גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקבלנים חטפו מבג"ץ מכה שעשויה לעלות להם מיליארדים

הקבלנים עתרו לבג"ץ בטענה לנזק של 131 מיליארד שקל בגין המלחמה, בין השאר בשל דרישות לפיצויים על איחור בהשלמת יותר מ־100 אלף דירות ● כעת כל יזם יתמודד לבדו מול הרוכשים

אתר בנייה / צילום: Shutterstock
אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הקבלנים בדרך לשלם מיליארדים על איחורים במסירת דירות שנגרמו בשל המלחמה? בעקבות החלטת בג"ץ לדחות את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד המדינה בגין נזקי המלחמה, ובעקבות קביעתו הספציפית כי שאלות בנוגע לאיחור במסירת דירות יידונו בערכאות נמוכות יותר - נראה כי הקבלנים חשופים כעת לתביעות משפטיות מצד עשרות ומאות אלפי רוכשים שמסירת דירתם מתעכבת.

נזכיר כי התאחדות הקבלנים הגישה לקראת סוף חודש מאי האחרון עתירה הדורשת פיצוי בסך 131 מיליארד שקל מהמדינה על נזקי מלחמת "חרבות ברזל". אחת הסוגיות המרכזיות בעתירה היא עיכוב של "מאות ימים" במסירת דירות, שמקורו בהחלטת המדינה לעצור את כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר. הקבלנים קיוו שהמדינה תגבש מתווה שלכל הפחות יקל את עול הפיצויים שעליהם לשלם, אך כאמור החלטת בג"ץ מותירה אותם להתמודד עם מציאות זו לבדם.

האם נחסמה הדרך בפני רוכשי דירות להגיש ייצוגיות נגד קבלנים בשל ליקויי בנייה?
המאבק נגד העלמת מס של משכירי דירות עולה שלב. מי על הכוונת?

הקבלנים יצטרכו להוכיח שמזערו את הנזק

הרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, דחה את העתירה במלואה, אך התייחס באופן ספציפי לנושא האיחור במסירת דירות. וכך כתב הנשיא עמית: "הסעד שהתבקש בנוגע לאיחור במסירת דירות, ראוי שיתברר תחילה בערכאות השונות על רקע מקרים קונקרטיים". לדבריו, המלחמה אכן פגעה בענף הבנייה, "אך אין זה תפקידו של בית משפט זה להורות למדינה כיצד לגבש מדיניות בנושא וכיצד לממשה".

על אף השיפור בענף בשל כניסת אלפי עובדים זרים, ההערכות מדברות על עיכובים במסירת דירות של חודשים ארוכים - חצי שנה ויותר. גם סגירתם של אתרי בנייה רבים במהלך מבצע "עם כלביא" עשויה להוסיף לעיכובים.

בעתירה לבג"ץ העריכה התאחדות הקבלנים כי נגרמו כ־283 ימי עיכוב (כמעט תשעה חודשים וחצי) במסירת דירות באתר בנייה ממוצע. הפיצויים בגין איחור נקבעים על־פי שכר הדירה החודשי שהיה ניתן לדירה דומה. לפי ממוצע שכירות ארצי של 4,817 שקל נכון לסוף 2024, ובהתאם למתווה הפיצויים המעודכן שבו מחויבים הקבלנים, תקופה כזו מחייבת פיצויים של 47,166 שקל לכל דירה.

"איני יודע אם הקבלנים חשופים כאן במיליארדים, אבל מדובר בהרבה כסף", אומר עו"ד אילן שרקון, מייסד משרד שרקון, בן עמי, אשר ושות' (CBA). "כל אחד מהקבלנים יצטרך להתמודד בעצמו עם המקרה שלו, ויש בזה היגיון: הפסיקה מכירה במלחמה ככוח עליון, אבל זה לא מזכה אוטומטית כל קבלן. הוא יצטרך להוכיח שעשה צעדים למזעור הנזק, שלא הגיעו די עובדים, שספקים הפסיקו להגיע. ההתייחסות גם תהיה שונה בין פרויקט בעוטף עזה לבין פרויקט במרכז או בזכרון יעקב לצורך העניין. אי־אפשר להפוך מקרה אחד לגורף עבור כולם".

"יש הכרה של בתי המשפט בנזקי המלחמה לענף, וזה מתבטא גם בפסיקת בג"ץ האחרונה", אומרת עו"ד טל רון, שותפה במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד פרל כהן, שמייצגת יזמים וקבלנים רבים, גם סביב סוגיית הגדרת המלחמה ככוח עליון. "הקבלנים נדרשים להוכיח שהמלחמה גרמה לעיכוב. המילה מלחמה היא לא מילת קסם שמזכה מיד בהכרה, אבל ברור שההשלכות שלה ממושכות ואקוטיות. אין קבלן או יזם שלא נפגע משמעותית מהמלחמה".

"שני הצדדים נפגעים בסיפור הזה"

המשמעות בקביעת בג"ץ מבחינה פרקטית ברורה: כאשר ישנן עשרות ומאות אלפי דירות שמסירתן מתעכבת, בתי המשפט צפויים להיות עסוקים בשאלת הפיצויים המגיעים לרוכשים.

"בסיפור הזה שני הצדדים נפגעים", אומר עו"ד שרקון. "הקבלנים, שנדרשים לפצות את הדיירים על איחורים שלא בהכרח נגרמו באשמתם; והדיירים - שלא מקבלים במשך חודשים ארוכים את הנכס שרכשו במיטב כספם. צריך לקבוע איפה מותחים את הקו בין טובת הדייר לטובת הקבלן. לאט־לאט הערכאות יידרשו לכך, וצפויות פסיקות ברורות בנושא. צפוי עומס לא קטן על בתי המשפט, כי כל עיכוב ומחלוקת שתפרוץ בעקבותיו יגיעו לשם. בתי המשפט ידונו בכך עוד שנים קדימה".

עו"ד רון צופה שיוגשו "עוד עשרות, מאות ואלפי תביעות בנושא, וזה רק עניין של זמן עד שיהיו הכרעות. הנזק לא יכול להיות רק על כתפי הקבלנים, לא הגיוני שהם יישאו לבד בעול. אני מקווה שפסיקות ברורות של בתי המשפט יובילו גם את המדינה לחקיקה בעניין, כי כרגע הקבלנים נאלצים להתמודד לבדם, באין פתרון אמיתי מצד המדינה - לא חקיקה ולא מתווה ברור.

"בתי המשפט מתמודדים כבר היום עם תביעות כאלה, בעיקר בערכאות הנמוכות כרגע, ולכן העומס כבר מורגש בפועל. הפסיקה של בג"ץ לא נתנה מענה ופתרון לסוגיה ולעומס הזה, וזה אומר שכל הצדדים - הקבלנים, הדיירים ומערכת המשפט - צפויים לכלות משאבים רבים על דיונים בסוגיה הזו".

חיים פייגלין, המשנה לנשיא התאחדות הקבלנים ומנכ"ל חברת צמח המרמן, מסכים שצפויה הצפה של בתי המשפט בהליכים כאלה. "יש כ־110 אלף רוכשים שהדירות שלהם התעכבו", לדבריו.

על דחיית העתירה הוא אומר כי "יש הרגשה שבית המשפט חושש מהתערבות בעבודת הממשלה - על אף שזה לא מה שביקשנו, אלא ביקשנו הכרה במלחמה ככוח עליון. מצד שני, לא נזרקנו מכל המדרגות, לא נאמרו אמירות שסותרות את הטענות שלנו - וזה עשוי להיות סמן חשוב לערכאות הנמוכות יותר".

עוד כתבות

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

"משחק הכיסאות" של פירמות רואי החשבון בחברות הממשלתיות

אחרי עשור בו לא הוחלפו רואי החשבון המבקרים בחברות הממשלתיות, הוועדה המייעצת המליצה כעת על הפירמות שיהיו בחמש החברות הממשלתיות הגדולות בישראל ● מי זכה בקופון של עשרות מיליוני שקלים לשנים הקרובות, ולמה למעשה מדובר במשחק כיסאות?

מושגים לאזרחות מיודעת. דירוג אשראי / צילום: Shutterstock

תחזית הדירוג של ישראל השתפרה. זאת המשמעות

סוכנות הדירוג S&P העלתה את תחזית הדירוג של ישראל מ"שלילית" ל"יציבה" ● מה עומד מאחורי תחזית הדירוג? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

אחרי הכניסה למדד ת"א 35: נקסט ויז'ן מדווחת על זינוק של 56% ברווח

החברה הביטחונית המשיכה להציג צמיחה משמעותית בהכנסות שעלו ב-62% ברבעון השלישי ● אחרי קיטון קל ברבעון הקודם, צבר ההזמנות של נקסט ויז'ן חזר לעלות ועמד על כ-124 מיליון דולר

המתקנים היבשתיים של צינור הגז נורד סטרים 2 בגרמניה / צילום: ap, Michael Sohn

החשוד האוקראיני, ההסגרה מאיטליה והחשש מדעת הקהל בגרמניה: פרשת נורד סטרים מסתעפת

פרשת נורד סטרים, שכללה פיצוץ מסתורי של צינורות הגז בים הבלטי, אותתה על תחילת הסוף של עידן השגשוג הכלכלי הגרמני ● כעת, הגרמנים מנסים לברר את הפרטים, כשרוב תשומת-הלב ניתנת לחשוד אוקראיני ששוהה באיטליה ● ולמרות זאת, נראה כי המשפט לא יגרום לתסיסה ציבורית, והממשלה כבר מקימה קרן חדשה לתמיכה בצרכים של אוקראינה

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

רבעון שני ברציפות: מאנדיי מפרסמת דוחות, והמניה נופלת במעל 15%

מאנדיי אומנם עקפה את ציפיות האנליסטים הן בשורת ההכנסות והן ברווח, אך תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי מעט פושרת ומפילה את המניה ● בחברה אומרים: "רואים ביקוש גובר מלקוחות גדולים יותר שמשתמשים במספר מוצרים במקביל כדי לייעל את תהליכי העבודה החשובים ביותר"

החדר השנוי במחלוקת יישאר בדירת השכנים / צילום: Shutterstock

בית המשפט העליון קבע: החדר השנוי במחלוקת יישאר בדירת השכנים

חדר שהיה רשום בדירה מסוימת שימש במשך יותר מ־50 שנה את בעלי הדירה הסמוכה ● כעת פסק העליון כי יש לתקן את פנקס הבתים המשותפים כך שישקף את המציאות - ודחה את דרישת השכנים להשיב להם את החדר בהתאם לרישום הישן

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

חברות הביטוח שהרוויחו מאות מיליוני דולרים מהזינוק בטבע, ומי פספסה

הודות לזינוק במניית חברת התרופות טבע לשיא של 7 שנים, חוסכי מנורה, הפניקס והראל הרוויחו בסוף השבוע כ־200 מיליון דולר כל אחד ● אבל ענקית השקעות אמריקאית יצאה רגע לפני הקאמבק

תוכנית דירה במגדלי הדקל באשדוד, של קבוצת קלוד נחמיאס / צילום: קבוצת נחמיאס

היזמים מרוצים, אך הרחבת הממ"דים עלולה לעכב פרויקטים חדשים

תיקון לחוק מאפשר להרחיב ממ"דים ל־18 מ"ר, ולהוסיף להם גם שירותים ומקלחת, עם פטור מסוים מהיטל השבחה ● אלא שלצד היתרונות לדיירים, עולים גם חששות מהשפעת השינוי על עיצוב הדירות ומדחיית פרויקטים בגלל צורך להחזיר אותם לאישורי הוועדות

בדרך לעסקה: מנכ''ל אפל טים קוק (מימין) ומנכ''ל גוגל סונדאר פיצ'אי / צילום: ap, Evan Vucci

אפל מציגה: אם נפסיד במרוץ ה-AI, לפחות נקנה אותו מהמתחרה

אפל תשלם לגוגל כמיליארד דולר בשנה עבור שימוש בג'מיני, עד אשר תפתח יכולות בינה מלאכותית עצמאיות ● מה מרוויחה כל אחת משתי הענקיות, ואיך יושפע תחום מנועי החיפוש?

עופר שחם, מנכ''ל מג'סטיק לאבס / צילום: טל גבעוני

הישראלי שמגייס 100 מיליון דולר כדי להתחרות בשבבים של אנבידיה

עפר שחם עבד לאורך השנים בתפקיד בכירים בגוגל ובמטא, אך כיום הוא מודיע על גיוס כולל של 100 מיליון דולר לחברת מג'סטיק לאבס אותה הקים יחד עם שותפיו ● החברה מספקת פתרונות לחוסר היעילות של רכיבי הזיכרון של אנבידיה, ומייסדיה בטוחים שהיא תגדיל את הנגישות לזיכרון עד פי אלף ותשפר את ביצועי המחשוב ביותר מפי 50 ● ומה הוא חושב על בועת ה-AI?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Lev Radin/Si

"לפחות 2,000 דולר לכל אזרח": ההבטחה החדשה של טראמפ

בפוסט שפרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוא כתב כי:"דיבידנד של "לפחות 2,000 דולר" ישולם לרוב אזרחי ארה"ב ממקורות ההכנסה של הממשל מהמכסים שהוטלו" ● במקביל, בית המשפט העליון של ארה"ב בוחן את החוקיות של מדיניות המכסים הנרחבת של טראמפ, שאותה הוא מצדיק מכוח חוק הסמכויות הכלכליות במצב חירום בינלאומי

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי

חוקרים מזהירים: בעידן ה־AI שאלת התודעה הופכת דחופה יותר

שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם קוראים להאיץ את חקר התודעה האנושית נוכח קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית ● ניתוח חדש מעריך את הדיבידנד של אריכות ימים לכלכלת ישראל ● Imagene AI ושערי צדק משתפות פעולה בחקר הסרטן ● אינטרקיור רוכשת את חברת הקנאביס של פרופ' דדי מאירי ● וגם: סוכן AI חדש מאפשר חיפוש חכם במאגר התרופות של משרד הבריאות ● השבוע בביומד

בית בבנייה / צילום: אייל פישר

זוג נאלץ לעזוב את יחידת הדיור שבנה אצל ההורים בגלל ריב. האם יקבל פיצוי?

בעקבות סכסוך אלים, נדרשו בני זוג לפנות את דירתם שהייתה בקומה העליונה בבית של הורי הגבר ● הזוג תבע הוצאות על השיפוץ שעשו ● מה קבע ביהמ"ש?

גילעד אלטשולר / צילום: שלומי זירה

אלטשולר לקראת עסקת בעלי עניין? בוחנת רכישת הפעילות הפרטית של בעלי השליטה

בית ההשקעות בוחן הכנסה של פעילויות נוספות, ששוויין מוערך במאות מיליוני שקלים, לתוך החברה הציבורית שבשליטתו ● בין הפעילויות: ניהול קרנות הנאמנות, הגידור והתיקים וכן פעילות הטרייד הצעירה

רכבים חדשים / צילום: Shutterstock, BkkPixel

המכה שמתכננים במשרד התחבורה ליבואני הרכב הגדולים, וההטבה שבדרך

ענף הרכב מסיים שנה קשה, אולם אל אי-הוודאות בשוק עשויות להצטרף בשנה הבאה כמה רגולציות תחרויות ומינהלתיות ● על הפרק: הגבלות על יבואנים גדולים, פתיחת השוק ליבוא רכבים משומשים ושינויים בתקינה ● זוהי מפת השינויים הנבחנים שעשויים לעצב מחדש את הענף

פרסומי חברות עם הטבות מימון / צילום: דרור מרמור, בר לביא

"ניסיונות נואשים": המבצעים החדשים לרכישת דירות שמציעים יזמי הנדל"ן

בנק ישראל הגביל משמעותית את מבצעי ה־20־80, ובענף הנדל"ן מצאו פתרונות מימון חדשים עבור הרוכשים ● על הפרק: הבטחת תשואה, הלוואה של מיליון שקל ללא ריבית והצמדה, מימון משכנתא ועוד ● מה עומד מאחורי המהלכים הללו, והאם הם יעוררו את השוק?

חיים כצמן / צילום: יונתן בלום

"היסטריה לא מוצדקת": חיים כצמן חזר לקנות מניות, והמשקיעים נבהלו

חברת הנדל"ן המניב מימשה בשנים האחרונות נכסים ביותר מ-5 מיליארד שקל כדי להוריד את המינוף ● דווקא כעת, כשהכריזה על מהלך לרכישת מניות והנפקת חלק מפעילותה בפולין, המניה שוב הגיבה בנפילה של כ–20% ● מקורב לחברה: "זו היסטריה לא מוצדקת"

ג'ון בולטון חושף: "ההחלטה של האו"ם שאחראית לשנאת ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: באיראן מתכוננים לסבב לחימה נוסף נגד ישראל, פירוק חיזבאללה עובר דרך הפסקת המימון של טהרן, הפוליטקאי האירי שהסתבך בגלל ביקור בישראל, והמאמר של היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן לשעבר לגבי ההחלטה האנטישמית של האו"ם לפני 50 שנה ● כותרות העיתונים בעולם 

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

מאחורי הקלעים של ההסכם: מה גרם ל־ICL להתגמש מול האוצר

חברת המינרלים ויתרה על זכויות וצנחה במניות, אך קיבלה את קציר המלח במיליארדים ותתכונן למכרז החדש ב־2030, בו המציעים המתחרים יפתחו במחיר של כ־12 מיליארד שקל ● בשוק מעריכים: למרות הצניחה הראשונית במניה, הסיכוי של ICL לשמור על הזיכיון נותר גבוה

חשיבות מכרעת לרצף הצעדים / צילום: Shutterstock, WAYHOME studio

המחקר שמגלה: כך תורידו את הסיכוי לסבול ממחלות לב ב-5 דקות הליכה

השפעת ההליכה על הבריאות שלנו כבר מזמן ידועה, אך מחקר חדש שפורסם באוקטובר האחרון בחן את השאלה: האם יש חשיבות גם לרצף ההליכה או שרק מספר הצעדים הכולל הוא שזה משפיע ● המחקר, שבדק 35 אלף נבדקים, הצביע על מסקנה ברורה: ככל שהנבדקים דיווחו על רצף הליכות ארוך יותר כך ירד הסיכוי לתמותה ולתחלואת לב