גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החל מ-162 אלף שקל: הרכבים שיקבלו הטבת מס של אלפי שקלים

באוצר מעוניינים להעניק הטבת מס ליבואנים העקיפים במטרה להגביר את התחרותיות בענף הרכב ● מה כולל הצו, מי ירוויחו ממנו, והאם ההטבה תגולגל בוודאות לציבור? ● על אף שהמדינה מעודדת את הסגמנט, המהלך לא יכלול את המכוניות החשמליות ● גלובס עושה סדר

כלי רכב / צילום: יח''צ
כלי רכב / צילום: יח''צ

משרד האוצר פרסם לא מכבר להערות צו להפחתת מס הקנייה על כלי רכב ביבוא עקיף, וגרם לטלטלה רבתי בענף הרכב הישראלי. הצו מעניק הטבות לפלח שתופס פחות מ־4% מהמכירות השנתיות בשוק, ולכן השפעתו הרוחבית על השוק זניחה. אבל בענף יש מי שמתייחסים אליו כאל תקדים מסוכן מכיוון, שלראשונה נוקט האוצר מיסוי מפלה, שמעניק הטבות רק לחלק מהיבואנים.

סוללה מלאה בתוך חמש דקות: דור חדש של עמדות טעינה בדרך לישראל
מבחן דרכים | הרכב שמציג ביצועים מרשימים, תא נוסעים מרווח ומחיר יקר מאוד

יתר על כן, מס קנייה על רכב חדש מניב לאוצר כ־15 מיליארד שקל בשנה - ולכן עד כה נזהר האוצר מלבצע בו שינויים כלשהם, אלא אם מדובר בהעלאת מסים. האוצר גם נוטה להתייחס ליבואני הרכב בתור "גובי מס" יעילים, שמזרימים מיליארדי שקלים מהלקוחות לאוצר עם מינימום סיבוכים בירוקרטיים.

אלא שבחודשים האחרונים גבר מאד הלחץ הפוליטי להעניק הטבות מס לשוק היבוא המקביל, ולבסוף גם האוצר "התכופף" למרות התנגדות משמעותית בדרג המקצועי של המשרד.

הצו המוצע מורכב - ננסה להציג כאן מורה נבוכים מתומצת.

מה מטרת הצו?

האוצר טוען, ששוק הרכב הישראלי הוא ריכוזי וסובל מחוסר תחרותיות עם יתרון ליבואנים הישירים. כדי להוכיח את הטענה מביא האוצר שלל אזכורים היסטוריים, החל מדוח "ועדת זליכה", שמלאו לו כבר 14 שנה, וכלה בדוח מבקר המדינה, שהתייחס לרווחיות יתר של היבואנים הישירים בשנים 2019־2021.

מנגד, באוצר טרם הציגו נתונים עדכניים, שנמצאים בידי רשות המסים ומראים את שחיקת הרווחיות בענף בשנה־שנתיים האחרונות, שנובעת מכך שמספר המותגים המיובאים כמעט הוכפל והלחץ התחרותי הוכבד.

זאת ועוד, באוצר טוענים, שרכישת רכב ישירות מהיצרנים מעניקה ליבואנים ישירים יתרון עלויות על יבואנים עקיפים. אך לא מציינים שם, שחוק שירותי הרכב מעניק ליבואנים עקיפים הטבות צדדיות כמו העדר הצורך במתן שירות ואחריות ללקוחות, אחזקת חלפים או אולמות תצוגה. מה שהופך את מבנה העלויות שלהם להרבה יותר נמוך.

איך מחושבת הטבת המס

נכון להיום, משלמים יבואני רכב עקיפים מס קנייה זהה לזה של יבואנים ישירים. כלומר מס של 83% (למעט על רכב חשמלי), שמחושב בהתאם למחיר שבו הם רוכשים את הרכב מהיצרן פלוס מחיר ההובלה, הביטוח וכו'. המחיר הזה מכונה מחיר CIF. ובאוצר אומרים כי ה־CIF ביבוא עקיף גבוה יותר.

הצו החדש מנתק למעשה את הקשר הישיר בין מס הקנייה למחיר, שמשלמים היבואנים העקיפים לדילרים בחו"ל. הוא "מצמיד" אותו למחיר שמשלמים היבואנים הישירים ליצרן. זאת באמצעות קביעת "מס קצוב נורמטיבי", בשקלים, לכל קבוצת רכבים.

בדרך זו, טוען האוצר, המס על היבואנים העקיפים יהיה דומה בקירוב למס הקנייה, שמשלמים היבואנים הישירים. על פי הערכות בענף הטבות מס הזו יכולות לנוע בין כ־2000 שקל לרכב ל־8000 שקל לרכב, בהתאם למחיר המחירון שלו.

מחיר ה־CIF, שאותו משלמים היבואנים הישירים ליצרנים, אמור להיות סוד מסחרי, שנמצא בידי רשות המסים תחת חיסיון והטבת המס חושפת אותו בעקיפין. ספק אם זה יעמוד במבחן משפטי.

בנוסף, מהצו נעדר מנגנון שיאלץ את היבואנים העקיפים לגלגל את הטבת המס או את חלקה למחיר שמשלמים הלקוחות.

מי ייהנו מההטבות

הטבות המס מיועדות רק ליבואני רכב, שמחזיקים ברישיון יבוא עקיף. כלומר יבואנים מקבילים וזעירים, שרוכשים כלי רכב מדילרים. זאת להבדיל מיבואנים סדירים, שרוכשים ישירות מהיצרן באמצעות הסכם זכיינות. כיום רשומים בישראל כ־50 יבואנים מקבילים ולמעלה מ־500 יבואנים "זעירים", שלא כולם מייבאים בפועל.

למרות צמיחה של מאות אחוזים במספר היבואנים העקיפים, היקף היבוא העקיף בשנים האחרונות נמוך: ב־2024 נמכרו בערוץ העקיף רק 5,767 כלי רכב, נתח של כ־3% מכלל המכירות. על פי נתוני רשות המסים, היבוא העקיף מתמקד ברכבי יוקרה, שהרווח ליחידה עליהם הוא גבוה במיוחד. הנתון האחרון שפורסם (2023) הראה, שהמחיר הממוצע לרכב ביבוא עקיף עמד על כ־325 אלף שקל, כמעט 30% גבוה יותר מהמחיר הממוצע בכלל השוק. כלומר הרוב הם רכבי יוקרה.

הצו קובע, שיבואנים ישירים, שמחזיקים גם ברישיון יבוא עקיף, לא יוכלו לזכות בהטבה החדשה. גם צעד זה עשוי לעמוד למבחן משפטי מכיוון שחוק שירותי הרכב קובע, שכל אדם או גוף עסקי, שעומד בתנאים שנקבעו יכול לקבל רישיון יבוא עקיף. לא מן הנמנע, שתוצר לוואי של הצו יהיה, שיבואנים ישירים יקימו גופים עסקיים נפרדים כדי ליהנות מההטבה.

אילו כלי רכב יכללו

האוצר שואף להעניק את ההטבה רק לכלי רכב, שמשתייכים למה שהוא מכנה "הפלח המרכזי" של שוק הרכב החדש. באופן שרירותי נקבע, שטווח המחיר של הפלח הזה עובר בין 90 אלף שקל ל-300 אלף שקל במחירי מחירון לצרכן ולא לרכבי יוקרה. ההטבה אינה חלה גם על כלי רכב חשמליים וזאת בטענה שמס הקנייה על רכב חשמלי נמוך יותר.

האוצר גיבש מנגנון מורכב לקביעת גובה ההטבה, שכולל 10 קבוצות רכבים, שאליהן שויכו כל דגמי הרכבים שלא הוחרגו מהצו. הדגמים חולקו לקבוצות על פי "מחיר המחירון הממוצע שלהם", כולל מע"מ, כאשר לכל קבוצה נקבע גובה זיכוי ספציפי מהמס. האוצר אף טרח לפרסם רשימה פרטנית של 160 דגמים ששייכים לקבוצות הללו.

הבעיות שעשויות להיווצר

אלא שהמתכונת המוצעת עשויה להביא לשלל מניפולציות. כאמור, ההחלטה הזו פוסלת את מתן ההטבה לרכבי יוקרה, שמהווים חלק משמעותי מה"ביזנס" של היבוא העקיף. אבל יכול להיווצר מצב שרכב במחיר 295 אלף שקל זכאי להטבה, ואילו רכב שעולה 305 אלף שקל לא. האם ניתן להגדיר את הראשון כעממי ואת השני כיוקרתי?

עוד תסריט שאנו עשויים לפגוש הוא העלאת מחירי המחירון רשמיים של היבואנים הרשמיים לדגמים מסויימים למעל 300 אלף שקל - כדי "לסנדל" הטבות המס ליבואנים מקבילים בדגמים ובקבוצות שונות ולהוריד דגמים מהרשימה.

רשימת הדגמים עצמה כוללת לא מעט כאלה, ששיווקם בישראל כבר הופסק, ורבים אחרים, שכלל אינם רלוונטיים ליבוא עקיף.

כמו כן, הסתמכות על מחיר המחירון הרשמי עשויה להיות בעייתית, מכיוון שקיים בישראל פער משמעותי בין המחירונים הרשמיים של דגמים רבים למחירי השיווק שלהם בפועל אחרי הנחות לציי רכב, מבצעים וכו'. השיטה גם לא לוקחת בחשבון את ההשפעה המהותית של ההבדלים במפרט האבזור. רכבים ביבוא עקיף לרוב מאובזרים יותר ולכן מחויבים ביותר מס.

עוד שאלה שהאוצר יצטרך לתת עליה את הדעת היא: למה להפלות לרעה רכב חשמלי, בניגוד למדיניות של עידוד יבוא רכבים אלה.

עוד כתבות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק