פינוי־בינוי בתל אביב. ''הבוזזים יודעים מתי להגיע בגלל שיש תאריך הריסה'' / צילום: נוי מאיה
"התגוררתי בבניין שהוא חלק ממתחם בן שלושה בניינים, כשקיבלו הודעת פינוי לפני כחודש. אנחנו יצאנו ראשונים, ולאט־לאט הבניין התפנה מדיירים - לא כולם עוזבים יחד. בסופו של דבר, נשארו שם רק שלוש או ארבע דירות שטרם התפנו. כבר אז החלו להגיע בוזזים. מפרקים את הדלת החשמלית בכניסה לבניין, את תיבות הדואר, משאירים את הלובי ריק לחלוטין. מפרקים את דודי השמש ואת הקולטים של הדודים, לוקחים מזגנים ועוד ועוד.
● המאבק נגד העלמת מס של משכירי דירות עולה שלב. מי על הכוונת?
● המפונים צריכים דיור והמחירים מזנקים: "בעלי דירות מעלים את השכירות תוך כדי מושא־ומתן"
"זה אזור עם הרבה מאוד תמ"א והתחדשות עירונית, ויש רעשים של בנייה והריסה מסביב כל הזמן, אז התושבים בבניינים הסמוכים לא בהכרח מודעים ולא תמיד מקשרים את הרעשים לבזיזה - אבל ראיתי לא מעט אנשים חשודים שמסתובבים באזור. חודש שלם מסתובבים שם ו'מגלחים' את כל הבניין. אותם אנשים שנשארו אחרונים בבניין, פשוט נמלטו משם".
כך מתארת בשיחה עם גלובס תושבת תל אביב, שנחשפה לאחרונה - במסגרת תהליך פינוי הבניין שבו גרה, המיועד להריסה במסגרת תמ"א 38 - לתופעה שהפכה בעת האחרונה לנפוצה מאוד, מתברר: ביזה בבניינים המיועדים להריסה. נראה כי הרשויות ומערכת אכיפת החוק מודעות לכך, אך בינתיים מתקשות להגיב בצורה יעילה לעת עתה.
ביזת דירות רגע לפני הריסה
כשליש מהתחלות הבנייה כיום הן בהתחדשות עירונית, וכ־40% מהתוכניות שאושרו ב־2024 הן תוכניות להתחדשות עירונית. בשנים הבאות, כך מעריכים מרבית המומחים, חלקו של התחום בענף הנדל"ן רק ילך ויעלה. עו"ד דן הלפרט סבור שמציאות זו היא שמביאה איתה את אותן תופעות שאיש כנראה לא היה מוכן להן.
"זה נושא שלא דובר עד היום, כי בשנים האחרונות כל תחום ההתחדשות העירונית התרכז בדברים אחרים", הוא אומר. "במשאים ומתנים בין הדיירים, בחתימה על ההסכמים, בקידום התכנון, בהוצאת היתרים.
"בשנים האחרונות יותר ויותר פרויקטים מגיעים לשלב המימוש, לשלב ההריסה, וזה בדיוק הזמן שבו גם התופעה הזאת מרימה ראש. אנחנו מלווים מאות פרויקטים של התחדשות עירונית כיום, שרבים מהם הגיעו בשנה האחרונה לשלב ההריסה - אז נחשפתי ביתר שאת לתופעה. אני רואה אותה בכל הערים".
"זה קורה הרבה, ובכל מקום שיש בו התחדשות עירונית ופינוי של בניינים ישנים", אומר עו"ד עמית נסים ממשרד מינצר־כרמון, נסים עורכי דין. "זו תופעה שרווחת בכל הארץ. הם באים לכמה שעות, בשעות הלילה בדרך כלל, ומפרקים הכול. בוזזים את הרכוש עוד לפני שמפנים את הדירה לפעמים, 'עוד כשהדייר במדרגות'. לוקחים מזגנים, אמבטיות, כל ברזל - אנטנות, סורגים, פשוט הכול. מפשיטים את הבניין, הופכים אותו לעירום לחלוטין. ברגע שדירה פונתה, הם כבר מתחילים להיכנס".
התופעה מטרידה במיוחד משתי סיבות: האחת - הבניינים המפונים מושכים אליהם בלילה טיפוסים המסתובבים ליד בניינים מאוכלסים הסמוכים לאותו בניין המיועד לפינוי; השנייה - ישנם מקרים שבהם הבוזזים נכנסים אל הבניין עוד כשיש בו דיירים.
"עברתי באחת הפעמים ליד הבניין שבו גרתי", מספרת אותה דיירת שאיתה שוחחנו, אשר ביקשה להישאר בעילום שם, "וראיתי שם אנשים שמסתובבים בצורה חשודה. שאלתי אותם אם הם מחברת הבנייה, ואמרו שכן. אמרתי להם: 'יופי, בדיוק אמרו לי מהחברה שבעוד 15 דקות הם באים'. ברגע ששמעו את זה, הם ברחו מהמקום.
"דיירים שנשארו בבניין מדווחים שיש מים זורמים בחדר המדרגות בלי הפסקה, שיום אחד פשוט ניתקו להם את החשמל בבניין, כנראה כדי להוריד את הדודים. הם הבינו שבוזזים נמצאים בבניין כשהם עוד גרים שם, ופשוט נמלטו מהבניין כמה שיותר מהר".
תושבת אחת הערים במרכז סיפרה: "במשך שבועות פניתי למוקד העירוני כמעט בכל ערב וביקשתי שישלחו פקח. אמרתי להם שהמצב בלתי נסבל. כל הזמן נכנסים לבניין הסמוך אלינו אנשים לפרק שם דברים. עדיף שיהרסו כבר ויגדרו את השטח".
דייר אחר סיפר: "מהדירה שלי נבזז המדחס של המזגן עוד לפני שפיניתי אותה. כולם אומרים שאין מה לעשות, מגלגלים עיניים ומושכים בכתפיים. קראנו למשטרה באחד הימים, הגיעה ניידת, הציצה ואמרה שהדירות פונו ולכן הן של אף אחד, ואין כאן עבירה".
אותה דיירת סיפרה על שכנתה, שאמרה לה: "למדתי שצריך לעזוב הכי מהר שאפשר, אחרת מתחיל להיות מפחיד".
"ראיתי את זה קורה גם סביב מתקפות הטילים מאיראן", משתף עו"ד נסים. "בפתח תקווה, למשל, נפגע מבנה שלא הוגדר להריסה, אך אחת המשפחות שהדירה שלה נפגעה, נאלצה להתפנות. מס רכוש לא הספיק להציב שמירה במקום - ובזזו להם את הרכוש".
"כשמפנים - לקחת הכול. למחרת זה לא יהיה"
זהו השלב ה"שקוף", בתהליך הפינוי של בניין לקראת הריסתו - בין הודעת הפינוי הרשמית שמקבלים הדיירים מהיזם לבין הפינוי הסופי המאפשר להתחיל בעבודות ההריסה. מי שאינו מעורה בתחום עשוי לחשוב שזו תקופה קצרה מאוד, אך בפועל היא נמתחת על פני זמן לא מועט, וכמו במקרים רבים גם כאן לבירוקרטיה הישראלית המפורסמת יש יד בדבר.
"הבניין עומד ריק, נטוש, וממתין לאישורים אחרונים להריסה, וזה לפעמים לוקח גם חודשים - ובמהלכם קורים כל מיני דברים: הומלסים שנכנסים לבניינים הנטושים ומתיישבים בתוך הדירות, או אותם בוזזים שפושטים על הבניין", עו"ד הלפרט.
"באחד הפרויקטים שאנחנו מלווים אנשים פינו את הדירות, ויום אחר כך 'גילחו' את כל המזגנים מהגגות, את כל מה שהיה בתוך הדירות - צנרת, אסלות, כיורים, ארונות קיר... הכול נלקח. אנשים הגיעו יום לאחר הפינוי, והכול כבר היה ריק. הגנבים יודעים מתי מועד ההריסה המתוכנן, כי אנחנו מציבים שלט גדול במתחם, וברגע שאנשים מפנים הם נכנסים לדירות - ולוקחים הכול. ללקוחות אני אומר: כשאתם מפנים את הדירה, פנו הכול בבת אחת - את כל המיטלטלין, את המזגנים, את הארונות. כל מה שאתם צריכים, בהנחה שלמחרת זה כבר לא יהיה שם. זאת המציאות".
"כשמפנים בניין, כדאי לעשות את זה בצורה מסודרת, כמהלך מאורגן", מוסיף עו"ד נסים. "אמנם רוב היזמים אדישים למקרים כאלו, אבל ישנן חברות שמציעות לדיירים, למשל, למסור להן ציוד שהם כבר לא צריכים, והן מוסרות אותו לעמותות הזקוקות לכך. אני ממליץ לדיירים להגיע לסיכום בעניין מול היזם מבעוד מועד, וכך אפשר לפתור את העניין או לכל הפחות לצמצם את התופעה".
מי אחראי: "בעלי הדירות הם עדיין בעלי הקרקע"
אמנם היזמים אחראים למתרחש במתחם שבו הם מתכננים לבצע הריסה ובנייה, אך אותה תקופת ביניים לא מוגדרת נכון להיום, ולכן גם לא מטופלת בצורה מסודרת.
"אני כולל בהסכם של הדיירים שאני מלווה, מול היזם, שברגע שהדיירים פינו את הדירות ומסרו את המפתח - כל האחריות לכל מה שיקרה היא אך ורק על היזם", מספר עו"ד הלפרט. "הוא צריך להתמודד עם זה מבעוד מועד, למשל לגדר את המתחם או להציב שומר.
"ניקח לדוגמה הומלסים שמתיישבים באחת הדירות", אומר הלפרט. "ראשית, אחרי תקופה מסוימת כבר לא ניתן על פי חוק לפנות אותם בכוח, ונדרש הליך משפטי וצו פינוי, שדורש זמן ומעכב עוד יותר את הליכי ההריסה.
"שנית, אותם הומלסים או בוזזים שנכנסים לדירות, עלולים להיפצע או חלילה חמור מזה. כאן אנחנו כבר נכנסים לשאלות משפטיות ולסוגיות מעולם הביטוח: מי אחראי לנזק? האם בעלי הדירות, שפינו אותן אבל הם עדיין בעלי הקרקע? או היזם, שקיבל חזקה משפטית אבל עוד לא עלה על הקרקע, לא הפעיל ביטוח - וגם כך יש לו ביטוח רק על עבודות בנייה המתקיימות במקום? הסוגיה הזאת יוצרת פלונטרים רבים".
עו"ד נסים לא סבור שדרושה חקיקה: "מדובר במעשי גניבה לכל דבר, ויש חקיקה מספיק טובה. לטעמי זה פשוט עוד ביטוי לחוסר המשילות של המדינה, שכולנו מכירים: אנשים עושים היום דברים שלא היו מעיזים לעשות בעבר".
ממשטרת ישראל לא התקבלה תגובה רשמית לדברים, אך גורמים במשטרה אומרים כי על הדיירים להגיע לתחנת המשטרה, להגיש תלונה ולמסור את כל הפרטים הידועים להם על מקרי ביזה וכך ניתן יהיה לפתוח בחקירה מקיפה.
ומה באשר לתפקידן של הרשויות שבתחומן התופעה מתרחשת? "דיברתי עם כמה ראשי ערים בעניין, והם אומרים בצדק - זו לא אחריות העירייה לשמור על רכוש פרטי של אנשים שעושים עסקה", אומר עו"ד הלפרט. "אבל העיריות חייבות לפעול לקיצור תקופת הביניים הזאת, ולספק אישור הריסה כמה שיותר מהר. ברגע שהבניין פונה, אין סיבה שההריסה לא תחל בתוך ימים בודדים. העיריות צריכות להבין שהבירוקרטיה בסיפור הזה פשוט מזיקה".
"אם הסיפור יהפוך לסיכון או למטרד של ממש, הרשות עשויה לקבוע הצבת שמירה במקום כתנאי למתן היתר ליזם", מוסיף עו"ד נסים. "היא מוסמכת לכך, ויש לה הכלים לחייב בצעד כזה".
פנינו בנושא לדוברויות של כמה מהערים הגדולות בישראל. חלק מהן טענו כי התופעה לא מוכרת להן. מעיריית תל אביב נמסר כי "העירייה מודעת לתופעה. עם זאת, הנושא נמצא באחריות המשטרה. נדגיש כי סל"ע (סיירת הביטחון העירונית) בשיתוף המשטרה פועלת נקודתית בעת קבלת קריאה, לתפיסה ולמיגור התופעה. באשר לבניינים שנפגעו במלחמה, סל"ע הגבירה את הסיורים למניעת ביזה מאתרי ההרס".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "העירייה אינה מכירה את התופעה המתוארת. העירייה מפעילה מערך סיירים, פקחים ואת אנשי יחידת לביא בשטח, באופן יום־יומי. היא מבצעת ניטור שוטף ומונעת מראש חדירה לא מורשית למבנים שפונו - הן במתחמי פינוי־בינוי והן בבניינים שפונו בעקבות הלחימה. ההיערכות העירונית והאכיפה האפקטיבית שמפעילה העירייה מונעת תופעות מהסוג הזה כבר בשלב הראשוני".