גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר מעלה הילוך בניסיון לתפוס משכירי דירות מעלימי מסים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מלחמת "עם כלביא" פגעה בעשרות אלפי שוכרי ומשכירי דירות שהגיעו למס רכוש, ואיפשרה לאוצר לגלות מעלימי מס ● במקום לחכות לאישור הכנסת שמערימה קשיים על כל ניסיון חקיקה, האסטרטגיה החדשה כוללת שלוש דרכים מינהליות להחמרת כללי הדיווח

במשרד האוצר התייאשו מהניסיונות לחוקק חובת דיווח מצד בעלי דירות על הכנסות משכירות / צילום: Shutterstock
במשרד האוצר התייאשו מהניסיונות לחוקק חובת דיווח מצד בעלי דירות על הכנסות משכירות / צילום: Shutterstock

עשרות אלפי דירות ונכסים שנפגעו מהטילים האיראניים יצרו מקרה בוחן יוצא דופן לממשק שבין הציבור לרשויות המדינה. חלק מבעלי הדירות פנו למדינה בבקשה לפיצויים - ובתמורה צפויים לקבל בקרוב דרישות לגביית מס, אולי אף רטרואקטיבית. "במגדלים שנפגעו במרכז, הגיעו אנשים ואמרו: 'אנחנו משכירים כאן דירה ב-18 אלף שקל בחודש ומבקשים פיצוי על אובדן השכירות'", מספר בכיר באוצר. "ככה גילינו דירות מושכרות שלא היו מוכרות קודם לרשות המסים".

ראיון | הזוג הצעיר שכבר קנה 3 נכסים: "הדירה הראשונה הייתה שבורה אך במיקום מרכזי"
ההודעה על אלפיים דירות חדשות מסמלת יותר מכל את המהפך שעובר על ירושלים

נראה כי במשרד האוצר התייאשו מהניסיונות לחוקק חובת דיווח מצד בעלי דירות על הכנסות משכירות. הצעות מסוג זה הובאו לוועדת הכספים בשנים האחרונות, רק כדי להיחסם פעם אחר פעם בהתנגדות חברי הכנסת ובפרט יו"ר הוועדה המתפטר, משה גפני. בשנה שעברה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף הגיע להבנות עם גפני על קידום החקיקה, אבל לדבריו גפני הפר את הסיכום.

מאז חיפשו באוצר - וגם מצאו - דרכים שיאפשרו להם להגיע אל אותה המטרה, מבלי להידרש לוועדת הכספים.

בלם הצעות בנושא. יו''ר ועדת הכספים היוצא, ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

הדרך הראשונה: מסלול עוקף ועדת כספים

הדרך הראשונה היא מסלול עוקף ועדת הכספים: באוצר מתקשים להעריך כמה מסים מועלמים מקופת המדינה כתוצאה מאי-דיווח מעל התקרה הפטורה (5,654 שקל בחודש), אבל ברור לכולם שמדובר בסכומים בלתי מבוטלים שמגיעים להיקפים של עשרות ואולי אפילו מאות מיליוני שקלים בשנה.

אז במקום דיווח חובה, המחייב לעבור דרך הוועדה, החליטו באוצר לעקוף במסלול חליפי של "קידום אמצעים דיגיטליים". באוצר וברשות המסים עובדים תקופה לא קצרה על מהלך של חיבור ממשקים בין מאגרי מידע שונים והצלבתם, כדי להגיע באופן יזום לאנשים שבבעלותם שתי דירות לפחות. זאת, תוך התבססות על נתוני מכירת דירות ברשות המסים ומידע מהטאבו במשרד המשפטים.

לא מדובר בפתרון קסם אוטומטי אלא בתהליך מורכב שמצריך עבודת מטה מרוכזת, בעיקר ברשות המסים. השלב הראשון הוא בנייה של רשימה של כל משכירי הדירות הפוטנציאלים לפי סך הנכסים שבבעלותם. לא מדובר בפעולה פשוטה, בעיקר בגלל שעד היום מערכות המידע של המדינה לא דיברו אחת עם השנייה, מטעמים טכנולוגיים וגם משפטיים של הגנת פרטיות. בשלב הבא יצטרכו לפלח מי מאותם בעלי דירות ככל הנראה עוברים את תקרת הפטור מבלי לדווח זאת למדינה. כאן כבר תידרשנה פניות אקטיביות מהמדינה לבעלי הדירות.

"אנחנו סוגרים על מעלימי המס בשוק השכירות גם בלי חקיקה. אנחנו כבר לא מחכים שאנשים יתנדבו לדווח ומגיעים לבד לכל המידע, עושים את ההצלבות ועולים על מי שלא מדווח", אומר גורם בכיר ברשות המסים. "אנחנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של הליך הצלבת מידע על כלל האזרחים ומשלמי המסים בישראל, מול מידע שקיבלנו מהטאבו ומרשם הירושה. פתאום אנחנו רואים הרבה יותר טוב את שוק השכירות האמיתי. למשל, כשמישהו רוצה לקזז את שכר הדירה שהוא מקבל מול שכר דירה שהוא משלם בדירה מושכרת, יש לנו גם את הצד של השוכר וגם את הצד של המשכיר שהוא חתום מולו, ואז אנחנו בודקים את זה שמשכיר והאם הוא מדווח. בודקים את השרשרת.

"בנוסף, במסגרת הפיצויים בעקבות 'עם כלביא', מי שמבקש שכר דירה חלופי צריך להראות לנו את הסכם השכירות, ואז אנחנו בודקים אם האנשים שהם שוכרים מהם שילמו את המס. יש לנו כבר נתונים דרמטיים בעקבות המערכת החדשה של השכירות שפועלת מינואר".

הדרך השנייה: צירוף חוזים לדיווח

הצבת משכירי הדירות על המוקד של האוצר אינה מתבטאת רק בסנכרון מאגרי מידע של המדינה. שינוי הדיסקט למדיניות אכיפה אקטיבית, במקום מנגנון פאסיבי שמסתמך על דיווחי הציבור, מלווה במהלכים משלימים. מסלול כזה נולד לאחרונה כמעט מתחת לרדאר, במסגרת שדרוג הדיווחים המקוונים לרשות.

אילן רום, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: ברוך גרינברג

במסגרת השדרוג הטכנולוגי החלה הרשות לדרוש דרישה חדשה מבעלי דירות מושכרות הבוחרים במסלול מס של 10% בגין הכנסות השכירות. החל מינואר דורשת הרשות ממשכירים אלה לצרף את חוזי השכירות לדיווח. גם קודם לכן ניתן היה לדווח ולשלם חובות מס הכנסה באופן מקוון, גם בגין הכנסות משכר דירה, אך בעבר הסתפקה הרשות בדיווחים על ההכנסה בלבד, ולא דרשה לצרף את חוזי השכירות.

את המס בשיעור 10% (ללא ניכוי הוצאות) ניתן לשלם בפעימה שנתית אחת, לא יאוחר מ-31 בינואר של השנה העוקבת לשנת השכירות. לאחר מועד זה, הסכום מחוייב בריבית והצמדה כחוק. החל מהשנה, גם מי שמדווח על הכנסות משכירות במסגרת הדוח השנתי לשנת 2024 (המוגשים במהלך שנת 2025), נדרש להגיש את חוזה השכירות עליו מבוסס הדיווח, ולא רק מי שמדווח במסלול של ה-10%.

בינואר אשתקד נכנסה לתוקף הטבה ייחודית עבור מי שמשכיר את דירתו היחידה ושוכר דירה אחרת במקומה - אלה יכולים לנכות מההכנסות משכר דירה את דמי השכירות שהם משלמים, עד תקרה שנתית של 90 אלף שקל (7,500 שקל בחודש). על יתרת ההכנסה מהשכירות יש לשלם מס בשיעור 10%. וכאמור, החל מינואר השנה נקבע כי לדיווחים הללו - על ההכנסות משכירות או קיזוז ההכנסה מדמי שכירות מול ההוצאה על השכרת דירה חלופית - יש לצרף חוזה שכירות עבור כל אחד מהנכסים המושכרים או הנשכרים.

בדרך הזאת נחשפת רשות המסים לסכום האמיתי שעובר ידיים בין משכירי ושוכרי דירות, ומייצרת מאגר חוזים שיכול להוות בסיס להשוואה ולהצלבת מידע גם מול נכסים מושכרים אחרים באזור ולחשוף משכירי דירות שמדווחים ומגישים חוזי שכירות פיקטיביים.

הדרך השלישית: פרופיל כלכלי לכל אזרח

לצד היוזמות הללו, שייחודיות למאבק בהעלמות המס בתחום הנדל"ן, מתגבשת ומקודמת בימים אלה תוכנית שמטרתה לחשוף בפני רשות המסים את כלל הרכוש של ציבור משלמי המסים בישראל, ובתוך כך גם את כל נכסי הנדל"ן המושכרים: התוכנית להכנת פרופיל כלכלי על כל אזרח בישראל.

במאי השנה חשף מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', כי הרשות פועלת ליצירת פרופיל כלכלי לכל אזרח באמצעים טכנולוגיים והצלבות מידע מכל מאגרי המידע הקיימים ברשות המדינה. תהליכי הפרופיילינג הללו יקרו בד-בבד עם שדרוג מערכת המחשב של הרשות והטמעת בינה מלאכותית מתקדמת, שגם תדע לסווג דיווחים לפי רמת סיכון, לזהות התנהגויות חשודות ולהתריע בזמן אמת על פערים בין דיווחים להכנסות בפועל. בשנת 2027 התהליך אמור להגיע לשיאו, כשישלחו מכתבים לכל אזרחי ישראל, ושם יופיע הפרופיל הכלכלי שנוצר ברשות המסים עליו יחתמו האזרחים. הדוח ייסרק למערכות של רשות המסים ויעבור הצלבה עם המידע שנמצא ברשותה.

לדברי הגורם הבכיר ברשות המסים, "אנחנו כבר יודעים כמה אדם מרוויח, אם הוא שכיר או עצמאי, על הרכוש שיש לו, ובאופן כללי יש לנו תמונה מאוד טובה על מרבית אזרחי מדינת ישראל. אלא שהנתונים האלה פזורים בהרבה מאוד מערכות שעד לתקופה האחרונה לא התממשקו ביחד. עכשיו אנחנו מזינים את הכול לתוך אגם מידע אחד".

לאגם המידע הזה נכנס מידע מגופים ממשלתיים אחרים, "כמו המידע מהטאבו על נכסי נדל"ן, המאגרים של משרד התחבורה על רכבים, רשות האוכלוסין ועוד. כלי AI שפיתחנו יעזור לנו מיד להקפיץ חריגות - למשל האם הדיווחים של הנישום במשך השנים על הכנסות תואמות את הנכסים פחות ההתחייבויות, או שיש פה חריגות? האם נכסי הנדל"ן ששווים מיליונים לא מניבים שום הכנסה משמעותית?".

לדברי אותו בכיר, כבר הדרישה להעלאת והצגת חוזה השכירות מייצרת שינוי. לדבריו, "פתאום אנחנו רואים גידול בדיווחים ורואים גידול בסכומים שמדווחים במסלול הזה של העשרה אחוזים. כשבן אדם מצרף את החוזה, כנראה פחות נוח לו לדווח על סכום נמוך מהסכום האמיתי. במקום לומר לעצמו 'יאללה, גם אם אני מקבל 150 אלף שקל, אז אני אכתוב שאני מקבל 120 אלף שקל בשנה' - הוא חושף את ההסכם האמיתי. כל הדברים האלה בסופו של דבר נותנים לנו את הפרופיל האמיתי על הנישום, ואני מגיע לכל ההכנסות שלו ולמס אמת".

עוד כתבות

תחנת הרכבת התחתית זימנסדאם בברלין. יכולה לשמש גם כמקלט / צילום: Shutterstock

המתיחות באירופה חושפת את פערי המיגון בין המדינות השונות

על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הצורך במיגון אזרחי מתחזק גם באירופה ● בעוד שפינלנד מספקת הגנה לכ־90% מהאזרחים באמצעות מקלטים ציבוריים מטופחים, ובשבדיה חובה לבנות מקלט בכל רב־קומות - בגרמניה רק ל־0.6% מהאוכלוסייה יש מקלט, וכעת משמישים שם את תחנות הרכבת התחתית

דן שנבך, מנכ''ל חברת חוצה ישראל / צילום: יונתן בלום

מנכ"ל חוצה ישראל הודיע כי יסיים את תפקידו במהלך החודשים הקרובים

מנכ"ל החברה הממשלתית, חוצה ישראל, דן שנבך, אשר מכהן בתפקיד למעלה משמונה שנים, הודיע לדירקטוריון על סיום תפקידו ● זאת לאחר שרק לאחרונה הדירקטוריון האריך את כהונתו ונכנס בשל כך לעימות עם מול רשות החברות

יורם אורון / צילום: איל יצהר

הוא אחד המשקיעים הראשונים בחברת הסייבר שעשתה אקזיט ענק, וגם הוא בהלם: "שווה פי אלף"

יורם אורון, מייסד ושותף מנהל בקרן הון־סיכון וטרקס ומראשוני המשקיעים בסייברארק, במהרה "נשבה בקסמם של המייסדים" ● בראיון לגלובס הוא מספר על ההיכרות שהובילה להשקעה בחברה במשך עשור, מתייחס להחלטה להיפרד מסייברארק ומציג תחזית לאקזיטים הבאים שייצאו מישראל: "המדינה צריכה למצוא דרכים כמו רשתות ביטחון וערבויות"

מייסדי סייברארק אלון כהן ואודי מוקדי / צילום: שלומי יוסף, דוד שופר

שני היזמים שהקימו את סייברארק אבל נשארו מחוץ לכסף הגדול של האקזיט

מייסדי סייברארק יזכו לנתח זניח בלבד מהתמורה שבמכירת החברה לפאלו אלטו, ולא יהפכו למיליארדים כמו מקביליהם באקזיטים דומים ● אודי מוקדי מחזיק לפי ההערכה בפחות מ־1% מהמניות, ושותפו אלון כהן יצא מהתמונה לפני ההנפקה ● ומה לגבי האפשרות לתגמולים אחרים?

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

ללמוד מה־11/9: המומחה שבדק איך משקמים אזורים אחרי אסון

איך צומחים אחרי אסון, וכיצד מייצרים הנצחה שהיא לא אנדרטה אלא חלק מהחיים? רוטרדם קמה מהריסות מלחמת העולם השנייה כעיר חדשה, גראונד זירו בניו יורק הפך לכיכר ענקית ובצ'ילה השיקום מצונאמי הפך למקפצה לניידות חברתית־כלכלית ● האדריכל פרופ' אורי כהן מהטכניון בחן סיפורים מוצלחים מרחבי העולם לטובת שיקום העוטף ● לדבריו המפתח הוא בהבנת ההזדמנות שבמשבר ובהקשבה אמיתית לצורכי הציבור

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ישראל היתה כפסע מחתימת הסכם סחר עם ארה״ב אבל אז האמריקאים נעלמו

טראמפ מטיל על ישראל מכסים של 15% למרות שעד הרגע האחרון האמינו בממשלה שהתעריף על יצוא ישראלי יעמוד על 10% - תקווה זו התבדתה הלילה ● קיימת עדיין תקווה לשינוי התמונה ולהפחתת שיעור המכסים בהמשך, אבל מרגע שהמכסים החדשים יכנסו לתוקף, קשה יהיה לסובב את הגלגל לאחור

טים קוק, מנכ''ל ענקית הטכנולוגיה אפל / צילום: Reuters

אפל מכה את התחזיות עם הזינוק הכי חד בהכנסות מאז 2021

הכנסות החברה היו 94.04 מיליארד דולר מעל הצפי, הרווח היה 1.57 דולר למניה גם זה מעל הצפי ● מכירות האייפון צמחו ב-13% לעומת השנה שעברה, וההכנסות הכוללות של אפל עלו ב-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד

המרוויחה המפתיעה מאקזיט הענק בסייבר / צילום: Shutterstock

המרוויחה המפתיעה מאקזיט הענק בסייבר: קרן המורים שעשתה תשואה של 250%

קרנות ההשתלמות של כרבע מיליון עובדי הוראה בישראל יהנו מאקזיט הענק של מכירת סייברארק ● שלוש שנים אחרי ההשקעה ששווה היום 14 מיליון דולר, מנהלי הקרן מרוצים: "התחלנו לאסוף סחורה כשהתחום היה שחוט, זיהינו בסייברארק משהו מיוחד"

צילום: Shutterstock, Mehaniq

אישום: ניסה להוציא במרמה מאות אלפי שקלים ממי שחיפש עבודה מהבית

יניב עמר מואשם בהונאת נושים ב-1.5 מיליון שקל, במרמה כלפי מי שהציע להם עבודה מהבית ובהלבנת הון ב-2 מיליון שקל

שעות שינה קבועות נמצאו בקשר מובהק עם סיכון נמוך לסוכרת ולפרקינסון / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: איך משפיעה איכות השינה על הבריאות שלנו

מחקר חדש חושף: שעות שינה מסודרות יכולות להשפיע על הבריאות יותר ממה שחשבנו ● שעת שינה קבועה יכולה להפחית את הסיכון למחלות כמו פרקינסון וסוכרת, גם בלי קשר למספר שעות השינה • ומה לגבי שינה ארוכה מדי? החוקרים לא מצאו בה כל נזק

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הממשלה תחליט על הדחה מיידית של בהרב-מיארה - למרות אמירת בג"ץ

נוסח ההחלטה מדבר על הפסקת הכהונה לאלתר, למרות שסולברג הבהיר מספר פעמים שההדחה תעוכב כדי לאפשר ביקורת שיפוטית

פרופ' אמיר ירון ורמי לוי / צילום: יוסי כהן, יונתן בלום

עזבו אנטיביוטיקה: תנו לרמי לוי כיסא בוועדה המוניטרית

הנגיד ירון מתעקש להשאיר את הריבית גבוהה כדי להילחם באינפלציה ה"דביקה" - גם כשברור שהיא עצמה תורמת לעליית מחירי השכירות ● האם המשק הישראלי זקוק כעת לחבל הצלה מוניטרי או להמשך ריסון? ● כדאי שסביב שולחן קבלת ההחלטות יהיו יותר קולות שיכריעו

פינוי־בינוי בתל אביב. ''הבוזזים יודעים מתי להגיע בגלל שיש תאריך הריסה'' / צילום: נוי מאיה

"מגלחים את כל הבניין": התגברות הביזה של הדירות שמיועדות לפינוי בינוי. מה אפשר לעשות?

בניינים שפונו לקראת הריסה מופשטים ע"י סוחרי גרוטאות ומתכות, המסתובבים באתר גם כשעוד יש במקום דיירים שטרם עזבו ● "חודש שלם מסתובבים ו'מגלחים' את כל הבניין", סיפרה דיירת באחד הבניינים שפונו ● מה אפשר לעשות, ומה אומרים בעיריות

גם זה קרה פה / צילום: Reuters, Nathan Posner

כבר 32 שנה העולם הכלכלי לא חווה אירוע כזה

תפקיד המפתח של ענף הנדל"ן יופקד בידיו של אדם ללא רקע רלוונטי ● לראשונה זה 32 שנה, החלטת הריבית של הפד לא הייתה פה אחד ● והמסר המדאיג שמעביר בג"ץ ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב וד''ר הילה קורח בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

שורף לפרגן? אולי טיפה מעקצץ: הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר, גם השבוע, שייכת למותג המזגנים טורנדו - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אפליקציית המשלוחים וולט, שהתמודדה בשנה החולפת עם כעס הצרכנים, מתמקמת במקום השלישי באהדה

אילוסטרציה: shutterstock

תשואות חזקות גם ביולי: מה עשו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות?

למרות החששות מהמכסים של טראמפ, השווקים המשיכו לזנק ואיתם התשואה של החוסכים ● במסלולים הכלליים התשואה צפויה לעמוד על 1.1%, במנייתיים על 1.9% ● המסלולים מחקי ה-S&P 500 בלטו עם תשואה של 2.7%, אך מתחילת השנה הם עם תשואות אפסיות, כך לפי הערכות של אבי ברקוביץ מבית ההשקעות מיטב

דיון בנושא קרן הארנונה בוועדת הכספים, מאי 2023 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק קרן הארנונה

עמית: הפגיעה בזכות הקניין של הרשויות המקומיות עומדת בתנאי פסקת ההגבלה ● לדבריו, הפגמים בחקיקה אינם מצדיקים לבטל אותה

תא''ל אפי דפרין, דובר צה''ל עדכון לתקשורת, 27.7.25 / צילום: דובר צה''ל

מתי מחסור במזון הופך לרעב, ומה אומר על כך המשפט הבינלאומי?

הוויכוח על קיומו של רעב בקנה מידה גדול ברצועת עזה ועל מי נושא באחריות לו חצה את גבולות ישראל והפך לגלובלי ● אבל כדי לדון בשאלות האלו, יש קודם כל להבין את ההגדרות שבבסיסן ● וגם: מה אומרים על כך דיני הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

MG HS פלאג־אין 2025 / צילום: יח''צ

הרכב הזה הוא חסכוני, מרווח ומצטיין בשורה של פרמטרים. אבל מחכה לו גם תחרות עזה

הקרוס־אובר של MG מציע מערכת הנעה סופר־חסכונית עם טווח חשמלי מכובד, תא נוסעים מרווח ויכולת דינמית "אירופית" ● ליצרנים מערביים אין תשובה אליו

סקוט ווקר / צילום: ap, Charlie Neibergall

המושל שהפך לסמל: "המכסים הם רק טקטיקה" - זה מה שטראמפ שואף לעשות באמת

לאחר שכיהן כמושל ויסקונסין וניצח את איגודי העובדים באחד הקרבות הגדולים בתולדות הפוליטיקה המקומית, סקוט ווקר ממשיך להשפיע על הימין האמריקאי מאחורי הקלעים ● הוא מדבר על השינוי שעוברת המפלגה הרפובליקנית, מסביר מדוע צעירים תומכים פחות בישראל, וטוען ש"המכסים הם רק טקטיקה - טראמפ שואף להסיר אותם לגמרי"