גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתיחות באירופה חושפת את פערי המיגון בין המדינות השונות

על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הצורך במיגון אזרחי מתחזק גם באירופה ● בעוד שפינלנד מספקת הגנה לכ־90% מהאזרחים באמצעות מקלטים ציבוריים מטופחים, ובשבדיה חובה לבנות מקלט בכל רב־קומות - בגרמניה רק ל־0.6% מהאוכלוסייה יש מקלט, וכעת משמישים שם את תחנות הרכבת התחתית

תחנת הרכבת התחתית זימנסדאם בברלין. יכולה לשמש גם כמקלט / צילום: Shutterstock
תחנת הרכבת התחתית זימנסדאם בברלין. יכולה לשמש גם כמקלט / צילום: Shutterstock

הירידה ההמונית של הישראלים בחודש האחרון למקלטים וההתכנסות התכופה בממ"ד הפרטי או במרחב המוגן הקומתי, הציבה זרקור על ההתמגנות האזרחית, ועוררה השוואות לנעשה בעולם. תמונות של בונקרים רחבי ממדים עם בריכות שחייה בפינלנד, פטריות בטון אישיות בצדי הדרכים באלבניה או מקלטים אטומיים בשבדיה נפוצו ברשתות החברתיות, ואיתם השאלה שישראלים בדרך כלל שואלים את עצמם - כיצד אנחנו ממוקמים בהשוואה בינלאומית.

"מגלחים את כל הבניין": התגברות הביזה של הדירות שמיועדות לפינוי בינוי. מה אפשר לעשות?
בדרך לעסקה גדולה בגבעתיים: חברת ההייטק שתכפיל את שטח המשרדים

ישראל היא זו שסיפקה לעולם החל מ־1992, אחרי שחוותה את מלחמת המפרץ, את הפתרון יוצא הדופן שכולל חוק המחייב לבנות ממ"ד בכל בניין או בית חדש, או להקים מרחב מוגן קומתי בבנייני דירות. בכך, ביזרה למעשה המדינה את האחריות הביטחונית על הבנייה למגזר הפרטי, ויצרה פתרון האמור להעניק הגנה מיטבית מפני התקפה קונבנציונלית או כימית על ידי טילים בליסטיים, בהתרעה מהירה.

בעולם דיווחו בהתפעלות בחודש האחרון על כך שלישראלים רבים יש גישה ל"חדר בטוח". אך הנתונים מראים כי מדובר ב־40% מהישראלים בלבד. לפי נתוני מבקר המדינה, לשליש נוסף מהישראלים אמורה להיות גישה בתוך כמה דקות למקלט משותף או למקלט של הבניין, מה שמותיר כרבע מהישראלים ללא כל פתרון. במלחמה האחרונה מול איראן, תמונות של רבים מהם מתמקמים ללילה בחניונים חדשים או במרתפי התחנה המרכזית הישנה המחישו את הצורך במקלטים המוניים - חו"ל־סטייל.

במדינות הנורדיות: המדינה אחראית לביטחון

במיוחד קרצו לישראלים התמונות מפינלנד, מדינה המקדשת גם היא את ההתמגנות למקרה של מלחמה. במדינות הנורדיות כולן, בדומה לנעשה בתחומים אחרים, הממשלות הן אלו שלוקחות עליהן את האחריות המקיפה לדאוג לתחום הביטחון, ולא מותירות הרבה לאזרח. בשבדיה ובפינלנד, למשל, המדינה היא זו שאחראית על תפיסת הביטחון, מרמת הבונקרים ועד לרמת הלבוש שהן מחזיקות במחסני חירום למקרה של אסון והצורך לחלק בגדים נקיים במהירות. כל המדינות הנורדיות מפרסמות הנחיות ביטחון מקיפות מדי כמה שנים, כולל מה להחזיק בתיק חירום, כמה כסף מזומן להוציא מראש ואיך להתנהג בעת עימות. בשנים האחרונות, החוברות הללו עודכנו מול האיום הרוסי ממזרח.

התפיסה בשבדיה ובפינלנד היא של מקלטים גדולים יחסית, ולא של מרחבי מיגון פרטיים, והיא תוצר של ההבנה בימי המלחמה הקרה כי אם הן ייקלעו לעימות, זה עשוי להיות עימות עולמי עם טילים בין־יבשתיים וסיכון להשמדה הדדית. השנים האחרונות שינו במעט את התפיסה הזו, והן רואות את עצמן כעת עומדות בפני איום דומה לזה שקייב בירת אוקראינה מתמודדת איתו - הפצצות והתקפות בלתי פוסקות בטילי שיוט, בטילים בליסטיים, בהפצצות מהאוויר ובמל"טים מתאבדים. עדיין, התפיסה לגבי האחריות הממשלתית לספק הגנה לא השתנתה.

פינלנד, למשל, שבניית מערכת הבונקרים וההגנה שלה התחילה כבר בשנות ה־30, ושאופיינה על ידי חשש מתמיד ממלחמה עם רוסיה, מתחזקת כיום יותר מ־50.5 אלף מקלטים - החל מכאלו ברמת בנייני משרדים ורבי־קומות ועד לבונקרים רחבי ממדים היכולים להחזיק אלפי בני אדם בחיים במשך ימים ארוכים. יש בהם מקום תיאורטי ל־4.8 מיליון מתוך 5.5 מיליון תושבי המדינה.

בריכת שחייה תת־קרקעית בהלסינקי, פינלנד / צילום: ap, Emma Burrows

הפינים אינם שוקטים על השמרים. למערכת המקלטים הענפה שלהם הם מוסיפים בימים אלו יחידות נוספות. כל בניין חדש שנבנה בפינלנד, שבו יותר מ־1,200 מ"ר, מחויב בבניית מקלט המוני, שלרוב חצוב בסלע ומוגן על ידי יציקות בטון. לא מדובר בשינוי כיוון או בתופעה חדשה, החוק המחייב זאת קיים בפינלנד מאז 1958. אחרי שנה זו החלה המדינה בבניית רשת מקיפה של מקלטים. בהלסינקי לבדה מדובר על כ־5,500 מקלטים, מספיק לתושבי העיר וגם לתיירים שעלולים להיקלע אליה.

בקרב שכנותיה, פינלנד נחשבת לדוגמה ולמופת בתחום ההגנה האזרחית. מה שמשחק לטובת הפינים, למשל בהלסינקי הבירה, היא הגיאולוגיה של האזור, המאפשרת לחפור תעלות ומנהרות ענק בשכבות "רכות" הנמצאות מתחת לשכבות הסלע. מומחים מדברים על "הלסינקי תחתית" הקיימת כיום, שבה ניתן לנסוע עם משאיות מצד אחד של העיר לצד השני, קילומטרים רבים, כולל דרכים עם שילוט וצמתים. הדרכים הללו מקשרות בין חללים ציבוריים שהם בונקרים לזמני חירום, מגרשי חניה, זירות החלקת קרח פעילות, בריכות שחייה, מגרשי כדורגל ועוד.

אחרי שפרצה המלחמה באוקראינה, הרשויות הודיעו כי הן יבצעו בקרה מתמדת כדי שניתן יהיה להשמיש את הבונקרים לתפוסה מלאה בתוך 72 שעות.

למעשה, רק מיעוט מבין רבבות המקלטים הציבוריים בפינלנד "חסין" באופן מוצהר מהתקפה אטומית או כימית, עם מערכות אוורור הכוללות פילטרים ודלתות החוסמות מעבר אוויר. בכל רחבי פינלנד מדובר בכ-5,000 מקלטים אטומיים. אבל גם האחרים מציעים הגנה כלשהי.

שבדיה: אחראי לכל מקלט

נוסף לישראל ולפינלנד, גם שבדיה היא בין המדינות הבודדות שבהן יש הכרח לבנות מקלט (או ממ"ד) בכל בניין רב־קומות. גם שטוקהולם מעודדת את הבנייה והיא דיווחה באחרונה על 64 אלף מקלטים במדינה עם מקום לשבעה מיליון בני אדם, מתוך עשרה מיליון החיים במדינה.

כל המקלטים מסומנים על ידי שלטים מיוחדים לטובת הציבור והרשויות מאפשרות שימוש חופשי בהם למטרות שונות בימי שלום, מתוך מטרה לשמור עליהם "שמישים". לכל מקלט יש את האחראי עליו, וגם אם הוא משמש בזמני שלום לאחסון או לחניה, בתוך 48 שעות מרגע קבלת הנחיה, הוא אמור להיות מפונה לחלוטין וערוך לקליטה.

בחוברת ההגנה האזרחית שפרסמה שבדיה באחרונה היא דרשה מהתושבים להכיר את המקלט הקרוב לביתם, ולדאוג להביא אליו בגדים חמים, טרנזיסטור, נייר טואלט וכן לצייד אותו במים במקרה של עימות. "הדרישה היא להביא ציוד שיאפשר להחזיק במקלט לפחות 72 שעות", נכתב בחוברת. באפריל האחרון, במסגרת ההיערכות של המדינה הסקנדינבית למלחמה, היא הקצתה כשמונה מיליון אירו ל"שיפוץ" של חלק מהמקלטים הדורשים זאת. שתי המדינות, שהצטרפו לנאט"ו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, השיקו תוכנית תלת־שנתית לשיפוץ ולשדרוג המקלטים כדי שיעמדו גם בפני אפשרות לתקיפות כימיות וביולוגיות.

מקלט ''קלרה'' בשוטוקהולם, שבדיה. אחד מהמקלטים הגדולים במדינה / צילום: Shutterstock

גרמניה: הבונקרים שוב על הפרק

בגרמניה, הבונקרים האזרחיים שהיו סימן וזכר למלחמת העולם השנייה, אחרי שהוקמו במהירות שיא ובהיקפים עצומים כדי להתגונן בפני הפצצות בעלות הברית, נמצאים שוב על סדר היום הציבורי. בעשרות השנים האחרונות חלק מהבונקרים נהרסו (היכן שהדבר היה אפשרי), והיו שהפכו לבסיס לערימות שברים ולהריסות שלאחר מכן כוסו בפארקים. אלו ששרדו הפכו למקומות שבהם מתקיימים סיורים היסטוריים המראים כיצד תושבי ברלין ירדו למקלטים, או אפילו נמכרו לאנשים פרטיים שהפכו אותם למוזיאונים או מגורים יוקרתיים.

כעת, בעקבות האיום החדש מרוסיה, גרמניה "מחיה" את רשת הבונקרים שלה. המצב שלה עגום הרבה יותר מהמצב בצפון: לפי הערכות ישנם רק 600 מקלטים שמישים ברחבי המדינה, מתוך 2,000 ששרדו את מלחמת העולם השנייה, והם ערוכים לקבל כחצי מיליון תושבים, 0.6% בלבד מאוכלוסיית המדינה. לפי הערכות, זו אחת הסיבות שגרמניה לחצה והפכה להיות הלקוחה הבינלאומית הראשונה של מערכת החץ הישראלית־אמריקאית, מתוך הבנה כי היא חשופה לחלוטין להתקפות מטילים בליסטיים.

השלב הראשון של הרשויות בגרמניה, ושל רשות החירום האזרחית שהחלה בפעילות ענפה בשנה האחרונה, תהיה להשמיש כעת תחנות רכבת תחתית, חניונים ומרתפים של בניינים ציבוריים לטובת שימוש כמקלטים בזמן חירום. הדבר עשוי להוות מענה לכמיליון תושבים בשלב ההתחלתי, אך הדבר רחוק מלהספיק לגרמניה כולה. האחראי על הרשות העריך כי יידרשו עשרה מיליארד אירו מדי שנה בארבע השנים הקרובות כדי להתחיל ולגבש הגנה אזרחית במקלטים לתושבי גרמניה.

חוקרים באקדמיה מדברים על המלחמה הקרה כזו שהתניעה את ה"פנטזיה" העולמית של בונקרים שיישרדו כל דבר. אלו היו השנים שבהן המדינות הסקנדינביות השקיעו הון עתק בהקמת רשת המקלטים שלהן, וחלקן - אלו המאוימות על ידי רוסיה - המשיכו בבנייה גם אחרי נפילת מסך הברזל. נורבגיה, למשל, לא בנתה מקלט חדש כבר קרוב לשלושה עשורים, ומסתמכת על 25 אלף מקלטים שמספיקים ל־2.5 מיליון תושבים, מתוך 5.5 מיליון בני אדם החיים במדינה.

אלבניה: בונקרים עם חרכי ירי

מי שהייתה שם לפני כולן היא למעשה אלבניה, שבה בתקופת הדיקטטורה של אנוור הוג'ה, השקיעה סכומי עתק בפיזור בונקרים חיצוניים מבטון ברחבי המדינה. אף אחד אינו יודע בדיוק כמה מהם יוצרו והוטמעו באדמה, ההערכות נעות בין 500 ל־750 אלף בונקרים מבטון מחוזק, עם חרכי ירי, שפוזרו ברחבי המדינה, מכאלה המתאימים לזוג למיגוניות קהילתיות. הם הפכו לסמל לפרנויה המפורסמת של הוג'ה, שרצה להגן על ארצו מפלישה סובייטית במקביל לפלישה אפשרית של נאט"ו. כעת, החשש ההוא הופך למציאות ברבות ממדינות אירופה, ואיתו הפתרונות להגנה על האוכלוסייה.

בונק ארט 2 בטירנה, אלבניה. נבנה כמקלט סודי / צילום: Shutterstock

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

חמישית מחסכונות הציבור חשופים לנפילת המט"ח. אבל המומחים לא נבהלים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר