גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא אחד המשקיעים הראשונים בחברת הסייבר שעשתה אקזיט ענק, וגם הוא בהלם: "שווה פי אלף"

יורם אורון, מייסד ושותף מנהל בקרן הון־סיכון וטרקס ומראשוני המשקיעים בסייברארק, במהרה "נשבה בקסמם של המייסדים" ● בראיון לגלובס הוא מספר על ההיכרות שהובילה להשקעה בחברה במשך עשור, מתייחס להחלטה להיפרד מסייברארק ומציג תחזית לאקזיטים הבאים שייצאו מישראל: "המדינה צריכה למצוא דרכים כמו רשתות ביטחון וערבויות"

יורם אורון / צילום: איל יצהר
יורם אורון / צילום: איל יצהר

לפני כמעט 24 שנים נפגשו אנשי קרן הון־סיכון ורטקס (Vertex) בפעם הראשונה עם מייסדי חברת אבטחת הסייבר סייברארק, אז חברת סטארט־אפ בתחילת דרכה. הם השתכנעו להשקיע בה וליוו אותה במשך יותר מעשור, תקופה ארוכה בהשוואה להשקעות של קרנות הון סיכון. השבוע הם ראו מרחוק איך סייברארק נמכרת בעסקת ענק של 25 מיליארד דולר לפאלו אלטו נטוורקס. "השקענו בהם בשווי של 22־24 מיליון דולר, ובמחיר המכירה עכשיו היא שווה פי אלף מאז", אומר בחיוך יורם אורון, מייסד ושותף מנהל בקרן ורטקס.

כמה יקבלו עובדי סייברארק מהעסקה ומי חברת הביטוח שתרוויח בגדול?
המרוויחה המפתיעה מאקזיט הענק בסייבר: קרן המורים שעשתה תשואה של 250%

בראיון לגלובס הוא מספר על ההיכרות הראשונה עם המייסדים - אודי מוקדי (כיום יו"ר פעיל של סייברארק) ואלון כהן (שעזב את החברה עוד לפני ההנפקה) - מנסה להסביר את ההצלחה של החברה וצופה איך יראה עולם הון־סיכון אחרי הטלטלות שעבר בשנים האחרונות.

ההיכרות אחרי האירוע ששינה את אמריקה

"פגשנו לראשונה את הצוות של סייברארק חודש אחרי פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. האווירה בעולם ההשקעות ומצב הרוח היו ברמת אפס. בכל זאת, החלטנו לשלוח אליהם לבוסטון אנליסטית מאוד מוכשרת בשם אלישבע יעקובוביץ', כדי להבין יותר לעומק את פעילות החברה".

עולם הסייבר באותה תקופה, מספר אורון, היה ממוקד בהגנה על הפרימטר (ההיקף), תוך הנחה שהסיכון לפריצה לארגון מגיע מבחוץ. "עם הזמן התברר שאחוז גדול מהנזקים נגרם דווקא מפריצות פנימיות, מאנשים שעובדים בתוך הארגון - שיש להם הרשאה רחבה ונגישות למידע", הוא אומר.

אורון נותן כדוגמה את פרשת סנודן (איש המחשבים שעבד בסוכנויות ממשל אמריקאיות והדליף מידע סודי רב). "בחברה היה עובד מבפנים שהחזיק במספיק הרשאות לאסוף את כל המידע והוציא אותו החוצה", הוא אומר, ומספר בהומור: "בישיבת בורד של סייברארק הצעתי לתת אופציות לסנודן, חשבתי שהוא עשה עבודה שהחליפה 10 אנשי שיווק שלנו".

בסייברארק זיהו את הצורך בהגנה על מידע בתוך הארגון והגישה הייתה של ניהול זהויות ככלי מרכזי בהגנה. "סייברארק אמרו לנו 'ניצור כספות ארגוניות'. אם אתה בתוך הארגון זה לא מספיק. אתה צריך להיכנס לכספת הארגונית כדי להגיע למידע ורק לחלק מהאנשים תהיה גישה אליה", מספר אורון. "הצוות, אלון ואודי, הסביר לנו את הקונספט הזה בצורה מאוד בהירה, ונשבינו בקסמם".

"לא היה פשוט, אבל הם התמידו בדרכם"

סייברארק הונפקה לראשונה בנאסד"ק בספטמבר 2014 לפי שווי של 473 מיליון דולר ובמחיר של 16 דולר למניה. לפני ההנפקה, ורטקס החזיקה בנתח של 11.6% ממניות סייברארק. בסופו של דבר הקרן נפרדה מההשקעה בחברה כשנה לאחר מכן, כשמכרה מניות במסגרת שתי הנפקות משניות שבוצעו, אחת במחיר של 51 דולר למניה והשנייה ב־61 דולר למניה. בסך הכול ורטקס רשמה החזר מכובד מאוד של פי 25 על ההשקעה בסייברארק.

באותה תקופה האמנת שהחברה תגיע לשווי כזה?
"לא. בסופו של דבר אף אחד לא יודע לחזות מה יקרה בעתיד. זה מה שיפה בצוותים טובים: הם נבדלים מצוותים רגילים בזה שתוך כדי תנועה הם מתרחבים, מגדירים יעדים חדשים ושימושים חדשים. יש מעט צוותי יזמים שיודעים לעשות פיבוטים בדרך (שינויי כיוון עסקיים) ולהביא אנשים מאוד טובים.

"הקרדיט הוא לאודי ואלון (המייסדים, שח"ו), שאין שניים להם. הם נלחמו בכל העולם, גם עם חלק מהמשקיעים, כי אנשים בהתחלה לא הבינו את הקונספט ובאותו שלב המכירות היו אפסיות. אנשים בקרנות הון סיכון לא תמיד סבלניים. זה לא היה פשוט אבל הם התמידו".

איך מסבירים הצלחה של חברה כמו סייברארק, מה מאפיין חברה מצליחה?
"אני לא אוהב הכללות, אבל בגדול יש פה תערובת של אנשים מוכשרים, מלוכדים, דבקים במטרה. אלו תכונות חשובות מאוד בעולם הטכנולוגיה. ההצלחה כמובן גם קשורה ליכולת לזהות מגמות. זיהוי מגמות בעולם הטכנולוגיה שנתיים־שלוש לפני כולם - זה שם המשחק".

מווייז, דרך סולאראדג' ועד סייברארק

ורטקס היא מוותיקות קרנות הון־סיכון בישראל והיא מנהלת כיום נכסים בהיקף כולל של 1.6 מיליארד דולר. היא הוקמה בשנת 1997, כחלק מתוכנית יוזמה לעידוד השקעות הון סיכון בארץ, ובהמשך, לאורך שנות הפעילות שלה, היא השקיעה ביותר מ־150 חברות וביצעה 47 אקזיטים. בין האקזיטים הכי מפורסמים שלה, מלבד סייברארק, היו גם ווייז שנמכרה לגוגל ב-2013, סולאראדג' שהונפקה בנאסד"ק, אקטימייז שנמכרה לנייס, ארגוס שנמכרה לקונטיננטל וכן Own שנמכרה לסיילספורס בשנה שעברה.

לפני הקמת ורטקס, אורון היה יזם ומנכ"ל בחברת רשף טכנולוגיות, כיום חלק מארית - יצרנית המרעומים שנסחרת בבורסה בשווי 3.3 מיליארד שקל אחרי זינוק של 264% מתחילת השנה. "לקח לרעיון הזה 30 שנה לפרוץ", הוא אומר. אורון מכר את רשף לארית ונשאר כמנכ"ל ארית למשך תקופה, ולדבריו עד היום יש לו "פינה חמה בלב לסיפור הזה".

גם לסייברארק עוד יש לו פינה חמה בלב. לשאלה אם עקב אחרי החברה לאחר שוורטקס יצאה מההשקעה בה, הוא משיב: "כל הזמן. גם הזמנו את הנהלת סייברארק למפגשי המשקיעים שלנו כל שנה, כדי שיסבירו את נקודת המבט שלהם".

ואיך זה עזר?
"רוב המשקיעים שלנו מאזורים כמו יפן, סינגפור ועוד, כלומר משקיעים זרים. יש תמיד קושי לשכנע משקיעים שיש פה סצנה אמיתית שיודעת להתגבר על משברים פוליטיים פנימיים ומלחמות, שעלולים להשפיע על שיקול הדעת שלהם. לכן, כשאני מביא סיפורי הצלחה - כמו במקרה של סייברארק - ומראה למשקיעים, הם ממשיכים אתנו. זה עזר גם לנו וגם להם".

"מדינת ישראל היא סקטור שונה"

העסקה של פאלו אלטו וסייברארק היא שנייה לעסקת גוגל־וויז שנחתמה לפני ארבעה חודשים, בה נמכרה הישראלית לענקית הטכנולוגיה תמורת 32 מיליארד דולר.

מה מייחד לדעתך את תעשיית הסייבר הישראלית?
"זה ממש סקטור שונה. ישראל, מכל מיני סיבות שכולם מבינים, מובילה במספר קטגוריות שונות בתחום הסייבר. 40% מהעסקאות פה הן בסייבר, שזה בקנה מידה עולמי שם אותנו כאחד משלושת השווקים הגדולים בעולם המערבי. אני מעריך שיהיו אקזיטים נוספים".

איך נראה שוק ההון־סיכון הישראלי אחרי כל הטלטלות של השנים האחרונות?
"פה יש אנומליה שקשה להסביר אותה. במחצית הראשונה של השנה היקף ההשקעות פה עמד על 7.5 מיליארד דולר, יותר מכל שנה שעברה, והשנה שלפני זה. גם האקזיטים חריגים בהיקפם בתחומים מסוימים. ספציפית בתחום הסייבר אנחנו מקבלים קרדיט ברמה המדינתית הרבה מעבר לאהדה הפוליטית שיש לנו בקרב הלקוחות. יש מדינות אירופיות שצועקות להחרים אותנו, ובזמן הזה קונות מאתנו בהיקפים גדולים - כי ברור להן שזה קריטי לביטחון הלאומי שלהן. היינו מעורבים בכמה אקזיטים משמעותיים בשנים האחרונות ואני לא חושב שזה הולך להירגע".

מה לדעתך צריך לקרות כדי שיהיו בישראל עוד חברות מוצלחות ואולי עוד אקזיטים גדולים בעתיד?
"קודם כל אני מעדיף שיקומו פה חברות גדולות שיישארו פה. פעמים רבות, לאחר רכישות, החברה מבצעת רילוקיישן וזה פחות טוב כמובן. אי־אפשר לסמוך רק על קרנות הון־סיכון שיממנו חברות. אם ברשף טכנולוגיות ההשקעה עמדה בהתחלה על 6 מיליון דולר ובסייברארק על 20 מיליון דולר, היום יש חברות בשלב מוקד שמגייסות 60 מיליון דולר כי עלויות הפיתוח גדלות מאוד.

"בנוסף, עניין הטאלנטים לא פחות חשוב. ההתמחות השתנתה בשנים האחרונות ויותר ממוקדת ב־AI למשל, ובלי חינוך - הגדלת הפעילות האקדמית והמחקרית בסדר גודל משמעותי - זה לא יהיה. השוק הפרטי לא יכול לטפל בדברים האלו בעצמו, במיוחד כשמשקיעים זרים חוששים, ולכן המדינה צריכה למצוא דרכים שונות כמו רשתות ביטחון וערבויות.

"אם הייתי היום במשרד האוצר, אז הייתי מחדש את הפרויקטים של קרנות יוזמה. בקרן הראשונה של ורטקס המדינה שמה 40% ומשקיעים פרטיים שהבאתי שמו 60%. קרנות היוזמה הן אלה שהזניקו את תעשיית הון־סיכון בארץ".

עוד כתבות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג הודיעה לשוכרים במרכזי הקניות: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

באירופה מגנים את ההתקפות על מדינות המפרץ, ולא מגבים לגמרי את ישראל

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון