גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1985-2025: ארבעים שנה לתוכנית הייצוב – זמן לייצוב חדש, חברתי

לפני ארבעה עשורים קיבלה ממשלת ישראל החלטה דרמטית - לבלום את ההיפר-אינפלציה שחצתה את רף ה־400% בשנה ● במובנים רבים, המשבר של 2025 עמוק מזה של 1985 - אז הייתה לנו אינפלציה, היום יש שחיקה אזרחית. אז הייתה נחישות פוליטית ואמון ציבורי, היום יש פיצול, ריבוי מוקדי כוח וחוסר הסכמות בסיסי

כנסת ישראל / צילום: איל יצהר
כנסת ישראל / צילום: איל יצהר

הכותב הוא יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן והמפקח על הבנקים לשעבר

לפני ארבעים שנה, ביולי 1985, קיבלה ממשלת ישראל החלטה דרמטית - לבלום את ההיפר-אינפלציה שחצתה את רף ה־400% בשנה, להציל את הכלכלה מקריסה ולהחזיר אמון למוסדות המדינה. תוכנית הייצוב הכלכלית, שנולדה בשיתוף פעולה נדיר בין ממשלה, בנק ישראל והסתדרות, זכורה כמהלך אמיץ ואפקטיבי. היא כללה הקפאת מחירים ושכר, קיצוץ חד בהוצאה הציבורית, מיסוד משמעת פיסקלית והתחייבות לריסון מוניטרי. בתוך חודשים, האינפלציה מוגרה והמשק נכנס לתוואי של יציבות וצמיחה.

המשרוקית | האם התחזקות השקל משמעותה מיתון האינפלציה?
המוניטור | המאבק בהדרת הנשים: הממשלה לא עומדת במשימות

אבל התוכנית שילמה מחיר חברתי לא מבוטל - שכר נשחק, מובטלים התרבו, והפערים החברתיים העמיקו. החברה הישראלית שילמה את המחיר, במידה רבה, בשם ההכרח הכלכלי.

ארבעה עשורים לאחר מכן, ניצבת ישראל בפני אתגר מסוג אחר - לא אינפלציה, אלא אינפלציה של שסעים, פוליטיים, אזרחיים וחברתיים. המשק אמנם איתן מבחינה מקרו-כלכלית, אך חוסנו המערכתי - החברתי, המדינתי והציבורי - מתערער. ייתכן שדווקא כעת נדרש "ייצוב 2.0" - לא כדי להציל את הכלכלה מהתמוטטות, אלא כדי להציל את החברה מקריסה שקטה.

נדרש שינוי ערכי

בישראל 2025, הפערים הכלכליים והאזוריים ניכרים. מדד ג'יני לאי שוויון גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. שיעור העוני, במיוחד בקרב ילדים ואחוז האזרחים שאינם מצליחים לעמוד ביוקר המחיה מצביעים על משבר מתמשך. בה בעת, מערכת הבריאות קפאה בתקצוב ריאלי לנפש, התחבורה הציבורית רחוקה ממענה הולם, והחינוך בפריפריה נחות באופן שיטתי לעומת המרכז. בישראל שבה 17% מהאוכלוסייה גרים בפריפריה גאוגרפית אך למעלה מ־30% מהם חיים בפריפריה תפקודית - כלכלית, שירותית, תחבורתית - יש בכך סימן אזהרה.

התוכנית של 1985 ביקשה להחזיר את השליטה על הכלכלה לידי המדינה והציבור. היום האתגר אינו אינפלציה אלא אינרציה. שחיקת האמון, כרסום במוסדות המדינה, פוליטיזציה של השירות הציבורי והיעדר חזון כולל. מול כל אלה, נדרשת תוכנית ייצוב חברתית-מדינתית, שתציב במרכז את חיזוק החוסן הלאומי - חוסן חברתי, קהילתי, תשתיתי ומוסדי. היעד צריך להיות ברור. הקטנת אי השוויון, קידום סולידריות אזרחית, והשבת תחושת האחריות ההדדית.

לצד רפורמות פיסקליות נדרשות - כמו עידוד מדיניות מס שוויונית יותר, ביטול פטורים רגרסיביים והעברת תקציבים לשירותים האזרחיים - יש לנסח מחדש את מטרות התקציב ובמסגרתו מעבר ממדינה שמגיבה למשברים למדינה שמובילה חזון ארוך טווח. השקעה בתשתיות חברתיות - בפרט בחינוך לגיל הרך, תחבורה ציבורית בפריפריה, מערך בריאות קהילתי ושירותי רווחה מונגשים - תניב לא רק שיפור ברווחת האזרחים, אלא גם צמיחה כלכלית עקבית.

אבן יסוד נוספת היא קידום תוכנית שיקום חברתי ממוקדת. הפעלת תוכניות ייעודיות לנוער בסיכון, אקדמיזציה נרחבת לאוכלוסיות חרדיות וערביות, תמיכה בעסקים קהילתיים ויישום תוכניות הכשרה מקצועית בפריפריה. כל אלה צריכים להיות משולבים במדדי תפוקות ותוצאות, בדומה לכלי המדידה הכלכליים שנולדו בעקבות תוכנית הייצוב של 1985.

אבל מעבר לכל מספר או רפורמה, נדרש שינוי ערכי. חזרה אל רעיון האחריות ההדדית. לא עוד "כל אחד לעצמו", אלא ראיית החברה כשלם, שבו הצלחת הפריפריה היא הצלחת המרכז, והחוסן של האוכלוסיות המוחלשות הוא תנאי ליציבות כוללת. השסע הפוליטי החריף, אובדן תחושת שייכות, והתחושה של רבים שהמדינה אינה רואה אותם - אלה אתגרים קיומיים ממש. במובנים רבים, המשבר של 2025 עמוק מזה של 1985 - אז הייתה לנו אינפלציה, היום יש לנו שחיקה אזרחית. אז הייתה נחישות פוליטית ואמון ציבורי, היום יש פיצול, ריבוי מוקדי כוח וחוסר הסכמות בסיסי.

העתיד, לפיכך, טמון בשילוב של כלכלה סוציאל-דמוקרטית שתדע להבטיח רווחה וביטחון לכלל האזרחים; משילות שקופה ויציבה שמחויבת לערכים ארוכי טווח ולא לאינטרסים פוליטיים קצרים; והבנה שדווקא ביכולת שלנו לשלב בין ייצוב כלכלי לשיקום חברתי - טמון סוד קיומנו כחברה.

הגיעה העת לתוכנית ייצוב חדשה - תוכנית של אחריות, של סולידריות ושל תיקון.

עוד כתבות

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

חוסר היציבות בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי חודשיים וחצי

שרשרת העזיבות והשינויים בצמרת חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי נמשכת ● את מקומו של ניר פלג המתפטר יחליף אברהם גולדה, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בטהרן, ארכיון / צילום: ap

ההיערכות בישראל לעימות עם איראן, והמסר: לא ניקח סיכון

רה"מ קיים פגישה משולשת עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, כחלק מניסיון לבסס ציר אנטי-טורקי ● ארה"ב פועלת לכינוס ועידה לשיקום רצועת עזה ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

המאבק על וורנר ברדרס עולה שלב / צילום: Shutterstock

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

בעוד פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: תמר מצפי, Shutterstock

פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים

עונת ראיונות העבודה למתמחים החדשים מתקרבת, ובעוד השכר דומה ברוב המשרדים - ההבדלים בהטבות המוצעות מגיעים לאלפי שקלים ● מענקים גבוהים, הכנה למבחני הלשכה, סבסוד ארוחות וגמישות בזמן העבודה - כך מנסים המשרדים הגדולים למשוך את דור המתמחים הבא

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש