נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו
יש צורך בעמדה מחמירה בשאלת הגילוי הנאות של שופט העלול להימצא בניגוד עניינים - כך קובע היום (ה') נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, בחוות-דעת עקרונית בנושא. קולה לא מתייחס לאירוע מסוים או לתלונה ספציפית, אלא מחדד את הנהלים הראויים לשיטתו.
● לשכת עורכי הדין: החוק לקיצוץ דמי החבר הכניס אותנו לסחרור כלכלי, תקציב 2026 בסכנה
● עתירה לבג"ץ: להורות ליריב לוין למנות שופטים לכל הערכאות
קולה פותח באומרו כי בתחום השפיטה "נדרשת הקפדה יתרה על עצמאות, מקצועיות ואי-תלות - הן בפועל והן במראית עין - כחלק בלתי נפרד מהבטחת אמון הציבור במערכת המשפט". הוא מוסיף כי חוות-דעתו מבוססת על החוק, עך הפסיקה ועל מדיניותה של הנציבות, כמו גם על החלטות פרטניות שהתקבלו בשנים האחרונות ומהוות דוגמאות מעשיות.
לדברי קולה, "חובת הגילוי מתקיימת אפוא משעה שקם ספק בדבר (שאינו חשש רחוק בעלמא), ועל בסיס הפעלת השכל הישר בנסיבות כל מקרה, וזאת על בסיס אמות-מידה שעניינן: מהות הקשר שעלול להקים חשש לניגוד עניינים; משכו; מידת עוצמתו; פרק הזמן שחלף מאז הקשר (כשנקבע כי ככלל, תקופה של חמש שנים לפני או אחרי המניעה מלשבת בדין בשל ניגוד עניינים, היא פרק הזמן הראוי להיקבע לצורך חובת היידוע, פרק זמן ארוך יותר, מעצם תכליתה של החובה, מ'תקופת הפסלות'); ומעמדו בהליך של הנוגע בדבר. הגילוי עצמו רצוי כמובן שייעשה מוקדם ככל הניתן ולא בדיעבד, וזאת כדי להימנע מתקלות דוגמת מתן החלטה מהותית בצל החשש לניגוד עניינים".
"אם יש ספק - אין ספק"
קולה מציע לשופטים לבקש פרה-רולינג מוועדות האתיקה המייעצות להם, ואומר כי פנייה כזאת ופעולה של השופט על-פי הנחיות הוועדה תקנה לו הגנה אם תוגש תלונה נגדו. "ראוי לו לשופט הניצב לפני דילמה אתית לפנות מראש לקבלת חוות-דעת מטעם ועדת האתיקה, ובכך לקבל הכוונה מוסמכת, לפעול על-פי אמת-מידה אתית ברורה, לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה ואף לקבל הגנה אם תתעורר טענה ביחס לאותה סוגיה".
קולה מסכם באומרו: "קשה לגדור במדויק את גבולותיה של חובת הגילוי, וזאת במובחן משאלת הפסלות מלישב בדין. עם זאת, ניסיון החיים והשכל הישר מכתיבים עמדה מחמירה באשר לחובת הגילוי הנאות, שכן כך השופט מודיע לצדדים מראש על הקרבה בה הוא מצוי, גם אם קרבה רחוקה היא, ומוסר הוא לצדדים את שיקול-הדעת אם לבקש את פסילתו מלשבת בדין אם לאו.
"מאליו מובן כי בדונו בבקשת הפסילה, ככל שזו תוגש, יחליט השופט אך ורק בהתאם לכללים הנוגעים לחובת הפסילה תוך זכירת הכלל, שהזכות לישב בדין היא גם החובה לישב בדין. לטעמנו, גם בעניינה של חובת הגילוי עדיף הכלל לפיו 'אם יש ספק - אין ספק', ובכל מקום שמא קיים אצל היושב בדין ספק (שאינו חשש בעלמא), עדיף שיפתור אותו בגילוי נאות לצדדים".