס: איך פגרת הכנסת משפיעה על שרידות הממשלה?

הכנסת תצא בקרוב לפגרת הקיץ, ושוב עולות הביקורות על אורכה ● אלא שכלל לא מדובר בחופשה, ולמעשה משכה המצטבר אפילו לא חריג ביחס לעולם הדמוקרטי ● וגם: אילו מכשולים היא תציב בפני הפלת הממשלה, אם יבשילו התנאים?

פגרת הקיץ בכנסת
פגרת הקיץ בכנסת

ישראל נמצאת במשבר פוליטי - והכנסת תצא בעוד כשבוע (27.7) לפגרה בת כמעט שלושה חודשים. לפי פרשנות אחת, ייתכן שזה לא מקרי: אולי לצדדים נוח יותר להתבצר בעמדותיהם, מתוך הנחה שהפגרה ממילא לא תאפשר להם לממש את איומיהם. אבל האם פגרת הכנסת באמת נותנת חסינות מהפלת הממשלה? נעשה סדר.

בלעדי | פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

מהי פגרת הכנסת?

נתחיל בהגדרה הבסיסית של "פגרת הכנסת". מסגרת הזמנים לפעילות הכנסת מוגדרת בחוק הכנסת, שקובע כי היא "תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות (מכונה 'כנס חורף'), הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות (מכונה 'כנס קיץ'); משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות" (הסוגריים אינם במקור). בנוסף, תקנון הכנסת מגדיר כי מי שיקבע את מועדי הכנסים המדויקים הוא יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

באופן קבוע, היום האחרון של כל כנס הוא יום ראשון. מליאת הכנסת עובדת בשני־רביעי, כך שבפועל היא יוצאת לפגרה מספר ימים קודם לכן.

כפי שמצוין באתר הכנסת, אין פירוש הדבר שמדובר בהשבתה מוחלטת. ועדות הכנסת ממשיכות להתכנס (אם כי במתכונת מוגבלת) כדי לדון בנושאים שעל סדר היום ואף לדון בחוקים. תנאי ההתכנסות בפגרה נקבעים מראש על ידי ועדת הכנסת. בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, למשל, נקבעו תנאים יותר גמישים להתכנסות: לדוגמה, על ועדת חוץ וביטחון לא חלו הגבלות התכנסות כלל, ולא חלה הגבלה על אף ועדה כאשר הדבר נגע לחקיקה הנוגעת למלחמה (בכפוף לאישור יועמ"שית הכנסת). בנוסף, יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדה מסוימת להתכנס אד הוק אם עלתה בקשה כזו מהממשלה, יו"ר הוועדה או שליש מחבריה.

כמה זמן הכנסת בפגרה?

בישראל יש כ־100 ימי דיונים בשנה שבהם הכנסת מתכנסת, וביתר ימות השנה מתקיימים מועדים לאומיים או ניתנת לחברי הכנסת פגרה. אך האם מאה ימי דיונים בשנה נחשב מספר נמוך לפרלמנט לתפקד?

פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך השוואה, בהתבסס על מחקר של ניקולס הורן, ומצא שישראל אינה חריגה בכמות ימי הפגרה של הפרלמנט. ניתן לראות שמדינות נוספות פועלות במתכונת דומה: הבתים התחתונים של קנדה ושל אירלנד מתכנסים כ־95 ימים בשנה, הבונדסטאג (בית הנבחרים הפדרלי) הגרמני - 100 ימים, ובית הנבחרים האמריקאי - כ־120 ימים. מצד שני, קיימים גם קצוות לשני הכיוונים: בניו זילנד, למשל, הפרלמנט מתכנס כ־85 ימים בלבד (ובעבר אף פחות - רק 61 ימים לפני עשור), ואילו הסנאט האמריקאי מתכנס כ־180 ימים בשנה.

אם כך, מאין נובעת התחושה שהכנסת מושבתת בצורה לא סבירה? בישראל שיטת הכנסים שונה ממדינות רבות, בהן הפגרות אינן רצופות ואינן נמשכות חודשים, אלא מחולקות למנוחות קצרות במהלך השנה - שבוע פה, חודש שם. כך למשל נוהגים בסנאט האמריקאי ובפרלמנט הבריטי.

הבדל נוסף שיכול להסביר את תחושת ההשבתה שמביא פרופ' קניג הוא שבישראל תהליך הבחירות ארוך ומשבית את פעילות הכנסת למשך חודשים. אף שבשנה רגילה הכנסת אמורה לפעול במשך כשמונה חודשים, בשנת בחירות מספר חודשי הדיונים עלול לרדת לשלושה־ארבעה בלבד. מכיוון שבישראל נערכות לעיתים בחירות תכופות, ישנן שנים שבהן פעילות הכנסת משתבשת ברציפות.

להפיל ממשלה בפגרה

נכון לעכשיו, בגלל שש"ס לא פרשה מהקואליציה, הפלת הממשלה לא על הפרק. אך הדברים הם דינמיים, ומה שהתחיל כרגל אחת בחוץ יכול להוביל גם ליציאת הרגל השנייה. אבל האם הפגרה תעכב כל זעזוע?

האפשרות השכיחה ביותר להפלת הממשלה היא באמצעות חוק לפיזור הכנסת. לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 מתוך 24 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה התפזרו כך, "לרוב בתמיכת הממשלה". אלא שמדובר בחוק לכל דבר ועניין, שצריך לעבור את כל הליכי החקיקה, מה שלרוב לא קורה בזמן פגרה.

לפי סעיף 9(ב) לחוק הכנסת, יו"ר הכנסת יכול לכנס אותה בפגרה לדרישת 25 ח"כים, אך בסעיף 21(א) לתקנון הכנסת מוסבר שכך ייעשה לצורך "הצעות לסדר היום" בלבד. הסוגייה אף אותגרה בעבר בבג"ץ, ושם נפסק ש"האפשרות שניתנה… לדרוש את כינוס המליאה בתקופת פגרה, לא נועדה… לקדם הצעות חוק פרטיות".

אבל זה נכון אם היוזמה לפיזור הכנסת מגיעה מהאופוזיציה. אם הממשלה היא זו שרוצה בפיזור, נראה שהדרך פתוחה בפניה, היות שהיא יכולה לכנס את הכנסת בזמן הפגרה גם כדי לחוקק. בנוסף, ד"ר שפירא סבור שאם יהיו 61 ח"כים שיבקשו לפזר את הכנסת במהלך הפגרה "סביר מאוד שתוגש עתירה לבג"ץ" בעניין, ואז ייתכן שבית המשפט יקבע כי "לתמיכת 61 ח"כים יש מעין 'מעמד מיוחד' שמצדיק את כינוס הכנסת".

אלא שכאן עולה טענה נוספת: רק לפני חודש נפלה בשלב הדיון המוקדם במליאה הצעה כזאת לפיזור - ולפי תקנון הכנסת (סעיף 76(ח)): "לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק אחרת לפני שעברו שישה חודשים" מיום שהצעת החוק הוסרה מסדר היום בדיון המוקדם. אז האם עכשיו צריך לחכות חמישה חודשים לפני שאפשר יהיה להעלות שוב הצעת חוק לפיזור הכנסת?

הנה המשך הסעיף: "אלא אם כן החליט יו"ר הכנסת… על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות". איך קובעים אם חל שינוי כזה? שפירא שוב מפנה אותנו לעקרון ה־61: "אין מנגנון שכופה על יו"ר הכנסת לאפשר להצביע על זה שוב והתקנון משאיר זאת לשיקול דעתו, אבל אם יהיו 61 אז יהיה את תקדים בג"ץ אדלשטיין. כשהוא סירב לכנס את המליאה כדי לבחור יו"ר חדש זה לא היה מופרך מבחינת החוק, שהשאיר לו שיקול דעת, אבל היו 61 שתמכו בהחלפת היו"ר ולכן בג"ץ קבע שהוא צריך להיעתר. כדי שהיגיון זה יחול גם פה, יהיה צורך לא במשהו ערטילאי אלא בתמיכה ברורה". עוד הוא מוסיף שלפי הנחיות יועמ"שית הכנסת מ־2021, "פנייה של רוב מבין חברי הכנסת להעלות את הצעת החוק לפני חלוף התקופה (ולעתים חתימה של רוב חברי הכנסת על הצעת החוק)" מהווים נסיבות המצדיקות חריגה מכלל ששת החודשים.

ואכן, בימים האחרונים דווח שהאופוזיציה אוספת חתימות להגשת מכתב "שינוי נסיבות", כדי לאפשר לקיים הצבעה נוספת על חוק לפיזור הכנסת גם אחרי פחות מחצי שנה.

יש עוד דרכים להחליף ממשלה, והצעת אי־אמון היא אחת מהן. בעבר נדרש לכך רק רוב רגיל בכנסת, אך זה כבר לא המצב. "עם השנים, ובעיקר בעקבות 'התרגיל המסריח' ב־1990 (אז הממשלה הופלה באי־אמון), המנגנון הפך לנוקשה יותר על מנת לשמור על יציבות הממשלה", מסביר ד"ר שפירא. ב־2014 תוקן חוק יסוד: הממשלה, כך שכעת ניתן להביע אי־אמון בממשלה, רק ברוב של לפחות 61 שיביעו גם תמיכה בממשלה חלופית. כלומר, כבר בהצבעה עצמה יש להודיע על הרכבה של הממשלה החדשה שתקום, חלוקת התפקידים בה, קווי היסוד שלה וכו'. מה שמכונה "אי־אמון קונסטרוקטיבי". לכן, גם אם מבחינה טכנית ניתן להוביל מהלך כזה בפגרה, מבחינה פוליטית ההיתכנות לכך נמוכה.

כמובן, ללא תלות בפגרה, ישנה האפשרות שראש הממשלה ייענה לקריאה מקרב חלקים בציבור ויתפטר. סעיף 19 לחוק יסוד: הממשלה קובע: "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה". במקרה זה בחירות לא יוכרזו מיד, ולפני כן יתחיל ההליך המוכר בבית הנשיא, בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית.

עוד כתבות

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

בשיא אוגוסט: קווי הרכבת המרכזיים בין חיפה לתל אביב וירושלים יושבתו לכמה ימים

נזק כבד, בהיקף של מאות מטרים, נגרם כתוצאה מפגיעה של רכבת משא בתשתית החשמל במהלך הלילה • תחנות הרכבת שבין בנימינה ונתניה לת"א, ובמקביל גם אלה בין ת"א לנתב"ג, יושבתו למשך כמה ימים לצורך טיפול בתקלה - כשעונת הקיץ נמצאת בשיאה • כל הפרטים על הקווים שיושבתו - והחלופות

מה יקרה אם נבטל את האינסוף? / צילום: Shutterstock

מאות מתמטיקאים התכנסו לאחרונה עם רעיון מהפכני והותירו את הקהילה המדעית בהלם

בכנס שנערך באוניברסיטת קולומביה דנו כמה מאות מתמטיקאים באפשרות לבטל את אקסיומת האינסוף המקובלת, מאחר שהיא מעכבת את התקדמות המדע ● האינסוף אולי קיים, אומר פרופ' דורון ציילברגר בראיון לגלובס, אבל למתמטיקה אין צורך בו ● בקהילת המדעים המדויקים הרעיון הזה עדיין נחשב מוזר מאוד

מדה פרדריקסן ראש ממשלת דנמרק / צילום: ap, Pascal Bastien

ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן: "תומכים במדינה פלסטינית"

ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה הסיק ימים לפני 7 באוקטובר, שוב, שחמאס מורתע. את העובדה הזאת ופרטים נוספים, חשף חליוה בשיחות שקיים לאחרונה ● מסמך שהועבר לראש הממשלה נתניהו מציג שינוי בעמדות חמאס "מוכנים לעסקה חלקית" ● ראש ממשלת דנמרק: "נתניהו הוא בעיה בפני עצמה כעת, יהיה לישראל טוב יותר אם הוא לא היה ראש הממשלה"  ● 50 חטופים - 680 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

אוכל וקינוחים בעספורה / צילום: באדיבות עספורה

מאסתם בחופש הגדול? ארבע עגלות קפה ששוות יציאה לטבע גם באוגוסט

כריכים מיוחדים, פיצות עם תוספות לא שגרתיות, עוגות של פעם ובר יין צונן ● עגלות הקפה הבולטות בנוף, שתוכלו להעביר בהן זמן משפחתי

חזית ההסברה / צילום: Shutterstock

המוחות הכי מבריקים והכלים הכי מתקדמים נמצאים כאן, אז איך ישראל בכל זאת מפספסת בחזית ההסברה

התעמולה האנטי־ישראלית הפכה לאפקטיבית במיוחד במלחמה. החל מקמפיין ההרעבה שזכה לחשיפה רבה ועד הטענות לטבח מכוון נגד תושבי עזה ● על היעדר ההסברה מחפים חברות ויזמי הייטק מתחת לרדאר, בין היתר באמצעות מערכות להפצת מסרים בעולם, ניטור רשתות בוטים וניסיון להשפיע על הנרטיב השלילי שנוצר לישראל ● אז למה המדינה לא ממנפת את העליונות הטכנולוגית להסברה?

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

עלייה דו ספרתית ברווח ובאשראי לציבור: הבנקים סיפקו עוד רבעון בלתי נתפס

חמשת הבנקים הגדולים בישראל הציגו עלייה של 10% ברווח הנקי הרבעוני ל־8.4 מיליארד שקל - שמחציתו תחולק כדיבידנד º לאומי עם הרווח הגבוה במערכת, והפועלים צמוד אליו ● הבינלאומי עם התשואה הגבוהה ביותר להון, ומי הבנק שהפריש הכי הרבה להפסדי אשראי

טלטלה בשווקים / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, ינאי יחיאל

הקרנות שעשויות לחולל מהפכה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

לא רק קבוצת דלק: אלה המרוויחים הגדולים מעסקת ניו-מד ● קטגוריה של קרנות כספיות "מתחדשות" באות לאתגר את הבנקים ● קרן ההון הנורבגית מכרה מניות ישראליות ובשוק מעריכים: למוסדיים יש הזדמנות לקנות בזול ● כך בעלי השליטה בבזק, פרטנר וסלקום הרוויחו מאות מיליונים ● מנהל ההשקעות שחושש מהתמחור הגבוה של מניות הבנקים והביטוח, וממליץ "לא להמר נגד השקל"

השופט יוסף אלרון. דומיננטיות יוצאת דופן בפסיקה הפלילית / צילום: שלומי יוסף

כך הצליח שופט עליון אחד להפוך מגמה שלמה של הקלה בענישה

גלובס צלל ל-450 פסקי דין פליליים בעשור האחרון ומצא: שיעור ערעורי המדינה שהתקבלו בעליון זינק ב-130% ברבעון הראשון השנה לעומת הרבעון המקביל ב-2020, וגם בחומרת גזר הדין נרשמה עלייה ניכרת ● על המגמה הזאת מנצח השופט יוסף אלרון, האם היא תימשך אחרי פרישתו בחודש הבא?

גרסה מוגדלת של טסלה Y / צילום: יח''צ

שישה מושבים ב-3 שורות: הטסלה החדשה שנחשפה בסין

טסלה השיקה בסין גרסה מוגדלת של מודל Y ודגם לואו־קוסט, ועל פי הערכות הדגמים צפויים להגיע לישראל עוד השנה ● ההסתדרות ונמל אילת מתכוונים לקדם חקיקה שתחייב את יבואני הרכב בישראל לפרוק בנמל אילת כלי רכב שמיובאים מהמזרח ● ושני דגמים של המותג הסיני לינק אנד קו הושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ

בדרך להנפקה: חברת ויה הישראלית חושפת הפסד שנתי של 100 מיליון דולר

ההפסד השנתי של חברת טכנולוגיית התחבורה בסוף 2024 עדיין משמעותי ועומד על כ-90 מיליון דולר - ירידה של 23% מ-116 מיליון דולר ב-2023 ● בגיוס ההון הפרטי האחרון של ויה, בפברואר 2023, עמד שווי החברה על 3.5 מיליארד דולר

ניצן לביא, מנכ''ל סופר פארם / צילום: יח''צ

רכישת הענק שטלטלה את מותגי האופנה ונתנה פייט לאימפריות היוקרה

רכישת ורסצ'ה ע"י פראדה שינתה את הכללים בשוק האופנה, בו שולטות קבוצות־על ● ניצן לביא, מנכ"ל סופר־פארם, מסביר למה העסקה היא מעבר לאיחוד בין מותגים איקוניים ● מדד המותגים 2025

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

ביהמ"ש ביטל את כל התנאים המגבילים על יונתן אוריך בפרשת קטרגייט

נותרו בעינן רק הערבויות להבטחת התייצבותו לחקירה ● השופט מזרחי: אין חשד סביר ואין חשש לשיבוש החקירה

''מופע הקולנוע של רוקי''. תרבות שנולדת מחופש מוחלט / צילום: Reuters, mptvimages.com

50 שנה של קאלט ב"מופע הקולנוע של רוקי"

סרט הקאלט "מופע הקולנוע של רוקי" חוגג יובל בעותק חדש ומשופץ וממשיך למשוך מעריצים שרופים ● יצירות כמו רוקי צומחות מהשטח והופכות לתופעה חברתית לא בזכות מסחור אלא בזכות חופש, זהות ושייכות שיצר הקהל עצמו

KGM TIVOLI  2025 / צילום: יח''צ

במחיר של 139 אלף שקל לפני מבצעים הרכב הזה הוא מתחרה ראוי ליונדאי

הקרוס־אובר המחודש KGM TIVOLI מציע חלל פנימי שימושי, תא מטען גדול, אבזור תקני וביצועים סבירים. היכולת הדינמית שלו לא מבריקה, אבל ב־139 אלף שקל הוא מתאים לשוחרי התחבורה הזולה ● מבחן דרכים

תמונה שיצר GPT–5 כשהתבקש לתאר ויזואלית את גרסתו החדשה / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

מודל GPT-5 יצא לשוק. עד כמה הצ'אט השתפר?

OpenAI השיקה את מודל הבינה המלאכותית החדש שלה, והבטיחה ביצועים מהירים יותר, לצד זכירת המשתמש ופיצ'רים כמו מצב אוטומטי, למידה ויכולת כתיבת קוד ● בפועל, השינויים מינוריים למדי

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב

עתירה נגד חוק הרווחים הכלואים: "הסדר פסול שאין כדוגמתו בעולם"

איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים הגישו לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את החוק, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני כניסתו לתוקף, בתחילת ינואר השנה ● "ההסדר מערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל", נכתב בעתירה

גם זה קרה פה / צילום: ap

הצביעות העולמית לגבי ישראל חוגגת, ואולי טוב שכך

חייבים להגדיל את ייצור החשמל, גם לטובת חשבון החשמל שלנו ● האיתותים הסותרים מהעולם לגבי ישראל ● ומשפט נתניהו זקוק ליותר מעוד יום על הנייר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ויליאם דופלסי וג'ון וולץ / צילום: רויטרס - Curtis Means, Kylie Cooper

טקילה, סמים ועינויים: מסע הבזבוזים של צמד משקיעי קריפטו שהסתיים מאחורי הסורגים

ויליאם דופלסי וג'ון וולץ ניסו למצוא חן בעיני כמה מן המשפחות העשירות והמשפיעות ביותר באמריקה ויצאו למשימה שהפכה לאפיזודה אלימה בדירת יוקרה במנהטן ● התוכניות הגרנדיוזיות של השניים לעסקים ולכניסה לפוליטיקה הוחלפה בסכנה ממשית למאסר ממושך

הכרובית של אביבית / צילום: גיא אשכנזי

המסיבה הקולינרית הטובה בעיר מתרחשת כבר 13 שנה בשוק לוינסקי

אביבית פריאל עושה כבר 13 שנה ב"אוזריה" שלה אוכל משוחרר ונטול מניירות, מזמין וצבעוני, עם דגש ניכר על אלכוהול טוב

פיל נייט, מייסד נייקי / צילום: NIKE Inc

שני מיליארד דולר לחקר הסרטן: התרומה הגדולה אי פעם לאוניברסיטה

המייסד השותף של נייקי הודיע כי יתרום סכום ענק של 2 מיליארד דולר לחקר הסרטן באוניברסיטת אורגון ● מדובר בתרומה הגדולה ביותר שהוענקה לאוניברסיטה או מוסד בריאות בארה״ב