גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד המשפטים שוקלים להחמיר את דרישות הדיווח של חברות; בענף ההייטק מזהירים מפגיעה

70% מתוך כ-400 אלף החברות הרשומות לא הגישו דוח שנתי לרשות התאגידים שבמשרד המשפטים, ואף אחת לא דיווחה בזמן על מינוי דירקטורים או על בעלי מניות ● כדי לטפל בכאוס, במשרד שוקלים להתנות פעולות ועסקאות בחובת דיווח ● מומחה: "ישתק מינויים וגיוסי הון"

הרפורמה בחברות שיוזם משרד המשפטים / צילום: איל יצהר
הרפורמה בחברות שיוזם משרד המשפטים / צילום: איל יצהר

האם במשרד המשפטים מצאו את הדרך לעשות סדר בכאוס סביב דיווחי החברות בישראל - והאם דווקא ענף ההייטק, שגם כך סובל מחוסר ודאות, בדרך לשלם את מחיר הרפורמה?

סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל
הרפורמה החדשה והקנסות הכבדים: מי חשוף ואיך נערכים?

מתוך כ-410 אלף החברות הרשומות בישראל, רק כ-33% הגישו דוחות שנתיים לרשם החברות ב-2024, כפי שהן נדרשות לעשות על-פי החוק - כך עולה מנתוני רשות התאגידים במשרד המשפטים.

נוסף על כך, רובן המכריע של החברות לא דיווחו במועד (תוך 14 יום) על שינויים בזהות הדירקטורים ובעלי המניות.חברות רבות אף לא טרחו לתעד את המידע באופן פנימי בחברה, והרגולטור מתקשה לאכוף עליהן את הכללים.

התוצאה: המידע שמקבל הציבור על אודות החברות בישראל הוא לקוי, חסר ולרוב איננו מעודכן.

על רקע זה, רשות התאגידים שוקלת החמרה משמעותית בדרישות הדיווח המוטלות על כלל החברות המאוגדות בישראל לגבי מינוי של דירקטורים והכנסת משקיעים לחברה. ההחמרה תחול הן על חברות ציבוריות והן על פרטיות.

ראש רשות התאגידים, עו"ד שולי אבני-שוהם, הציגה את המהלכים הנבחנים בישיבה של ועדת התאגידים בלשכת עורכי הדין בשבוע שעבר, וזאת בהמשך לקול קורא שפרסמה הרשות.

במרכז המהלכים הנשקלים כעת ניצבת הדרישה, שלפיה שינויים בהרכב הדירקטוריון ובעלי המניות לא ייכנסו לתוקף, ובפועל יעוכבו, עד לקבלת אישור מרשם החברות כי קיבל דיווח מהחברה לגביהם.

זוהי דרישה כמעט חסרת תקדים בעולם, אשר אם תצא לפועל, עשויה להפוך את הדיווח לקריטי כדי שגיוסי הון, השקעות ופעולות עסקיות שוטפות יוכלו לצאת לפועל.

האיחורים בדיווח מביאים לכך שהמידע לא מעודכן

נכון להיום, כל החברות בישראל נדרשות להגיש למרשם החברות דוח שנתי וכמו כן לדווח באופן שוטף על שני סוגי פעולות: כאלה שנכנסות לתוקף רק בעקבות הדיווח, ועל כן מכונות קונסטיטוטיביות (לדוגמה, רישום חברה, שינוי שמה, מטרותיה, מיזוג או חיסול החברה); וכאלה הנכנסות לתוקף באופן מיידי, בעוד שדרישת הדיווח עליהן למרשם היא רופפת ויכולה להתבצע תוך 14 יום. פעולות אלה מכונות דקלרטיביות (הצהרתיות), וחברות נדרשות לתעד אותן בעיקר במרשם פנימי שהן אמורות לנהל בתוך החברה. הפרת החובה עלולה לגרור קנסות של אלפי שקלים.

אלא שכאמור, כשני שלישים מהחברות כלל לא הגישו דוחות שנתיים אשתקד. נוסף על כך, אף חברה לא דיווחה תוך 14 יום כנדרש על מינוי של דירקטורים, צירוף משקיעים והקצאת מניות עבורם ב-2023.

החברות אומנם דיווחו בסופו של דבר על אלפי פעולות כאלה באותה שנה, אך האיחורים בדיווח גרמו לכך שהמידע לציבור לרוב איננו מעודכן.

במילים אחרות, מי שיגלוש לאתר רשם החברות כדי לאתר מי מכהן כדירקטור ומי מחזיק במניות של חברה מסוימת, עלול להיתקל במידע שאיננו נכון.

מבקר המדינה הצביע כבר ב-2020 על כך שהסתפקות בדיווח דקלרטיבי פוגעת באמינות של מרשם החברות. בדוח מ-2023 אף מצא המבקר כי האפשרות לדווח על בעלי מניות חדשים שבועיים אחרי שאלה כבר נכנסו לחברה, מאפשרת לגורמים עברייניים לצרף אנשי קש מטעמם ולהנפיק חשבוניות מס פיקטיביות על שמם. 80% מהחשבוניות הונפקו כך. בחלק מהמקרים, איש הקש מופיע במרשם הפנימי של החברה כבעל מניות, מוציאים לגביו חשבונית פיקטיבית, ועד שצריך למסור לגביו דיווח למרשם הפומבי הוא כבר נעלם.

נוסף על כך, חלק מהחברות נמנעות מלדווח לרשם על שינויים בזהות המשקיעים, כי טופסי הדיווח מסורבלים. כ-80% מהחברות כלל אינן טורחות לנהל מרשם פנימי בנושא, וכך נפגעת גם יכולתה של הרשות לדעת איזה מידע לא נמסר לה בזמן ולבצע אכיפה. התוצאה: המידע הזמין לציבור על אודות בעלי המניות איננו מהימן.

על רקע זה, ברשות התאגידים שוקלים להחמיר את מתכונת הדיווחים. גורמים ברשות מדגישים כי מדובר בתהליך שיתוף ציבור, המצוי רק בתחילתו, ושטרם התקבלו לגביו החלטות, אך סבורים כי המהלך עשוי לסייע בהליכים המתנהלים בבתי המשפט כדי לזהות טוב יותר את העומדים מאחורי החברה.

עו"ד ד"ר יהודית קורן, יו"ר ועדת התאגידים במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, מסכימה. לדבריה, ההחמרה תאפשר להטיל אחריות אישית ולהרים את מסך ההתאגדות מעל האחראים לפגיעה בנושים, כגון ספקים ועובדים. "המרשם כיום אינו משקף את המצב בפועל, והדבר מביא לתוצאות שאינן רצויות - כולל מאבקים בין בעלי מניות ופגיעה בציבור".

במקביל למהלך של רשות התאגידים, במשרד המשפטים מתכננים גם להקים מרשם לדיווח על בעלי שליטה סופיים. מדובר בבעלי מניות העומדים באופן אישי מאחורי מבנים תאגידיים מורכבים, והמטרה היא לקבל מידע מסודר עליהם, כחלק מהמאבק בפשיעה ובהלבנת הון.

ראש רשות התאגידים, עו''ד שולי אבני-שוהם / צילום: תמונה פרטית

"המהלך עלול לשתק מינויים ועסקאות מימון"

מנגד, עורכי דין בענף ההייטק מודאגים מהרפורמה. "המהלך עלול לשתק מינויים דחופים או עסקאות מימון רק בגלל עיכוב טכני או בירוקרטי בקבלת אישור מרשם החברות לגבי הדיווח", אומר עו"ד יניב בר-זיק, שותף במשרד תל-צור, המייצג חברות טכנולוגיה, קרנות הון סיכון וסטארט-אפים.

לדבריו, פגיעה מיוחדת עלולה להתרחש כאשר משקיע זר מצטרף לסבב השקעה בסטארט-אפ ואמור להתמנות לדירקטור בחברה.

לדבריו, "היום המינוי נכנס לתוקפו מיד עם אישור החברה, והדיווח יכול להיעשות לאחר מכן. אם הדיווח יהפוך להיות תנאי למינוי, אז הדרישה לדיווח מלא, חתום, מתורגם ונאמן למקור - כולל מסמכים נוטריוניים, Apostille וחותמות - עלולה לעכב את המינוי למשך שבועות ולשלול ממנו את היכולת לפעול בזמן אמת. כנ"ל לגבי עיכובים בהקצאת המניות למשקיעים".

"תהליך מסורבל עם הרבה עלויות ובלי היגיון"

עו"ד אפרת שוסטר, שותפה מייסדת במשרד שוסטר, המתמחה במיזוגים וברכישות ובהייטק, חוששת כי אם משקיע לא ייחשב כבעל מניות עד להשלמת הרישום ברשם החברות, הדבר יקשה על השלמת עסקאות וקבלת כספי ההשקעה.

"במקרה כזה", היא אומרת, "המשקיע ידרוש להפקיד את הכסף שלו בנאמנות עד שיקבל את המניות. זה תהליך מסורבל עם הרבה עלויות, ואין בו גם היגיון, כי החברה זקוקה מיידית לכסף".

שוסטר מתריעה מפני בעיה נוספת. "נגיד שהחברה נרכשת, והמשקיע החדש מחליף את כל הדירקטורים. מי שאמור לדווח על המהלך הם הדירקטורים הקיימים, אבל מה אם הם כועסים שפיטרו אותם או סתם מתעצלים? במצב כזה העסקה לא יוצאת לפועל, ולא ברור מה עושים".

ברשות התאגידים מודעים לכך כי ההייטק יחייב פתרונות נקודתיים, אך סבורים כי חלק מהם כבר מיושמים כיום - למשל הפקדת השקעות בנאמנות - וכי לא צפויה תוספת בבירוקרטיה.

גורמים ברשות אף אופטימיים ומעריכים כי שיפור הדיווחים השוטפים על דירקטורים ובעלי מניות עשוי לאפשר בעתיד את ביטול הדיווח השנתי בנושא.

דומה אפוא כי המחלוקת לגבי רפורמת הדיווחים צפויה רק לגבור בתקופה הקרובה.

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר