גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים שבטוחים: זו הבעיה הכי גדולה של תעשיית הנשק הישראלית

שיחה עם דניאל אשחר, מנכ"ל חברת הלוויינים אורביט טכנולוג'יס, ואלינור יעקובסון, מנהלת דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה של משרד הכלכלה ● על ההכרח של ישראל בעצמאות ביטחונית, הצורך בעובדים בתעשייה ומרוץ החימוש מול איראן ● שדה הקרב העתידי, פרק ראשון בסדרה

הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס, בשיחה עם דניאל אשחר ואלינור יעקובסון / צילום: איל יצהר, אוראל אלוני
הצוללת. הילה ויסברג ודין שמואל אלמס, בשיחה עם דניאל אשחר ואלינור יעקובסון / צילום: איל יצהר, אוראל אלוני

בשנתיים האחרונות, ובוודאי מאז המלחמה עם איראן, כבר ברור שישראל צריכה להיות עצמאית יותר בכל הנוגע ליכולת הייצור הביטחונית שלה. במילים אחרות, יש מקום לחשוב מחדש על העובדה שהיא אמנם עצמאית בתחום ייצור המל"טים והטנקים, למשל, אבל את מטוסי ומסוקי הקרב והצוללות שלה היא מייבאת באופן מלא ממדינות כמו גרמניה וארה"ב. גם מחצית הייצור של טילי היירוט חץ 3 מגיעה מארה"ב.

הצוללת | החוקרת שטוענת: "אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קונים דירה"
הצוללת | המומחית שמנתחת: זה הלקח שאפשר ללמוד מהאירועים בסוריה

מלבד עצמאות הייצור ישראל צריכה למנף ככל יכולתה את חברות התעשייה הביטחונית, שבשנת 2024 היצוא שלהן הגיע להיקפי שיא של כ־15 מיליארד דולר. על כך ועוד שוחחנו השבוע עם שני מומחים: אלינור יעקובסון, מנהלת דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה והג'וינט; ודניאל אשחר, מנכ"ל חברת הלווינים אורביט טכנולוג'יס. "יש מעצמות כמו ארה"ב שעושות הכול בעצמן. בעיניי אנחנו צריכים לשאוף לכך, ומטעמי פיזור סיכונים אפשר לייצר חלק כאן וחלק בחו"ל, במוצרים מסוימים", פותח אשחר.

מה הכי חשוב לייצר בבית?
"לדעתי, את הצוללות אנחנו צריכים לייצר. כיום הן מגיעות מגרמניה, ומחרתיים הממשל שם עלול להשתנות ופתאום לא ימכרו לנו, ואין מדינה אחרת אופציונלית. ישראל מסוגלת לייצר צוללות - זה רק עניין של תקציב. בשנות השמונים פותח פרויקט הלביא למטוס קרב תוצרת כחול־לבן, אך העלויות היו גבוהות מאוד. עדיין, זה חשוב בעיניי כי אולי מחר, תיאורטית, ממשל אמריקאי חדש יחליט שלא לספק לנו מטוסים. גם תחום הלוויינים הוא אסטרטגי - ישראל צריכה עצמאות מלאה מהקצה אל הקצה. חייבים יכולות ייצור, שיגור ופיתוח לוויינים בארץ".

תחדד למה.
"מלחמת 12 הימים הייתה בעיקר מודיעינית. להטיס מטוס קרב ולהטיל פצצה אפשר בכל נקודה, אבל כשאתה יודע בדיוק איפה המטרה ובדיוק מה התזמון הנכון - זה כבר תחום הלוויינים. במרחק של 250 ק"מ ויותר נדרשת תקשורת לוויינים חסינה, רובוטית ואמינה. יש המון מידע ממקורות שונים, ואת זה מדינת ישראל צריכה לחזק.

"בזמן הקורונה חווינו תקלות במערכות אסטרטגיות, וחברות אמריקאיות לא באו לתקן ולא שלחו חלפים. חייבים להקים כאן תשתית. בשגרה, לצערי, המערכות נוטות לשכוח מה חשוב, אבל בימי משבר זה קריטי. אם אני מתחרה כחברה עסקית בתחנות קרקעיות לשידור נתונים ללוויין, ויש חברה אמריקאית שמציעה במחיר נמוך יותר, אני מצפה שהמדינה תעודד אותי להתמודד ולזכות במכרז, גם אם אני מעט יקר יותר, כדי שאוכל לפתח את הדור הבא".

גם יעקובסון מסכימה כי משרדי הביטחון והכלכלה צריכים לשים כעת יותר דגש "על הגדלת העצמאות הייצורית הביטחונית. יש חומרי גלם - כמו חומרים מרוכבים ואנרגטיים - שאנחנו חייבים להתחיל לייצר בישראל. משרד הביטחון מוביל את מהלך 'עצמאות כחול־לבן', עם השקעה של מיליארדי שקלים בהקמת מפעלים להפחתת התלות ביבוא. עם הכלכלן הראשי של משרד הביטחון זאב זילבר החלטנו על מיפוי כלל החברות הביטחוניות, מהגדולות לקטנות, כולל מפעלי מתכות בצפון שלא עובדים כיום עם התעשייה, אך יכולים להסב את עצמם. המטרה היא להבין את החסמים ולעזור להם להפוך למפעלים ביטחוניים בעת הצורך, כדי שבמלחמה הבאה נהיה פחות תלויים".

לעניין מתכות בתחום הביטחון - יש אמנם ייצור של התחום בארץ, אבל גם הרבה יבוא ממדינות שונות. האם אפשר להגדיל את העצמאות בתחום זה בישראל?
אשחר: "זה אפשרי, זה רק עניין של עדיפויות ותשומת לב. במלחמה עם איראן חווינו מצב שבו מוצרים ורכיבים לא הגיעו כי כי לא היו טיסות, ואוניות לא הגיעו לנמלים כי הייתה מלחמה, והיינו בסוג של אמברגו בגלל חוסר תעבורה אווירית ותת־ימית. אפשר לשרוד כך 12 יום, אבל לא הרבה מעבר לזה. זאת אומרת, אין ספק שייצור עצמי של מתכות נמצא במחסור".

כשאתה חובש את כובע הפטריוט, ברור לך שיש להשקיע בעוד ייצור מקומי. אבל כמנכ"ל של חברה עסקית, שנסחרת בבורסה, האינטרס הראשון במעלה הוא לשרת את בעלי המניות ושורת הרווח, לא?
"בהחלט. זה אחד הלקחים שלי מהעבודה עם הודו. הם אומרים לי: אני רוצה שתייצר לי כך וכך, אבל רק Made in India. אז אנחנו מעבירים חלק מתחום העבודה לייצור בהודו כי זו המדיניות של הממשל ההודי, ואת הידע אנחנו מייצרים בארץ. את הייצור הסדרתי עושים בהודו, עושים אינטגרציה בהודו ומוכרים ללקוח ההודי, כי יש שם מדיניות מאוד מוגדרת של ראש הממשלה מודי לייצר כמה שיותר אצלם".

"יותר חברות ביישובי העוטף"

נעבור לדבר על התעשייה הקיימת היום, שבה יש דומיננטיות לשלוש חברות: אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. איך מפתחים אותה אפילו יותר?
יעקובסון: "חברה כמו אלביט פרוסה על פני כ־20 ערים ומועצות, מצפון ועד דרום. זאת אומרת, בסוף מדובר בחברות שמעסיקות יותר מ־10,000 עובדים לפחות כל אחת. כך שהמטרה היא לא רק להסתכל על שלוש החברות האלה, אלא להבין כיצד אפשר להצמיח עוד יותר את החברות הקטנות והבינוניות. מחלקת ההגנה של ארה"ב, למשל, מחייבת רכישה של יותר מ־20% מחברות קטנות ובינוניות בכל מכרז. אם נעשה זאת גם בישראל, זה יוכל לתת להן דחיפה. קשה היום להיות חברה ביטחונית ישראלית קטנה, יש הרבה מדינות שאי אפשר לייצא אליהן. יש שינויים רגולטוריים שצריכים להיעשות כדי שכל התעשייה תוכל לפרוח אפילו יותר, ואני עובדת על כמה מהם".

ומה עם התמריצים שהמדינה נותנת לבניית מפעלים באזורי קו עימות, למשל מענקים וזיכויים במס? עד כמה הם מספקים?
יעקובסון: "על רקע הפריחה המחודשת של תעשיית הדיפנס־טק יש מועצות ועיריות שבשנה וחצי האחרונות מתקשרות אליי ואומרות - תעזרי לי להביא לכאן עוד חברות ומפעלים, מקומות כמו עכו, חיפה, ירוחם וערד. הרבה יותר קל לעזור למקומות שנמצאים באזורי עדיפות לאומית ומקבלים הטבות רבות. מנגד, קשה להביא חברות לשם. חברה שכבר יושבת בחולון או נתניה, רוב הסיכויים שלא תתחיל להעביר את העובדים שלה לאזורים הללו".

אשחר: "אספר על החוויה האישית שלי. בחצי השנה האחרונה חיפשתי לקנות או לבנות מפעל בקו העימות, והרוח הגבית שניתנת מצד הממשלה לא מספיק חזקה. היינו בנהריה ובשלומי ובחנו לעומק את האפשרות להעמיד תשתית כדי שנוכל להתמודד במכרזים ולהעסיק גם עובדים מהאזור. הנחתי את כל הנתונים באקסל, וזה לא היה כלכלי. כציוני אני חושב שצריך לחזק את יישובי העוטף ולהקים שם יותר חברות, אבל כמנכ"ל שמחויב לשורת הרווח, זה לא עבד".

יעקובסון: "זה תלוי חברה. אני יכולה להציג רשימה של שמות חברות שעוברות לעכו, למשל, Sun-High-Tech כדוגמה. יש להם משרד בקריית שמונה והם מתרחבים לעכו. אבל בעיניי, זה לא הסיפור הגדול".

לגרום לעובד לסרב לאפל

מהו, אם כן, הסיפור הגדול לפי יעקובסון? מחסור בעובדים טכנולוגיים. "גם אם יהיו עוד מפעלים, אין מספיק עובדים. פה הממשלה יכולה לתת כתף ולפתוח יותר תוכניות הכשרה, להביא יותר חרדים ועובדים זרים. בסוף, אם רוצים להגדיל את הייצור, צריך גם ידיים עובדות".

אשחר: "אני מסכים. כמנכ"ל אני יודע להביא הזמנות ואני יודע לייצר, אבל האתגר הגדול הוא להביא את כוח האדם האיכותי".

אתם מצליחים להתחרות בחברות ההייטק הגדולות בגזרת השכר למשל?
"היה לי עובד מצטיין, שניגש אלי ואמר: המנכ"ל, אני מצטער. קיבלתי הצעה נהדרת מאפל. ישבנו במשרד שלי ואמרתי לו: אתה לא עובר לאפל. הסברתי לו כמה טוב להיות בחברה שבה אתה בורג גדול, שנהנה מאתגר ומהיכולת להביא את עצמך לידי ביטוי".

בכמה השכר שהוצע לו היה גבוה יותר?
"ב־30%. הוא קיבל הצעה מדהימה. המהנדסים האחרים אמרו לו אחרי שהחליט להישאר: אתה לא עובר לאפל? השתגעת?".

יעקובסון: "בתחילת המלחמה היה Spike מטורף של שליחת קורות חיים לתעשיות הביטחוניות. עכשיו, ממה שאני שומעת, המצב כבר לא כזה. אנשים חוזרים להייטק, אף שגם שם זו תקופה לא יציבה".

יעקובסון טוענת כי התוכניות של אנבידיה להקים קמפוס חדש בצפון הארץ, ובו יועסקו לפי ההערכות אלפי עובדים, מעוררת חשש גדול בקרב חברות טכנולוגיה צפוניות, בהן גם חברות ביטחוניות. "בסוף כולם מתחרים על כמות מוגבלת של הון אנושי".

לסיום נחזור ללוויינים. איראן שיגרה את הלוויין הראשון שלה כ־20 שנה אחרי ישראל, והיא לא רחוקה בכמות הלוויינים מישראל. עד כמה זה צריך להדאיג?
אשחר: "איראן היא מעצמה טכנולוגית עם מהנדסים סופר־מוכשרים, והם בהחלט אתגר טכנולוגי עבורנו. אנחנו מדברים על מדינה עם 90 מיליון תושבים מול 10 מיליון - המאזן לא לטובתנו. לכן המשמעות של יותר מהנדסים היא כלכלה בצמיחה. נאט"ו הגדילה את תקציבי הביטחון ל־5% מהתקציב הכולל שלה, וגרמניה צפויה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון שלה עד 2029, ל־160 מיליארד דולר. אפילו שווייץ הגדילה את תקציבי הביטחון שלה. המתכונן למלחמה - כדאי שידע להיות חזק".

ולכן צריך להקים מחדש את פרויקט הלביא?
"לא בהכרח, אבל כן להקים תשתיות מתאימות שיאפשרו לנו לעשות זאת אם נצטרך".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מתיחות שיא: משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז

הטליבאן הצהירו: איראן תותקף? אנחנו נעזור לה ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נבה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה