גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהביטקוין שובר שיאים, איך נחשפים אליו דרך הבורסה בת"א?

הביטקוין שוב מזנק, ועולה האופציה להשקיע בו דרך קרנות מחקות ישראליות ● הן לא מיועדות למי שמחפש שליטה במטבע או בעל אידאולוגיה אנטי־ממסדית - אבל הן מציעות דרך פשוטה להיחשף לביצועים של המטבע התנודתי

נכון לכתיבת שורות האלו, הביטקוין מפלרטט עם רף ה־120 אלף דולר. כן, חשוב לציין את התזמון - כי מדובר בביטקוין, וכשהוא מזנק (כ־25% מתחילת השנה), השאלות חוזרות: איך קונים את זה? המטרה היא לא לעשות יעוץ השקעות, אלא להבין את הקרנות שמאפשרות חשיפה למטבע הווירטואלי.

המחשבון | זו אחת הטעויות הכי נפוצות של בעלי משכנתאות. כך תימנעו ממנה
המחשבון |מה קורה לפנסיה אחרי שאנחנו מתים, והאם הכסף הולך לאיבוד?
המחשבון |מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

קרנות מחקות ביטקוין, כשמן הן, עוקבות אחרי ביצועי הביטקוין. נתייחס לקרנות אמריקאיות ונתמקד בעיקר בחלופה הישראלית שהושקה בתחילת 2025. איך עוקבות הקרנות הישראליות? מה היתרונות? ומה חייבים לדעת?

עבור משקיעים שלא רוצים לפתוח חשבון בפלטפורמת קריפטו ולהחזיק את המטבע בעצמם עם סיסמאות ארוכות, נוספה בעיקר בשנתיים האחרונות אופציה נוספת, אז החלו לצוץ קרנות מחקות שמנסות לעקוב אחרי ביצועי המטבע הווירטואלי ובתחילת השנה המגמה הזאת הגיעה גם לישראל.

קודם כל חשוב להגיד שהקרנות האלו לא מיועדות למי שמחפש שליטה מלאה על הנכס, והחליט שהוא נכנס בגלל הסיפור הרחב של הביטקוין, היותר אנטי־ממסדי, "הביטוח", כי הרי בסוף הקרנות מספקות מוצר מיינסטרים, בכסף פיאט. או כמו שחבר אמר לי שבוע שעבר "אבל אם אני קונה דרך קרנות מחקות אז קניתי בכסף רגיל עוד נכס, אבל לא קניתי את מה שהוא מייצג".

קרנות נאמנות מול קרנות סל

בבורסה המקומית קיימות שתי קבוצות עיקריות של מכשירים פאסיביים: קרנות נאמנות מחקות (יש 6 כאלו שעוקבות אחרי הביטקוין) וקרנות סל שנסחרות באופן רציף (יש 3 כאלו). קרן נאמנות נקנית ונפדית פעם ביום לפי מחיר סגירה, בעוד קרן סל נסחרת כמו מניה לאורך כל יום המסחר. כשהתנודתיות חוגגת (כמו במקרה של הביטקוין) היכולת לקנות ולמכור בצורה רציפה יכולה להיות חשובה.

המטרה של הקרנות היא לעקוב אחרי ביצועי הביטקוין. בארה"ב, הקרנות הגדולות, כמו זו של בלאקרוק (הגדולה ביותר בעולם בתחום זה) או כמו זה של פידליטי, קונות את הביטקוין בעצמן וככה מספקות חשיפה אליו.

בניגוד אליהן, הקרנות הישראליות לא עוקבות אחרי הביטקוין בצורה פיזית ולא קונות אותו אלא רובן קונות קרנות אמריקאיות שונות (כמו אלו שהוזכרו) וכך עוקבות אחרי ביצועי המטבע. במילים אחרות, הקרנות הישראליות עוקבות אחרי הביטקוין, באמצעות קרנות אמריקאיות ולמעשה הן פועלות כצינור השקעה אבל מוסיפות את השכבה של רגולציה מקומית, נגישות והפשטות לקנות בשקלים.

אגב, מה זה בכלל לעקוב אחרי הביטקוין? שלא כמו מדדים מסורתיים שמבוססים על מניות שנסחרות בבורסה מוגדרת עם שעות מסחר קבועות, הביטקוין נסחר 24/7 בכמה זירות במקביל.

לכן, עורכי מדדים כמו CF Bitcoin Reference בונים "מדד ביטקוין" על בסיס שקלול מחירים מ־5־6 זירות מסחר מובילות, תוך סינון חריגות ושקלול לפי נפח מסחר. כאמור, רוב הקרנות הישראליות מנסות לעקוב אחרי המדדים האלה - דרך רכישת קרנות שעוקבות בעצמן אחריהם.

הפיזור הכפוי

מעקב שדורש לקנות קרנות אחרות מכיל בתוכו עוד עלויות. דמי הניהול של הקרנות הישראליות הוא באזור ה־0.2% (איילון עם 0.65%), אבל המשקיע ישלם גם דמי ניהול פנימיים לאותם קרנות זרות שהקרן הישראלית קונה בשמו ואלו נעים סביב 0.21% בממוצע, לכן דמי הניהול המשוקללים והאמיתיים הם כ־0.4%־0.45%.

האופציה של הקרנות הישראליות היא פשוטה כי הן נסחרות בבורסה בתל אביב וקונים אותן בשקלים, אך תמיד קיימת האפשרות גם לקנות את הקרנות האמריקאיות באופן ישיר (את אותן קרנות שהגופים הישראלים קונים).

במקרה כזה, מצד אחד, צריך להמיר את הכספים לדולרים, מה שגורר עלויות, סיכון למס עזבון אם מדובר בקרן אמריקאית וגם צריך לוודא את עמלות הרכישה. מצד שני, מקבלים קרן עם דמי ניהול נמוכים יותר שעוקבת לרוב באופן ישיר אחרי הביטקוין.

אגב, מכיוון שהתקנות הישראליות מגבילות חשיפה לנייר ערך בודד (מקסימום 10% מנכסי הקרן), הקרנות המקומיות נדרשות לפזר את ההשקעה לפחות בין 10 קרנות. מאחר ומגוון הקרנות הגדולות עדיין לא רחב, תמצאו אצל הקרנות הישראליות פחות או יותר את אותן קרנות - חלקן ענקיות, חלקן מוכרות פחות.

קרן אחת בולטת בשוני שלה - הקרן של מור, שפועלת לרוב בעיקר באמצעות חוזים עתידיים על ביטקוין. המשמעות: מדובר בחשיפה עקיפה מסוג אחר, שיכולה לגרום לסטיות ביצועים משמעותיות יותר - למעלה או למטה. לראיה, הקרן של מור רשמה מתחילת שנה 13.08%, בעוד תכלית מובילה את הרשימה עם 16.43%.

החשיפה לדולר והמיסוי על הרווחים

נכון לסוף יולי 2025, הביטקוין עלה בכ־25%. אך רוב הקרנות הישראליות הציגו תשואה של 16%-17% בלבד. למה? בעיקר כי הקרנות הישראליות חשופות לדולר וללא גידור. אם השקל מתחזק (והוא התחזק כ־8% מתחילת שנה) זה מקזז את התשואה. בנוסף, הפערים נוצרים בגלל דמי ניהול וגם בגלל טעויות עקיבה.

ומה מנגנון המיסוי של הקרנות? הקרנות הישראליות כפופות למס רווחי הון רגיל של 25%, אלא שיש הבדל בשיטת ההצמדה לחישוב המס: מרבית הקרנות מציינות כי הן משתמשות בהצמדה למדד המחירים לצרכן - כלומר המס מחושב על רווח ריאלי (בניכוי אינפלציה).

עם זאת, חלק קטן מהקרנות (תכלית וקסם) מצמיד את חישוב המס לדולר - מה שיכול לגרום לתוצאה שונה, בעיקר אם שער המטבע השתנה.

שורה תחתונה

הקרנות המחקות פחות יקרצו למי שרוצה את החשיפה האמיתית, הרי בסופו של יום הן משאירות את המשקיע במגרש הידוע של שיטת הכסף הנוכחית, אבל הן כן מאפשרות חשיפה לביצועי הביטקוין בלי להסתבך עם טכנולוגיה או אחסון מפתחות פרטיים למי שרוצה להרגיש שהוא חלק מהגל.

ואולי, הכי חשוב לחזור צעד אחורה - לא איזה קרן או איך להשקיע - אלא למה אני משקיע בזה, להבין כמה חשיפה וסיכון אנחנו רוצים ויכולים לקחת אל מול התנודתיות הגבוהה.

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק