גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השרים משתלטים על החברות הממשלתיות בחוק חדש. במוקד: התעשייה האווירית ונתיבי איילון

תזכיר חוק שפורסם באישון לילה מפרט את התוכנית של דוד אמסלם, השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות ● על הפרק: השרים יקבעו מי יהיו היו"ר ולא הדירקטוריונים, וזיקה פוליטית תוגדר רק כחברות במפלגת השר ● כיום חלק מהגופים הגדולים מתנהלים ללא יו"ר קבוע, בהם התעשייה האווירית ונתיבי איילון

השר דודי אמסלם / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
השר דודי אמסלם / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

תוכניתו של השר דוד אמסלם לשינוי שיטת המינויים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עוברת לפסים מעשיים. השבוע פורסם במאגר החקיקה הממשלתי תזכיר החוק שמפרט את התוכנית. בין הצעדים הבולטים: ביטול נבחרת הדירקטורים שמשמשת כיום כמאגר דירקטורים שממנו יכולים למנות השרים; שינוי הרכב ועדת המינויים כך שתוכפף לשר; והוספת תפקידים חדשים בדירקטוריונים שאינם מצריכים כישורים מקצועיים מובחנים.

קליפורניה קבעה כללים, ישראל בדרך: כך יתמודדו בתי המשפט עם ה-AI
משכירים לעצמאים: תן ביס משנה את מודל התעסוקה - בדומה לוולט

החקיקה המוצעת מתבססת על דוח המלצות הוועדה שפרסמה לפני כחצי שנה, ועדה שמינה אמסלם, בראשות פרופ' אסף מידני. ואולם, החקיקה לוקחת את הרעיונות של אמסלם צעד אחד קדימה מעבר להמלצות הוועדה.

כבר היום אחראים השרים על מינוי הדירקטורים ויושבי הראש בחברות הממשלתיות. על כל מינוי חדש חתום השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, דוד אמסלם, לצד השר שהחברה הספציפית מצויה תחת סמכותו לפי תחום פעילותה. מרבית החברות הגדולות משויכות לשרי הביטחון, התחבורה והאנרגיה. לא פעם נוסחה זאת מובילה לדילים פוליטיים בין השרים על מינויים. החקיקה מעגנת את המצב ומגבירה את חופש הפעולה של השרים במינויים.

פערים בין החוק לדוח שעליו הוא מתבסס

ועדת מידני המליצה על ביטול נבחרת הדירקטורים, בהתאם להצהרות קודמות של אמסלם כשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות. אלא שהוועדה קבעה מנגנונים חלופיים, בניסיון להגן על החברות מפני מינויים בלתי מקצועיים משיקולים פוליטיים. תזכיר החוק מתעלם מחלק מההמלצות המרכזיות בנושא.

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

כך למשל, הוועדה המליצה על קריטריונים ספציפיים לפי סיווג החברות. כלומר, קבלה לדירקטוריון חברות בסיווג גבוה כמו התעשייה האווירית או חברת החשמל תהיה בררנית יותר יחסית לקבלה לחברות עם סיווג נמוך יותר, ככפר הירוק או מקווה ישראל. הכוונה המקורית הייתה להקל את תנאי הקבלה לחברות הקטנות יותר, לצד עיגון תנאי סף גבוהים יותר לחברות הגדולות או הרגישות. אלא שלבסוף, תזכיר החוק רק מאפשר לשר להתקין תקנות עתידיות לקריטריונים, ללא הגבלות משמעותיות או אבחנות ברורות בין סוגי חברות.

פער נוסף בין החוק של אמסלם לדוח שעליו הוא מתבסס, בולט במה שמכונה "הגרעין הניהולי" בדירקטוריונים. המלצות הוועדה ביקשו להתמודד עם טענה שלפיה כוונותיו האמיתיות של אמסלם הן לאפשר השתלטות פוליטית על החברות הממשלתיות ומינוי ג'ובים של מקורבים. טענה זאת הופרכה כביכול בהמלצת הוועדה באמצעות קביעת תמהיל דירקטוריון כללי ופרטני לכל חברה, שיגן על "הליבה הניהולית". כלומר, מרכז הכבידה של כל דירקטוריון יהיה מורכב ממומחים בעלי ניסיון פיננסי, ניהולי ומשפטי. ואולם, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. ההמלצה שלפיה שליש מהדירקטורים בחברה יחזיקו במומחיות מקצועית שכזו לא מופיעה בתזכיר.

קיימים גם מקרים הפוכים, של סעיפים שנכנסו לחקיקה אף שלא נמצאו בדוח ועדת מידני. אחד הבולטים שבהם הוא הגדלת מספר התקנים לדירקטורים בחברות. כך, מוצע כי בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, "דירקטוריון חברה ימנה בין 12 ל-15 דירקטורים". בנוסף, "הקוורום בחברות ימנה לא פחות משישה דירקטורים".

ההחלטה מגדילה בעשרות אחוזים את מספר המשרות בדירקטוריונים הממשלתיים. זאת בשעה שהחברות והרשות הממונה מתקשים זה שנים לאייש את התפקידים, עוד לפני הרחבת התקנים. בחלק מהחברות הגדולות אין אפילו יושב ראש מכהן, כמו בתעשייה האווירית, נתיבי איילון ונגה (החברה לניהול מערכת החשמל). בנוסף חסרים מאות דירקטורים בכ-100 חברות ממשלתיות, לפני שיגיעו למכסת האיוש הקיימת. בכירים ברשות החברות הסבירו בשנים האחרונות שהמחסור בדירקטורים הוא פיקטיבי לפחות בחלקו מכיוון שלדעתם אין באמת צורך באיוש גם של 12 דירקטורים כפי שמאפשר היום החוק בחברות הגדולות.

אז מנין יגיעו הדירקטורים החדשים? הכוונה של אמסלם היא להוסיף לדירקטוריונים דווקא את מי שאינם מחזיקים ברקע פיננסי, ניהולי או משפטי. דוח הוועדה המליץ על הוספת דירקטור צעיר ודירקטור "צרכנים". אלה לא יושמו, אך במקום זאת נקבעה בחקיקה תוספת של "דירקטור בעל בקיאות חברתית". מדובר בתפקיד חדש ללא דרישות השכלה וניסיון רגילות, שפותח פתח למינויים ללא כישורים מקצועיים.

אגב, האג'נדה המוצהרת של אמסלם עוסקת בייצוג מזרחים - הוועדה המליצה להתייחס לקבוצה זו פרטנית, אך תזכיר החוק לא מתייחס במפורש. עם זאת, התייחסות מסוימת ניתנה לייצוג תושבי הפריפריה.

החלשת הבקרה על מינוי מינויים פוליטיים

שינוי מבני מרכזי בחקיקה של אמסלם הוא בהרכב ועדת המינויים. כיום, ועדה בלתי תלויה, בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן, דנה במינויים לדירקטוריונים בחברות ונתונה לה הסמכות לפסול אותם או לאשרם. לפי השינוי המוצע, השר הממונה על הרשות (אמסלם כיום) ימנה את יו"ר ועדת המינויים, במקום היועצת המשפטית לממשלה. הדבר מחליש את העצמאות של הוועדה, שאמורה לבדוק מינויים פוליטיים.

למעשה, עצם ההגדרה של "מינויים פוליטיים" תרוכך לפי מתווה אמסלם. החוק היום כולל איסור על הוועדה להמליץ על מועמד שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה, אלא במקרים מיוחדים כשחברות במפלגה לא מהווה בפני עצמה זיקה כזו. כלומר ההגדרה החוקית היום אומרת מה לא נחשב זיקה פוליטית. ההצעה החדשה משנה את אופי הפרשנות, ואומרת מה כן נחשב זיקה כזו: "מוצע להגדירה כחברות פעילה בגוף בוחר של מפלגה וכן לקבוע תקופת צינון של שישה חודשים מיום ההתפטרות מהגוף". כלומר, רק חבר במרכז הליכוד ייחשב כמי שיש לו זיקה פוליטית לשר הנוכחי, למשל. גם זיקה אישית הוגדרה בנפרד, וכוללת רק בני משפחה, וזיקה עסקית היא כזו שמהווה קשר עסקי רציף ולא חד-פעמי. בכך הצעת החוק מצמצמת את הפרשנות המשפטית.

החוק החדש גם יקל על משיכת דיבידנד מהחברה. כיום ייעוד הרווחים וחלוקתם טעון אישור הרשות. אולם אם בין הרשות ובין החברה יש מחלוקת, עמדת הרשות, מגובה בהחלטת השר, תקבע, ולמעשה החלטת השר תבוא במקום החלטת הדירקטוריון על החלוקה. כך למשל, היום ישנה מחלוקת בין רשות החברות לנמל אשדוד על חלוקת דיבידנד בסך מיליארד שקל לקופת המדינה. בנמל מתנגדים לכך כי טוענים שהדבר יסכל את הנפקתו.

תזכיר החוק מתוכנן לעבור לפסי חקיקה בכנסת במושב הבא של המליאה, לאחר פגרת הקיץ. עם זאת, ההערכה היא שבמערכת המשפטית עוד ירימו הסתייגויות לחקיקה - והיא עשויה להיבלם בהמשך בבג"ץ.

מפרופ' אסף מידני נמסר כי הוא מברך על תזכיר החוק להסדרת מינוי הדירקטורים, אך מזהיר מפגיעה באיזון בין יכולת השר לקדם מדיניותו ובין שמירה על מקצועיות ואוטונומיה. עיקר חששותיו: היעדר קריטריונים ברורים לכשירות דירקטורים, פגיעה בעצמאות ועדת דותן, חוסר הגדרת תמהיל מומחיות נדרש בדירקטוריון, וצורך בהארכת תקופות הצינון.

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע צנח החודש ביותר מ-16% ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב