גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חברות אוצר": הטרנד החדש שכובש את וול סטריט חצה רף של 100 מיליארד דולר

בזמן שמחיר הביטקוין שובר שיאים, שורה של חברות ציבוריות משקיעות מיליארדים במטבעות דיגיטליים ומעמידות למבחן את המודל שהביא לזינוק של 3,300% במניית חברת מיקרוסטרטג'י - הרבה יותר מהביטקוין עצמו ● גם הנשיא טראמפ, אילון מאסק, מרטין שלאף ומניית ה"מם" גיימסטופ נדבקו בשיגעון החדש של וול סטריט

מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters
מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters

עד לפני מספר חודשים הייתה שארפלינק (Sharplink) עוד חברה מתחום הטכנולוגיה להימורי ספורט באינטרנט, שנסחרה בנאסד"ק מבלי לעורר עניין משמעותי אצל המשקיעים. יותר מכך, בטרם הגיעה בסוף 2023 לשווי שפל של מיליוני דולרים בודדים, קיבלה תדיר אזהרות מנאסד"ק על אי־עמידתה בתנאי המסחר.

שתי חברות פינטק ממליצות: 30 מניות "בינוניות" בוול סטריט שכדאי לשים אליהן לב
זינוק של 440% בחודש: מניות המם החדשות שכובשות את וול סטריט

הדבר הביא את הנהלת שארפלינק להבנה שיש לשנות כיוון, כשכבר בקיץ הקודם היא הודיעה על כוונתה לבחון "אפשרויות אסטרטגיות". האפשרות שנבחרה בסופו של דבר הייתה כניסה לתחום הקריפטו. כך בחודש מאי האחרון הודיעה החברה על גיוס הון גדול של 425 מיליון דולר, במטרה לרכוש את'ריום, מטבע הקריפטו השני בגודלו אחרי הביטקוין. כחלק מהמהלך גייסה הנהלת החברה את ג'וזף לובין, אחד ממייסדי האת'ריום, שהצטרף לשארפלינק כיו"ר.

התוצאה הייתה מסחררת: תוך כמה ימים זינקה המניה מרמות של כ־3 דולרים לשיא של כ־79 דולר, ששיקף לשארפלינק שווי שוק של 7.9 מיליארד דולר. בהמשך היא נחלשה ונסחרה בתנודתיות. כיום, במחיר מניה של 27.4 דולר, שווי החברה מגיע ל־2.7 מיליארד דולר.

המקרה של שארפלינק לא ייחודי. למעשה, היא אחת משורה ארוכה של חברות ציבוריות שאימצו בשנתיים האחרונות אסטרטגיה של נטישת הפעילות המסורתית שלהן, לטובת הפיכתן לחברות אוצר (Treasury Company), אשר מתמקדות ברכישה והחזקה בנכסים דיגיטליים, לרוב ביטקוין (שמחירו עלה בתקופה זו ב־300%), כנכס העיקרי במאזניהן. זאת, כחלק מניסיון לקרוץ למשקיעים שמחפשים חשיפה לתחום הקריפטו ולשאר המטבעות הדיגיטליים.

ייתכן שהשם שארפלינק מוכר למשקיעים מישראל, שכן מדובר בחברה שרכשה לפני ארבע שנים את חברת הטכנולוגיה הישראלית הוותיקה MTS (מר טלמנג'מנט), שהקים איש העסקים חיים מר.

MTS, שסיפקה פתרונות לתחום הטלקום, נרכשה בעסקת מניות בסך כ־22 מיליון דולר שבאמצעותה הפכה שארפלינק, שהייתה קודם לכן חברה פרטית, לחברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. בדיעבד, נראה שעסקת MTS נועדה בעיקר לצורך זה, משום שכעבור כשנה עסקי MTS נמכרו במחיר זניח לחברה אחרת.

חיים מר לא זכה ליהנות מהזינוק במחיר המניה ומהשינוי האסטרטגי שעברה; לאחר המיזוג בין שארפלינק ל־MTS הוא אמנם החזיק בכ־1.8% ממניות שארפלינק, אך בשנים שחלפו מאז מכר אותן. עם זאת, מי שהייתה בעלת מניות בולטת ב־MTS ונשארה להחזיק גם במניות שארפלינק, היא קרן ההשקעות Alpha Capital Anstalt של המיליארדר היהודי מרטין שלאף. זו המשיכה להשקיע בשארפלינק גם בתקופות הקשות שלה, ולפני גיוס ההון האחרון החזיקה בכ־8% מהמניות.

הקרן ככל הנראה הייתה גורם דומיננטי בהחלטת החברה להיכנס לתחום הקריפטו. בשיחה עם גלובס, חיים מר מפרגן לבכיר הקרן, ג'וזף האמר: "יהודי חכם, חרדי, שעובד מבוקר עד ערב, ואני מקווה שיצליח במהלכים האלה", אמר.

חברת התוכנה שהפכה לאימפריית ביטקוין

מי שבמידה רבה אחראים לטרנד "חברות האוצר" הם חברת סטרטג'י , הידועה בעיקר בשמה הקודם מיקרוסטרטג'י, והעומד בראשה - איש העסקים מייקל סיילור. בשנת 1989 הקים סיילור יחד עם שני שותפים את מיקרוסטרטג'י, שהחלה את דרכה כחברת תוכנה המספקת בעיקר שירותי בינה מלאכותית לעסקים (BI).

במהלך שנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, הייתה החברה מעורבת בשערורייה חשבונאית, שהובילה אותה לפרסם מחדש את תוצאותיה השנתיות, והביאה אותה לסף פשיטת רגל. עם זאת, החברה וסיילור הצליחו להגיע להסדרת מול רשות ני"ע האמריקאית (SEC), והמשיכו לפתח את קו המוצרים שלהם שעבר בעיקר לענן.

אלא שהמפנה הגדול בתולדותיה כלל לא הגיע מתחום פעילותה. בקיץ 2020 הודיעה מיקרוסטרטג'י על כוונתה להשקיע 250 מיליון דולר מעודפי המזומנים שלה בביטקוין, זהב ו"נכסים אלטרנטיביים" אחרים, כגידור מפני האינפלציה והשחיקה בערכו של הדולר.

"הגיוני להעביר את הנכסים שלנו להשקעות שלא ניתן לנפח", אמר סיילור באותה העת, תוך שהוא רומז ליתרון הטמון בעובדה שכמות מטבעות הביטקוין בשוק היא ידועה, ולא ניתנת לשינוי בידי אף חברה או מוסד.

מאז אותה החלטה סטרטג'י וסיילור, שזכה למעמד של "כוכב", נכנסו למסלול מהיר של השקעה במטבע הדיגיטלי, תוך שהם הופכים לאחד השחקנים הדומיננטיים בשוק. בחמש השנים האחרונות רכשה החברה מעל ל־600 אלף מטבעות ביטקוין, המהווים כ־3% מסך מטבעות הביטקוין בעולם, בשווי כולל של יותר מ־70 מיליארד דולר.

המהלך הביא לתוצאה מדהימה - זינוק של כ־3,300% במחיר מניית סטרטג'י בחמש השנים האחרונות, לשווי שוק של כמעט 120 מיליארד דולר. כל זאת, בזמן שהביטקוין עצמו רשם באותה תקופה זינוק של 1,100% "בלבד", ומניית אנבידיה חביבת המשקיעים בוול סטריט, טיפסה ב־1,500%.

בשלבים הראשונים השתמשה סטרטג'י בעיקר במזומנים שברשותה לצורך רכישת הנכסים הדיגיטליים. אך מאז היא שכללה את המודל וכעת מתמקדת בעיקר בהנפקת אג"ח להמרה, באמצעותן היא ממשיכה לרכוש באופן קבוע ביטקוין. בראיון שהעניק סיילור בסוף השנה שעברה לרשת CNBC, הוא הסביר את ההיגיון מאחורי המודל שלו: "אנחנו מנפיקים חוב של 3 מיליארד דולר המגובה בביטקוין של 600 מיליון דולר. הוא מגיע לפירעון בעוד חמש שנים, ובדרך אנחנו משלמים ריבית של 0%. כלומר, אנחנו קונים ביטקוין בהיקף 3 מיליארד דולר, ומקבלים רווח ארביטראז' של 2.4 מיליארד דולר. אלא שאז במהלך חמש השנים, אנו מכפילים או מרבעים את ההשקעה, כי אנחנו קונים נכס שעולה מהר יותר".

למרות הביטחון של סיילור ומשקיעיו, יש לא מעט גורמים בשוק שמזהירים מפני המינוף הגבוה של סטרטג'י, שתלויה באופן בלעדי בביצועים של הביטקוין.

לכך ניתן לצרף גם את העובדה שמניית החברה נסחרת לפי שווי שגבוה באופן משמעותי משווי ההחזקות שלה בביטקוין (פרמיה של 60%), ללא הסבר כלכלי מסוים. כמו גם את האפשרות של המשקיעים להיחשף לנכס בצורה פחות ממונפת, באמצעות השקעה בתעודות הסל שעוקבות אחרי המטבע ואינן תלויות בטרנדים ובגחמות של המשקיעים.

גם טראמפ וגיימסטופ בחגיגה

הזינוק האדיר במניית סטרטג'י הביא לכך שלא מעט חברות ניסו לשכפל את ההצלחה, באמצעות אימוץ מודל "חברות האוצר", כינוי אותו טבע סיילור בעצמו. על פי האתר Bitcoin Treasuries, המבצע מעקב אחרי ההחזקות של השחקנים המרכזיים בתחום, ישנן מעל 150 חברות ציבוריות ברחבי העולם שרכשו ביטקוין ומחזיקות יחד בכ־4% מהמטבעות בשוק, בשווי כולל של מעל 100 מיליארד דולר (הרוב בידי סטרטג'י).

למעשה, החברות הציבוריות הן השחקן השני בגודלו בתחום, שניות רק לקרנות הסל (ETF) העוקבות אחרי המטבע (המחזיקות 7% מהמטבעות). אלו הושקו בשנה שעברה, ומאז זכו לפופולריות רבה מצד המשקיעים.

אחת מאותן חברות היא קמעונאית משחקי הווידיאו גיים סטופ , אשר עלתה לכותרות במהלך משבר הקורונה כשהייתה לאחת מ"מניות המם", שמשקיעי הריטייל ביצעו בה מהלכים אגרסיבים שהזניקו את שווייה.

בחודשים האחרונים הודיעה החברה כי בכוונתה לגייס סכום של כ־1.75 מיליארד דולר, באמצעות הנפקת אג"ח להמרה שתשמש אותה לרכישת ביטקוין.

אלא שלמרות זינוק קצר במחירה לפני כחודשיים, מניית גיימסטופ נמצאת במומנטום שלילי ובסך הכול ירדה ב־21% מתחילת השנה, על אף הקפיצה במחיר הביטקוין.

חברה נוספת שהודיעה על מהלך דומה היא Trump Media and Technology , שהוקמה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומחזיקה ברשת החברתית "Truth". לאחרונה הודיעה החברה כי גייסה סכום של כ־2.3 מיליארד דולר לצורך השקעה בביטקוין, כשנכון להיום היא מחזיקה במעל 18 אלף מטבעות בשווי מעל 2 מיליארד דולר. עם זאת, בדומה לגיים סטופ, המהלכים הללו טרם הצדיקו את עצמם, ומניית החברה עדיין נסחרת בכ־40% פחות מערכה בתחילת השנה.

"יש פה טרנד, וכל אחד מנסה להדביק את השני", סבור אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון, העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים. "לכן כל עוד השוק פה עולה, אני מאמין שיצטרפו אליו עוד חברות שירצו ללכת בכיוון הזה". עם זאת, הוא מבהיר שמי שרוצה להיחשף למטבע באמצעות חברות ציבוריות צריך להתחשב במינוף המשמעותי של חלקן: "לפני שמשקיעים בחברות הללו צריך לשים לב לאסטרטגיה של החברה, ולוודא שאין פה מינוף יתר".

"נמצאים בשלב 'הבהלה לזהב'"

לצד אלה שאסטרטגיית אוצר הביטקוין אינה עובדת עבורם, יש גם לא מעט חברות שכבר קוצרות את פירות ההשקעה במטבע הדיגיטלי, במיוחד בין אלו הפועלות מחוץ לארה"ב. כך למשל, חברת המלונות היפנית Metaplanet הכריזה בשנה שעברה על "שינוי אסטרטגי", שבמסגרתו היא נפרדה באופן הדרגתי מהפעילות המסורתית והפכה ל"חברת אוצר".

בחודש שעבר, הציגה הקבוצה תוכנית שאפתנית להגדלה אגרסיבית של עתודות הביטקוין שלה, מ־15.5 אלף כיום ליותר מ־210 אלף מטבעות עד סוף 2027, נתון שווה ערך לכ־1% מכלל הביטקוין שנכרה אי פעם, נתח ששווה כמעט 23 מיליארד דולר במחירים הנוכחיים.

"אנחנו חושבים על זה כבהלה לזהב־ביטקוין", אמר מנכ"ל Metaplanet, סיימון גרוביץ', בראיון לפיינשל טיימס בתחילת החודש. "אנחנו צריכים לצבור כמה שיותר ביטקוין… כדי להגיע לנקודה שבה זה פשוט מקשה מאוד על אחרים להדביק את הפער".

לדברי גרוביץ', לשעבר בנקאי השקעות בסניף גולדמן זאקס בטוקיו, צבירת עתודות הביטקוין אינה עומדת רק בפני עצמה, אלא גם תאפשר לחברה לבצע מהלכים פיננסיים משמעותיים בעתיד.

לתפיסתו, אחרי צבירת המטבעות מגיע השלב השני, אשר "במהלכו הביטקוין, כמו ני"ע או אג"ח ממשלתיות, יופקד בבנקים והם יספקו מימון אטרקטיבי מאוד כנגד הנכס. בדרך זו נשיג מזומן שנוכל להשתמש בו כדי לקנות עסקים רווחיים בעלי תזרים מזומנים". לפחות בינתיים נראה שהמשקיעים מביעים עניין במהלך, שהביא לזינוק של יותר מ־560% במניית Metaplanet בשנה האחרונה.

על אף שכיום רוב הח ברות שמחזיקות במטבע פועלות בעיקר בענפי הקריפטו, במבט קדימה יש מי שמעריכים שבשנים הקרובות תגדל כמות החברות שמחזיקות בפעילות עסקית משמעותית בתחומים שונים, ומכניסות רכיב מסוים של ביטקוין למאזנן. "רואים כל הזמן את התהליך הזה, איך השוק מתקדם יותר ויותר להכרה וללגיטימיות", לדברי שטרק מהורייזון. "אני חושב שהמגמה הזאת תלך ותגבר, ונראה את זה קורה בטווח הבינוני", הוא מעריך.

אולי הדוגמה הבולטת לכך היא ענקית הרכבים החשמליים טסלה שמוביל אילון מאסק, שמחזיקה כיום בכ־11.5 אלף ביטקוין בשווי של מעל 1 מיליארד דולר. במהלך הרבעון הראשון השנה רשמה החברה גידול של כ־347 מיליון דולר בשווי החזקותיה בביטקוין, הודות לזינוק במחיר המטבע בתחילת השנה, מה שגם תרם לשורה התחתונה של החברה.

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות