גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה לבג"ץ: "להורות למדינה לאפשר לנו לשלם את המס על רווחי קריפטו"

בעתירה שהוגשה לבג"ץ טוענות שתי חברות ישראליות מתחום הקריפטו כי הן מעוניינות לשלם 3.5 מיליון שקל מס על רווחיהן ממסחר במטבעות דיגיטליים, אך רשות המסים לא מוכנה לקבל את הכסף לחשבון הייעודי שנפתח לשם כך - מה שיוצר "מצב אבסורדי וקפקאי" והופך אותן ל"למפרות חוק בעל-כורחן"

מטבעות דיגיטליים
מטבעות דיגיטליים

רשות המסים לא מאפשרת לחברות הפועלות בתחום הקריפטו ומעוניינות לשלם מס על רווחיהן, להפקיד את תשלומי המס בחשבון הבנק הייעודי שנועד להפקדת תשלומי המס מרווחי קריפטו שהבנקים מסרבים לקבל - כך טוענות שתי חברות הפועלות בזירת הקריפטו בעתירה שהגישו לבג"ץ נגד רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד שאול ציוני ועו"ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, נטען כי "עניינה של עתירה זו במקרה חריג ואבסורדי, בו מוגשת עתירה שכל מטרתה היא לגרום למדינה לאפשר לעותרות לשלם לה מסים. כך ממש".

המשנים ליועמ"שית: בן גביר משבש את התנהלות משפט נתניהו
ד"ר חן קוגל מבקש לתבוע את מטא על שימוש בדמותו בפרסומות כוזבות

לטענת החברות, "הצורך בעתירה קם בשל קיומו של מצב אבסורדי, קפקאי ומייסר, שבו מצד אחד מדינת ישראל, באמצעות רשות המסים, מטילה על העותרות חוב מס במיליוני שקלים, ביחס להכנסות שנוצרו להן כתוצאה ממסחר במטבעות דיגיטליים - אך מצד שני אינה מאפשרת להן לשלם את אותו החוב. זאת, בזמן שהעותרות עושות כל שביכולתן על-מנת לשלם את החוב, ובעוד שחובן ממשיך לצבור ריבית והצמדה בסכומים גבוהים, ורשות המסים אף הטילה עיצומים ועיקול על נכסיהן (שבוטלו)".

עו''ד שאול ציוני / צילום: אייל טואג

בעתירה נטען כי שתי העותרות - חברות המאוגדות בישראל ומוחזקות על-ידי שני בעלי מניות ישראלים, העוסקות בתחום המטבעות הדיגיטליים - דיווחו על רווחיהן ביחס למטבעות דיגיטליים. נכון למועד הגשת העתירה, צוין, לעותרות יש שומות בסכום של כ-2.7 מיליון שקל, ויחד עם הפרשי השיערוך - סך של כ-3.5 מיליון שקל.

לטענת העותרות, לאור הקשיים שמערימים הבנקים בישראל בקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, לא היה באפשרותן להעביר את הכספים הדרושים לצורך תשלום שומות המס לחשבון הבנק בישראל. העותרות פנו פעם אחר פעם לרשות המסים, וביקשו לאפשר להן לשלם את שומות המס ישירות מחשבונות הבנק שלהן בחו"ל, אולם עד עתה הרשות מסרבת לכך.

הנוהל שהיה אמור להסדיר את התחום

אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שבמקרים רבים, מערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלה, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.

הבעיה כבר הגיעה לפתחו של בג"ץ בעתירה שהגיש עו"ד ציוני בשנת 2022 בשם לקוחות שהבנקים סרבו לקלוט את כספי המסים בגין רווחי הקריפטו שלהם. בג"ץ התבקש אז לחייב את המדינה לאפשר העברת כספים מחו"ל שמקורם ברווחי קריפטו לרשות המסים לצורך תשלומי המסים. בתגובה לבג"ץ הודיעה רשות המסים כי בכוונתה לפרסם נוהל, יחד עם בנק ישראל, שיאפשר הפקדת כספי המיסוי ישירות לרשות המסים תוך עקיפת הבנקים.

לאור הודעה זו נמחקה העתירה הקודמת, וזמן קצר לאחר מכן פורסם נוהל מיסוי רווחי קריפטו, שנועד להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת כספי המסים הנובעים מפעילות של ישראלים באמצעי תשלום מבוזר ואת גבייתם. בנוהל נקבע כי כספי המסים יופקדו ישירות לחשבון הבנק של רשות המסים, שיתנהל בבנק ישראל. הנוהל נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, ומאז הוא מאפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם (הנוהל היה אמור להיות בתוקף כחצי שנה אך הוארך מאז).

הגם שהנוהל היה אמור להיות בתוקף למשך חצי שנה בלבד ולהתבטל ביוני 2024, הוא הוארך מספר פעמים ועדיין בתוקף כיום. בעוד שהצפי היה כי יופקדו מאות מיליוני שקלים ממיסוי רווחי הקריפטו בחשבון הבנק הייעוד בחצי השנה הראשונה של הנוהל, מרשות המסים נמסר כי "עד כה הוגשו במסגרת הנוהל מספר בקשות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים" בלבד.

יחידים ולא חברות

בעתירה החדשה שהוגשה כעת נטען כי הנוהל חוסם את דרכן של חברות לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלהן, לאחר שרשות המסים הגבילה את הנוהל כך שיחול על "יחידים" בלבד, ולא על חברות או תאגידים. "באופן תמוה המשיבים (רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה, א' ל"ו) החליטו שהנוהל יחול על יחידים בלבד ולא על חברות ותאגידים", נטען בעתירה.

לטענת החברות העותרות, חסימת כספי המס של חברות נעשית בניגוד להתחייבויות מפורשות שנתנה בבג"ץ המקורי שהתנהל, "ותוך כך שהם מותירים את העותרות, כמו גם מאות חברות שעוסקות במטבעות דיגיטליים בישראל, ללא פתרון, ותוך שהן מפרות את חובתן לאפשר לנישומים לשלם מס למדינת ישראל".

עוד נטען בעתירה כי "כך, מצד אחד אותן חברות נדרשות לשלם מס בגין הרווחים שצמחו להן כתוצאה מהעיסוק במטבעות דיגיטליים, אך מאידך הן אינן יכולות לשלם את המס, משום שהבנקים בישראל מסרבים לקבל את הכספים בשל מקורם, ורשות המסים מאידך לא מוכנה לקבל את הכספים מחשבונות בנק בחו"ל כאשר מדובר בחברות. זאת, בזמן ששומות המס צוברות ריבית והצמדה בשיעורים ניכרים ומשמעותיים ביותר".

העותרות טוענות כי מעבר לפגיעה בחברות, היעדר היכולת לשלם גם פוגע במדינת ישראל ובאינטרס הציבורי, שכן מיליוני שקלים המגיעים למדינה אינם מועברים לקופה הציבורית.

מבקר המדינה: "מצב בלתי אפשרי"

על-פי דוח של הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, מנובמבר 2022, "היקף הרווחים של לקוחות ישראלים אשר אינם מצליחים להכניס את הכספים שהתקבלו בתמורה לנכסים דיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית בישראל ומעוניינים לשלם מסים בעד הרווחים, עומד על מאות מיליוני שקלים".

בדוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 בנוגע ל"מיסוי מטבעות דיגיטליים" ציין המבקר כי אי-הסדרת תשלום המסים מוביל לפגיעה במדינה, בין היתר משום שהדבר פוגע ביכולת המדינה לגבות מסים, וכן משום שחברות ועסקים מהתחום עוברים למדינות אחרות.

המבקר ציין כי "במצב הקיים המשקיעים עלולים להימצא במצב בלתי אפשרי - מצד אחד אי-דיווח לרשות המסים חושף אותם לעבירה פלילית בגין אי-דיווח והעלמת מס; ומצד שני, אם ידווחו, ייתכן שלא יוכלו לשלם את המס במועד בשל הקושי שהבנקים מעמידים בהכנסת כספים שמקורם בקריפטו, ועל כן יצטרכו לשלם סכום גבוה יותר בשל תוספת הצמדה, ריבית וקנסות פיגור, ואף להתמודד עם הליכי גבייה מצד רשות המסים.

"מפרות חוק בעל-כורחן"

לפי העתירה, "התופעה הבלתי מתקבלת על הדעת שבה עוסקים וחברות בתחום המטבעות הדיגיטליים לא יכולים לשלם מס למדינה, היא ידועה, רחבה ומוכרת וגורמת נזק עצום לעוסקים בתחום ולמדינת ישראל. למרות כל זאת, ולמרות התחייבויות המדינה שניתנו בבג"ץ רשות המסים ולאחר מכן - המדינה נמנעת מלפתור את הבעיה ולא מוצאת לה כל פתרון.

"העותרות מוצאות את עצמן במצב בלתי מתקבל על הדעת, שבו הן רוצות (וחייבות) לשלם מסים למדינה - אבל המדינה לא מאפשרת להן לעשות זאת. כל יום שבו העותרות אינן משלמות את חובן, והופכות למפרות חוק בעל-כורחן (כמו חברות רבות אחרות), פוגע בהן באופן קשה ביותר וגורם להן לנזק כלכלי עצום נוכח הסנקציות שמופעלות כלפיהן".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "תגובתנו לעתירה תימסר בבית המשפט".

עוד כתבות

ניצן לביא, מנכ''ל סופר פארם / צילום: יח''צ

רכישת הענק שטלטלה את מותגי האופנה ונתנה פייט לאימפריות היוקרה

רכישת ורסצ'ה ע"י פראדה שינתה את הכללים בשוק האופנה, בו שולטות קבוצות־על ● ניצן לביא, מנכ"ל סופר־פארם, מסביר למה העסקה היא מעבר לאיחוד בין מותגים איקוניים ● מדד המותגים 2025

פנחס פוזיילוב / צילום: פוטו ניסים

הוא הגיע ממשפחה עשירה שפשטה רגל ובנה אימפריה בגיל 97 הוא מדבר על הכל

"כשעזבתי את בית הספר התחלתי לעבוד כשוליה של יהלומן. הייתי צריך ללטש יהלום במינימום נזק, ומהרגע הראשון התברר שאני מסוגל לעשות את זה כמו מישהו עם 20 שנות ניסיון" ● שיחה קצרה עם פנחס פוזיילוב, ממייסדי תעשיית היהלומים בישראל

ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli

אחרי גרמניה: האם גם הידידה הזו של ישראל תתהפך עלינו?

איטליה הפגינה עד כה מדיניות פרו־ישראלית יחסית, כולל השקעות בארץ ● אך בשבוע האחרון החל הטון להשתנות, ושר הביטחון אף קרא "להטיל סנקציות" ● לאן הולכת מדינת המפתח האירופית שתושביה הם הביקורתיים ביותר כלפי ישראל

סוכריות מנטוס / צילום: Shutterstock

היכן המציאו את סוכריות המנטוס?

מי האישה הראשונה והיחידה ששירתה בשייטת 13, מה המציאה מריון דונובן, ומיהו הכדורסלן בעל קריירת היורוליג הקצרה ביותר בהיסטוריה? ● הטריוויה השבועית

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

עם נפילות של עשרות אחוזים: כך התקרר התחום הלוהט בבורסה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפני מספר שנים, ביומד היה התחום הכי לוהט בבורסה ● המניות זינקו, פיתוחים חדשים זכו לכותרות, וחברות יצאו עם חלומות גדולים להנפקות מוצלחות ● אבל מההייפ ההוא לא נשאר הרבה: כבר 4 שנים שלא הונפקה חברת ביומד בת"א, המדד הענפי צנח ב־65% מהשיא, ובשוק מספרים שגם החברות המוצלחות מעדיפות להישאר בשוק הפרטי ● האם יש סיכוי שהתחום יתאושש?

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

האירים נטשו, ההונגרים מסתערים עם טיסות במחיר שמתחיל ב-187 דולר

חברת הלואו קוסט הודיעו שתפתח שני קווים נוספים לישראל - ונציה וסלוניקי ● מדובר בשני יעדים שעד לא מזמן הפעילה ריינאייר, שלא צפויה לשוב לישראל עד סוף אוקטובר לפחות

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

צה"ל: תקפנו מספר מנהרות תת-קרקעיות של חיזבאללה בדרום לבנון

ישראל העבירה מסר תקיף למתווכות - לפיו היא תהיה מוכנה לדון רק בעסקה מלאה לשחרור חטופים ● המשטרה עצרה 5 מפרי סדר שהציתו צמיגים במחאה לשחרור החטופים בנתיבי איילון ● כוחות אוגדה 99 נכנסו לשכונת זייתון בעזה, אולי כשלב ראשון להשתלטות על העיר הגדולה והחשובה ביותר ברצועה ● רשמית: חמאס יופיע ב"רשימה השחורה" של האו"ם על פשעי מין בסכסוכים אלימים ● 50 חטופים - 678 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

נפתרה התעלומה: זוהי ההשקעה הסודית של וורן באפט

45 ימים מאז פרסמה ברקשיי האתוויי את הדוח הרבעוני, המתינו מיליונים לדעת מהי אותה השקעה עליה דיווח באפט ואותה שמר באישור הרשות לניירות ערך בסוד ● ההמתנה הסתיימה היום ● וגם, שתי ההחזקות הגדולות אותן באפט חתך

גרסה מוגדלת של טסלה Y / צילום: יח''צ

שישה מושבים ב-3 שורות: הטסלה החדשה שנחשפה בסין

טסלה השיקה בסין גרסה מוגדלת של מודל Y ודגם לואו־קוסט, ועל פי הערכות הדגמים צפויים להגיע לישראל עוד השנה ● ההסתדרות ונמל אילת מתכוונים לקדם חקיקה שתחייב את יבואני הרכב בישראל לפרוק בנמל אילת כלי רכב שמיובאים מהמזרח ● ושני דגמים של המותג הסיני לינק אנד קו הושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

סאניווייל, קליפורניה. גוגל התחייבה לבנות 15 אלף יחידות דיור / צילום: Shutterstock

ענקיות הטכנולוגיה התחייבו להשקיע בדיור - התוצאות לא עומדות בציפיות

גוגל, מטא ואפל הקצו מימון במיליארדי דולרים לבנייה של אלפי יחידות דיור, אך חלק מהיוזמות מתעכבות ● מטא התחייבה ב־2019 לתרומת קרקע בשווי 225 מיליון דולר במנלו פארק, אולם הפרויקט עדיין לא נבנה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

עלייה דו ספרתית ברווח ובאשראי לציבור: הבנקים סיפקו עוד רבעון בלתי נתפס

חמשת הבנקים הגדולים בישראל הציגו עלייה של 10% ברווח הנקי הרבעוני ל־8.4 מיליארד שקל - שמחציתו תחולק כדיבידנד º לאומי עם הרווח הגבוה במערכת, והפועלים צמוד אליו ● הבינלאומי עם התשואה הגבוהה ביותר להון, ומי הבנק שהפריש הכי הרבה להפסדי אשראי

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ

בדרך להנפקה: חברת ויה הישראלית חושפת הפסד שנתי של 100 מיליון דולר

ההפסד השנתי של חברת טכנולוגיית התחבורה בסוף 2024 עדיין משמעותי ועומד על כ-90 מיליון דולר - ירידה של 23% מ-116 מיליון דולר ב-2023 ● בגיוס ההון הפרטי האחרון של ויה, בפברואר 2023, עמד שווי החברה על 3.5 מיליארד דולר

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

בשיא אוגוסט: קווי הרכבת המרכזיים בין חיפה לתל אביב וירושלים יושבתו לכמה ימים

נזק כבד, בהיקף של מאות מטרים, נגרם כתוצאה מפגיעה של רכבת משא בתשתית החשמל במהלך הלילה • תחנות הרכבת שבין בנימינה ונתניה לת"א, ובמקביל גם אלה בין ת"א לנתב"ג, יושבתו למשך כמה ימים לצורך טיפול בתקלה - כשעונת הקיץ נמצאת בשיאה • כל הפרטים על הקווים שיושבתו - והחלופות

עו''ד עמית חדד וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

האם סנגורי נתניהו יתפטרו מהייצוג? רומזים שייתכן שישקלו זאת

הסיבה: החלטת השופטים במשפט נתניהו לעבור לארבעה ימי דיונים בשבוע ● התפטרות סנגורים מייצוג בעיצומו של משפט מצריכה את הסכמת השופטים, וסביר להניח שזו לא תינתן

אפליקציית Gett / צילום: יח''צ

עסקת Gett הושלמה: תימכר ב-188 מיליון דולר לקבוצת מוסדיים ישראלית

אחרי התנגדות רשות התחרות למכירת אפליקציית המוניות גט (Gett) לידי פנגו מוקדם יותר השנה, קבוצת משקיעים הכוללת את לאומי פרטנרס, מיטב, מזרחי טפחות, הפניקס וקלירמרק קפיטל מודיעה על רכישת גט

מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה ● אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים ● סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג ● ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

''מופע הקולנוע של רוקי''. תרבות שנולדת מחופש מוחלט / צילום: Reuters, mptvimages.com

50 שנה של קאלט ב"מופע הקולנוע של רוקי"

סרט הקאלט "מופע הקולנוע של רוקי" חוגג יובל בעותק חדש ומשופץ וממשיך למשוך מעריצים שרופים ● יצירות כמו רוקי צומחות מהשטח והופכות לתופעה חברתית לא בזכות מסחור אלא בזכות חופש, זהות ושייכות שיצר הקהל עצמו

שוק השכירות מביא את הכותרת העיקרית / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang

מחירי השכירות ממשיכים לטפס: המדד רשם את העלייה הגבוהה ביותר מאז 2016

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים רשם בחודש יולי עלייה של 1.4%, שהיא הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2016, והשלישית בגובהה מאז 2010 ● חודשי הקיץ עד ראש השנה הם חודשים לוהטים גם כך בשוק השכירות, כך שיש להניח שגם החודש הבא יראה עליות משמעותיות ● לעומת זאת, מחירי הדירות דווקא יורדים

מדה פרדריקסן ראש ממשלת דנמרק / צילום: ap, Pascal Bastien

ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן: "תומכים במדינה פלסטינית"

ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה הסיק ימים לפני 7 באוקטובר, שוב, שחמאס מורתע. את העובדה הזאת ופרטים נוספים, חשף חליוה בשיחות שקיים לאחרונה ● מסמך שהועבר לראש הממשלה נתניהו מציג שינוי בעמדות חמאס "מוכנים לעסקה חלקית" ● ראש ממשלת דנמרק: "נתניהו הוא בעיה בפני עצמה כעת, יהיה לישראל טוב יותר אם הוא לא היה ראש הממשלה"  ● 50 חטופים - 680 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה / צילום: Shutterstock

המציאות מאחורי הטרנד: "זה מגניב ויש המון תורים. אבל לא נשאר כסף"

הטבע, התפריט הקליל, הנגישות לילדים והחוויה הלא מחייבת הפכו את עגלות הקפה לבילוי שסוחף את הישראלים, והן צצות בזו אחר זו ● אלא שמאחורי התורים נערמים קשיי רגולציה, שבהרבה מהמקרים הופכים את העסק ללא רווחי ● כך, למרות עלויות התפעול הנמוכות, חלקן נסגרות ● בכמה נאמדת ההשקעה, ואיך בכל זאת אפשר להצליח?