גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללמוד מה־11/9: המומחה שבדק איך משקמים אזורים אחרי אסון

איך צומחים אחרי אסון, וכיצד מייצרים הנצחה שהיא לא אנדרטה אלא חלק מהחיים? רוטרדם קמה מהריסות מלחמת העולם השנייה כעיר חדשה, גראונד זירו בניו יורק הפך לכיכר ענקית ובצ'ילה השיקום מצונאמי הפך למקפצה לניידות חברתית־כלכלית ● האדריכל פרופ' אורי כהן מהטכניון בחן סיפורים מוצלחים מרחבי העולם לטובת שיקום העוטף ● לדבריו המפתח הוא בהבנת ההזדמנות שבמשבר ובהקשבה אמיתית לצורכי הציבור

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock
קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

מה ישראל יכולה ללמוד מערים, משכונות ומקהילות ברחבי העולם שניזוקו קשות באסונות טבע, בפיגועי טרור ובמלחמות, ולבסוף הצליחו להשתקם ואפילו לפרוח.

"מגלחים את כל הבניין": התגברות הביזה של הדירות שמיועדות לפינוי בינוי. מה אפשר לעשות?
בניו יורק מציינים חצי שנה כמעט בלי פקקים - האם ת"א תהיה הבאה בתור?

השאלה הזו ליוותה בחודשים האחרונים את האדריכל פרופ' אורי כהן מהטכניון. הוא צלל לעומקם של כמה וכמה מקרי בוחן כאלה כדי להפיק מהם לקחים: מרוטרדם של מלחמת העולם השנייה, דרך פיגועי 11 בספטמבר בניו יורק ועד מהלכי השיקום באוקראינה. כהן עשה זאת כחלק מייעוץ שסיפק לקבוצה העמלה בימים אלה על תכנונו מחדש של קיבוץ ניר עוז.

בשיחה עמו חזרנו אל כמה מפרויקטי השיקום המעניינים והמאתגרים בהיסטוריה, ושאלנו: האם יש מכנה משותף המאחד בין כולם ומה ישראל יכולה ללמוד מהם?

אורי כהן, הפקולטה לארכיטרקטורה ובינוי ערים בטכניון / צילום: חיים זינגר

רוטרדם: הפצצות מלחמת העולם השנייה

בראשית מלחמת העולם השנייה, במאי 1940, הפציץ חיל האוויר הגרמני את העיר ההולנדית רוטרדם וכמעט החריב לחלוטין את מרכז העיר. כ־900 אנשים נהרגו ויותר מ־80 אלף איבדו את ביתם. ההולנדים נכנעו יום למחרת. את שיקום העיר הם החלו בשנות ה־50 וה־60, בהובלת המהנדס וילם גרהרד ויטבין (W.G. Witteveen), שלמעשה הכין תוכנית ראשונית כבר ארבעה ימים לאחר ההפצצה.

המשימה הראשונה הייתה לפנות את כל ההריסות. ויטבין היה צריך להחליט במהירות ורק מבנים ספורים נבחרו לשימור: שער דלפט, בית שילנד והמגדל של כנסיית סנט לורנס. כמה שנים לאחר מכן נכנס לנעליו מי שהיה עוזרו, האדריכל קורנליוס ואן טראא (Cornelis van Traa), שכבר בנה לעיר חזון תכנוני חדש: עיר בסגנון מודרני־אמריקאי, לרבות שדרות רחבות, הפרדת שימושים ואפשרות לבנייה לגובה. "רוטרדם, להפשיל שרוולים! עבודה גדולה לפנינו", כך נכתב בכותרת בעיתון הֵט פרייה פולק בשנת 1946, לאחר אישור התוכנית בידי מועצת העיר.

רוטרדם אחרי ההפצצות / צילום: ויקיפדיה

"המתכננים הבינו שהאינסטינקט לבנות מחדש בדיוק את אותו הדבר הוא שגוי. הם הבינו שהם מפספסים משהו הרבה יותר גדול, והוא היכולת להמציא את עצמם מחדש", אומר כהן. "זה עיקרון שנכון גם בחיינו האישיים: עד שאין אובדן של משהו מהותי, אנחנו תמיד פועלים מתוך תיקונים קטנים, שיפוצים והזזות. ברגע שמשהו נמחק לגמרי, זו גם יכולה להיות מקפצה למשהו חדש לגמרי. ברוטרדם נבנתה עיר שאף אחד לא יכל לדמיין אותה ולכן עד היום היא כל כך שונה בנוף ההולנדי.

"לאורך השנים", ממשיך כהן, "נבנו בה גורדי שחקים והיא הפכה לעיר מרתקת, שסוחפת אליה צעירים ומשרדי אדריכלים. זה 'וייב' אחר לגמרי בהשוואה לאמסטרדם. יש בה שדרות רחבות, פאבים ומסעדות, מרחבים ציבוריים עם מים וירוק. המתכננים גם הגדירו מחדש את כל היחס שלהם אל הנמל, כי רוטרדם היא עיר נמל. במקום שהנמל יהיה אזור סגור, כפי שאנחנו מכירים מחיפה, המתכננים פתחו שדרות רחבות מתוך העיר אל חזית המים וייצרו קשר מאוד ישיר בין המים לבין העיר. ברוטרדם נוצרה רוח של חדשנות. זו עיר שכל הזמן הייתה בה אבולוציה".

צילום: רוטרדם כיום. רק מבנים ספורים נבחרו לשימור

אחרי שהתוכנית לעיר הייתה מוכנה, המתכננים קיימו תערוכות כדי לשמוע את דעת הציבור וכן פרסמו מאמרים בעיתונות שבהם העבירו את המסר שלפיו רוטרדם תהיה עיר יפה.

האם בעיני ההולנדים רוטרדם היא עיר יפה? "תלוי את מי שואלים", משיב כהן. "לפני כמה שנים עבדתי בעיריית רוטרדם כחלק מצוות תכנון. אמרתי אז לבוס שלי דאז שרוטרדם היא עיר יפה, והוא אמר לי: 'היא לא נחשבת בעינינו עיר יפה'".

מה הסיפור של רוטרדם מלמד אותנו לגבי השיקום בישראל?
"בשיתוף הציבור, במיוחד באזורי אסון, תפקידם של אנשי מקצוע הוא להקשיב טוב לאנשים ולא לחפש תשובות, אלא למצוא את השאלות הנכונות. התפקיד הוא להסביר לקהילה, למשל לקהילה בניר עוז, כמה רחוק היא יכולה לחלום. כאשר עושים את עבודת השיקום באופן רגיש ותוך שיתוף התושבים, כפי שעשו ברוטרדם, יכול להיות לכך היבט תרפויטי עבור הציבור שלוקח אחריות על בניית העתיד שלו. ברוטרדם, למשל, הושק בשנת 1946 קו אוטובוס שהסיע את התושבים בתוואי הפרויקטים שנבנים בעיר והיה לו ביקוש רב".

ניו יורק: פיגועי 11 בספטמבר והוריקן קטלני

ביום שלישי, 11 בספטמבר 2001, חטפו מחבלי אל־קאעידה ארבעה מטוסי נוסעים אמריקאיים וריסקו שניים מהם אל תוך מגדלי התאומים במנהטן, ניו יורק. המגדלים קרסו כליל בתוך פחות משעתיים ממועד הפגיעה הראשונה במגדל הצפוני, שהתרחשה בשעה 8:46, במה שהפך לפיגוע הטרור הקטלני ביותר בהיסטוריה, שגבה את חייהם של כ־3,000 אנשים.

קו הרקיע של מנהטן כיום. ''אל תבנו מחדש. תדמיינו'' / צילום: Shutterstock

כעבור שנה מהפיגועים פונו כלל ההריסות מהמקום, וכעבור עוד עשור בדיוק נחנך במרכז הסחר העולמי אתר הנצחה מפואר. שנה אחר כך שוב חוותה העיר אסון כבד, כאשר בהוריקן סנדי שהשתולל בחוף המזרחי של ארה"ב נהרגו 43 בני אדם. במקביל, נפגעו 88 אלף בניינים ונגרמו נזקים כבדים לתשתיות, כולל הרכבת התחתית שהושבתה כליל לחמישה ימים. בשיקום העיר הושקעו 60 מיליארד דולר והוא נמשך שנים ארוכות.

"שני אסונות גדולים פקדו את לבו של העולם המערבי - נפילת מגדלי התאומים בניו יורק ו־7 באוקטובר אצלנו. שניהם פגעו במקומות סמליים מאוד: ניו יורק כסמל העולם המערבי, מרכז הסחר העולמי כסמל הקפיטליזם, ואצלנו - הקיבוצים", אומר כהן.

לדבריו, אלמנט הבושה ייצר בתחילה תגובה מיידית בניו יורק לבנייה מהירה מחדש. מי שתרם לשינוי קו המחשבה הזה היה "ניו יורק טיימס", שבספטמבר 2002 פרסם כתבה תחת הכותרת: "אל תבנו מחדש. תדמיינו".

"אכן", אומר כהן, "בניו יורק הצליחו לפתוח בתהליך שיתוף ציבור רחב דרך תחרויות אדריכלים וכנסים ציבוריים בהשתתפות אלפי תושבים, נציגי משפחות הקורבנות ואנשי מקצוע". בתחרויות האדריכלים שנערכו לקראת תחילת השיקום התקבלו יותר מ־5,000 הצעות מ־63 מדינות, מה שהפך אותה לאחת התחרויות הגדולות בהיסטוריה.

בסופו של דבר היו מעורבים בשיקום שבעה משרדי אדריכלים שרובם אמריקאיים. במקביל, התקבלו עשרות אלפי תגובות והצעות מתושבים, שתרמו לגיבוש קווי המתאר של התכנון האדריכלי והעירוני. עיקרי הדרישות הציבוריות: שילוב זיכרון והנצחה עם מסחר, תרבות ותחבורה; עירוב שימושים באזור המשרדים של גראונד זירו; ויצירת מרחבים ציבוריים פתוחים ונגישים.

"יש חלון זמן שאני קורא לו 'שעת רצון'", ממשיך כהן. "כולם רתומים, יש הרבה כסף ומשאבים, וחייבים לנצל את זה. אבל ככל שהפרויקטים מתמשכים, אנשים שוכחים, הכספים נעלמים. אני חושש שזה עלול לקרות גם לשיקום היישובים שלנו - תראי מה קרה לחטופים, מי חשב שלא יחזירו אותם כל כך הרבה זמן?".

גראונד זירו הוא במידה רבה אנדרטת זיכרון. איך מגבשים את הדרך הנכונה להנציח אירוע כואב בתולדות אומה, תוך הרצון לייצר גם חיים חדשים סביבו?

"המונומנט הטוב ביותר הוא לא מונומנט, אלא משהו מתפקד שהוא חלק מהחיים. בגראונד זירו יצרו כיכר ענקית ובמרכזה מפלים בתוואי הבניינים שנהרסו (הם תוכננו בידי האדריכל הישראלי־אמריקאי מיכאל ארד - ה.ו). שמות הנספים חרוטים מסביב לבריכות המפלים והמוזיאון ממוקם מתחת לכיכר הזו".

אמסטרדם: המטוס פרץ חור, והשאירו אותו

דוגמה נוספת לבנייה טובה יותר מגיעה משכונת בליימר באמסטרדם, שלתוך אחד מבנייניה התרסק מטוס אל על בשנת 1992, בעקבות תקלה במנועים.

"במקום שבו התרסק המטוס נפרץ חור בחומת בניינים קלסטרופובית משנות ה־70 והוחלט להשאיר את המקום פתוח, ולא סגור כפי שהיה. בכך התאפשר ליצור שביל במרכז השכונה שמקצר את הדרך להולכי רגל. למעשה, זו הייתה הזדמנות ליצור משהו חדש, שהוא גם מונומנט זיכרון", מספר כהן.

"העצים שננטעו לאורכו של השביל נעקרו ממרכז אמסטרדם כדי להעביר את המסר 'אנחנו איתכם'. טרם האסון השכונה הייתה 'גטו של מהגרים', ובעקבותיו נוצרה הזדמנות להתפייסות בין תושבי השכונה לשאר תושבי העיר. זה ריפוי ברמות של צדק חברתי. בכל שנה מתקיימים טקסי זיכרון באנדרטה ובשדרת העצים, בנוכחות ראשי העיר, תושבים ובני משפחה".

צ'ילה: קונספסיון, צונאמי ב־2010

ב־27 בפברואר 2010 התרחשה רעידת אדמה עזה מול חופי מחוז מאולה שבצ'ילה, בעוצמה של 8.8 עזה. בעקבותיה נוצר גל צונאמי שגרם להרס רב, כולל באחת הערים הגדולות במדינה, קונספסיון, שהוגדרה "אזור מוכה אסון". מאות אלפי בתים ניזוקו קשות, לרבות מבנים היסטוריים, תשתיות, כבישים וגשרים. הנזק הכלכלי הכולל הוערך בכ־30 מיליארד דולר.

האדריכל שהוביל את תהליך השיקום היה הצ'יליאני אלחנדרו ארבנה, שגם זכה בשנת 2016 בפרס פריצקר היוקרתי על פעילותו בתחום האדריכלות החברתית. "עד שלא התחלתי להתעמק בנושא, לא ממש הבנתי על מה קיבל את הפרס, אבל ככל שהעמקתי הבנתי כמה האדם הזה הוא גאון".

קונספסיון, צ'ילה אחרי הצונאמי / צילום: Shutterstock

תסביר מה בדיוק הוא עשה.
"כשהוא התחיל את שיתוף הציבור, פתאום התברר שהציבור לא כל כך מוטרד מהאסון הגדול כמו שהוא מוטרד מכך שאין לו גישה זה שנים אל הנהר, שאין להם מרחבים ציבוריים, שירותים ציבוריים, זהות. אומרים לו: 'אתה יודע משהו? אנחנו מוכנים לסבול אסון פעם ב־50 שנה, אבל תסדר לנו פה איכות חיים'.

"הגאונות שלו", ממשיך כהן, "הייתה נעוצה בכך שהבין עד כמה חשוב לייצר תיאום בין גורמים וכך ליהנות מהיכולת לרכז משאבים. בדרך זו, לדבריו, עמד לרשותו תקציב שיקום של 52 מיליון דולר שבו השתמש רק לטובת מה שהתושבים צריכים. את רצועת הנהר בעיר הוא הפך לפארק ענק, שמשמש כמרחב ציבורי ירוק. נוסף לכך, העצים שם חוסמים את סחף השיטפונות השנתיים. אם בעוד 50 שנה יבוא צונאמי, שום דבר לא יעזור, אבל בינתיים התושבים זוכים באיכות חיים".

קונספסיון, צ'ילה כיום. ''בינתיים התושבים זוכים באיכות חיים'' / צילום: Shutterstock

גולת הכותרת של הפרויקט הייתה יצירת בתי מגורים עמידים ואיכותיים יחסית בשטח בית של 80 מטרים רבועים, שרק 40 מתוכם בנויים. הרציונל היה לאפשר לתושבים להרחיב בעצמם את ביתם בעתיד, אם וכאשר יעמדו לרשותם יותר אמצעים כלכליים.

"האנשים יושבים על הקרקע עם בית של 40 מטרים, ועם הזמן, כשיש להם יותר כסף, הם משלימים בכוחות עצמם את הח צי השני. פתאום אנשים שהיו בתחתית הסולם החברתי הופכים למעמד בינוני - הם בעלי נכס. כלומר, בגלל האסון הזה האנשים האלה עברו ניוד חברתי־כלכלי מדהים".

ישראל: "לזקק את הזהות המקומית"

גם מאוקראינה, מתברר, שמלחמתה מול רוסיה עודנת נמשכת, אפשר לשאוב השראה בכל הנוגע לתכנון מונומנטים של זיכרון. כהן מציין אדריכל אוקראיני בשם סלאבה בעלבק (Slava Balbek), שמיד עם פרוץ המלחמה מיקם את משרדו בגבול אוקראינה־רוסיה. לדבריו, "שלושה ימים בשבוע הוא מטיס רחפנים של הצבא האוקראיני, ושלושה ימים הוא עובד במשרד, וכחלק מעבודת השיקום הוא מתייחס גם לזיכרון".

מה אפשר ללמוד ממנו?
"לשיטתו, הדבר החשוב ביותר הוא לא לחפש פתרון לזיכרון בשלב ראשון. לזיכרון יש תקופות: יש תקופה שבה אנחנו בתוך הכאב ולא רואים כלום, תקופה שבה מתחילים להירפא ותקופה שבה חושבים על העתיד. בכל פעם הזיכרון לובש צורה ומקום אחרים. כששוחחנו עם תושבי ניר עוז לפני כשנה לגבי תכנון הקיבוץ, היו שאמרו: 'הבית הזה מחולל, אל תיגעו בו'. כלומר, הם לא רצו שהבית ישופץ, אלא שיישאר כאתר הנצחה. אני כמעט בטוח שאם אותם אנשים יישאלו לגבי הבית בעוד שנתיים ובעוד 20 שנה, הם יראו את הדברים באופן שונה. זאת אומרת, בשלב הראשוני של עיצוב הזיכרון לא כדאי לקחת החלטות תכנוניות חד־משמעיות".

אילו לקחים אפשר להפיק מכל המקרים האלה לגבי המקרה הישראלי?
"יש לנו שני משברים שנופלים אחד על השני - משבר הדיור שהוא מתמשך, ומשבר ביטחוני שגם הוא מתמשך. בואו ננסה לנצל את מה שקרה כדי להתמודד עם אתגרים עמוקים יותר, ואני בטוח שיש מספיק יצירתיות בארץ כדי לקחת את המקום הזה ולהגיד - בתוך הקונטקסט של משבר הדיור עם המשבר הביטחוני".

כהן מציג למשל פתרון תכנוני שהוא מכנה "פרובוקטיבי" ונוגע לניר עוז. "במקום לבנות גדר ביטחון מסביב לקיבוץ, הצעתי להציף את האזור שסובב את הקיבוץ במים וכך ליצור אגם מים כמכשול. אפשר להכניס שם תנינים או לגדל אצות. האצות גם עשויות להרתיע אנשים מלהיכנס לאגם הזה והן גם יכולות להיות משהו שהקיבוץ יוכל להתפרנס ממנו. כלומר, המכשול יכול להיות גם נכס כלכלי. ביום שיהיה שלום, יימצא אגם בין ניר עוז לבין רצועת עזה וכולם יבואו להתרחץ שם".

לא מעט בתים בתל אביב נפגעו מטילים מאיראן. יש לך טיפ לראש העיר, רון חולדאי, ליציאה מהקופסה ולמינוף המשבר לעשייה יצירתית?
"בואי נניח שרון חולדאי בא ואומר: 'אני לוקח את האסון הזה ומראה שאנחנו לא רק מתקנים, אלא מבינים את גודל השעה ומטפילם במשבר הדיור'. הוא בונה מגדל שהוא כולו חצי בתים, כמו של ארבנה הצ'יליאני: אנשים קונים חלל ריק עם עלויות בנייה מינימליות, והשלמות הם עושים לפי רצונם. זה משחק על אותו רעיון ומביא אותו למקום של מיגון יחד עם דיור בר השגה לאלה שלא יכולים להרשות לעצמם דירות שלמות".

מה אפשר לעשות בערים כמו באר שבע, בת ים וחולון, שגם הן חטפו לא מעט?
"אני בעד לנסות ולזקק בערים מסוג זה את הזהות המקומית, להבין מה זה אומר היום כשאתה מסתכל על הנוף הישראלי. הרי לא פעם צוחקים ואומרים: באר שבע נראית כמו עפולה, עפולה נראית כמו נתניה, נתניה נראית כמו גדרה - כולן נראות אותו דבר. וזה הרגע שבו באר שבע יכולה לשאול 'מה אני באמת?' מה זה אומר שאנחנו עיר מדבר? מה זה אומר שאנחנו עיר אוניברסיטה? איך אנחנו ממתגים את הסיפור הזה?".

איזה מכנה משותף היית שוזר בין כל המקרים ששוחחנו עליהם שנוגע גם בישראל?
"קיימנו כאן שיחה על ההזדמנויות שנמצאות במשברים, כמו המשבר שעובר עלינו בשנתיים האחרונות, שיש בו הרבה הרס, אבל גם הרבה תקווה".

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם