גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק בהדרת הנשים: הממשלה לא עומדת במשימות

ההחלטה של הממשלה להיאבק בתופעת הדרת הנשים לא הייתה משהו חד־פעמי ● אך רוב ההחלטות לא יושמו, והמציאות משקפת מגמה הפוכה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי מניעת הדרת נשים

שלט שמרחיק נשים ממקום שמיועד לגברים / צילום: Shutterstock
שלט שמרחיק נשים ממקום שמיועד לגברים / צילום: Shutterstock

המשבר הפוליטי הנוכחי עם הסיעות החרדיות מספק לחברה הישראלית הזדמנות להתבונן לתוך סוגיות עומק של יחסי דת ומדינה בישראל. אחד הנושאים הבולטים ביותר במישור הזה הוא הימצאותן של נשים בספירה הציבורית: באוטובוסים, באקדמיה, בתרבות, במקומות העבודה, בפוליטיקה - ובכל מקום בעצם.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

כאן עולה המושג: "הדרת נשים". זו, כדאי להזכיר, תופעה בלתי חוקית, הפוגעת בזכויות לשוויון, חירות וכבוד. תופעה חברתית ותרבותית זו חולשת על תחומים רבים בחיים הציבוריים. הדוגמאות לכך מגוונות, החל ממתן שירותים ציבוריים מסוימים תוך הפרדה בין נשים לגברים ועד השחתת מודעות פרסום עם דמויות נשים.

ב־2011 הדבר קיבל ביטוי מפורש בדין הישראלי. בג"ץ, באופן חסר תקדים, הוציא פסיקה חד משמעית שאוסרת על מפעילי תחבורה ציבורית לכפות הפרדה מגדרית באוטובוסים - וקבעה שנשים רשאיות לשבת בכל מקום.

ואולם, במקביל התעצמה גם מגמת הנגד שהרחיקה נשים מהחיים הציבוריים: במקרים מסוימים נאסר על נשים לשאת דברי הספד בבתי העלמין, הושחתו שלטי חוצות, נמנע מתן שירות רפואי מטעמי צניעות - וגם היו ניסיונות לייצר הפרדה בין גברים ונשים על ידי ייחוד מדרכות נפרדות.

המגמה הזאת ממשיכה כיום באמצעות הכנסת, כאשר בימים אלה מקודמת חקיקה שתעגן את ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי. כך, למשל, הדרישה להכיל מסגרות לימוד נפרדות באקדמיה והרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לשיפוט בתחומים אזרחיים.

החלטה אחר החלטה

על הרקע הזה, בדצמבר 2011 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 4052 בנושא: "הדרת נשים מן המרחב הציבורי". במסגרת החלטה זו הוקם צוות בין משרדי שהציע לממשלה דרכים ופתרונות להתמודדות עם תופעת הדרת נשים מן המרחב הציבורי.

חודשיים טרם הגשת דו"ח הצוות הבין משרדי, מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז עו"ד יהודה וינשטיין צוות בראשות המשנה שלו, עו"ד שרית דנה. מטרת הצוות הייתה לדון במניעת הדרת נשים במרחב הציבורי, והוטל עליו לבחון את ההיבטים המשפטיים של כמה ביטויים עיקריים של תופעה זו, לגבש המלצות לטיפול בהם במישור המשפטי ולחוות דעתו בשאלת הצורך בתיקוני חקיקה.

הצוות מצא שבמצבים שהונחו בפניו, אין שוני רלוונטי המצדיק הפרדה בין נשים וגברים ואין יחס ראוי בין עוצמת הפגיעה בזכויות היסוד החוקתיות לבין מידת התועלת החברתית המושגת. לאור זאת, קבע הצוות שחל איסור בדין על רשות שלטונית להנהיג הפרדה בין גברים לנשים, או להיות מעורבת, במישרין או בעקיפין, בקיומה של הפרדה שכזו. על כל אחת מהרשויות הציבוריות הנוגעות בדבר לפעול במהירות להפסקת ביטויי ההפרדה בתחום אחריותה.

עברו קצת יותר משנתיים, ובמרץ 2014 התקבלה עוד החלטה ממשלה (מספר 1526) שעסקה גם היא ב"מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי". בהחלטה, הצהירה הממשלה כי היא מכירה בכך שתופעת הדרת נשים במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים, ואי לכך, מחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה.

במסגרת ההחלטה הוטל על השרים הרלוונטיים להגיש עדכון לממשלה תוך 90 ימים בדבר הפעולות שננקטו בעניין - ושוריין תאריך בלו"ז לקיום ישיבת מעקב. במקביל, היועמ"ש וינשטיין מינה את עו"ד דינה זילבר, המשנה שלו, כמי שתהיה אחראית על היישום. מיד עם קבלת המינוי, כינסה זילבר סבב ישיבות מרתוני עם כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, במטרה לקבל דיווח עדכני על סטטוס ביצוע המשימות.

זילבר ריכזה בדוחות שנתיים עד לשנת 2022 את הפעולות השנתיות שנעשו על מנת לקדם את מטרות החלטת הממשלה. בדו"ח האחרון, למשל, התמקדו המשרדים בסוגיות ההפרדה המגדרית במסגרות אקדמיות, הצבתם של "שלטי צניעות", פרסומים ממשלתיים בתקשורת החרדית והפרדה מגדרית במקומות רחצה ציבוריים.

המתנה לקווי טלפון

הפעם, בחינת היישום שלנו במוניטור תתמקד ב־5 סעיפים אופרטיביים בהחלטה מ־2011 ובשני תתי סעיפים נוספים בהחלטה מ־2014. בתמונה הכוללת, רוב הסעיפים לא יושמו כלל. איפה היה פספוס?

נתחיל מ"הקו החם" המיוחד שמשרד התחבורה אמור היה להקים עבור פניות של נשים המוטרדות בעת נסיעתן בתחבורה הציבורית. דצמבר 2014 אכן הוקם קו כזה - שקיבל את המספר 355־800־800־1. אבל אל תטרחו להכניס אותו לחיוג המהיר: ניסיונות לקבל מענה במספר הזה עלו בתוהו, ונראה שהו לא פעיל. במשרד התחבורה גם לא השיבו לפנייתנו בעניין.

גורל דומה היה גם ל"קו חם" אחר - זה של הרשות קידום מעמד האישה, שנועד לקבל תלונות בנושא הדרת נשים. הקו הזה לא הוקם, אין מספר טלפון ואין כתובת מייל. יחד עם זאת, מהרשות לקידום מעמד האישה נמסר שהיא מפעילה מוקד לפניות ציבור, הפתוח לקבלת פניות בנושאים הנוגעים לזכויות נשים בישראל, לרבות בנוגע להדרת נשים. עד כמה הוא אפקטיבי? במידה מועטה מאוד. לפי הרשות, במסגרת עבודת המוקד הכללי, ב־2022 הגיעו, במצטבר, 14 פניות בארבע השנים האחרונות.

הדרה בהילולה?

אז קווים חמים אין. מה בנוגע לסעיפים אחרים? אחד מהם טיפל בהשתתפותן של נשים בטקסים ממשלתיים וממלכתיים - והטיל על נציבות שירות המדינה לאגד ולפרסם הנחיות ברורות לאיסור הדרת נשים מטקסים כאלה.

נציבות שירות המדינה פרסמה ב־2012 חוזר ובו נהלים והנחיות ברורים למניעת הדרת נשים בטקסים ואירועים ממשלתיים וממלכתיים, הן מהבמה, הן מהישיבה בקהל, מקבלת פרסים ומכל פן אחר של הטקס. בנוסף, הובהר בחוזר של הנציב כי כל גילוי של הדרת נשים במסגרת עבודת משרדי הממשלה אסורה. החוזר הופץ לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך.

אבל במציאות התמונה שונה. יותר מעשור לאחר שהתקבלה ההחלטה, משרד הפנים מסר כי "אין בנמצא חוזרי מנכ"ל משרד הפנים אשר אוסרים על הנהגת הסדרי ישיבה נפרדים בטקסים ובאירועים ממלכתיים או בטקסים הזוכים לחסות המדינה" וגם ש"אין בנמצא הנחיות אחרות האוסרות על הדרת נשים בטקסים ממשלתיים וממלכתיים". חיפוש באתר נציבות שירות המדינה אכן לא העלה חוזר מנכ"ל כזה.

את התוצאות אפשר לראות בשטח. בהילולת ל"ג בעומר, המשרד לשירותי דת נתן חסות ומימון לאירוע, בשיתוף המועצה הדתית בני ברק. בפרסומי האירוע, עליהם הוצב גם סמליל של המשרד, נכתב שנשים יוכלו להשתתף באירוע אך ורק באזורים ספציפיים. שזה מנוגד גם לדין וגם להחלטת הממשלה. רק לאחר ששדולת הנשים פנתה למשרד באמצעות עו״ד עדיה שיינוולד ממשרד קלעי, רוזן ושות', שונו הפרסומים לכך שהאירוע פתוח לקהל הרחב.

אלא שבפועל, כשהאירוע התקיים, דווקא כן הייתה הפרדה אקטיבית בין גברים לנשים. על כך מסר למוניטור משרד ירושלים ומסורת: "בהילולת תשפ"ג, מעבר להקצאת מתחמים ייעודיים לגברים ולנשים במקום בהתאם לדין, במסגרת ההיערכות לניהול והפקת אירוע ההילולה, המשרד העמיד באופן שווה את כלל השירותים לגברים ונשים.

"המשרד לא פרסם כל הנחיה או הטיל מגבלה האוסרת על מי מהמגדרים להשתמש בכל אחד מהשבילים או המתחמים וכו', לרבות לא ב'דרך המהדרין'. הילולת תשפ"ד נערכה במתכונת מצומצמת מאוד, ועל כן בהתאם לחוק פעל השר גם על פי עיקרון ייצוג הולם לנשים במתן כמות ההיתרים המצומצמת מאוד לכניסה ושהייה במירון".

לתת לנשים מיקרופון

הממשלה הקדישה חלק מיוחד לעיסוק בתחנה הרדיו החרדית "קול ברמה" שפועלת מכוח זיכיון שידור ציבורי המיועדת לציבור התורני־ספרדי. בעבר, התחנה הייתה מונעת השמעת נשים והעסקתן בתפקידי שידור. היועמ"ש וינשטיין קבע כי ההסדרים הנוהגים בה גורמים לפגיעה קשה בזכויות היסוד לשוויון ולחופש הביטוי - ושהייעוד של התחנה לא מספיק כדי להצדיק את מדיניות השידור וההעסקה המפלה הננקטת בה.

לכן, כבר ב־2014, הרשות השנייה התנתה את אישור לוח השידורים של התחנה בהשמעת נשים בכל שעות היום (למעט בשעה יומית אחת בלבד שמוקדשת לשידורים תורניים). נכון להיום, התחנה כוללת ארבע נשים בלוח השידורים, אך לפי דו"ח הרשות השנייה ל־2021, נשים משדרות בפועל פחות משעה ביום, ואין כל תיעוד לפעולות אכיפה מצד הרשות.

וזה לא היה המקום היחיד שבו נשים נלחמו על המיקרופונים. היו מקרים בעבר שנאסר על נשים לשאת הספדים בהלוויות וללוות לקבורה. לכן, ההחלטה הטילה על המשרד לשירותי דת את האחריות לוודא יחד עם חברות קדישא שמתאפשר לנשים להספיד וללוות לקבורה.

בהתאם, ב־2013 הוציא המשרד לשירותי דת חוזר מנכ"ל האוסר במפורש על הנהגתן של פרקטיקות מפלות בזמן טקס הלוויה, ובכלל זה האיסור על נשים להספיד את יקיריהן וכפיית הפרדה בין נשים לגברים בשלביו השונים של טקס הלוויה. אחר כל גם תוקנו התנאים הנלווים לרישיונות החברות קדישא בהתאם.

האם הנהלים האלה מחלחלים לשטח? במשרד לשירותי דת אמרו לנו כי "לא ידוע למשרד על הפרות" של איסור ההדרה. אלא שהיו מספר מקרים שפורסמו בתקשורת - חלקם גם הגיעו להליכים משפטיים - שמצביעים על כך שהדרת הנשים בהלוויות לא נעלמה לגמרי. תקרית בולטת שנחקקה בתודעה הציבורית היא של שי־לי עטרי, כשנציג חברת קדישא התעמת איתה בזמן הלוויית בעלה ואסר עליה לשיר בטקס. אז איך יכול להיות שהמשרד לא יודע על הפרות כאלה? אולי זה כי אין אכיפה מרתיעה - והמשרד לא פירט אף פעולה שננקטת בעניין.

אז מה עושים?

ההתחקות אחר ביצוע החלטות הממשלה מעלה תובנות לגבי היחס בין מדיניות מוצהרת לבין יישום בשטח. הנתונים מדברים בעד עצמם: רק 29% מסעיפי ההחלטות האופרטיביים יושמו באופן מלא, ו־57% לא יושמו כלל. נראה, אם כן, שהמחויבות הממשלתית לנושא השתנתה באופן דרמטי, ונעשה מעבר מגישה אקטיבית למניעת הדרת נשים, לגישה שדווקא מרחיבה את ההפרדה המגדרית למרחבים נוספים. חברי הכנסת והממשלה מקדמים חקיקה שמנוגדת לרוח החלטות הממשלה, ומשרדים ממשלתיים אף נותנים מימון ותמיכה לאירועים בהפרדה מגדרית.

המבט לעתיד לא נראה מעודד יותר, כאשר מעיון בתוכניות העבודה של משרדי הממשלה ל־2025 לא ניכר שניתנת תשומת לב מיוחדת לנושא. הדרת נשים היא לא עניין שולי. היא מהווה פגיעה בזכויות יסוד ובעקרונות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. ללא פעולה נחושה ואכיפה אפקטיבית, נשים רבות ימשיכו להדחק ממרחבים ציבוריים ולהיאלץ להיאבק על זכותן הבסיסית לשוויון מלא.

אז מה אפשר לעשות?

המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים בישראל מציעים מספר צעדים:

1. גורם מתכלל: הטלת האחריות הניהולית על גוף אחד שיהיה אמון על יישום, מעקב ואכיפה של ההחלטות, תוך מתן מנדט מוגדר וסמכויות ברורות. גוף זה יכול להיות או הרשות לקידום מעמד האישה (בתנאי שהיא תעבור חיזוק משמעותי) או גורם רלוונטי במשרד המשפטים (כמו המשנה ליועמ"ש).

2. אכיפה: השתת סנקציות כלכליות ומנהליות על גופים ומוסדות המפרים את האיסור על הדרת נשים.

3. מדיניות פומבית: פרסום מדיניות הנוגעת למניעת הדרת נשים והעלאת המודעות הציבורית לאפשרויות הטיפול במקרים של הדרה.

4. הוראות לרשויות השלטון: חידוד ופרסום הנחיות ברורות לגופי המדינה והשלטון המקומי, בעיקר באשר לאיסור על הדרת נשים באירועים ציבוריים וממשלתיים.

5. קווים חמים: הפעלה מחודשת של מוקד משרד התחבורה לדיווח וטיפול בהדרת נשים בתחבורה הציבורית וכן נקיטת פעולות אקטיביות לפרסום המוקד של הרשות לקידום מעמד האישה שכיום מקבל פניות ספורות בלבד.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול