גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות מחצי מהדירות שווקו בפועל: מה נשאר מההבטחות של הסכמי הגג

עשרות מיליארדי שקלים הובטחו במסגרת הסכמי הגג שחתמה המדינה עם רשויות מקומיות, אך בפועל פחות מ־10 מיליארד שקל הועברו - ובשטח רואים מעט מאוד תוצאות ● הבטחות גרנדיוזיות, פוליטיקה קטנה, חוסר תיאום ובירוקרטיה מסועפת הופכים את הסכמי הגג לחלום שהולך ומתנפץ

חתימה על הסכם הגג בג'דיידה-מכר / צילום: חטיב בילאל, לע''מ
חתימה על הסכם הגג בג'דיידה-מכר / צילום: חטיב בילאל, לע''מ

בחודש שעבר ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בירוחם, לטקס חתימה על הסכם גג שאמור לשלש את מספר התושבים בעיירה הדרומית. "ירוחם הולכת להיות עיר של 40 אלף איש", הכריז נתניהו ואף השווה אותה ללאס וגאס.

יותר יקר ב־60% משדה דב: מחירי הדירות משתוללים ברחוב הזה - וזו הסיבה
בשטח המכירות מדשדשות, אז למה מחירי הנדל"ן לא יורדים בחדות?
ברגע האחרון: פעילות הותמ"ל הוארכה בשנה נוספת

אל נתניהו התלוו לטקס החגיגי כמה שרים, אבל לא דווקא אלה הרלוונטיים לאירוע. השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן ושר האנרגיה אלי כהן התייצבו במקום לחלוק כבוד. מולם, בלטו בהיעדרם חברי ממשלה שהסכמי הגג באמת מצויים בתחומי העיסוק שלהם, כמו שר הפנים המתפטר מש"ס, משה ארבל, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

במקרה או שלא, היעדרותם מהאירוע תואמת את הספקנות במשרדי האוצר והפנים כלפי הסכמי המסגרת בכלל וכלפי ההסכם מול בירוחם בפרט. האם ל־7,000 יחידות הדיור שעל הנייר יהיה ביקוש בקרב היזמים ורוכשי הדירות - או שמא מדובר בהצהרות פומפוזיות ללא אחיזה במציאות?

הספקנות סביב הסכם הגג בירוחם אינה חריגה. היא למעשה משקפת תמונה רחבה הרבה יותר של תוכנית ממשלתית שאפתנית שהחלה לפני יותר מעשור, הבטיחה מאות אלפי יחידות דיור, גייסה תקציבים של עשרות מיליארדי שקלים - ומתקשה להגשים את היעדים שהציבה לעצמה.

הצורך: התושבים לא כלכליים לרשויות המקומיות

ביקורות רבות הושמעו לאורך השנים כלפי הסכמי הגג, לא רק מפי משרדי הפנים והאוצר, אלא גם ממועצות מקומיות, מבקר המדינה, ובאחרונה גם הייעוץ המשפטי לממשלה.

למרות הכול, רשויות ממשיכות להצטרף ולחתום על הסכמים בקצב מוגבר. לצד ירוחם קיימים עוד למעלה מעשרה הסכמים נוספים בצנרת, ביניהם בערים חזקות כרמת השרון וכהרצליה, לצד ישובים מהפריפריה כגון צפת, שדרות, דימונה, כרמיאל ואפילו מקרה נדיר של הסכם גג למועצה ערבית - ג'דיידה־מכר.

ההסכמים באים להפיג חסם מרכזי לפתרון מצוקת הדיור: החשש של רשויות מצמיחת האוכלוסייה בשטחן. חששן מובן, משום שכל תושב עולה לרשות המקומית יותר ממה שהוא מכניס לקופתה.

הארנונה למגורים בישראל נמוכה משמעותית מהארנונה לעסקים - פער שיכול להגיע לפי 3־4 למ"ר. מנגד, תושבים זקוקים לשירותי חינוך, רווחה, תברואה, תאורת רחוב ותשתיות - עלויות שמסתכמות בכ־3,300 שקל בשנה לכל דירה, לפי הערכת מבקר המדינה.

הסכמי הגג נועדו לפתור בדיוק את הבעיה הזו. הרעיון: המדינה תממן מראש את התשתיות הנדרשות, תסיר מהרשויות את העול הכלכלי הכבד של הקמת בתי ספר וגני ילדים, ותאפשר להן לקלוט אלפי תושבים חדשים בלי לקרוס תחת הנטל. ברוח דומה, השנה החלה לפעול "קרן הארנונה", מנגנון חדש שאמור לפצות רשויות על הפער בין הכנסות מארנונה למגורים לעלות השירותים.

התקציב: 65.6 מיליארד שקל אושרו, 9.8 מיליארד הועברו

הדוחות הכספיים של המדינה, שפורסמו באחרונה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, מציירים תמונה מפוכחת נכון לדצמבר 2024: מתוך כ־517 אלף יחידות דיור שתוכננו ב־42 הסכמי גג שנחתמו מאז 2013, רק כ־218 אלף יחידות שווקו בפועל - 42.1% בלבד. הכוונה בשיווק היא לשלב הראשון של העברת הקרקעות מהמדינה לקבלנים.

נתוני השלמת הדירות ואכלוסן אינם מפורסמים בפומבי, ומן הסתם נמוכים עוד יותר משיעור השיווק ליזמים. מנגד, יש לציין שחלק גדול מההסכמים עדיין טריים מהשנים האחרונות ולכן עוד לא הגיעו לאחוזי ביצוע משמעותיים.

נתוני החשכ"ל חושפים את היקף ההשקעה הממשלתית: 65.6 מיליארד שקל אושרו תקציבית להסכמי הגג, מתוכם 34.7 מיליארד שקל כבר הוקצו כהתחייבויות, ו־9.8 מיליארד שקל הועברו בפועל לרשויות המקומיות. עם ההסכמים נוספים בצנרת, הסכום הכולל צפוי לטפס ל־95 מיליארד שקל.

המכשולים: "המדינה לא מתנהלת כגוף אחד"

על הנייר, מדובר בפתרון מושלם - באמצעות הסכמי הגג המדינה מגדילה את היצע הדיור, והרשויות מקבלות תקציבים לפיתוח. "הרעיון נשמע נהדר, win־win מכל הצדדים", אומר שוקי אמרני, שהיה מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כשנחתם הסכם הגג הראשון בגלגולו המודרני, בקריית גת ב־2013, וכיום עומד בראש מרכז בר אילן לנדל"ן. "אלא מה? כמו הרבה רעיונות יפים, הביצוע הוא פחות מוצלח".

אמרני מצביע על בעיה מהותית של חוסר שיתוף־פעולה בין משרדי ממשלה. הוא מתאר מציאות שבה "כל משרד רוצה לתת דגשים לתחומים הייחודיים שלו ולגזור קופון מהר. יש היבטים של קרדיט ויש היבטים של אגו". התוצאה, לדבריו: "המדינה לא מתנהלת כגוף אחד שבא מול הרשות המקומית, ואז הרשות המקומית מוצאת את עצמה במצב שבעצם ההבטחות לא ממומשות.

"יש כאן בעיה פסיכולוגית", מסביר אמרני. "ברגע שרואים שהמדינה לא עומדת בהסכמים, זה גורם לתמריץ שלילי לרשויות מקומיות אחרות. או שהן נמנעות מהסכמי גג בכלל, או שהן דורשות דרישות וערבויות שהמדינה לא יכולה לעמוד בהן".

דוח מבקר המדינה מ־2021 הציג תמונה קודרת במיוחד. מתוך 32 הרשויות שנבדקו, 24 רשויות - 75% - צפויות לרדת ביכולתן הכספית לספק את רמת השירות לתושב בעקבות תוספת יחידות הדיור ובהיעדר תוספת מספיקה של ארנונה עסקית.

הדוח חשף כי עד לאותה נקודת זמן היו אמורות להיות משווקות קרקעות לבניית 240 אלף דירות על פי היעדים המקוריים. בפועל שווקו קרקעות לבניית 80 אלף דירות בלבד - שליש מהיעד. אף עיר לא השיגה את היעד של 2,000 דירות בשנה. רק אשקלון התקרבה עם 95% ביצוע.

אחת התופעות המשונות בהסכמי הגג היא שהמדינה מפעילה שני מסלולים מקבילים לאותה מטרה - דרך רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ובאמצעות משרד השיכון. במסגרת הכפילות הטכנוקרטית, שניהם חותמים על הסכמי גג ומתחרים על לב ראשי הרשויות המקומיות.

אף שחלוקת העבודה בין הגופים אמורה להיות מוסדרת, בפועל נוצרה תחרות לא כל־כך סמויה, כאשר ראשי רשויות רבים מנסים לבחור עם מי לעבוד. חלקם אף מנהלים משא־ומתן מקביל עם שני הגופים, במטרה להשיג את התנאים הטובים ביותר.

למרות כוח־אדם מצומצם בהרבה, רמ"י מצליחה להוציא לפועל יותר יחידות דיור, ופועלת בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ, בעוד משרד השיכון מתמקד בפריפריה.

גם בהוצאות הפיתוח נרשמים פערים. עלויות הפיתוח של משרד השיכון גבוהות משמעותית מאלו של רמ"י, לעתים באותן ערים או בערים סמוכות. ההבדל נובע משיטות העבודה השונות: רמ"י נוטה להעביר כספים ישירות לרשויות המקומיות ולהציב אבני דרך ברורות, בעוד משרד השיכון עובד עם שכבות של חברות מנהלות ובירוקרטיה פנימית מסועפת.

התחרות הפנימית והחלוקה המטושטשת בין משרד השיכון לבין רמ"י הכפופה לשר השיכון הייתה אחת הטענות של הייעוץ המשפטי לממשלה נגד הסכמי הגג. בחודש שעבר אף הודיעה היועצת המשפטית של משרד השיכון, עו"ד אפרת פרוקצ'יה, כי לא ניתן יהיה לחתום על הסכמי גג חדשים כל עוד לא הוסדרו כללים לעבודת שני הגופים סביב הסכמים אלה, וכל עוד לא הוסדרה עבודתה של הוועדה לתכנון ולפיתוח (הוות"פ) אשר אחראית על אישור הסכמי הגג.

טענתה של יועמ"שית השיכון לא הצליחה לקלקל את חגיגות חתימת ההסכם בירוחם, שנערכו כמה ימים לאחר מכן. אולם בפועל, המחלוקות המשפטיות עיכבו אישורים סופיים להסכמי גג חדשים כבר תשעה חודשים, בעיקר במשרד השיכון.

דווקא השר חיים כץ, שקיבל על עצמו את תיק הבינוי והשיכון באופן זמני לאחר התפטרותו מהממשלה של יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף, הודיע לאחר שלושה שבועות בתפקיד על פתרון לבעיה. על פי ההודעה, הסכמות בין משרדו למשרד המשפטים ורמ"י עשויות להוציא לשיווק של 40 אלף יחידות דיור ביותר מעשרה ישובים.

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

ההצלחות: שת"פ הדוק בין הממשלה לעירייה

מה מבדיל בין הצלחת ההסכמים ביישובים מסוימים כמו נתיבות לכאלה שנתקעו במשך שנים כמו בראש העין והרצליה? בהכללה, ניתן לזהות שהסכמי הגג מהדור הראשון, הישנים יותר, יצאו עם חורים בתכנון וחוסר התאמה ליכולות של העיריות. חלק מהלקחים הופקו וההסכמים החדשים מנוסחים באופן שמקל על ראשי הערים לחבק אותם.

הבדל נוסף הוא באיכות הקשר בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי. "במקומות שהיה שיתוף־פעולה חזק והדוק בין הרשות המקומית לבין המדינה, כאשר הרשות המקומית רצתה בפרויקט והבינה שהוא תורם לה וחשוב לה - זה הצליח", מסביר אמרני. "זה הצליח כאשר היו אנשי מקצוע שהכינו תוכנית כמו שצריך".

לטענתו, "אנחנו נתקלים יותר ויותר באנשים שממלאים תפקידים בכירים במערכות התכנון, ואין להם הידע המקצועי. חוסר ידע מקצועי גם ברמה של הרשות המקומית וגם ברמה של המדינה מהווה מכשול רציני מאוד בתחום הזה".

אנשי מקצוע בעלי מומחיות זה חשוב, אבל לא מספיק לקידום פרויקטים בישראל. העניינים מתגלגלים חלק יותר כאשר ראש המועצה מגיע מהמפלגה הנכונה. "כמובן, כמו בכל מקום בחיים, יש היבטים פוליטיים. אי־אפשר להימנע מזה", מודה אמרני. ואכן, מפגן כוח פוליטי כפי שנרשם בטקס בירוחם, שבראש המועצה שלה עומדת נילי אהרון מטעם הליכוד, לא הועתק למעמדי חתימת הסכמי גג ביישובים ליכודיים פחות.

אמרני וגורמים אחרים כמו רשות מקרקעי ישראל מצביעים על משרד האוצר כחסם מרכזי בהסכמי הגג: "למשרד האוצר תפקיד דרמטי בכל הנושא הזה", אומר אמרני, "המשרד נוהג לחסוך כספים, ובסופו של יום אנחנו רואים שהחיסכון הזה פוגע בעצם הכדאיות הכלכלית וביכולת לעמוד בלוחות הזמנים שהמדינה מתחייבת אליהם".

ברמ"י מתלוננים כי גם בסוגיות שאין בצידן חיסכון ישיר לקופת המדינה, נוהגים באוצר לדבריהם בצורה שאינה עניינית ומנצלים את סמכותם כדי שלא לחתום על הסכמי הגג. "בכך מסכלים תוספת של אלפי יחידות דיור בנגב המערבי", מזהירים ברשות.

במה בדיוק זה מתבטא? יעקב (ינקי) קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, מציין כדוגמה את המקרים של נתיבות ואופקים, שם האוצר מסרב זה קרוב לשנה לחתום על ההסכמים בגלל מחלוקת על סעיף של "קרקע משלימה" - מנגנון שמקצה 10%-15% מהקרקעות החדשות לטובת פרויקטי התחדשות עירונית בשכונות הוותי קות.

"המנגנון נועד לייצר כדאיות כלכלית ליזמים בפרויקטים. זו החלטת מועצת מקרקעי ישראל, ששר האוצר חתם עליה. אם הם לא אוהבים אותה, שישנו את החלטת המועצה", אומר קוינט בתסכול. אותה ההחלטה באה בעקבות הפנמת ביקורת ציבורית על כך שבמקור התעלמו הסכמי הגג ממרקם החיים הקיים ביישובים והתמקדו בבלעדיות בהקמת שכונות חדשות.

שוקי אמרני / צילום: איל יצהר

העתיד: חשיבה מחודשת על מנגנוני היישום

ההיסטוריה של הסכמי הגג מלמדת שבין הודעות אופטימיות לבין מציאות בשטח קיים מרחק רב. 40 אלף יחידות הדיור החדשות שאמורות להשתחרר בהסכמים החדשים מצטרפות למאות אלפי היחידות שהובטחו בעשור האחרון - שמתוכן כאמור רק 42% שווקו, ומספר קטן בהרבה נבנה ואוכלס בפועל.

כל הגורמים המעורבים בהסכמי הגג מסכימים שמדובר בכלי בעל פוטנציאל רב לקידום פרויקטים חדשים. חשיבה מחודשת לטיוב מנגנוני היישום ובעיקר בממשקים החורקים בין זרועות המדינה השונות עשויה להביא לקפיצה בניצול פוטנציאל גלום זה.

עוד כתבות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה