מחסור כרוני בשינה פוגע באינטימיות ובתפקוד היומיומי, ומכאן קצרה הדרך למשבר זוגי / צילום: Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין הרבניים העוסקים בחלוקת רכוש בין בני זוג מתגרשים, אינם מוסמכים לקנוס את בן הזוג "האשם" בפירוק הקשר באמצעות שלילת זכויות רכושיות. אולם השאלה מי מהצדדים אחראי להתמוטטות הנישואים עשויה להשפיע משמעותית בדיונים על חיוב תשלום הכתובה, מסמך שרבים נוטים להתייחס אליו כאל מסורת פולקלוריסטית, אך בפועל מהווה חוזה משפטי מחייב.
● כיבוד הורים מול צו ירושה: פסקי הדין שמשרטטים את הגבולות בהעברת נכסים
● בית המשפט הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"
הבעל מחויב לשלם את סכום הכתובה, שלעתים מגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים, אלא אם כן הוא מצליח להוכיח לבית הדין הרבני כי הפירוד נבע מהתנהגות שלילית של האישה. התנהגות זו אינה חייבת להיות בגידה או אלימות - לעתים מדובר בנחירות ליליות עזות ומדירות שינה.
מדי כמה שנים מתפרסמים סקרים שונים בנוגע להשפעת הנחירות על חיי הזוגיות, והממצאים עגומים. סקר שנערך בבריטניה מצא כי בני זוג של נוחרים מאבדים בממוצע כשעתיים שינה בלילה, כתוצאה מהתעוררויות או קשיי הירדמות. מחסור כרוני בשינה משפיע לא רק על הבריאות הפיזית והנפשית של האדם, אלא גם פוגע באינטימיות ובתפקוד היומיומי, ומכאן קצרה הדרך למשבר זוגי.
בשנת 2023 נדרש בית הדין הרבני בפתח תקווה לדון בתביעת גירושים ותשלום כתובה, לאחר 36 שנות נישואים. האישה טענה כי בעלה עזב את חדר השינה המשותף וחדל מלקיים עמה יחסי אישות, אך הבעל טען להגנתו כי הוא נאלץ לעשות זאת בגלל נחירותיה העזות.
בית הדין קיבל את גרסתו של הבעל וראה בכך עילה מוצדקת: "במצב דברים כזה, כשהאיש טוען כי שנתו נדדה בלילות עקב נחירותיה של האישה, ולפיכך נאלץ לעזוב את החדר - לא ניתן לבוא אליו בטענות בנושא, שכן 'לחיים ניתנה ולא לצער', וחוסרי שינה הם גורם מפריע באופן משמעותי לחיים תקינים", נכתב.
בפסק הדין צוין כי האישה לא נקטה פעולה רפואית לפתרון הבעיה, אף שעמדה בפניה האפשרות לעשות כן, וכתוצאה מכך, הבעל פטור מתשלום הכתובה.
"מחדל של בן הזוג הנוחר"
בעיה דומה בהיפוך תפקידים העסיקה לאחרונה גם את בית הדין הרבני ברחובות. הפעם הבעל הוא זה שנחר באופן שהקשה על האישה לישון וגרם למתח ביחסי הצדדים. האישה דרשה מהבעל לעבור לסלון, חיי האישות נפסקו, והמריבות הלכו והחריפו.
גם במקרה זה, בית הדין ראה בבעיית הנחירות הקשה, שמובילה למחסור בשינה אצל בן הזוג, ולהפרדת חדרי השינה, מחדל של בן הזוג הנוחר: "בעיית נחירות האיש בשעת השינה ניתנת לפתרון. בהתייעצות פשוטה ורגילה עם רופא משפחה, יכלו הצדדים לנסות ולמצוא פתרונות במגוון דרכים יצירתיות".
בית הדין הוסיף: "קיימות דרכים רבות לפתור את בעיית הנחירות (בין אם באמצעות מכשירים מסוימים, טיפולים רפואיים, שינוי תנוחות שינה או אף תזונה טבעונית מיוחדת). על כן, מכיוון שהאיש ראה ונוכח כי נחירותיו מרגיזות מאוד את האישה, עד כדי כך שפעם אחת אף התעוררה ודפקה על הקיר - היה עליו לפנות לטיפול במהירות ולטפל בבעיה שהוא עצמו מודה בקיומה".
מכיוון שבני הזוג התמודדו גם עם מתחים נוספים, כולל בנו של הבעל מנישואיו הקודמים ויחסי המשפחה המורחבת, בית הדין קבע כי יש חלוקה שווה באחריות לפירוד. בהתאם לכך, חויב הבעל לשלם מחצית מסכום הכתובה בלבד: 130 אלף שקל.