גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי מחסור במזון הופך לרעב, ומה אומר על כך המשפט הבינלאומי?

הוויכוח על קיומו של רעב בקנה־מידה גדול ברצועת עזה ועל מי נושא באחריות לו חצה את גבולות ישראל והפך לגלובלי ● אבל כדי לדון בשאלות האלה, יש קודם כל להבין את ההגדרות שבבסיסן ● וגם: מה אומרים על כך דיני הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

תא''ל אפי דפרין, דובר צה''ל עדכון לתקשורת, 27.7.25 / צילום: דובר צה''ל
תא''ל אפי דפרין, דובר צה''ל עדכון לתקשורת, 27.7.25 / צילום: דובר צה''ל

הביקורת על ישראל בגלל מצב המזון בעזה מכה גלים בכל רחבי העולם. השבוע, דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין ביקש לשדר מסר ברור: "חמאס פתח בקמפיין שקרי וכוזב על הרעבה ברצועת עזה", אמר. "התמונות היוצאות מתוך הרצועה קשות, והן חלק מאותו קמפיין שקר. אני רוצה להיות ברור בדבריי: אין הרעבה ברצועת עזה. אנחנו פועלים על־פי הדין הבינלאומי, מנטרים מדי יום את המצב התזונתי ופועלים בהתאם".

ראיון | הוא בכלל לא רצה ללמוד ערבית, עכשיו הוא הקול של ישראל מתימן ועד איראן

אז בישראל מודיעים רשמית שהמדינה פועלת על־פי הדין הבינלאומי. אבל מה אומר הדין הבינלאומי? ואיך בעצם מגדירים "רעב"? מבלי להיכנס לסוגיה הספציפית של עזה, בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בהגדרות היסודיות והעקרוניות של המושגים שהפכו לבסיס לוויכוח הגלובלי.

מהו רעב?

הטענות נגד ישראל הן לאו דווקא שכלל לא מועבר מזון לרצועה, אלא שעובר מעט מדי מזון. אבל איך בדיוק מגדירים "מעט מדי"? איפה עובר הקו שמתחתיו מוכרז "רעב"?

הסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה נקבעים לפי ההנחיות ההומניטריות הבינלאומיות של ארגון בשם Sphere. לפי אתר הארגון, Sphere הוקם ב־1997 על־ידי עובדי סיוע, בעזרתם של ארגונים לא ממשלתיים והצלב האדום והסהר האדום.

עם השנים, התוצרים של Sphere הפכו לשמש כלי עזר עיקריים עבור ארגונים לא ממשלתיים - לאומיים ובינלאומיים - סוכנויות או"ם, ממשלות, תורמים, מגזר פרטי, מתנדבים ורבים אחרים. כיום, Sphere היא רשת עולמית המאגדת ומעצימה אנשי מקצוע לשיפור ושימור האיכות והאחריות של סיוע הומניטרי.

הפרסום המרכזי של הארגון הוא המדריך שהם מוציאים. לפי הארגון, מדריך Sphere הוא אחד ממערכות העקרונות והסטנדרטים המינימליים ההומניטריים הידועים והמוכרים ביותר בעולם. גם מחקרים בישראל מהזמן האחרון שבחנו את שאלת הרעב בעזה - עשו זאת בהשוואה לסטנדרטים של Sphere.

"סטנדרטים הומניטריים", אומרים ב־Sphere, "הם הצהרות שמתארות את מערך הפעולות הנדרש כך שאנשים נפגעי משבר יוכלו ליהנות מהזכות לקבל הגנה וסיוע ולהבטיח את התנאים הבסיסיים לחיים בכבוד".

לעדות הארגון, הסטנדרטים ההומניטריים מפותחים על־ידי אנשי מקצוע מתחומי מומחיות ספציפיים ומנוסחים על בסיס תשתית ראייתית, ניסיון ולמידה. הם מפותחים בקונצנזוס ומשקפים את השיטות הטובות ביותר על סמך הניסיון הגלובלי המצטבר, והם מתעדכנים בקביעות.

