גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי מחסור במזון הופך לרעב, ומה אומר על כך המשפט הבינלאומי?

הוויכוח על קיומו של רעב בקנה־מידה גדול ברצועת עזה ועל מי נושא באחריות לו חצה את גבולות ישראל והפך לגלובלי ● אבל כדי לדון בשאלות האלה, יש קודם כל להבין את ההגדרות שבבסיסן ● וגם: מה אומרים על כך דיני הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

תא''ל אפי דפרין, דובר צה''ל עדכון לתקשורת, 27.7.25 / צילום: דובר צה''ל
תא''ל אפי דפרין, דובר צה''ל עדכון לתקשורת, 27.7.25 / צילום: דובר צה''ל

הביקורת על ישראל בגלל מצב המזון בעזה מכה גלים בכל רחבי העולם. השבוע, דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין ביקש לשדר מסר ברור: "חמאס פתח בקמפיין שקרי וכוזב על הרעבה ברצועת עזה", אמר. "התמונות היוצאות מתוך הרצועה קשות, והן חלק מאותו קמפיין שקר. אני רוצה להיות ברור בדבריי: אין הרעבה ברצועת עזה. אנחנו פועלים על־פי הדין הבינלאומי, מנטרים מדי יום את המצב התזונתי ופועלים בהתאם".

ראיון | הוא בכלל לא רצה ללמוד ערבית, עכשיו הוא הקול של ישראל מתימן ועד איראן

אז בישראל מודיעים רשמית שהמדינה פועלת על־פי הדין הבינלאומי. אבל מה אומר הדין הבינלאומי? ואיך בעצם מגדירים "רעב"? מבלי להיכנס לסוגיה הספציפית של עזה, בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בהגדרות היסודיות והעקרוניות של המושגים שהפכו לבסיס לוויכוח הגלובלי.

מהו רעב?

הטענות נגד ישראל הן לאו דווקא שכלל לא מועבר מזון לרצועה, אלא שעובר מעט מדי מזון. אבל איך בדיוק מגדירים "מעט מדי"? איפה עובר הקו שמתחתיו מוכרז "רעב"?

הסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה נקבעים לפי ההנחיות ההומניטריות הבינלאומיות של ארגון בשם Sphere. לפי אתר הארגון, Sphere הוקם ב־1997 על־ידי עובדי סיוע, בעזרתם של ארגונים לא ממשלתיים והצלב האדום והסהר האדום.

עם השנים, התוצרים של Sphere הפכו לשמש כלי עזר עיקריים עבור ארגונים לא ממשלתיים - לאומיים ובינלאומיים - סוכנויות או"ם, ממשלות, תורמים, מגזר פרטי, מתנדבים ורבים אחרים. כיום, Sphere היא רשת עולמית המאגדת ומעצימה אנשי מקצוע לשיפור ושימור האיכות והאחריות של סיוע הומניטרי.

הפרסום המרכזי של הארגון הוא המדריך שהם מוציאים. לפי הארגון, מדריך Sphere הוא אחד ממערכות העקרונות והסטנדרטים המינימליים ההומניטריים הידועים והמוכרים ביותר בעולם. גם מחקרים בישראל מהזמן האחרון שבחנו את שאלת הרעב בעזה - עשו זאת בהשוואה לסטנדרטים של Sphere.

"סטנדרטים הומניטריים", אומרים ב־Sphere, "הם הצהרות שמתארות את מערך הפעולות הנדרש כך שאנשים נפגעי משבר יוכלו ליהנות מהזכות לקבל הגנה וסיוע ולהבטיח את התנאים הבסיסיים לחיים בכבוד".

לעדות הארגון, הסטנדרטים ההומניטריים מפותחים על־ידי אנשי מקצוע מתחומי מומחיות ספציפיים ומנוסחים על בסיס תשתית ראייתית, ניסיון ולמידה. הם מפותחים בקונצנזוס ומשקפים את השיטות הטובות ביותר על סמך הניסיון הגלובלי המצטבר, והם מתעדכנים בקביעות.

ומה אומרים הסטנדרטים של Sphere? אלה עוסקים גם בכמות המזון וגם בהרכבו - ללא הבדל גיל ומין. הם קובעים שדרישה תזונתית מינימלית מכילה, למשל, 53 גרם חלבון ליום - ושהוא יהיה 10% מסך האנרגיה; או 40 גרם שומן - שיהיה 17% מסך האנרגיה. הסטנדרטים כוללים קביעות לגבי 22 מרכיבי מזון, ביניהם אנרגיה (קלוריות), ויטמינים, סידן, ברזל ומגנזיום.

ומתי רעב הופך לרעב נרחב (famine)? כאן צריך להכיר את מדד ה־IPC (ראשי תיבות של "סיווג משולב לרמות ביטחון תזונתי"), יוזמה עולמית מרובת שותפים שפותחה ב־2004 בסומליה. מדד ה־IPC הוא סולם בן חמישה שלבים של אי־ביטחון המזון - כאשר השלב החמישי והחמור ביותר הוא "רעב המוני" או "קטסטרופה".

לפי ה־IPC, המבחן לקיום רעב המוני מתבסס על שלושה קריטריונים: 20% ממשקי הבית מתמודדים עם מחסור קיצוני במזון; 30% מהילדים סובלים מתת־תזונה אקוטית; 2 מבוגרים או 4 ילדים מתוך 10,000 איש שמתים מדי יום כתוצאה מרעב מוחלט או משילוב של תת־תזונה ומחלות.

על אי־ביטחון תזונתי

כאן כדאי לעצור לרגע ולעמוד על ההבדלים בין הגדרות אחרות ל"אי־ביטחון תזונתי", שלפעמים נשמעות כאן בשיח. בניגוד לקריטריונים הרפואיים של Sphere, הממצאים שבדרך כלל מפורסמים בישראל מתבססים על דיווח עצמי בשאלון שנשלח לנסקרים. לפי מסמך שנכתב במכון ברוקדייל, בישראל נעשה שימוש בשני מדדים מרכזיים.

הראשון הוא מדד USDA שפותח על־ידי משרד החקלאות האמריקאי. המדד משמש את המוסד לביטוח לאומי בסקרי הביטחון התזונתי, את משרד הבריאות בסקרי מצב הבריאות והתזונה ואת ארגון "לתת" ב"דו"ח העוני האלטרנטיבי". שאלונים בשיטה כזו יכולים לכלול שאלות כמו "אכלתם פחות ממה שרציתם?" או "האם הילד/ים שלך היה/היו רעב/ים, ולא יכולת לקנות עוד אוכל?".

השיטה השנייה היא מדד IV, בה השתמשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקר החברתי מאז 2010. המדד מתבסס על דיווחם של נסקרים על פריט בודד: "ב־12 החודשים האחרונים, האם ויתרת על ארוחה חמה, לפחות פעם ביומיים, בגלל קשיים כלכליים?".

מה אומר הדין הבינלאומי?

בדין הבינלאומי, הכללים הנוגעים להכנסת מזון לאוכלוסיית אויב מופיעים באמנת ז'נבה הרביעית ובפרוטוקול הראשון שלה. פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר שאף שישראל לא חתומה על הפרוטוקול (אך כן על האמנה), היא עדיין מחויבת לסעיפים הרלוונטיים, שכן הם משקפים משפט מנהגי בינלאומי. בהליך בבג"ץ שעסק בהכנסת הסיוע לרצועה, המדינה אף אמרה שמקובל עליה שהתנהלותה תיבחן בראי כללים מסוימים מהאמנה והפרוטוקול.

סעיף 54(1) לפרוטוקול הראשון קובע במפורש ש"הרעבת אזרחים כשיטת לחימה היא אסורה". עם זאת, תת הסעיף הבא מחריג מאיסור זה אובייקטים המשמשים את היריב "כמזון לאנשי כוחותיו המזוינים בלבד או… תמיכה ישירה בפעולה צבאית - ובלבד ש…לא יינקטו נגד אובייקטים אלה פעולות אשר צפויות להותיר את האוכלוסייה האזרחית עם מזון או מים בלתי מספקים שיגרמו להרעבתה או יכפו את העברתה למקום אחר".

כלומר, הרעבת כוחות האויב מותרת, אך הרעבה של אוכלוסייה אזרחית אסורה. ואם נקיטה באפשרות הראשונה משליכה על השנייה? פרופ' כהן מפנה לפרשנות של מחלקת ההגנה של ארה"ב שמובאת במדריך של דיני המלחמה (Department of Defense Law of War Manual). לפי סעיף 5.20.2 למדריך, כאן נכנס עיקרון מידתיות, כאשר האיסור על פגיעה אגבית באוכלוסייה האזרחית חל על פגיעה שהיא "מופרזת ביחס ליתרון הצבאי הצפוי להתקבל".

אבל גם אם אין פעולה מכוונת למניעת מזון מאוכלוסיית עזה, האם יש מחויבות לפעול כדי לאפשר את כניסתו? לפי סעיף 70 לפרוטוקול הראשון, כל צד לסכסוך מחויב "לאפשר ולהקל על מעבר מהיר וללא עיכוב" של סיוע שנועד לאוכלוסייה אזרחית, לרבות זו של האויב.

פרופ' כהן מציין שאם לא מדובר רק בנוכחות צבאית אלא בכיבוש של ממש, חלים על הכוח הכובש דיני התפיסה הלוחמתית ועמם מחויבויות נוספות. בין השאר, על הכובש לא רק לאפשר ולהקל על מעבר המזון, אלא גם לדאוג שהוא מסופק בפועל (אך אין חובה שיספק את המזון בעצמו).

האם על ישראל חלים דינים אלה? כשהנושא נדון בבג"ץ, הנשיא עמית קבע ש"ישראל אינה משמשת ככוח כובש ברצועת עזה", זאת על סמך בחינת שלושה קריטריונים מצטברים לבחינת התקיימותה של תפיסה לוחמתית: נוכחות פיזית של הכוח הזר בשטח המדובר; יכולת הכוח הזר להפעיל סמכויות שלטוניות בשטח; ואובדן יכולתו של הריבון הקודם להפעיל סמכויות שלטוניות בשטח.

עמית הסיק ש"המציאות העובדתית בשטח אינה מקיימת את הקריטריונים השני והשלישי… וכי אין מקום לייחס לישראל את החובות שחלות על כוח כובש בשטח זר". ואולם, פסק הדין ניתן במרץ 2025, ומאז צה"ל פתח במבצע "מרכבות גדעון" שבמסגרתו, לפי דיווחים בתקשורת, צה"ל פועל להשיג שליטה ב־75% משטח הרצועה. לפי פרופ' כהן, ייתכן שהדבר עשוי להשליך על שאלת התקיימותה של תפיסה לוחמתית, ומשכך על המחויבויות החלות על ישראל.

אך הוויכוח אינו רק על המחויבות של ישראל לאספקת אוכל לרצועה, אלא גם על הכמויות המועברות. מה אומר הדין? פרופ' כהן מפנה לסעיף 69 לפרוטוקול הראשון, המחייב להבטיח אספקה "החיונית להישרדות האוכלוסייה האזרחית". לפי כהן, זו הגדרה דינמית, שכן המרכיבים החיוניים לאוכלוסייה משתנים לפי אופי הסכסוך, משכו ונקודת הזמן בה הדבר נבחן. לדבריו, היות שלדבר אין הגדרה ספציפית וקבועה מראש, ייתכן ששאלה זו תהיה נתונה לפרשנות.

לקריאה נוספת:

המדריך של Sphere (מהדורת 2018)
מדד IPC לרעב המוני
זהר שרביט ודנה ברנדר, מכון ברוקדייל: אי-ביטחון תזונתי בישראל - מאפיינים, מענים ואתגרים
בג"ץ 2280/24: גישה מרכז לשמירה על הזכות לנוע ואח' נ' ממשלת ישראל
אמנת ז'נבה הרביעית
הפרוטוקול הראשון לאמנת ז'נבה הרביעית

עוד כתבות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר