גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך תאילנד וקמבודיה מצאו את עצמן במצב מלחמה, ומדוע לתיירים כדאי להיזהר

איך ייתכן שגבול שקט יוצא פתאום מכלל שליטה? זה קרה, לפי דיווחים, בגלל מאבק על בעלות של מקדש וסכסוך בין שתי משפחות שליטות ● טראמפ כבר התערב ודחק להפסקת אש, אך ההפגזות נמשכו ● בתאילנד יהיו השנה לפחות 8 מיליון תיירים, מהם 350 אלף ישראלים

חיילים בגבול תאילנד-קמבודיה / צילום: Reuters, Athit Perawongmetha
חיילים בגבול תאילנד-קמבודיה / צילום: Reuters, Athit Perawongmetha

הבה נתחיל בחדשות הטובות: דונלד טראמפ כבר הרים טלפון אל מנהיגי תאילנד וקמבודיה, ודחק בהם להפסיק את האש, "ולעשות שלום" במלחמת הגבול שלהם. הם נענו לו, אם כי "שלום" היה המצב בין הארצות האלה פחות או יותר עד תחילת החודש.

פרשנות | טראמפ "לא עומד בשום צד": מה מלמדים אותנו שישה חודשים של עסקאות ושל שורות תחתונות
פרשנות | המערכה הבאה? טייוואן מתחמשת מול האיום הסיני, העולם מתמרן והמבט לישראל

אין צל של ספק שבימים הבאים דונלד טראמפ יתפאר פעם אחר פעם שהוא השכין עוד שלום בקצה העולם. הוא יספר על חשיבות התערבותו ויגזים בסכנות שארבו לדרום מזרח אסיה אילולא התערב. אין זה מן הנמנע שהוא יפחית את המכס (36%ֿ) שהוא עמד להטיל על שתי הארצות, אם ראשי הממשלות שלהן יעשו מעשה בנימין נתניהו וימליצו להעניק לו את פרס נובל לשלום. אתם רואים, בזמן שאתם בזבזתם את זמנכם על ג'פרי אפשטיין, אני עשיתי שלום, הוא יגיד.

ברשימת מוקדי ההתלקחות הסבירים ביותר של 2025, אם אמנם רשימה כזאת הוכנה מבעוד מועד, ספק אם סביבתו של מקדש בודהיסטי על גבול קמבודיה־תאילנד הייתה מגיעה אל אחד מ־20 המקומות הראשונים.

גם אם חלק ניכר של המלחמות על פני כדור הארץ הן חסרות שחר ומעוטות תוחלת, עדיין אפשר לנסות ולמצוא בהן היגיון כלשהו. במלחמת הגבול הזו, שהתחילה להתלקח באמצע יוני, והתרחבה באופן דרמטי ביום ה' שעבר, אין היגיון ואין תוחלת. אמנם עשרות כבר נהרגו בה, וכמעט 140 אלף בני אדם בצידו התאי של הגבול נאלצו להימלט מבתיהם, אבל המלחמה הזו מגוחכת מעיקרה.

הגבולות המתלקחים

היא נוגעת לסכסוך גבול בן מאה שנה, עוד מזמן שצרפת שלטה בקמבודיה, ותאילנד הייתה ידועה לעולם החיצון כ"סיאם". הצרפתים טענו אז לבעלות על שטח המקדש. כשנולדה ממלכת קמבודיה העצמאית, לפני 70 שנה ויותר, היא עמדה על ריבונותה. ב־1962 הסכסוך הגיע אל בית המשפט הבין לאומי בהאג, והוכרע לטובת קמבודיה. תאילנד חרקה שיניים, אבל קיבלה את ההחלטה. עם זאת, היא הוסיפה לתבוע חזקה על שטחים סמוכים למקדש.

הגבול מעולם לא היה שרוי במצב מלחמה קבוע, אם כי מלחמות, סכסוכים והפיכות צבאיות התקרבו אליו מפעם לפעם, ואיימו על שלומו. אבל גם גבולות שקטים יחסית נושאים בחובם פוטנציאל של חוסר יציבות. ההיסטוריה המודרנית מלאה עימותים שהתחילו בגלל אי הסכמות של מה בכך על גבולות.

באסיה הסכנה הזו זוקפת את ראשה מפעם לפעם: הגבול בין סין להודו על מורדות ההימליה; הגבול בין הודו לפקיסטן בקשמיר החצויה; הגבול הימי בין סין לשורה של ארצות בים סין הדרומי ובים סין המזרחי; לפני 45 שנה פרצה מלחמה איומה בין סין לווייטנאם בגלל מחלוקת על גבול; אינדונזיה ומלזיה נקלעו לסכסוך צבאי בשנות ה־60. לא כללנו כאן את שתי מלחמות־הדמים של קוריאה ושל וייטנאם.

מה הופך סכסוכי גבול רדומים לעימותים צבאיים פעילים? קשה לדעת. לפעמים ניצוץ קטן להחריד הוא המצית את הגבול. הסכסוך הזה התחיל, לפי הדיווחים, כאשר חיילים קמבודיים נתקלו בחיילים תאיים סמוך למקדש, ושרו את המנון ארצם. לפי הידוע, עד אותו הזמן היו יחסי ידידות בין החיילים משני עברי הגבול. אבל פתאום הם עלו אלה לאלה על העצבים. יריות נורו, חיילים נפצעו, גאווה לאומית נפגעה, והרי לכם מתכון למלחמה.

חיילים בגבול תאילנד-קמבודיה / צילום: Reuters, Valeria Mongelli

הופ, הפכנו

במקרה הזה הייתה גם פוליטיקה פנימית טרגית־קומית. תאילנד היא דמוקרטיה להלכה, אבל הצבא מילא תפקיד מרכזי בפוליטיקה שלה מאז ששם קץ למלוכה האבסולוטית, ב־1932. היו בתאילנד מאז 20 הפיכות צבאיות (תלוי בסופרים). בית המשפט, בדרך כלל בשליחות הצבא, הדיח ממשלות בכל מיני תואנות לפחות חמש פעמים.

המלך, אף כי כוחו הפוליטי ניטל ממנו לפני 90 שנה ויותר, מוסיף למלא תפקיד סמלי מיוחד במינו. חוק דרקוני מגן על שמו הטוב של המלך, ומטיל עונשים כבדים על אלה הפוגעים בכבודו. הצבא חזר וטען שהתערבויותיו בפוליטיקה נועדו להגן על הכתר ועל היציבות.

בדור האחרון נמצא לצבא יריב פוליטי רב כוח, מיליארדר פופוליסטי (עוד לפני טראמפ) ששמו טאקסין שינאוואט. הוא ניצח פעמיים בהפרש עצום בבחירות דמוקרטיות. הוא הופל, אבל גם מן הגלות הוא הוסיף לנהל את מפלגתו, באמצעות שליחים: אחותו, גיסו ובאחרונה גם בתו כיהנו כראשי ממשלה לזמנים קצרים, לפני שנמצא תירוץ לסלק גם אותם.

בתו של טאקסין, פטונגטאן שינאוואט, נעשתה ראש הממשלה בשנה שעברה בגיל 37. היא ניסתה לשים קץ לסכסוך הגבול באמצעות קשריה הידידותיים של משפחתה עם האיש החזק של קמבודיה, הון סן, שבנו הוא ראש הממשלה. לשתי המשפחות יש היסטוריה ארוכה של ידידות אמיצה ושל עזרה הדדית. פטונגטאן נהגה בהון סן בכבוד השמור לזקני השבט. אבל הוא גמל לה בהדלפת שיחת הטלפון, שכללה ביטויים של התרפסות כלפיו ושל זלזול במפקדי הצבא התאי.

ההדלפה עוררה שערורייה עצומה בתאילנד. שותפת קואליציונית של פטונגטאן פרשה והשאירה אותה בלי רוב פרלמנטרי, ובית המשפט השעה אותה. הגנרלים רתחו מזעם, אבל אולי גם ליקקו את שפתיהם. סכסוך צבאי עם מדינה שכנה והתנהגות בוגדנית של משפחת שינאוואט יכולים לתת להם תירוץ מושלם להציל את המולדת מידי הפוליטיקאים.

״המתח בגבול מתלקח״, מודיע ׳בנגקוק פוסט׳ (25 ביולי)

מה יעשו התיירים?

מה קיווה הון סן להרוויח מבגידתו במשפחת שינאוואט? לא ברור. אולי הוא מנסה לעזור לבנו, באמצעות קריאה לאומה להתלכד סביב הדגל; אולי הוא עושה טובה לצבא התאי; ואולי פשוט התבלעה דעתו. הדיקטטור המרושע הזה, הלופת את צווארה של ארצו רבת התלאות זה חצי מאה ויותר, בוודאי אינו מאמין שמלחמה עם תאילנד תועיל לקמבודיה. היא חלשה מבחינה צבאית וכלכלית. לתאילנד יש 361 אלף חיילים עם חיל אויר מודרני.

תאילנד אינה זקוקה למלחמה, בין השאר מפני שהיא תלויה בענף התיירות המשגשג שלה. המוני ישראלים יכולים לאשר. אל האי פוקט הגיעו בשנה שעברה 8.65 מיליון תיירים (לפי העיתון "בנגקוק פוסט"). פוקט אמנם רחוקה מאוד מן הגבול, אבל תיירים אינם אוהבים להגיע לארצות במצב מלחמה. תאילנד מקווה השנה להכנסה של 65 מיליארד דולר מתיירות. הסכום הזה שקול כנגד 12% של התוצר המקומי הגולמי.

כך או כך, לפחות לפי שעה מוטב לתיירים לשמור מרחק ממחוזות הגבול שבהן הוכרז משטר צבאי. זו העצה ששגרירות ארה"ב בבנגקוק נותנת לתיירים אמריקאיים. לא מצאתי עצה כזאת באתר הרשת של שגרירות ישראל, אבל ייתכן שהיא הועברה לישראלים באמצעים אחרים.

לפי Kasikorn, מכון מחקר כלכלי מקומית, השנה עומדים להגיע לתאילנד 350 אלף תיירים ישראלים.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes. ציוצים באנגלית @YoavKarny, ציוצים בעברית @KavHamashve

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"