ומה אומרים הסטנדרטים של Sphere? אלה עוסקים גם בכמות המזון וגם בהרכבו - ללא הבדל גיל ומין. הם קובעים שדרישה תזונתית מינימלית מכילה, למשל, 53 גרם חלבון ליום - ושהוא יהיה 10% מסך האנרגיה; או 40 גרם שומן - שיהיה 17% מסך האנרגיה. הסטנדרטים כוללים קביעות לגבי 22 מרכיבי מזון, ביניהם אנרגיה (קלוריות), ויטמינים, סידן, ברזל ומגנזיום.

ומתי רעב הופך לרעב נרחב (famine)? כאן צריך להכיר את מדד ה־IPC (ראשי תיבות של "סיווג משולב לרמות ביטחון תזונתי"), יוזמה עולמית מרובת שותפים שפותחה ב־2004 בסומליה. מדד ה־IPC הוא סולם בן חמישה שלבים של אי־ביטחון המזון - כאשר השלב החמישי והחמור ביותר הוא "רעב המוני" או "קטסטרופה".

לפי ה־IPC, המבחן לקיום רעב המוני מתבסס על שלושה קריטריונים: 20% ממשקי הבית מתמודדים עם מחסור קיצוני במזון; 30% מהילדים סובלים מתת־תזונה אקוטית; 2 מבוגרים או 4 ילדים מתוך 10,000 איש שמתים מדי יום כתוצאה מרעב מוחלט או משילוב של תת־תזונה ומחלות.

על אי־ביטחון תזונתי

כאן כדאי לעצור לרגע ולעמוד על ההבדלים בין הגדרות אחרות ל"אי־ביטחון תזונתי", שלפעמים נשמעות כאן בשיח. בניגוד לקריטריונים הרפואיים של Sphere, הממצאים שבדרך כלל מפורסמים בישראל מתבססים על דיווח עצמי בשאלון שנשלח לנסקרים. לפי מסמך שנכתב במכון ברוקדייל, בישראל נעשה שימוש בשני מדדים מרכזיים.

הראשון הוא מדד USDA שפותח על־ידי משרד החקלאות האמריקאי. המדד משמש את המוסד לביטוח לאומי בסקרי הביטחון התזונתי, את משרד הבריאות בסקרי מצב הבריאות והתזונה ואת ארגון "לתת" ב"דו"ח העוני האלטרנטיבי". שאלונים בשיטה כזו יכולים לכלול שאלות כמו "אכלתם פחות ממה שרציתם?" או "האם הילד/ים שלך היה/היו רעב/ים, ולא יכולת לקנות עוד אוכל?".

השיטה השנייה היא מדד IV, בה השתמשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקר החברתי מאז 2010. המדד מתבסס על דיווחם של נסקרים על פריט בודד: "ב־12 החודשים האחרונים, האם ויתרת על ארוחה חמה, לפחות פעם ביומיים, בגלל קשיים כלכליים?".

מה אומר הדין הבינלאומי?

בדין הבינלאומי, הכללים הנוגעים להכנסת מזון לאוכלוסיית אויב מופיעים באמנת ז'נבה הרביעית ובפרוטוקול הראשון שלה. פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר שאף שישראל לא חתומה על הפרוטוקול (אך כן על האמנה), היא עדיין מחויבת לסעיפים הרלוונטיים, שכן הם משקפים משפט מנהגי בינלאומי. בהליך בבג"ץ שעסק בהכנסת הסיוע לרצועה, המדינה אף אמרה שמקובל עליה שהתנהלותה תיבחן בראי כללים מסוימים מהאמנה והפרוטוקול.

סעיף 54(1) לפרוטוקול הראשון קובע במפורש ש"הרעבת אזרחים כשיטת לחימה היא אסורה". עם זאת, תת הסעיף הבא מחריג מאיסור זה אובייקטים המשמשים את היריב "כמזון לאנשי כוחותיו המזוינים בלבד או… תמיכה ישירה בפעולה צבאית - ובלבד ש…לא יינקטו נגד אובייקטים אלה פעולות אשר צפויות להותיר את האוכלוסייה האזרחית עם מזון או מים בלתי מספקים שיגרמו להרעבתה או יכפו את העברתה למקום אחר".

כלומר, הרעבת כוחות האויב מותרת, אך הרעבה של אוכלוסייה אזרחית אסורה. ואם נקיטה באפשרות הראשונה משליכה על השנייה? פרופ' כהן מפנה לפרשנות של מחלקת ההגנה של ארה"ב שמובאת במדריך של דיני המלחמה (Department of Defense Law of War Manual). לפי סעיף 5.20.2 למדריך, כאן נכנס עיקרון מידתיות, כאשר האיסור על פגיעה אגבית באוכלוסייה האזרחית חל על פגיעה שהיא "מופרזת ביחס ליתרון הצבאי הצפוי להתקבל".

אבל גם אם אין פעולה מכוונת למניעת מזון מאוכלוסיית עזה, האם יש מחויבות לפעול כדי לאפשר את כניסתו? לפי סעיף 70 לפרוטוקול הראשון, כל צד לסכסוך מחויב "לאפשר ולהקל על מעבר מהיר וללא עיכוב" של סיוע שנועד לאוכלוסייה אזרחית, לרבות זו של האויב.

פרופ' כהן מציין שאם לא מדובר רק בנוכחות צבאית אלא בכיבוש של ממש, חלים על הכוח הכובש דיני התפיסה הלוחמתית ועמם מחויבויות נוספות. בין השאר, על הכובש לא רק לאפשר ולהקל על מעבר המזון, אלא גם לדאוג שהוא מסופק בפועל (אך אין חובה שיספק את המזון בעצמו).

האם על ישראל חלים דינים אלה? כשהנושא נדון בבג"ץ, הנשיא עמית קבע ש"ישראל אינה משמשת ככוח כובש ברצועת עזה", זאת על סמך בחינת שלושה קריטריונים מצטברים לבחינת התקיימותה של תפיסה לוחמתית: נוכחות פיזית של הכוח הזר בשטח המדובר; יכולת הכוח הזר להפעיל סמכויות שלטוניות בשטח; ואובדן יכולתו של הריבון הקודם להפעיל סמכויות שלטוניות בשטח.

עמית הסיק ש"המציאות העובדתית בשטח אינה מקיימת את הקריטריונים השני והשלישי… וכי אין מקום לייחס לישראל את החובות שחלות על כוח כובש בשטח זר". ואולם, פסק הדין ניתן במרץ 2025, ומאז צה"ל פתח במבצע "מרכבות גדעון" שבמסגרתו, לפי דיווחים בתקשורת, צה"ל פועל להשיג שליטה ב־75% משטח הרצועה. לפי פרופ' כהן, ייתכן שהדבר עשוי להשליך על שאלת התקיימותה של תפיסה לוחמתית, ומשכך על המחויבויות החלות על ישראל.

אך הוויכוח אינו רק על המחויבות של ישראל לאספקת אוכל לרצועה, אלא גם על הכמויות המועברות. מה אומר הדין? פרופ' כהן מפנה לסעיף 69 לפרוטוקול הראשון, המחייב להבטיח אספקה "החיונית להישרדות האוכלוסייה האזרחית". לפי כהן, זו הגדרה דינמית, שכן המרכיבים החיוניים לאוכלוסייה משתנים לפי אופי הסכסוך, משכו ונקודת הזמן בה הדבר נבחן. לדבריו, היות שלדבר אין הגדרה ספציפית וקבועה מראש, ייתכן ששאלה זו תהיה נתונה לפרשנות.

לקריאה נוספת:

המדריך של Sphere (מהדורת 2018)
מדד IPC לרעב המוני
זהר שרביט ודנה ברנדר, מכון ברוקדייל: אי-ביטחון תזונתי בישראל - מאפיינים, מענים ואתגרים
בג"ץ 2280/24: גישה מרכז לשמירה על הזכות לנוע ואח' נ' ממשלת ישראל
אמנת ז'נבה הרביעית
הפרוטוקול הראשון לאמנת ז'נבה הרביעית

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים