השופטת רות רונן והיועמש''ית גלי בהרב-מיארה / צילום: ענבל מרמרי, איל יצהר
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, היא האחראית לאכיפת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל משפטו; בית המשפט העליון עשוי להתערב בשיקול-דעתה בנושא רק אם יוצגו ראיות חד-משמעיות לכך שנתניהו מפר אותו ולכך שנפל פגם משפטי בטיפול בהפרות אלה - כך קבעה היום (א') שופטת בית המשפט העליון, רות רונן.
● פלש לשטח ציבורי ודרש 1.3 מיליון שקל לפינוי. מה קבע בית המשפט?
● בג"ץ: הדחת היועמ"שית בהרב-מיארה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי
רונן דחתה על הסף עתירה להוצאת את נתניהו לנבצרות בשל שורה של צעדים הקשורים לרפורמה המשפטית (הליך ההדחה של היועמ"שית בהרב-מיארה, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הכפפת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לדרג הפוליטי); ובשל טענה לשימוש פסול של נתניהו במעמדו כדי לפגוע בניהול משפטו (כפי שעלה מתצהירו של ראש השב"כ היוצא, רונן בר).
העתירה הוגשה בידי שורה של בכירי כלכלה, ובראשם היזם דב מורן.
"טענות העותרים מבוססות על סברות והשערות"
רונן מזכירה כי בג"ץ כבר דחה עתירות דומות - חלקן של אותם עותרים ובאי-כוחם. "אף במקרה דנן העותרים לא הצביעו על תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה די הצורך - המצדיקה את מתן הסעד המבוקש בעתירה, אשר אין חולק כי הוא סעד חריג מאוד בטיבו ובהשלכותיו", היא קובעת.
לדברי רונן, חלק מן הטענות הפרטניות נדחו בפסקי דין קודמים, ולכן על העותרים "לנקוט משנה זהירות ולהקפיד שלא לחזור ולהעלות בפני בית המשפט נושאים שכבר נידונו והוכרעו; או לחילופין להבהיר מהו שינוי הנסיבות המהותי המצדיק סטייה מהכלל בדבר מעשה בית דין".
עוד אומרת רונן כי רוב הפעולות שצוינו בעתירה הן של הממשלה בכללותה, וכי טענותיו של רונן בר בנוגע למשפט נתניהו שנויות במחלוקת. היא גם דוחה את הטענה לפיה שר המשפטים יריב לוין פועל למעשה בשליחותו של נתניהו: "טענות העותרים בהקשר זה מבוססות בעיקרן על סברות והשערות שאינן מגבשות בסיס מוצק די הצורך לטענותיהם".
"יש להציג ראיות חד-משמעיות להפרת ההסדר"
לבסוף מתייחסת רונן לאכיפת הסדר ניגוד העניינים: "היועצת המשפטית לממשלה היא הפונקציה המינהלית האמונה בשגרה על בחינת הסדר ניגוד העניינים והעמידה בו. אין פירושו של דבר כי סמכות הפיקוח על הסדר ניגוד העניינים חסינה מפני ביקורת שיפוטית. ברי כי בדומה לכל שיקול-דעת מינהלי, גם שיקול-דעתה של המשיבה 3 בהקשר זה כפוף לעקרונות המשפט המינהלי - ויש להפעיל אותו כדין, בהגינות ובסבירות ובהתאם להוראות ההסדר.
"אלא שבהיעדר בסיס לטענה כי אלה הם אינם פני הדברים, לא תקום הצדקה להתערבות שיפוטית באופן הפעלת הסמכות על-ידי היועצת המשפטית לממשלה. כדי להביא להתערבות שיפוטית בשיקול-דעתה של המשיבה 3 (בהרב-מיארה) בנושא זה - על העותרים הטוענים לכך להציג ראיות ברורות וחד-משמעיות להפרה של ההסדר על-ידי ראש הממשלה עצמו; ועל פגם שנפל, במישור המשפטי, בתגובת הגורמים המינהליים הרלוונטיים ביחס להפרה כזו".
השופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף הסכימו עם רונן. את העותרים ייצגו עורכות הדין דפנה הולץ-לכנר וקמילה מיכמן.
משמר הדמוקרטיה: היועמ"שית אינה משיבה לפניות בנושא
במקביל עתרה לבג"ץ תנועת משמר הדמוקרטיה, המבקשת לחייב את היועמ"שית בהרב-מיארה לנמק מדוע אינה משיבה לפניותיה בנוגע לנבצרותו הנטענת של נתניהו.
לדברי התנועה, היא ביקשה מבהרב-מיארה למסור לה את עמדתה העדכנית בנושא הנבצרות, שכן לטענתה נתניהו מפר שוב ושוב את הסדר ניגוד העניינים.
התנועה טוענת כי פנייתה אל בהרב-מיארה היא בגדר מיצוי הליכים, לפני שגם היא תעתור לבג"ץ בדרישה לנבצרות.
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.