גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תעודת הסל הזאת זינקה ב־50% בשנה. אבל היא לא מתאימה לכל אחד

בזמן שהבורסות עוברות מטרנד אחד לשני, קרן הסל באזז מציעה למשקיעים להיחשף למניות שזוכות לסנטימנט החיובי ביותר ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות ● מה עשתה הקרן ביחס למדדי הדגל והאם כדאי לשלב אותה בתיק ההשקעות ● נתון בשבוע

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי
נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי, מסביר את הנתון השבועי

טרנדים הם חלק בלתי נפרד משוק ההון. אחת לתקופה צצה איזו מניה לוהטת, תחום מלהיב או מילת באזז חדשה שסוחפים את המשקיעים. בשנים האחרונות, עם הגידול בחלקם של משקיעי הריטייל הקטנים בשוק ההון, והשיח הגובר ברשתות החברתיות ובפורמים השונים, מניות ההייפ צוברות תאוצה. אבל קרן סל אחת לוקחת את ההימור על הטרנדים לשלב הבא.

נתון בשבוע | בשטח המכירות מדשדשות, אז למה מחירי הנדל"ן לא יורדים בחדות?
מאסק, מאחוריך: החברה שהגיעה לירח ועכשיו בדרך לנאסד"ק

מדובר בקרן הסל BUZZ שמאגדת בתוכה את המניות עם הכי הרבה אזכורים ברשתות החברתיות, בתקשורת, בפורומים ועוד. בשנה האחרונה היא הציגה צמיחה של 53%, הרבה מעל לביצועי מדד הדגל האמריקאי, S&P 500, שעלה באותה תקופה בכ־17%. אבל מאז השקתה, ב־2021, היא הציגה תשואה של 36% בלבד, מחצית מהתשואה שהציג באותה התקופה מדד S&P 500.

איך עובדת קרן הבאזז?

"הרעיון המרכזי מאחורי הקרן הוא לזהות חברות ציבוריות בארצות הברית, בעלות פעילות בהיקף משמעותי, שיש להן סנטימנט חיובי ביותר בקרב משקיעים", מסביר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי.

כדי להתחקות אחרי הטרנדים, הקרן אוספת כאמור נתונים ממגוון רחב של מקורות. לאחר מכן, אלגוריתם שנשען על בינה מלאכותית מנתח את הנתונים הללו, כדי לקבוע את הערך הסנטימנטלי של כל איזכור ולוודא שמדובר באזכורים חיוביים. בהמשך, הוא מעניק מעין דירוג לכל מניה, על בסיס ציון הסנטימנט שלהם, ובהתאם ככל שהסנטימנט יותר חיובי כך חלקה של המניה במדד מקבל משקל גבוה יותר.

על אף שהשיח ברשתות כולל פעמים רבות מניות של חברות קטנות ובינוניות, בקרן בחרו להתמקד דווקא בחברות גדולות בעלות שווי שוק של מעל 10 מיליארד דולר, במטרה להקנות לה יציבות. מבט על הפורטפוליו הנוכחי שלה מגלה שהיא משקיעה בעיקר במניות מתחומי הטכנולוגיה, שירותי התקשורת וצריכה מחזורית. כך למשל, ניתן למצוא בה את AMD, סופרמייקרו, פלנטיר, אנבידיה ורובינהוד, שנהנו משיח חיובי סביבם ותשואות נאות.

לדברי אורגד, "ככל שהסנטימנט הכללי בשוק הוא חיובי ויש תאוות סיכון גבוהה בקרב המשקיעים, אז האסטרטגיה הזאת של לקחת חברות שהסנטימנט הוא חיובי ויש איזושהי התלהבות כלפיהם, או סוג של באזז, כמו השם של הקרן, עשויה לעבוד לפרקים מסוימים".

"צריך להיזהר ממניפולציות"

עם זאת, אורגד מבהיר כי האסטרטגיה של השקעה לפי טרנדים פחות מתאימה לטווח הארוך. לדבריו, "בתקופות של אי־ודאות, תנודתיות או תיקונים בשווקים, הוא עשוי לבצע ביצועי חסר על פני המדדים המובילים". זו כנראה הסיבה שלטווח ארוך הקרן הציגה ביצועי חסר.

דבר נוסף שעשוי לפגום בתשואות של הקרן בטווח הארוך הוא העובדה שהיא מתעדכנת מדי חודש, "מה שבסופו של דבר יכול להביא למצב שמוסיפים מניות בשיא הסנטימנט החיובי שלהן. כלומר, מניות עשויות להיכנס למדד לאחר שהן עשו מהלך משמעותי, אבל לקראת ההוספה שלהן למדד, הסנטימנט שלהן התקרר מעט. מה שמביא למצב שהן ייכנסו למדד, מכיוון שבמהלך רוב החודש הסנטימנט סביבן היה חיובי, אבל המשקיעים לא נהנים מכל התשואה.

"חשוב להבין שבסופו של דבר הקריטריון לבחירה של המניות לא נשען על ערכים פונדמנטליים. אין פה עניינים של מכפילים, דוחות כספיים, ציפיות צמיחה וכדומה, אלא אך ורק על הבאזז ברשתות. צריך לזכור שהבאזז הזה יכול להסתמך בסופו של דבר על מניפולציות שוק, מידע כוזב, הרצת מניות. אז זה יכול להסביר את תשואות החסר של הקרן הזו בטווחים יותר ארוכים ביחס למדד ה־S&P 500".

איך זה משפיע על הכיס שלכם?

"למרות החסרונות, זה לא אומר שבטווח קצרים, או אפילו כמו שאנחנו רואים מתחילת השנה זה לא יכול לעבוד. אבל גם כאן יכול להיות שיש דברים אחרים שיכולים להציג ביצועים יותר טובים בתקופות כאלה", אומר אורגד ומציין קרנות סל שעוקבות אחרי מניות צמיחה שהאיזון בהם הוא לרוב רבעוני או חצי שנתי, או לחלופין קרנות על תחום מסוים, דוגמת סקטור השבבים או בינה מלאכותית. או לחלופין בחירה סלקטיבית של מניות שעשויות ליהנות מטרנד כזה או אחר.

בהתאם, הוא ממליץ באופן כללי למשקיעים לנקוט באסטרטגיה של השקעה ארוכת טווח, במקום לנסות "לתזמן" את השוק: "אני רואה את הדרך הנכונה יותר להשקיע באמצעות היצמדות למגמות צמיחה ארוכות טווח בסקטורים רלוונטיים, ופחות במסחר לטווח קצר. גם היסטורית רואים שבסופו של דבר משקיעים שמנסים לתזמן את השוק, הביצועים שלהם הם ביצועי חסר בהשוואה למשקיעים שפשוט ישבו לאורך זמן על אותן פוזיציות.

"את התשואות היותר טובות עושים בהחזקה ארוכת טווח ומדדי דגל מובילים או מניות, לעומת אפיקים שבאמת מנסים לתזמן את השוק, ובטח כאלה שחלות עליהן מגבלות רגולטוריות כמו שיש בבאזז, שמושפעת גם מהאיזונים החודשיים ומגבלות המשקל", הוא מסכם.

***גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

רשף תגייס 550 מיליון שקל ממוסדיים, חצי מהכסף יזרום לקופת ארית

אחרי שנסוגה מכוונתה להנפיק את החברה הבת, יצרנית המרעומים ארית בדרך להשלים גיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר של 3.75 מיליארד שקל ● היקף הגיוס עשוי לגדול ל-900 מיליון שקל

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן בתור סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים, הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

גלולת ההרזיה החדשה שמגיעה לישראל בשבוע הבא

סטארט־אפ ישראלי צעיר נחשף עם גיוס חריג של 165 מיליון דולר לפיתוח תרופות פסיכיאטריות ● אינסייטק מפצלת פעילות ומעבירה פיתוח לחברה חדשה שתנסה להקל על תרופות לחדור למוח ● אפיטומי פותחת את השלב המסחרי בישראל עם גלולת הרזיה שתגיע לחנויות בשבוע הבא ● סטארט־אפ קטן מדווח על תוצאות מעודדות לאפליקציה שעוזרת לנפגעי טראומה לישון טוב יותר ● וגם: חילופי ההנהלה בסיסרם מדיקל ● השבוע בביומד

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

מוניות בדרכים / צילום: Shutterstock

האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?

במשרד התחבורה בוחנים פיצוי בהיקף 4 מיליארד שקל לנהגי המוניות בשל קידום הכנסת חברות שיתופיות בינלאומיות לשוק ● מדובר בסכום גבוה יותר בהשוואה למהלכים דומים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?

עפ"י דוח השכר של ביטוח לאומי, השכר הממוצע בישראל עמד על 15,098 שקל לחודש במחצית הראשונה של 2025 ● הדוח מספק תמונה שונה מזו של הלמ"ס, שם הסכום עמד על 14 אלף שקל ● 9% מהשכירים בישראל מועסקים ביותר ממשרה אחת, וזו סיבה משמעותית לפער

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון ● אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים ● גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: אייל טואג

בשווי מוערך של 1.1 מיליארד שקל: קרן ג'נריישן מקימה זרוע טיפול בפסולת

החברה החדשה, BlueGen Waste Management, תאחד את שלל הפעילויות של ג'נריישן בתחום הפסולת ● ג'נריישן דיווחה על מזכר הבנות עם לאומי פרטנרס להשקעה בחברה החדשה, במסגרתה לאומי תשקיע 171 מיליון שקל בתמורה ל-15% בחברה החדשה, כלומר שווי החברה מוערך ב-1.1 מיליארד שקל

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

האיש הראשון בעולם ששוויו חצה את רף ה-700 מיליארד דולר

ההון של מאסק קפץ לאחר שבימים האחרונים הפך בית המשפט העליון בדלאוור פסיקה קודמת והשיב לו חבילת תגמול הונית מבוססת אופציות בשווי כ־139 מיליארד דולר שאושרה ב־2018 ● במקביל - רק השנה אושרה לו חבילת שכר נוספת שעשויה להגיע לטריליון דולר

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה רכש המייסד, אברהם (לולו) אסף ז"ל, מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

מניית אינטרקיור נפלה על רקע קריסת בזלת, שחייבת לה 27 מיליון שקל

קבוצת החברות בזלת, שהייתה מפעל העיבוד והאריזה של אינטרקיור וגם רכשה ממנה חומרי גלם, נכנסה לאחרונה להקפאת הליכים, והיא חייבת לה 27 מיליון שקל ● מלבד עצם החוב שלא ברור מה יעלה בגורלו, אינטרקיור תצטרך כעת למצוא ספק אחר בתחום האריזה ● ומה קרה לשאר מניות הקנאביס בבורסה בת"א?

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

חנות נייקי / צילום: Shutterstock, Tanya Keisha

ההימור על סין שהוביל לצניחה דו־ספרתית במניה של נייקי

הירידה במכירות נייקי בסין, אחד השווקים המרכזיים של החברה, הובילו את המניה לצלול ב־11% בסוף השבוע ● ברקע - הענקית מתמודדת עם המכסים של טראמפ ועם שורת טעויות מצד ההנהלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בתל אביב; נקסט ויז'ן יורדת ב-6%, נופר אנרג'י ב-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.8% לשיאו ה-61 השנה ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו / איור: גיל ג'יבלי

תחילתו של גל? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו

במשרד האוצר חשפו כי 6% מהעסקאות לרכישת דירות חדשות "על הנייר" ב־2023 בוטלו ע"י הרוכשים ● התופעה בולטת בעיקר במחוז הדרום, שמאופיין בשיעור גבוה של מבצעי מימון מצד הקבלנים ● הנפגעים העיקריים הם לרוב לא היזמים אלא הרוכשים עצמם, שלא מסוגלים להשלים את הרכישה ונאלצים לשלם פיצויים גדולים

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה