גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיפור שמוכיח שאפשר לנצח את יוקר המחיה

כשמחירי המזון טיפסו בעקביות בעשור האחרון - הדגים הקפואים היו אחד הסעיפים היחידים שחמקו מהתייקרות ואף הוזלו ● מחיר האמנון, הדג הקפוא הנמכר ביותר בישראל, ירד ב־36% מאז שמכס היבוא הופחת ב־2016 ● ואולם בזמן שהביקוש התרחב, התעשייה המקומית הלכה ונשחקה

בריכת דגים בניר דוד / צילום: אסף סולומון
בריכת דגים בניר דוד / צילום: אסף סולומון

במחלקת הקפואים בסופרמרקטים מתחולל בעשור האחרון שינוי שמנוגד כמעט לכל מגמה אחרת בסל הקניות הישראלי: בזמן שמחירי מוצרי המזון בישראל טיפסו בכ־22%, מחירי הדגים ירדו ב־8%.

פרשנות | ישראל הייתה כפסע מחתימת הסכם סחר עם ארה"ב, אבל אז האמריקאים נעלמו
כך בנו שלושה חברים מותג ששווה מיליונים - על־ידי הפיכת קרם ההגנה למוצר מגניב
רמי לוי בראש, שופרסל מאבדת גובה: מה חושבים הישראלים על רשתות המזון?

כך למשל, ברשת השיווק אושר עד שלט גדול מכריז: "פילה אמנון ב־8.90 שקלים לק"ג". בעבר, מחיר כזה היה בגדר פנטזיה, אך על־פי בדיקה של משרד החקלאות, המחיר לק"ג של אמנון קפוא אכן צנח מ־37.1 שקל בממוצע לפני עשור ל־23.6 שקל היום. כלומר, ירידה דרמטית של 36%, כאשר רשתות זולות כמו אושר עד מצליחות להציע מבצעים תחרותיים עוד יותר.

כך דווקא תחום שעד לא מזמן נתפס כמותרות בקרב הציבור, הפך לדוגמה לרפורמה שהצליחה, גם אם באופן חלקי, לבלום את יוקר המחיה: הורדת מכסים, פתיחת השוק ליבוא והוזלה משמעותית.

מאחורי הסיפור הצרכני החיובי מסתתרת תמונה מורכבת יותר: חוות גידול מקומיות שקרסו, מגדלים שנאבקים בתקנות מחמירות ודגים טריים שממשיכים להתייקר. הניסיון "להציל את הייצור המקומי" באמצעות תמיכה ממשלתית וטכנולוגיה מתקדמת עוד לא הוכיח את עצמו, אך בארגון מגדלי הדגים אופטימיים: "עוד 10 שנים ייצור הדגים בישראל יהיה כפול מהיום".

מבקר המדינה שיבח

הרפורמה ביבוא הדגים התבצעה בשני שלבים על־ידי משרד החקלאות: אחד ב־2016 בתקופת השר אורי אריאל (הבית היהודי) והשני ב־2022 בכהונה של עודד פורר (ישראל ביתנו). במסגרת המהלך הופחתו מכסים על רוב הדגים הפופולריים בהם אמנון, קרפיון ובורי, וניתן פיצוי למגדלים המקומיים.

דוח מבקר המדינה מ־2021 שיבח את הורדת המכס הראשונה, ציין כי היא הגבירה את התחרות, והמליץ למשרד האוצר "לבחון את יישום השיטה גם בענפים אחרים בהתייחס להשפעתם על המחיר לצרכן, מחד, ועל המרווח הקמעונאי, מאידך". זו, כנראה, הייתה אחת המוטיבציות לביטול רוב המכסים על יבוא דגים בהמשך.

ההשפעה הייתה דרמטית כאמור בעיקר ביחס לפילה אמנון, הדג הקפוא הנמכר ביותר בישראל. מתוך הפחתת מכס של 8.4 שקלים לק"ג, הוזלה של כ־6.5 שקלים התגלגלה לצרכנים. כלומר, עיקר המהלך לא נבלע אצל היבואנים או הקמעונאים - אלא הורגש ממש בקופה. לכך הצטרפה גם ירידה במחיר היבוא, בעיקר מסין.

''אושר עד'' מציעה ק''ג אמנון קפוא בפחות מעשרה שקלים / צילום: דביר כרמון

במקרה של הדניס, התוצאות פחות מרשימות: רק 0.3 שקלים לק"ג מתוך 2.5 שקלים שהופחתו במכס ב־2022 התגלגלו לצרכנים. יחד עם עלייה במחירי היבוא באותו הזמן, המחיר של הדניס היה גבוה יותר ב־2023 מבשנים קודמות.

חשוב לציין כי בעוד שיבוא האמנון הוא מאסיבי (22.9 אלף טונות בשנת 2023), יבוא הדניס הוא פחות מעשירית מכך (1.8 אלפי טונות). כך שהדג המיובא העיקרי הוזל משמעותית, מה שדחף כלפי מטה את כל קטגוריית הדגים הקפואים במדד המחירים לצרכן.

ואולם, כשזה נוגע ליבוא דגים טריים, המצב שונה. על־פי הלמ"ס, מחירם עלה ב־28% בעשור האחרון (מאז 2015), כמעט כל העלייה חלה מאז 2021. הסלמון שולט ב־85% מיבוא הפילה הטרי, אך עליו לא הוחל מכס אף פעם, כך שהרפורמה למעשה לא השפיעה עליו. עיקר ההתייקרות, כנראה, נובע מכך שמאז 2021 מחיר הסלמון בעולם כמעט והכפיל את עצמו, והחל להתמתן רק בעת האחרונה. נכון להיום עדיין חל מכס בגובה 5.5 שקלים על יבוא דגי קרפיון, אמנון ובורי טריים (הדגים העיקריים שמגדלים בארץ).

השוק גדל, הייצור נחתך

פתיחת השוק ליבוא הגדילה אותו משמעותית. צריכת הדגים בישראל קפצה מ־48 אלף טונה בשנת 2013 ל־75 אלף טונה עשור לאחר מכן. כלומר, ישראלים הגדילו את צריכת הדגים שלהם ביותר מ־50%. גם אם לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה באותן שנים, מדובר בעלייה ניכרת בצריכה לנפש.

היבוא הפך את הדגים - ובעיקר הקפואים - לנגישים הרבה יותר למשקי בית ממעמד נמוך ובינוני. אלא שדווקא בזמן שהביקוש התרחב, התעשייה המקומית הלכה ונשחקה.

בעוד שרוב השוק מלכתחילה היה מבוסס על יבוא, ייצור הדגים המקומי ירד מ־9.4 אלף טונה דגים בשנת 2013, ל־6.2 אלף טונה בלבד עשור לאחר מכן.

חן פלור, מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים, טוען כי המגמה הזו הייתה צפויה: "כשהוצע מתווה הורדת המכסים הראשון ב־2016, הבאנו מחקר של פרופ' אמיר היימן מהפקולטה לחקלאות, שאמר שאם המכס יירד לאפס, ייצור הדגים בישראל יצטמצם בעשרות אחוזים. וכמו שאנחנו רואים, זה בדיוק המצב היום".

חן פלור, מנכ''ל ארגון מגדלי הדגים / צילום: ארגון מגדלי הדגים

הענף המקומי מתמקד בגידול של אמנון, בורי וקרפיון, לצד מגוון זנים כמו לברק, ברמונדי, בס, אדמונית, דניס, פורל ועוד. לדברי פלור, "גידולי הדגים בגליל למשל נמחקו לגמרי, כי הם לא יכלו להתחרות ביבוא האמנונים הקפואים מסין. ככלל, על כל אלף טונה שמגיעים מסין, הייצור המקומי יורד ב־100 אלף טונה".

אין הרבה דגים בים

גם הדיג המסורתי בים התיכון נפגע. גיל ססובר, יו"ר איגוד הדייגים, העיד בפודקאסט "מקורב לצלחת" של התאגיד כי שפע הדגים בים יורד בגלל "התחממות, בנייה של נמלים ואוניות, ובגלל הדיג עצמו".

אך לצד גורמי סביבה, לדבריו יש גם רגולציה מחמירה שפוגעת בדייגים. "ב־2016 עברה רפורמה שהטילה מגבלות כמעט בכל מישור אפשרי: על ציוד, על גודל הצי, על מרחבי דיג ועל עונות. לא בחרו מסלול אחד - אלא עשו הכול". התוצאה: פחות צעירים נכנסים לענף. ססובר אומר כי כמעט כל הדור הבא של הדייגים מגיע מהחברה הערבית.

פלור מארגון מגדלי הדגים מדגיש את חוסר השוויון ברגולציה בין הייצור המקומי ליבוא: "יש בישראל שני רגולטורים שונים, משרד החקלאות לייצור המקומי ומשרד הבריאות ליבוא. כיום הנטל הרגולטורי נוטה יותר מדי לטובת היבואנים ומאפשר לייבא דגים מסין שלא עומדים בסטנדרטים שהייצור המקומי מחויב בהם".

דוגמה לכך, לדבריו, היא תאריך התפוגה של הדגים: "לדג ישראלי יש תאריך תפוגה של 6 ימים בלבד, לעומת 12 ימים לדג טרי שמיובא מחו"ל".

זרז של חדשנות

למרות הכול, בארגון מגדלי הדגים מתעקשים להישאר אופטימיים. מבחינת המנכ"ל פלור, התמיכות הישירות של משרד החקלאות, כ־40 מיליון בשנה ב־2025-2026, הן רק שלב ביניים. הוא היה רוצה שהמדינה תתשתף בהשקעות בפיתוח, ומספר כי כבר היום מקימים "מתקנים אינטנסיביים, ומגדילים את מגוון הדגים".

ואכן, על־פי משרד החקלאות, גידול הברמונדי והדניס במערכות RAS (Recirculating Aquaculture Systems) - מתקני גידול סגורים השולטים בטמפרטורה, זרימה ואיכות המים - חווה זינוק משמעותי.

הלחץ התחרותי מול היבוא הופך לזרז של חדשנות. "הארגון משקיע כיום במחקר, פיתוח והטמעת טכנולוגיות חדשות. המטרה שלנו היא להכפיל את ייצור הדגים בישראל בתוך עשור", אומר פלור. "בדניס ובלברק, למשל, המחירים לא ירדו גם אחרי פתיחת השוק - אבל הביקוש דווקא עלה. אנחנו מתכוונים למקד את המאמץ בזנים האלה, ולחזק גם את הדגים המסורתיים. אנחנו רוצים להחזיר את הצבע ללחיים של המגדלים".

עוד כתבות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד